אתה משתמש בגרסה ישנה יותר של הדפדפן. לחווית MSN הטובה ביותר, השתמש ב-גרסה נתמכת.

אחת ולתמיד: כמה זמן מחזיקים החיסונים שקיבלנו?

סמל של Xnet Xnet 17/11/2018 דפנה לוי
לאשה חיסון חיסונים © סופק על ידי Yedioth Ahronot Ltd. (Xnet) לאשה חיסון חיסונים

לוח החיסונים המומלצים על ידי משרד הבריאות משתרע על פני שבעה עמודים. הוא כולל שמות של מחלות, כמו אסכרה־פלצת, שלבקת חוגרת וזיהומים פנוימוקוקים - שבני המזל שבינינו לא שמעו עליהן אלא לשנייה שבה המחט ננעצה בהם והחותמת המתאימה נחתמה בפנקס החיסונים.

 

עיון באותיות הקטנות מגלה הוראות מורכבות למדי: לכל חיסון יש תקופה מוגדרת שבה הוא פעיל. חלק מהחיסונים מעניקים הגנה לכל החיים, אחדים דורשים חידוש בהתאם לנסיבות (החל בנסיעה למקום שבו קיימת סכנת היחשפות למחלות וכלה במגע עם זיהום מזדמן), אחרים מתפוגגים באמצע החיים ולא באמת מגינים עלינו יותר, וישנם כמובן חיסונים עונתיים. מה ההבדל ביניהם" איך לדעת מפני מה אנחנו מוגנים כי קיבלנו חיסון ואיזה חיסון כבר לא קיים בגופנו"

 

"כשאנחנו נותנים חיסון אנחנו בעצם מגרים את מערכת החיסון של הגוף ליצור נוגדנים נגד החיידק או הנגיף", מסביר ד"ר איציק לוי, מנהל מרפאת הזיהומים, מרפאת האיידס והמחלות המועברות במגע מיני, במרכז הרפואי שיבא תל־השומר. "יעילות החיסון נמדדת ברמת הנוגדנים וביכולתם להגן על הגוף לזמן ממושך. במערכת החיסון ישנם תאי זיכרון המסייעים ליצור נוגדנים במהירות ובעצימות גבוהה במגע חוזר עם חיידק או נגיף שנגדו חיסנו. יעילות החיסון תלויה ב'חוזק' שלו, כלומר, ביכולת שלו לגרות את מערכת החיסון ומצד שני בחוזק המערכת עצמה, כלומר בגופנו שלנו".

 

למה לכל חיסון יש אורך חיים שונה?

"חלק מהחיסונים יעילים מספיק כך שבאדם בריא שמערכת החיסון שלו תקינה, די במנה או שתיים מהחיסון לכל החיים. חיסונים אחרים מניבים רמה טובה של נוגדנים אבל אלה מתפוגגים עם השנים וצריך להתחסן שוב".

 

לאיזו קטגוריה שייכים רוב החיסונים שאנחנו מקבלים בחיים?

"ברוב החיסונים לא מספיקה מנה אחת, אלא שתיים או שלוש. למשל, בחיסון נגד הפטיטיס בי, וירוס שגורם דלקת כבד, היעילות הגבוהה ביותר מושגת אחרי שלוש מנות חיסון. חיסון נגד חצבת יעיל ביותר אחרי שתי מנות. לעומתם, טטנוס צריך לחדש לפחות אחת לעשר שנים. חיסון נגד שפעת צריך לחדש כל שנה".

 

האם זני השפעת משתנים או שיעילות החיסון מתפוגגת אחרי שנה?

"יש שתי סיבות עיקריות לכך שחיסון נגד שפעת יש לחדש כל שנה. ראשית, בכל שנה יש זנים חדשים של שפעת וכל חיסון הוא ספציפי לזן מסוים. בדרך כלל ניתן לנבא איזה זן יתקוף בשנה הקרובה בחצי הכדור הצפוני ולתת את החיסון המתאים. שנית, ישנה התפוגגות טבעית של הנוגדנים נגד שפעת, ולכן יש לחדש את החיסון בזריקת דחף (שמגרה שוב את מערכת החיסון ליצירת נוגדנים, אחרי שהקודמים התפוגגו)".

 

האם רמת החיסון שלנו משתנה עם הגיל? כלומר, אם קיבלתי חיסון נגד חצבת בילדות, אני מחוסנת באותה מידה גם בגיל 50?

"אין ספק שרמת החיסוניות והיכולת ליצור נוגדנים יורדת עם הגיל. לא רק שחיסון שקיבלנו בגיל צעיר יהיה פחות יעיל כשנתבגר, אלא שגם אותו חיסון שיינתן לנו כמבוגרים יהיה יעיל פחות מזה שקיבלנו בגיל צעיר. אין מה לעשות, גם מערכת החיסון שלנו מזדקנת. לכן אנחנו ממליצים להשלים חיסונים מסוימים בגיל צעיר ולכן ישנם חיסונים, כמו טטנוס, שיש לחזור עליהם".

