אתה משתמש בגרסה ישנה יותר של הדפדפן. לחווית MSN הטובה ביותר, השתמש ב-גרסה נתמכת.

"לידות הבית באמת מסוכנות או שמישהו ממש רוצה שתחשבו כך?"

סמל של Xnet Xnet 10/02/2019 חגית בן שחר

"תגידי", שאלה תמר. "את בעד לידות בית"" עוד לפני שהשבתי את ה"בגדול, כן" שביקשתי לומר, קפצו סביבנו משפטים מנשים רבות: "מה את שואלת, את נורמלית"! ברור שלא", "ללדת בבית זה מסוכן!" והמשפט שחזר על עצמו, "ומה אם הלידה תסתבך" מי יעזור לך"" וגם, "ללדת בלי אפידורל" אני לא יכולה אפילו לדמיין איך יולדים בלי".

  לידת בית משפחה © סופק על ידי Yedioth Ahronot Ltd. (Xnet) לידת בית משפחה

למה פעם העדיפו ללדת בבית?

שאלתה של תמר עוררה את הקבוצה באחת. כולן דיברו עם כולן, התווכחו, שיתפו מניסיונן או מניסיונן של אחרות. מה יש בשאלה התמימה הזו שמעוררת כל כך הרבה אמוציות, שמטלטלת כמויות עצומות של פחד" רגע, לפני שנעבור לאמוציות, כמה נקודות למחשבה על לידות בית.

 לאורך רוב ימי האנושות ילדו הנשים בבתיהן בליווי מיילדת, בת משפחה או בכוחות עצמן. הראשונות שילדו בבתי החולים היו העניות שלא יכלו להרשות לעצמן לשכור את שירותיה של מיילדת או שתנאי המגורים שלהן היו כל כך ירודים שלא אפשרו לידה. קהל נוסף של יולדות שילדו מחוץ לביתן היו נערות ומשרתות שהרו מחוץ לנישואין והיו אנוסות להסתיר את ההריון ואת פריו. 

במשך מאות שנים, בתי החולים סמוכים לאוניברסיטאות. אותן נשים עניות וילדיהן קיבלו מחסה ללידה תמורת היותן "מקרי למידה" לסטודנטים. במשך מאתיים שנה, בין המאה ה-17 למאה ה-19, רבע ואף שליש מהיולדות באותה תקופה מצאו את מותן בבתי החולים הללו. "קדחת הלידה" או "קדחת היולדות" קטלה יולדות עניות רבות. הן נפטרו מזיהומים בבתי החולים עצמם, בגלל תנאי אשפוז נוראיים ומשום שתלמידי הרפואה והרופאים לא שמרו על כללי היגיינה ובדקו את היולדות בידיים חשופות, מיד אחרי שביקרו במחלקות אחרות או בחדר המתים. הפחד מהמוות ביום השלישי שלאחר הלידה נוצר באותן מאות.  

מי שהכניס את הנשים העשירות וממעמד הביניים לבתי החולים היו, לדעתי, האמריקאיות. בשנת 1900 רק כ-5% מהלידות בארה"ב התרחשו בבתי החולים. רובם המוחלט של התינוקות דאז נולדו בבתיהם. חמישה עשורים מאוחר יותר המגמה התהפכה. בשנת 1954 94% מהלידות בארה"ב התרחשו בבתי החולים. באירופה המעבר מלידת בית ללידה בחדרי הלידה של בית החולים היה איטי יותר. באותה שנה, 1954, 75% מכלל הלידות בפינלנד, 64% בממלכה המאוחדת ו-23% בהולנד - נולדו בבתי החולים.       

המעבר העולמי מלידות בית לבתי החולים

בשנות העשרים של המאה ה-20, אחרי למעלה משבעים שנה של מאבק, הסתיים גל הפמיניזם הראשון. נשים נלחמו כדי להשיג לעצמן שוויון זכויות. באותן שנים פחות או יותר, פעלה בגרמניה קליניקה פרטית בה נשים יכלו ללדת לידה נרתיקית מבלי לחוש בצירים ומבלי לזכור את מהלכה. כתבתי על כך בכתבה הזו.

