אתה משתמש בגרסה ישנה יותר של הדפדפן. לחווית MSN הטובה ביותר, השתמש ב-גרסה נתמכת.

עוד בבריאות

בלום VS. אשר: האם אשכנזים באמת חולים ביותר מחלות גנטיות?

סמל של וואלה!וואלה! 19/04/2017 ענת שלו,וואלה! לייף סטייל

מירי רגב ומאיר שלו העלו השבוע שוב את השד העדתי לכותרות, אבל אם נהיה כנים – הוא אף פעם לא באמת ירד מסדר היום. ההבדלים בין אשכנזים למזרחים תמיד תפסו מקום מרכזי מאוד בשיח הציבורי בישראל. דווקא בתחום הבריאות נראה כי מרבית האנשים לא עוסקים בשיוך העדתי, אבל דווקא כאן קיים הבדל אמיתי. יש מחלות שיותר מאפיינות ישראלים ממוצא אשכנזי מאשר מזרחי, ולהיפך. אז מאיזה מצבים רפואיים סובלים יותר אשכנזים לעומת מזרחים, ולמה? אספנו כמה תשובות. 
מי קיבל גנים טובים יותר? (אילוסטרציה: shutterstok) © Provided by Health&Fitness - Walla מי קיבל גנים טובים יותר? (אילוסטרציה: shutterstok)


מחלה תורשתית היא מחלה שנגרמת כתוצאה משינוי של החומר התורשתי, בין היתר בגנים או בכרומוזומים. ישנן מספר מחלות שמקורן בפגמים גנטיים שההורים נושאים בחומר התורשתי שלהם. הפגמים הגנטיים האלה קשורים בין היתר גם למוצא העדתי.

כדי להבין איך זה עובד כדאי לחזור רגע לשיעורי ביולוגיה בתיכון ולהזכיר שכל אחד מאיתנו יורש זוגות של גנים, מאמו ומאביו. אם גם האב וגם האם נשאים של גנים של מחלה, קיים סיכוי של 25 אחוזים בכל לידה שהילד שלהם יחלה בה, וסיכוי של 50 אחוזים שיהיה נשא שלה, קרי יהיה בריא לחלוטין אבל יישא את הגן הפגום. מדובר במחלות רציניות שעשויות להיות קטלניות או להשפיע במידה משמעותית על חייהם.

האשכנזים נסגרו - המזרחים התערו

בהקשר של תורשה, ההיסטוריה והרקע השונה של אנשים מאזורים שונים משחק תפקיד. קיימות מוטציות גנטיות רבות בקרב יהודים ממוצא אשכנזי, וזאת מאחר שבארצות המוצא, בעיקר במזרח אירופה, היהודים חיו בקהילות סגורות למדי ועל כן השתמרו בקרבם מוטציות גנטיות מסוימות. זאת בעוד מזרחים עלולים לסבול ממחלות שהיו נפוצות במדינות המוצא שלהם, באסיה, צפון אפריקה והמזרח התיכון, מאחר והתערו יותר בקהילה המקומית.

יחד עם זאת, יש מקום להפריך מיתוס שגוי – אשכנזים אינם חולים יותר במחלות גנטיות באופן מובהק, אלא שאותרו יותר מוטציות של מחלות המאפיינות אשכנזים (ועל כן ישנן יותר בדיקות גנטיות מומלצות לזוגות אשכנזים לפני ועם הכניסה להריון). 

הנה כמה מהמחלות התורשתיות הנפוצות ביותר בקרב אשכנזים ומזרחים:

מחלות "אשכנזיות"

טיי זקס
אחת המחלות המזוהות ביותר עם אנשים ממוצא אשכנזי היא מחלת הטיי זקס הקטלנית והקשה, שאינה ניתנת לריפוי. לפי נתוני משרד הבריאות, אחד מכל 30 יהודים אשכנזים הוא נשא של המחלה. טיי זקס קיימת גם בקרב כלל האוכלוסייה, בין היתר בקרב אנשים ממוצא צפון אפריקאי, אך בשיעור נמוך הרבה יותר של נשאות – אחד מכל 100 איש. 