 

האם יש הבדל במידת החיסון שלנו אם נחשפנו למחלה ושרדנו לעומת אם קיבלנו חיסון יזום?

"ייתכן שמחלה טבעית (בתנאי שנשרוד אותה) תיתן לנו חיסון קצת יותר טוב, אבל הבדל זה אינו שווה את הסיכון. אין לנו שום שליטה על התפתחות המחלה ועל הנזקים שהיא עלולה לגרום".

 
© סופק על ידי Yedioth Ahronot Ltd. (Xnet)
 

שבעה חיסונים שצריך לחדש

 

דלקת כבד נגיפית (הפטיטיס בי), 10−7 שנים: חיסון שניתן באופן שגרתי לילדים וגם בשרשרת החיול הצה"לית, אבל ניתן למבוגרים בכל מקרה של חשש להדבקה. החיסון ניתן בשלוש מנות, בהפרש של חודש בין מנה למנה, והשלישית לאחר חמישה חודשים.

חידוש נדרש במקרה של היחשפות למחלה או נסיעה לאזורים מסוימים באסיה, דרום אמריקה ואפריקה.

 

שעלת, 10−5 שנים: במשך שנים ספורות נדמה היה שהשעלת הודברה לחלוטין, אבל מאז היא חזרה והופיעה, ובמקרים של הידבקות תינוקות היא מסכנת חיים. החיסון ניתן בדרך כלל לילדים בטיפות החלב או בבית הספר היסודי וגם לנשים בהיריון.  

טטנוס, עד 10 שנים: המחלה החיידקית מתבטאת בהתכווצויות שרירים קשות ועלולה במקרים קשים להוביל לחנק ולמוות. ההידבקויות מתרחשות בדרך כלל בעת פציעה, כשהחיידק חודר לדם. משום כך החיסון ניתן בדרך כלל במקרי חבלה עמוקה. הרופאים ממליצים גם למי שחוסן לפני חמש שנים ויותר ונפצע פציעה עמוקה - חתך עמוק או כווייה - להתחסן מיד.  פנאומוקוק, עד 10 שנים: חיידק אלים במיוחד הגורם לדלקות ריאות חמורות, דלקת קרום המוח, זיהום דם ודלקות באוזניים, וניתן למבוגרים מעל גיל 65, ולצעירים ותינוקות בקבוצות סיכון (למשל, לחולי סוכרת מסוג 1). הרופאים ממליצים לחדש אותו אם עברתם טיפול כימותרפי או שאתם סובלים מכשל חיסוני.  

שלבקת חוגרת, עד 10 שנים: אם חליתם בעבר באבעבועות רוח, ייתכן שהחיידק נותר רדום בגופכם לאחר שהחלמתם והוא עלול לפרוץ ברגע שמערכת החיסון שלכם תיחלש. במקרה כזה, יופיעו בגופכם פצעים האופייניים לשלבקת חוגרת ואלה עשויים להירפא מעצמם, אך במקרים נדירים עלולים להסתבך. חיסון הוא דרך פשוטה יחסית למנוע את המחלה. התרכיב שבו משתמשים כיום אושר על ידי משרד הבריאות רק בשנת 2012. הוא אמור להיות תקף לעשר שנים, אבל אינו מומלץ למי שסובל מכשל חיסוני או לנשים הרות.    

מנינגוקוק, 5−3 שנים: בארצות־הברית מקובל לחסן נגד החיידק בגיל 16. בארץ החיסון ניתן על פי רוב למי שנוסע למדינות במזרח הרחוק, באפריקה ובדרום אמריקה, ולמי שיש להם בעיות בתפקוד הטחול. הוא מגן על הגוף במשך שלוש עד חמש שנים בלבד.

 שפעת, עד שנה: חיסון הניתן לכל דורש, ללא מרשם, בכל מרפאה של קופת חולים, והקופות גם עושות מאמצים רבים לשכנע את הציבור בחיוניותו. החיסון לא יגן עליכם יותר משנה, וגם זה רק נגד זנים מסוימים שנבחרו באותה שנה על פי נתונים שנאספו בחצי הכדור הדרומי, שם החורף מקדים אותנו בחצי שנה.    