 

בתחילה ילדו בשיטה המהפכנית הזו עשירות אירופה, אך עד מהרה השמועה על האפשרות "ללדת כדרך הגברים" – מבלי לכאוב או לזכור, חצתה את האוקיינוס. נשות ארה"ב דרשו מרופאיהן, שלא התלהבו בתחילה מהשיטה, ללדת בעזרת הסמים "המופלאים" או בכינויים "twilight sleep". עד מהרה, ילדו נשות ארה"ב בהמוניהן בעזרת סמים אלו. לידותיהן הפכו מסויטות. הן הזו, ניבלו את פיהן ואף הכו את צוותי הרפואה שסביבן. עד שנקשרו והוצמתו למיטות מיוחדות. תינוקותיהן נשלפו מהן בעזרת מלקחיים והועברו לתינוקיות להמשך טיפול.

 סמים אלו אושרו לשימוש בבתי חולים בלבד וכך תוך שנים מועטות, נשים שבעבר הלא רחוק ילדו בבית, עברו לטובת "לידה בנוסח גברי" לבתי החולים. חדרי הלידה ומחלקות היולדות הוצפו בהמוני נשים מהמעמדות הבינוניים והגבוהים של ארה"ב. החל עידן המדיקליזציה של הלידה. הלידה הפכה להליך רפואי, למרות ששום דבר לא השתנה באופן בו יילוד יוצא לאוויר העולם. הרופאים והרפואה הפכו לפתע לחלק בלתי נפרד ממנה. תהליך שהיה במשך מיליוני שנים טבעי, הפך לתהליך מסוכן, הדורש התערבות רפואית.    

הלידה נתפסת כאירוע רפואי ברוב ארצות העולם המערבי. מדיקליזציה של הלידה הייתה תהליך יזום של הרופאים והממסד הרפואי, שמטרתו הייתה לדחוק את רגליהן של המיילדות והמיילדוּת המסורתית, לטובת רפואה "מתקדמת".

 יחד עם זאת, משנות ה-70 של המאה הקודמת החלו להישמע קולות אחרים, פמיניסטיים ברובם, לדה-מדיקליזציה של הלידה והחזרת הבחירה במקום ובאופן הלידה לנשים. לידת בית מאפשרת אלטרנטיבה למודל הרפואי של הלידה, מחזירה ליולדות את זכותן על גופן, אחריות לעצמן ולתינוקן ושליטה, ככל שניתן, בהתפתחות הלידה. זאת בניגוד ללידה הרפואית בה התהליכים מוכתבים על פי פרוטוקולים רפואיים קשיחים המוכתבים לה ומנווטים את לידתה. אלו מתבצעים בחדרים אשר ברובם אינם מתאימים לצרכיה ומנוהלים בידי אנשים זרים לה.  

תהליך הדה-מדיקליזציה בלידה מתפשט בעולם. יותר ויותר מדינות מעמידות בפני היולדות אפשרויות בחירה ללידה: לידת בית, מרכזי לידה וחדרי לידה בבתי החולים. בארצות דוגמת ארה"ב, קנדה, ספרד, אנגליה, שוויץ, הולנד, ארצות סקנדינביה וניו-זילנד, מוקמים יותר ויותר מרכזי לידה, חברות הביטוח מכסות גם לידות מחוץ לבתי החולים ומספר לידות הבית עולה מדי שנה. ארצות המעודדות את היולדות ללדת באופן ההולם אותן.  