הילדים הלוקים במחלה סובלים מחוסר באנזים חיוני בשם קסואמינידאז, האחראי על תהליך חילוף החומרים של השומנים בגוף. כתוצאה מכך, נאגרת כמות חריגה של שומן במוח הגורמת לפגיעה קשה במערכת העצבים ובתאי העצב וחוט השדרה. המחלה מופיעה כבר מגיל חצי שנה וגורמת לאובדן היכולות הקוגנטיביות והפיזיולוגיות, עד למוות המגיע בסביבות גיל ארבע.

תסמונת בלום
זוהי מחלה הנחשבת נדירה ביותר בקרב כלל האוכלוסייה, אך שיעור הנשאות שלה בקרב אשכנזים עומד על 1 מכל 100. בנוסף, על פי הסטטיסטיקה, בכל 40 אלף לידות יוולד תינוק אחד הלוקה במחלה. תסמונת בלום מאופיינת בין היתר בבעיות גדילה והתפתחות בתוך הרחם. 

החולים בתסמונת בלום יהיו נמוכים במיוחד (גובהם לא יעלה על 148 ס"מ). הם יהיו רגישים במיוחד לזיהומים ולקרני השמש, וייטו לחלות במחלות ממאירות כמו סרטן בשלבים מוקדמים של החיים. כמו כן, אנשים החולים בתסמונת יהיו בעלי קול גבוה ואף או אוזניים גדולות, ויימצאו בסיכון מוגבר לסבול מבעיות במערכת הסיכון ולחלות בסוכרת ובמחלת ריאות חסימתית כרונית. גברים הסובלים מהתסמונת יתקשו לייצר זרע ולא יהיו פוריים, ונשים יחוו את גיל המעבר מוקדם מהרגיל.

ישנן יותר בדיקות גנטיות מומלצות לזוגות אשכנזים לפני הכניסה להריון (אילוסטרציה: shutterstok) © Provided by Health&Fitness - Walla ישנן יותר בדיקות גנטיות מומלצות לזוגות אשכנזים לפני הכניסה להריון (אילוסטרציה: shutterstok)

מחלת קנוואן
זוהי מחלה ניוונית של המוח שניתן להבחין בה כבר בקרב תינוקות בני חודשיים עד שלושה חודשים, כאשר התינוק מתקשה לעקוב אחר חפצים ולהחזיק את ראשו באופן יציב. בגיל שישה חודשים ניתן יהיה לזהות הפרעה ברורה בתפקוד המוטורי. ראשו של התינוק יהיה גדול מהממוצע והוא יפתח פזילה. בשלב מאוחר יותר עצב הראייה יתנוון והחולה יסבול מעיוורון. הלוקים במחלה יסבלו מפיגור שכלי ובעיות בתפקוד המוטורי, יתקשו לתקשר עם הסביבה וככל הנראה ימותו בגיל צעיר. 

בעוד שהמחלה נדירה בקרב כלל האוכלוסייה, היא שכיחה יחסית בקרב יהודים אשכנזים. אחד מכל 60 ילדים אשכנזים יישא את המוטציה הגנטית הגורמת למחלה, המופיעה בשכיחות של אחת לכל 15 אלף לידות.

מחלת דיסאוטונומיה משפחתית
זוהי מחלה כרונית המשפיעה על התפתחותם והישרדותם של תאי עצב. ההפרעה משפיעה על תאי העצב במערכת העצבים האוטונומית, האחראית על פעולות כגון ויסות לחץ הדם וטמפרטורת הגוף, עיכול, בליעה, נשימה והפקת דמעות. החולים במחלה יחוו ירידה ואף היעלמות של תחושת הכאב, מה שיגרום להם לחבל בעצמם לעיתים קרובות ולסבול מפצעים כרוניים. 

