מחקר חדש: 5% מהחולים בישראל אחראים על 80% מההדבקות
-
מחקר חדש: 5% מהחולים בישראל אחראים על 80% מההדבקות
ynet 4:43 -
בניגוד לאזהרות קודמות ה-CDC קובע: נגיף הקורונה אינו מדביק בקלות דרך משטחים
ynet 0:00 -
הקלות חדשות לעטיית מסכות פנים: אלה האנשים שפטורים
ynet 0:36 -
מרפאת המעקב למחלימי קורונה: "הווירוס דורש מאתנו המון למידה"
ynet 3:50 -
פרסום ראשון: בשל משבר הקורונה - מחסור עולמי בכפפות
ynet 3:51 -
בעקבות לחצי הקורונה: רופא בן 61 התמוטט במרפאתו - וחייו ניצלו
ynet 1:17 -
לוקחים ברצינות: מה עשו בסין אחרי שהתגלו מקרי הדבקה חדשים?
ynet 3:14 -
דובר ארגון הבריאות העולמי: "יכול להיות גל שני, שלישי, אפילו רביעי"
ynet 12:46
-
7 שיטות קלות: לשרוד את מסכות הפנים בחום ובלחות של ישראל
ynet 1:47 -
הנחיות לרופאי ילדים: אלו סימני האזהרה לתסמונת הקורונה הקטלנית בילדים
ynet 4:06 -
פרופ' אדלר: "לא מקנא במנכ"ל החדש של משרד הבריאות, מקווה שיהיה רופא"
ynet 13:31 -
זהירות יתר? למה למרות ההמלצות שוב דוחים פתיחת הבריכות
ynet 3:09 -
עושים כבוד לאחיות - אבל למה ימי הבידוד על חשבונן?
ynet 4:33 -
מחאת הרופאים המתמחים: "בשעה ה-20 למשמרת אני עושה טעויות מסכנות חיים"
ynet 5:18 -
מחאת המתמחים: עומדים על הרגליים 26 שעות - ומה בעולם?
ynet 3:51 -
מאחורי המסכה: הרוקחת שאחראית על התרופות לחולי הקורונה
ynet 4:21
מחקר חדש שהתבצע באוניברסיטת תל אביב מאמת את הסברה בדבר "מפיצי העל" של נגיף הקורונה: 5% מהחולים אחראים על 80% מההדבקות בישראל. מובילת המחקר, ד"ר עדי שטרן, ראש המעבדה לחקר אבולוציה של נגיפים מאוניברסיטת תל אביב, התראיינה באולפן ynet וסיפרה כי המחקר עקב אחר התנועה של וירוס הקורונה בארץ.
"אנחו עוקבים אחרי הרצף הגנומי של הווירוס, שבעצם צובר מוטציות בקצב סגור. המוטציות האלה לא משפיעות על האלימות של הווירוס, אלא משמשות כמעין ברקוד שבאמצעותו אנחנו יכולים לעקוב אחרי התנועה של הווירוס בארץ. מה שאנחנו רואים בצורה ברורה מאוד הוא שיש אנשים שנדבקו כתוצאה מגנום זהה לחלוטין. זו למעשה האינדיקציה למפיצי העל שהדביקו רבים", היא מסבירה.
לדבריה של ד"ר שטרן, ממוצע ההדבקות בנגיף הקורונה הוא בין 2 ל-3 בני אדם על כל מדביק, אך הגילוי מעיד על כך שחלק קטן מהמדביקים מסוגל להדביק מספר גדול יותר של בני אדם. "ייתכן שמדובר במשהו ביולוגי בקרבם של האנשים האלה. יכול להיות שיש להם נטייה לשאל יותר חלקיקי וירוס, מה שגורם להם להיות מידבקים יותר. לעומת זאת, יכול להיות שזה משהו חברתי - ייתכן שהאנשים האלה היו במקומות שהם יכולים להדביק בהם יותר אנשים, למשל בתי ספר, מסעדות או בתי כנסת".
ד"ר שטרן מספרת שלרוב במקרי הדבקה, כמות וירוסים גדולה מלווה גם בתסמינים חריפים. אך במחלת הקורונה נראה שאופי התסמינים וחומרתם לא קשורים ביכולת להדביק כמות גדולה של אנשים, דבר שלדבריה יש להמשיך ולחקור.
"המחקר הוא אנונימי לחלוטין, אך נמצאו עדויות מאוד דומות למפיצי העל במחקרים שבוצעו בהונג-קונג ובאנגליה. היכולת להדביק רבים מסתמנת כאיזשהו מאפיין של מחלת הקורונה", מסבירה ד"ר שטרן.
באולפן נכח גם פרופ' ליאוניד אידלמן, נשיא ההסתדרות הרפואית העולמית, שהסביר כי גם לסביבה בה נמצאים מפיצי העל יש חשיבות במקרי ההדבקה המרובים. "בברים למשל, כשאנשים צועקים זה לזה ויושבים צמוד. מקרה קלאסי שקרה בדרום קוריאה לפני כמה שבועות כלל מאה איש שנדבקו בלילה אחד במקום שרדו וצעקו בו. אנחנו יודעים שהנגיף מתפשט באמצעות רוק למשל, ואנחנו יודעים שמי שנדבק בנגיף מפריש אותו במשך הרבה זמן - 30 ואפילו 54 ימים אחרי שנדבק במחלה".