בשני העשורים האחרונים מתפרסמים נתונים על לידות בית מתוכננות (והדגש על מתוכננות). על פיהם התוצאות המיילדותיות של לידות אלו אינן נופלות מהתוצאות המיילדותיות של לידות "בסיכון נמוך" בבתי החולים ואף עולות עליהן במספר תחומים. כך למשל, מחקרם פורץ הדרך של ג'ונסון ודיוויס (פורסם ב-2005), כלל 5,418 לידות בית מצפון אמריקה. כ-89% מהיולדות אכן ילדו בביתן. רוב היולדות והיילודים (87%) לא נזקקו לטיפול כלשהו בבית החולים. 12.1% הועברו לבתי החולים, חלקן במהלך הלידה. 257 מהן ילדו וגינלית, אחרות בילוד מכשירני ו-200 עברו ניתוח קיסרי. 72 יולדות הועברו לאחר הלידה, כנראה בשל שליה שלא יצאה בשלמותה או תפירת קרע. שביעות הרצון של היולדות בלידות הבית מהטיפול בהן הייתה גבוהה (97%). רבות מהן אמרו שבלידה הבאה תבחרנה לחזור וללדת בבית. רק 1.7% מהיולדות אמרו שבלידה הבאה הן תעדפנה ללדת בבית חולים.    

אחד המחקרים הבודדים שנערך בארץ, סקר אף הוא תוצאות של לידות בית מתוכננות ונערך על ידי 3 רופאים מיילדים: ד"ר אבנר שיפטן, ד"ר אייל שנייר וד"ר אמנון הדר והמיילדת ענת תל-אורן. מחקרם התבסס על נתונים משנת 1,749 ללידות בית שנערכו בישראל בין השנים 2003 – 2007. תוצאות המחקר הישראלי דומות מאוד לצפון אמריקאי. גם בארץ רוב הלידות (91.1%) הסתיימו בהצלחה בבית. רק 8.9% הועברו להמשך לידה בבית החולים. בשני המחקרים כל היולדות חיות. תמותת יילודים בלידות בית מתוכננות עומדת על 1.7 ל-1,000.  

כשדנים בנושא, חשוב להבין כי קיימים שלושה סוגים של לידות בית:

1. לידות בית מתוכננות, בהן מתכוננים ללידה מראש ונעזרים במהלכה במיילדת או רופא/ה מיילד/ת. זוהי לידת הבית הבטוחה מכולן. בשנים האחרונות פחות מאחוז מכלל היולדות בארץ יולדות בלידת בית מתוכננת.

2. לידות בית מקריות המתרחשות בבית או בדרך לבית החולים: ברכב, במעלית, בחנייה.

3. לידות הבית המתוכננות, אך ללא עזרת מיילדת. הדרך הכי פחות בטוחה, שאת נתוניה אוהבים מתנגדי לידות הבית לצטט. במקרה הזה, לרוב מדובר בהריונות לא רצויים.

    

ומה קורה בארץ?

למרות נתונים אלה, ההתנגדות ללידות הבית בארץ הפכה לקונצנזוס. לא בכדי. לדעתי, הסיבה היא כי למשרד הבריאות ולבתי החולים יש אינטרסים כבדי משקל שנלד בבית חולים. יש לכם רעיון מדוע" פשוט. עבור כל לידה מקבלים בתי החולים מהביטוח הלאומי "מענק אשפוז" בסך 14,020 שקל. אם היילוד הוא פג, ביה"ח יקבל עבור אשפוזו סכום נוסף בסך 222,452 שקל. במילים אחרות, היולדות, את, אני וכולנו מחזיקות בגופנו את הרפואה הציבורית בארץ. מכאן האינטרס כפול: 1. שנמשיך ללדת ו-2. שנלד בחדרי הלידה בבתי החולים. אם כן, לידות בית הן באמת מסוכנות או שמישהו ממש רוצה שתחשבו כך"

  לדעתי, למשרד הבריאות ולבתי החולים פחות חשוב אם תנאי הלידה נוחים לנו ופחות חשוב אם חלקנו יוצאות פצועות בגוף ובנפש מהלידה; פחות חשוב אם התינוקות שלנו מתקבלים לעולם בלחץ ובכוח שאינם מיטיבים עמם; פחות חשוב איך בן או בת הזוג המלווים אותנו יוצאים מהלידה; פחות חשוב איך הצוותים הרפואיים שורדים את המשמרות הלחוצות שלהם. חשוב שנלד בבתי החולים.  

