אתה משתמש בגרסה ישנה יותר של הדפדפן. לחווית MSN הטובה ביותר, השתמש ב-גרסה נתמכת.

פריצת דרך: חיסון חדש מחסל מלנומה ומונע חזרת הסרטן ביעילות של 100 אחוזים

סמל של וואלה! וואלה! 12/09/2018 וואלה! לייף סטייל

חוקרים הצליחו לפתח חיסון נגד סרטן, שבמסגרת טיפול משולב עם תרופה נוספת הצליח לחסל לחלוטין סרטן מסוג מלנומה בעכברי מעבדה, ביעילות של 100 אחוזים. גישה טיפולית זו עשויה לשמש בעתיד כדי לטפל בסוגים אגרסיביים במיוחד של סרטן, שעד כה לא היה להם טיפול יעיל.

החיסון גרם לגוף לייצר תאי דם לבנים שחדרו לתוך הגידול. תאים של מלנומה תחת מיקרוסקופ (אילוסטרציה: ShutterStock) © ShutterStock החיסון גרם לגוף לייצר תאי דם לבנים שחדרו לתוך הגידול. תאים של מלנומה תחת מיקרוסקופ (אילוסטרציה: ShutterStock)

על פי הפרסום בכתב העת המדעי Proceedings of the National Academy of Sciences, צוות החוקרים הוסיף מולקולה בשם דיפרובוסים (Diprovocim ) לחיסון שמנתב תאים שנלחמים בתאים סרטניים למוקדי הגידול בגוף. מולקולת הדיפרוביסים היא מה שמכונה בעברית ממרץ - חומר שמגביר את התגובה החיסונית של הגוף לאנטיגן שמוזרק יחד איתו. החוקרים הוכיחו עוד שהמולקולה מעודדת את המערכת החיסונית להיות ערוכה להלחם בתאי סרטן במקרה שהם חוזרים - תכונה חשובה במיוחד, משום שהיא עשויה לסייע במניעת מקרים חוזרים של סרטן.


אין צורך להזריק את החיסון ישירות לגידול, הוא ניתן בשתי זריקות לשריר. חיסון (אילוסטרציה: shutterstock) © ShutterStock אין צורך להזריק את החיסון ישירות לגידול, הוא ניתן בשתי זריקות לשריר. חיסון (אילוסטרציה: shutterstock)

"הטיפול המשולב השיג תגובה מושלמת - תוצאה של ריפוי, למעשה -במקרים של מלנומה. בדיוק כמו שחיסון מאמן את הגוף להלחם בפתוגנים מסויימים, החיסון הזה מאמן את המערכת החיסונית לרדוף את הגידול ולמגר אותו", אמר פרופ' דל בוגר, ממכון המחקר סקריפס ומחקר שותף של המחקר.

הניסוי שעליו התבסס המחקר כלל 24 עכברי מעבדה עם זן אלים במיוחד של מלנומה, כולם קיבלו טיפול נוגד סרטן בשם anti-PD-L1. העכברים חולקו לאחר מכן לשלוש קבוצות שוות (8 בכל קבוצה). קבוצה אחת קיבלה את החיסון שהכיל דיפרובוסים, קבוצה שנייה קיבלה את אותו חיסון, אך עם חומר ממרץ אחר בשם alum, ולקבוצה השלישית ניתן חיסון לא חומר ממרץ. את החיסון, מציינים החוקרים, אין צורך להזריק ישירות לתוך הגידול והוא ניתן לכל עכברי הניסוי בשתי זריקות לשריר במרווח של שבוע.

100 אחוזי הישרדות

לאחר 54 ימים תיעדו החוקרים שיעור הישרדות של 100 אחוזים בקבוצה הראשונה (חיסון+דיפרובוסים), 25 אחוזים בקבוצה השנייה ואילו בקבוצה השלישית, של העכברים שקיבלו את החיסון בלבד שיעור ההישרדות עמד על אפס אחוזים.

"החיות הפכו מחוסנות נגד מלנומה". עכברי מעבדה (אילוסטרציה: ShutterStock) © ShutterStock "החיות הפכו מחוסנות נגד מלנומה". עכברי מעבדה (אילוסטרציה: ShutterStock)

יעילותה של מולקולת הדיפרובוסים, שפותחה על ידי פרופ' בוגר ושותפו חתן פרס נובל ברוס בוטלר, נעוץ באופן שבו היא מתקשרת עם המערכת החיסונית. בניסוי הנוכחי, השימוש במולקולה כחומר ממרץ וציוותה לחיסון עודדה את ייצורם של תאי דם לבנים שבכוחם לחדור לתוך הגידול הסרטני. כלומר, הטיפול איפשר למערכת החיסונית לדעת מראש כיצד להלחם בגידול ביעילות. ניסיונות מכוונים לגרום לעכברים מהקבוצה הראשונה לחלות בגידולים חוזרים של מלנומה עלו בתוהו: "זה פשוט לא תפס. החיות כבר היו מחוסנות כנגד זה", אמר בוגר.

צמד החוקרים שוקדים כעת על ניסויים פרה-קליניים של אותו חיסון בניסיון לחזות כיצד הוא יעבוד בשילוב עם תרופות נוספות נגד סרטן. אם הניסויים הללו יהיו מוצלחים כמו הניסוי האחרון של השניים, ניסויים בבני אדם יהיו השלב הבא.

תא סרטן © ShutterStock תא סרטן

עוד מ-וואלה!

image beaconimage beaconimage beacon