אתה משתמש בגרסה ישנה יותר של הדפדפן. לחווית MSN הטובה ביותר, השתמש ב-גרסה נתמכת.

"מעורב ישראלי": מתעכלת בקלילות

סמל של ynet ynet 12/09/2018 סמדר שילוני

כשרוברט פלאנט, סולן להקת לד זפלין, הואשם (בצדק) שהשאיל בחופשיות יתרה חומרים מהבלוז השחור לטובת הרוקנ'רול הלבן שלו מבלי לתת קרדיט ליוצרים המקוריים, הוא טען להגנתו שכל מי שניגן את הבלוז בתקופה שלד זפלין המריאה "היה חלק מחבורה עצומה של קבצנים וגנבים". לרגל חגיגות ה-70 למדינת ישראל, טל פרידמן מתחקה ב"מעורב ישראלי" (ערוץ 8) אחרי אחד הסעיפים החשובים ביותר בהגדרה העצמית שלנו כישראלים – האוכל, ומנסה להבין מה זה אוכל ישראלי, האם הוא עומד בזכות עצמו או שגם אנחנו, כמו כולם, חלק מחבורה גדולה של קבצנים וגנבים.

מתוך האתר של ערוץ 8: נמרץ אך קשוב. טל פרידמן ב"מעורב ישראלי" © באדיבות ערוץ 8 נמרץ אך קשוב. טל פרידמן ב"מעורב ישראלי"

השאלה מה הוא אוכל ישראלי מציקה כפי הנראה ללא מעט ישראלים, איפה שהוא במקום טוב אחרי יהודית או דמוקרטית. 70 שנה הן שנות-פרגית במונחים של מדינות וותיקות וסוג של חוסר ביטחון דוחף אותנו לנסות ולקבע בהגדרה את הסממנים שמבדלים אותנו ומכריזים עלינו כעל ישות עצמאית וטעימה. בישראל, בניגוד לארצות אחרות, העניין מורכב אפילו יותר, כי מצד אחד ההיצע הקולינרי שלנו הוא אכן אסופה של מאכלי עדות שהתקבצו מכל פינות עולם, ומצד שני ישנו העניין הפעוט של האוכל שהשאלנו מהערבים שגרו פה לפנינו, ואנחנו מיהרנו להלאים בעליזות ולהנציח את העניין בפזמונים עליזים לא פחות.

 

מאז שפרידמן ו"ארץ נהדרת" נפרדו, הוא מחפש את עצמו בכל מיני פורמטים. השטיק הקודם שלו גווע בתוכנית האירוח שלו בערוץ 10 ("הכל אבוד") שלא התרוממה, אבל הוא הביא למסך פרידמן שונה בסדרה המצוינת שלו על אבהות ("להיות אבא"). נדמה שהפרידמן הזה הגיע גם ל"מעורב ישראלי" – עדיין נמרץ אבל הרבה יותר קשוב ופחות תזזיתי. בארבעת הפרקים של "מעורב ישראלי" פרידמן מתחקה אחר כמה אבות מזון ישראלים: החומוס (והפלאפל), הפיתה וכל מה שנכנס לתוכה, סצנת היין והשיכר המקומית ובונוס – בפרק הראשון – היעלמותו של המזון המזרח אירופאי ונידויו השקט מהקולינריה הישראלית. או במילים אחרות – תבוסתו של הגפילטע בפני החריימה.

 

  באדיבות ערוץ 8 © באדיבות ערוץ 8 באדיבות ערוץ 8

באדיבות ערוץ 8 © באדיבות ערוץ 8 באדיבות ערוץ 8

"מעורב ישראלי" היא סדרה חמודה, זורמת והמרואיינים שלה מצוינים. אל תעצרו את נשימתכם – היא לא קובעת אם אוכל ישראלי אכן קיים ואם כן, מהו, אבל פה ושם היא מצליחה להבריק ברגעים מעניינים שילמדו אתכם משהו שלא ידעתם. ה-DNA שלה מורכב בעיקר מהאופי והקצב הילדי והסקרן של פרידמן ומהרבה צילומים מגרים של אוכל, המאסט של כל דרמת מזון ראויה לשמה. היא מחליקה בגרון, מתעכלת בקלילות, ואם ארוחות החג שלכם השאירו לכם מקום, היא אפילו תשאיר אתכם קצת רעבים.

עוד מ-YNET

image beaconimage beaconimage beacon