  

אני מאמינה לרופאים שמבקשים לעשות כל שביכולתם בכדי לצאת מהלידה עם יילוד ואמא בריאים ואני מוקירה את מסירותם האינסופית, התפקוד הלא אנושי במשמרות ארוכות-ארוכות, לפחות של רבים מהם. וכאן בדיוק הבעיה. חדרי הלידה חסרים צוותים רפואיים, חסרים מיטות. רופא ומיילדת שמתפקדים בלחץ עצום ללא יכולת להתפנות, לאכול או לנוח במהלך המשמרות, הופכים מותשים וכהים. המחסור בכוח אדם, במיטות ובעזרים רפואיים, גורמת לרפואה להיות מתגוננת מחד, מחשש מתביעות משפטיות ובו בעת מתערבת מדי. אין להם זמן לאפשר ללידה להתפתח בקצב הנדרש לה. צריך לפנות מיטה, לסיים משמרת, לגרום ליילוד להיוולד. אז נכון, היילוד והאם יוצאים חיים מהלידה, אך רבים רבים מהם נדרשים לשקם את נפשם וגופם לאחר מכן. הרפואה הקונבנציונלית לא באמת מתייחסת לפגיעות הללו מהלידה. אין לה כלים לכך.

 גילויי נאות, יש בי הכרת תודה רבה ליכולת של הרפואה הקונבנציונלית להציל חיים. עברתי שני ניתוחים קיסריים שאפשרו חיים ואני מודה עליהם מעומק לבי. יחד עם זאת, יש לי קושי עם השיטה. הלחץ, הסרט הנע, חוסר השקיפות, מסעות ההפחדה והניצול. עם הדרך האחת, המקודשת שאין בילתה, ללא כל הקשבה או סובלנות למי שחושב או פועל אחרת. די לספר סיפורים!    

ומה חושב על זה התינוק" כשתינוק נולד, הוא לא רואה כל כך בבהירות ונסמך על חושים אחרים בכדי לקלוט את העולם אליו הגיע. כשנולדים בלידת בית, חלק מהגירויים העוטפים את הרך הנולד מוכרים לו כבר מהרחם. למשל, קולה וקצב הלמות לבה של אמו וקולו של אביו; אומרים שריח וטעם הקולסטרום מזכיר לו את מי השפיר המוכרים; הוא יכול להירגע לתוכם ממסע הלידה המאתגר שרק חווה. הגירויים אליהם הוא נחשף מיד עם יציאתו לעולם עצומים גם בבית, אז תארו לעצמכם מה הוא חווה בחדרי הלידה. בבית החולים המעבר מהרחם התחום והמוכר אל בליל הקולות, האורות, הידיים, הריחות - עשוי להיות מאיים עד מאוד. מעבר חד ומציף מהמוכר לחוסר שליטה מטורפת. חוויה קשה.

 

האם כל אחת יכולה ללדת בבית"

משרד הבריאות התווה חוקים ברורים לכל פרטי לידת הבית. עובר יחיד במצג ראש, לידה בשבוע 37 – 42. משקל המוערך לעובר 2500 – 4000 גר', יולדת מעל גיל 18 שיכולה לקבל החלטה מתוך רצונה החופשי; עליה להצהיר על מצבה הבריאותי ועוד. מקום הלידה צריך להיות מצויד במים זורמים, קו טלפון, חשמל וכו' וממוקם במרחק של 30 דקות נסיעה מחדר לידה מאושר בבית חולים. אישה יכולה מטעם משרד הבריאות ללדת לבד, אך אם היא מחליטה לשכור עזרה, זו יכולה להיות מיילדת או רופא מיילד מנוסים על פי מספר תנאים. החוזר מנוסח באופן בהיר, כולל הציוד הנדרש.