© סופק על ידי Yedioth Ahronot Ltd. (Xnet)  

 

שישה חיסונים לכל החיים

 

חזרת: החיסון מבוסס על וירוס חי מוחלש והוא ניתן בגיל שנה, בכיתה א' ולבנות ניתנת גם מנה שלישית בכיתה ז' (כדי להבטיח שנשים בגיל הפוריות יהיו מחוסנות). לא מקובל לחסן לפני גיל שנה, כי בדמו של התינוק אמורים להיות נוגדנים ואלה עלולים לחסל את הנגיף המוחלש ולמנוע מהגוף לייצר רמת נוגדנים ראויה להמשך החיים.

 

חצבת: חיסון המורכב מנגיף חי מוחלש, שניתן כיום בשתי מנות: בגיל שנה ובכיתה א', משום שעד גיל שנה אמורים להיות בגופו של התינוק נוגדנים שקיבל מאמו במהלך ההיריון (גם אם האם אינה מניקה).

 אבעבועות רוח: מחלה שנחשבת, בטעות, למחלת ילדות קלה, אולם בפועל עלולים להיות לה סיבוכים. לכן מחסנים נגדה בשתי מנות - בגיל שנה ובבית הספר היסודי.    

אדמת: המחלה אינה נחשבת מסוכנת והיא שכיחה ומידבקת מאוד אצל ילדים ותוקפת גם מבוגרים שלא חלו בה בילדותם. אדמת מסוכנת אם היא תוקפת אישה בחודשי ההיריון הראשונים שלה, כי היא עלולה לגרום פגיעות חמורות בעובר. החיסון השגרתי נגד אדמת ניתן בארץ לבנות בכיתה ו'. אישה שאינה בטוחה שהיא מחוסנת, יכולה לעבור בדיקה חד־פעמית לגילוי נוגדנים. אישה שאינה מחוסנת יכולה להתחסן לפני תחילת ההיריון.

 

פוליו: המחלה הייתה בעבר אחת הנפוצות והקטלניות בעולם, אולם מאז שלהי שנות ה־50, אז הוכנס בארץ לשימוש החיסון נגד פוליו, חלה ירידה דרמטית במספר החולים בה, ומאז 1989 לא נרשם כאן מקרה של המחלה. שני סוגי חיסונים ניתנים בארץ: נגיף מומת וטיפות של נגיף חי מוחלש. תינוקות מקבלים ארבע מנות חיסון בזריקה בשנה הראשונה לחייהם, ובגיל שבע מקבלים מנות דחף נוספות לחיזוק החיסון.

פפילומה, כנראה אין צורך לחדש: לאחר שנים שבהן הומלץ החיסון לנשים פעילות מינית, כיום החיסון ניתן לילדות מגיל תשע בשתי מנות (בהפרש של חמישה חודשים) ומעל גיל 15 בשלוש מנות וכן לנערים בכיתה ח'. טווח המטופלים בחיסון הורחב משום שהנגיף מועבר ביחסי מין ועלול לגרום סרטן צוואר הרחם ויבלות. ישנם שני סוגי חיסונים, האחד ניתן עד גיל 25 ואת השני ניתן לקבל עד גיל 45.   

 
© סופק על ידי Yedioth Ahronot Ltd. (Xnet)
   

למה רק החצבת חוזרת?

   חצבת נחשבת לאחת המחלות הכי מידבקות בעולם, היא מסוכנת יותר מרוב מחלות הילדים והרבה יותר מידבקת מהן. לכן היא מתפרצת בקלות רבה יותר בקרב אוכלוסייה שאינה מחוסנת. באוגוסט 2018 הודיע המרכז האירופי לבקרת מחלות ומניעתן (ECDC), כי באירופה יש כ־42 אלף ילדים חולים בחצבת. בארץ, על פי נתוני משרד הבריאות, חלו 600 ישראלים בשנה הנוכחית ומשרד הבריאות מייחס את הנתונים לאנשים לא מחוסנים (מבוגרים וילדים שלא חוסנו) שנדבקו בחצבת באירופה והביאו את המחלה ארצה. כמו כן מייחסים במשרד הבריאות את הבאת המחלה לתיירים מאנגליה, שהגיעו לארץ בסוף שנות ה־2000 והדביקו כאן ילדים ומבוגרים שלא חוסנו.

בשלהי שנות ה־50 חוסנו בארץ נגד חצבת בעיקר ילדים ביישובי עולים. חיסונים סדירים החלו רק ב־1967 ואלה מקנים הגנה של 99 אחוז לכל החיים. ומקרים שבהם למרות החיסון אנשים נדבקים הם נדירים ביותר. מי שלא חוסנו, אבל חלו ושרדו את המחלה, נחשבים מחוסנים.

   

המרכז לבקרת המחלות מעדכן את המלצותיו מדי שנה בחודש בינואר. פרטים: את המלצות משרד הבריאות, ניתן למצוא כאן

עוד מ-Xnet

image beaconimage beaconimage beacon