מדובר במחלה קטלנית, שרק 50 אחוזים מהחולים בה מגיעים לגיל 30. למרות שמדובר במחלה נדירה ביותר בכלל האוכלוסייה, אחד מכל 35 יהודים אשכנזים יהיה נשא של הגן הפגום שאחראי לה.

מחלות "מזרחיות"

תלסמיה
אחת המחלות המזוהות ביותר עם יהודים ממוצא מזרחי היא מחלת התלסמיה. מדובר במחלה תורשתית הנגרמת בעקבות מוטציה גנטית בתאי הדם האדומים ופגיעה בייצורו של חלבון ההמוגלובין, באמצעותו מספקות כדוריות הדם האדומות חמצן לכלל חלקי הגוף. המחלה עלולה לגרום לאנמיה חריפה ולקושי באספקת החמצן לכל הגוף. המחלה מופיעה בשתי תצורות: מינורית ומאג'ורית, כאשר בעוד שבראשונה היא "נסבלת" יותר ומתבטאת בחולשה, עייפות וחיוורון, הסוג השני הוא אנמיה קשה הדורשת עירויי דם תכופים – ובמקרים קשים אף השתלת מח עצם. 

המחלה נפוצה באזור אגן הים התיכון. שיעורי הנשאות שלה נעים בין אחד לחמישה לאחד למאה יהודים ממוצא מרוקאי. בקרב יהודים תימנים עומד השיעור על בין אחד לארבע לאחד ל- 13, ובקרב יהודים ממוצא עירקי עומד נתון זה על בין אחד לשבע לאחד ל-40. בקרב יהודים ממוצא כורדי מאובחנת המחלה באחד מכל 80 בני אדם. בכדי לאבחן תלסמיה אין צורך בבחינה מורכבת אלא בספירת דם פשוטה הבוחנת את נפח תאי הדם האדומים (MCV), כאשר ערכים נמוכים מ- 70 מעוררים חשד לנשאות למחלה.

מחלות נפוצות באגן הים התיכון. אישה במרוקו (צילום: רויטרס) © Provided by Health&Fitness - Walla מחלות נפוצות באגן הים התיכון. אישה במרוקו (צילום: רויטרס)

תסמונת אשר (Usher syndrom)
תסמונת אשר משלבת ליקוי שמיעה ומחלת עיניים מסוג רטינטיס פיגמנטוזה, הגורמת בשלב הראשוני לעיוורון לילה (קושי להסתגל לראייה בחושך) ולאחר מכן, בהתאם לסוג המחלה, עיוורון. בצורה החמורה של המחלה, יסבלו החולים בה מליקויי שמיעה קשים ועיוורון. ישנם שלושה דרגות "קושי" למחלה. תסמונת אשר מסוג 2 נפוצה בעיקר בקרב יהודים מצפון אפריקה, מעיראק ומאיראן. סוג נוסף שלה מופיע גם בקרב יהודים ממוצא אשכנזי, אך בהיקף נמוך בהרבה.

מחלה ניוונית של המוח והמוחון
זוהי מחלה חמורה המתבטאת בין היתר בפיגור שכלי, היקף ראש קטן ונוקשות מוגברת של השרירים. למרבה הצער, אין טיפול קיים למחלה. מקור המחלה הוא פגם בייצור של אבן בניין ליצירת חלבונים בגוף ו/או מוטציות בגן האחראי לליקוי בהובלת חומרים בתוך התא. אלו מובילים לאגירה יתירה ומזיקה של חומרים בתוך התא. המחלה שכיחה בעיקר בקרב יהודים יוצאי מרוקו ויהודים שארץ מוצאם היא עיראק. סוג אחד של המחלה נפוץ בשיעור של נשא אחד ל-30 איש בקרב יהודים ממוצא עיראקי ומרוקאי, וסוג נוסף שלה נפוץ בשיעור של אחד לכל 50 איש בקרב יהודים מרוקאים.