 אם ננסה לאפיין את הנשים היולדות בבית בארץ, נאמר שלרבות מהן זו לידתן הראשונה. אחרות חוו לידה טראומטית בבית החולים והבטיחו לעצמן "שלא עוד" ובחרו ללדת בבית ויש מי שהגיעה לתחושת בשלות בה היא יכולה לסמוך על עצמה, גופה, תינוקה ומלוויה ולבחור בלידת בית - ללא טשטושים, מעט התערבויות, מרחב מוכר ובטוח והרבה אמונה.  לסיכום, אני מאמינה שכמו שהנשים הכניסו את הלידה לחדרי הלידה הרפואיים, הנשים גם מוציאות אותה משם. או יותר נכון, מאפשרות בחירה. בחירה במקום ובדרך. התהליכים הללו איטיים ועמוקים והם מחלחלים בקצב שלהם גם למחוזותינו. עובדה, בשנת 2017 הסכים הביטוח הלאומי להעביר דמי לידה גם ליולדות הבית, אחרי שהדיר אותן מהמענק במשך שנים רבות ו... בקרוב צפוי בג"ץ נוסף במעמד 7 שופטים לדון באפשרות פתיחת מרכזי לידה בישראל. הלוואי.  ובינתיים, אם את מתכננת לידה, צאי לרגע מהקונצנזוס ובחרי מה מתאים לך, לתינוקך ולבן/בת זוגך. שיהיה בהצלחה.    

מקורות

  • תודה חמה לדינה סופר על עזרתה.
  • כרית נשים יולדות, כלכלת הלידה בישראל. אומי לייסנר, 2018, הוצאת רסלינג.
  • ביטוח לאומי; מימון הוצאות אשפוז היולדת.
  • משרד הבריאות, חוזר מנהל הרפואה בנושא לידות בית. 24 במאי 2012.
  • תוצאות של לידות בית מתוכננות בישראל בין השנים 2003 – 2007. הרפואה (2009).
  • ילוד אשה. ריץ', אדריאן. (2006). הוצאת עם עובד.
  • where to give birth" politics and the place of birth. in: birth by design, pregnancy, maternity care, and midwifery inorth america and europe (2001).ew york:outledge
  • outcomes of planned home births with certified professional midwives: large prospective study inorth america 2005
   

תגובת דובר משרד הבריאות:

הכללים להפעלת מוסדות רפואיים מוגדרים בפקודת בריאות העם ומובהרים בחוזרי משרד הבריאות. החוזר שמסדיר את נושא לידות הבית אינו פוגע באוטונומיה של היולדת ללדת בביתה, אך בשל הסיכונים הכרוכים בלידת בית, משרד הבריאות הסדיר באמצעות חוזר כאמור את התנהלות הצוות הרפואי המיילד במתאר זה על מנת לצמצם את הסיכונים.

 

הפעלת מקום המיועד לקבל לידות וקבלת לידות כעיסוק באופן שגרתי במקום ייעודי לכך, אינה דומה, מבחינת התנאים והדרישות המקצועיות והחוקיות, לקבלת לידה בביתה של היולדת או בבית פרטי אחר כגון של קרובת משפחה או חברה וכדומה – שאינו מקום שייעודו או שימושו התדיר הוא קבלת לידות. בישראל על פי החוק, המוסד הרפואי היחיד בו ניתן לספק שירותי לידה הינו בית חולים ועל כן נאסרה הפעלת מוסדות אשר פועלים בניגוד להוראות הפקודה.

 

חשוב לציין כי בבתי החולים קיימת אפשרות ללידה "טבעית". כלומר, לידה המתנהלת בבית החולים בהתערבות רפואית מזערית, אינה כוללת שימוש בתרופות לזירוז לידה ומתבצעת ללא מתן אלחוש אפידורלי והניטור העוברי מתבצע באופן מיוחד. בכל חדר לידה בבית חולים יש אפשרות לבצע לידה "טבעית". יולדת בסיכון נמוך הבוחרת לעבור לידה באופן זה נבדקת על ידי הרופא המאשר את התאמתה. כאן תוכלו לקרוא את חוזר מינהל רפואה המגדיר את הסטנדרטים לביצוע לידה "טבעית".

 

עוד מ-Xnet

image beaconimage beaconimage beacon