מחלת מטאקרומטיק לויקודיסטרופיה (MLD) 
מדובר במחלה ניוונית של המוח הנפוצה בעיקר בקרב יהודים ממוצא תימני, כאשר אחד מכל 60 איש מאוכלוסייה זו יהיה נשא של הגן הפגום שעלול להוביל להתפתחות המחלה. שכיחותה של המחלה עומדת על אחת לכל 15 אלף לידות בקרב אוכלוסייה זו, בעוד שבקרב האוכלוסייה הכללית מדובר במחלה נדירה מאוד. ההתפתחות הראשונית של התינוק החולה ב-MLD תקינה, אך סביב גיל שנה הילד מפסיק להתפתח וחלה הידרדרות חמורה ומהירה במצבו. בתקופה זו היא ייאבד את יכולות התפקוד המוטוריות שלו, בהן עמידה, ישיבה, דיבור ואף הקשר עם הסביבה. מדובר במחלה קשה וחשוכת מרפא, בה החולה חי מספר שנים בשכיבה ללא יכולת לפעול באופן רצוני ונפטר בגיל צעיר.

למה עיראקים לא אוכלים פול?

שתי מחלות גנטיות נוספות שמטרידות יותר את הצד המזרחי, אך אינן קטלניות הן חוסר באנזים G6PD וקדחת ים תיכונית משפחתית.

אכילת פול יכולה להוביל לאנמיה (צילום: shutterstock ) © Provided by Health&Fitness - Walla אכילת פול יכולה להוביל לאנמיה (צילום: shutterstock )

חוסר באנזים G6PD 
בקרב אנשים שמוצאם במדינות המזרח התיכון, בעיקר יהודים ממוצא כורדי ועיראקי, קיימת מוטציה הגורמת לחסר באנזים G6PD, שנמצא בתאי הגוף ותפקידו להגן מפני חמצון והוא חשוב לתפקודן התקין של כדוריות הדם האדומות. אנשים שחסר להם אנזים זה, יהיו בריאים אך הם עלולים להיות תחת סיכון במצבים מסוימים כגון מחלה זיהומית חריפה, נטילת תרופות מסוימות או חשיפה לפול. כל אלה עשויים למצבים של אנמיה וירידה של ההמוגלובין, שיובילו בתורם לחולשה קיצונית.

קדחת ים תיכונית משפחתית (FMF)
מדובר על מחלה המאופיינת בהתקפי חום, בדלקות פרקים ובכאבי בטן, כאשר התסמינים של המחלה מופיעים לראשונה בגילאי הילדות, בעוד שאצל עשרה אחוזים מהחולים התסמינים יבואו לידי ביטוי רק אחרי גיל 20. התקפי הכאבים נמשכים בין 24 ל-72 שעות, ובין לבין כל התקף החולה הינו בריא לחלוטין. המחלה שכיחה במיוחדת אצל יהודים שארצות מוצאם במדינות צפון אפריקה, עיראק ואגן הים התיכון, כאשר באוכלוסייה זו שכיחות הנשאות של המוטציה עשויה להגיע לכדי אחד על כל שמונה אנשים. מדובר בתופעה הקיימת גם אצל יהודים אשכנזים, אך התסמינים בקרבם נחשבים לקלים יותר.

ומי בסיכון גבוה יותר לסרטן?

ישנו גם שוני בתפוצתן של מחלות שאינן מזוהות באופן ישיר עם עדה זו או אחרת. על פי נתונים שהתפרסמו לפני מספר חודשים על ידי משרד הבריאות, יהודים ממוצא אשכנזי שעלו לארץ מאירופה או מארצות הברית, סובלים מסרטן בשיעור גבוה פי ארבעה מיהודים ממוצא מזרחי, שמדינות מוצאם הן באסיה ובצפון אפריקה. בעוד שבקרב יהודים ממוצא אשכנזי, שיעור החולים בסרטן עומד על כ-111 אנשים לכל 100 אלף איש, בקרב יהודים ממוצא מזרחי היחס עומד על 27 לכל מאה אלף אנשים.

הפער עומד בעינו בקרב סוגים שונים של סרטן: שיעור החולים והחולות בסרטן השד עומד על כ-18 מקרים לכל 100 אלף איש בקרב יהודים אשכנזים, לעומת ארבעה מקרים לכל 100 אלף איש בקרב יוצאי אסיה ואפריקה. באשר לסרטן הריאות, למשל, אשכנזים חולים בשיעור של 8.8 לכל 100 אלף איש, לעומת 2.5 לכל מאה אלף איש בקרב יהודים ממוצא מזרחי.

פערים גם בתחום הסרטן (אילוסטרציה: shutterstock) © Provided by Health&Fitness - Walla פערים גם בתחום הסרטן (אילוסטרציה: shutterstock)

ממה נובע הפער? עשויות להיות מגוון סיבות להבדלים בתחלואה בסרטן בקרב יהודים ממוצאים שונים, בהם המקור הגנטי – גנים מסוימים הנפוצים בקרב יהודים מעדות מסוימות עשוי להגביר את הסיכון לחלות בסוגים שונים של סרטן. סיבה אפשרית נוספת היא השפעות הסביבה וסגנון החיים, למשל זיהום אוויר או עישון.

יש לציין כי לא רק אצלנו קיימים פערים בין קבוצות ממוצא אתני שונה בשיעור התחלואה בסרטן – לפי נתוני המרכז לבקרה ומניעת מחלות בארצות הברית (CDC), גם בקרב האמריקאים קיימים הבדלים בין תחלואה בסרטן בקרב לבנים, שחורים והיספנים.

מזרחיים דואגים יותר?

גם במחלות הקשורות לנפש, קיימים מאפיינים הקשורים לסביבה. במחקר של אורה נקש, יצחק לבב וגלעד גל משנת 2012, שהתבסס על סקר לאומי של בריאות הנפש בישראל, נטען כי הבדלים במעמדן החברתי של קבוצות אתניות שונות משפיעות על בריאותן הנפשית. החוקרים ניתחו נתונים ממדגם שכלל 547 עולים ממדינות צפון אפריקה ואסיה, 708 עולים מאירופה ואמריקה, 707 צאצאים של עולים מצפון אפריקה ואסיה ו- 449 צאצאים של עולים מאירופה ואמריקה.

החוקרים מצאו כי שיעור הקשיים הקשורים לבריאות הנפש עמד על 12.4 אחוזים בקרב ילידי צפון אפריקה ואסיה, לעומת 6.4 אחוזים בקרב ילידי אירופה ואמריקה, 10.1 אחוזים בקרב צאצאי יוצאי צפון אפריקה ואסיה, לעומת 5.4 אחוזים בקרב צאצאי יוצאי אירופה ואמריקה. התוצאות נותרו בעינן לאחר שהחוקרים נטרלו את השפעתם של משתנים אחרים כגון רמת השכלה, הכנסה, קרבה לדת ועוד. החוקרים מצאו כי בקרב מזרחים ניכרות הפרעות כמו חרדה ודכאון בשיעור גבוה עד פי 2.1 בהשוואה לאשכנזים, פער שלא נעלם בדור השני.

החוקרים הסבירו כי "ייתכן כי חשיפה לאפליה והבדלים בסטטוס החברתי תורמים לפערים בשכיחות בעיות הקשורות לבעיות נפש". כמו כן ציינו החוקרים כי משאבים בלתי שוויוניים מופנים לטיפול בבעיות הקשורות לבריאות הנפש. עובדה זו לדבריהם עלולה להנציח את הפערים בין אשכנזים ומזרחים בכל הנוגע למחלות נפשיות.

עקבו אחרינו גם בפייסבוק - לחצו כאן

עוד מ - Walla

image beaconimage beaconimage beacon