אתה משתמש בגרסה ישנה יותר של הדפדפן. לחווית MSN הטובה ביותר, השתמש ב-גרסה נתמכת.

עוד לייפסטייל

כך תצלמו טוב יותר את הטיול הבא שלכם

סמל של ynet ynet 09/09/2018 אילן שחם
  

הנוף פשוט מטמטם, האווירה מטריפה, בני המשפחה יפים-יפים, אבל התמונה שלנו לא כל כך. המצולמים מטושטשים, ההר נראה כמו תל נמלים, מגדל הכנסייה הגותי נראה כמו בית דירות בעיר ישראלית, והנוף כולו בהיר וחסר פרטים. אז מה עשינו לא נכון? איך נוכל לשדרג את הצילום שלנו כך שיחמיא לנוף ולמצולמים במקום לרצוח אותם?

  צילום: אילן שחם © צילום: אילן שחם צילום: אילן שחם

בימים דיגיטליים אלו כל מטייל הוא צלם. יש שמשקיעים במצלמה ייעודית ויש שמסתפקים במצלמת הסמארטפון, אבל ברור שעוד לפני שהחבר (או החברה) סגרו את הפה מהחיוך הרחב, התמונה שלהם כבר מככבת בפייסבוק, באינסטוש או בוואטסאפ.

  צילום: אילן שחם © צילום: אילן שחם צילום: אילן שחם

בכתבה הזאת נפציץ אתכם בטיפים, עצות ורמיזות - מה לעשות כדי לצאת כל פעם עם התמונה המנצחת.

צילום: אילן שחם © צילום: אילן שחם צילום: אילן שחם צילום: אילן שחם © צילום: אילן שחם צילום: אילן שחם
  

הקומפוזיציה

כשאנחנו מסתובבים בעולם, אנחנו מוקפים לגמרי בצורות, צבעים, ריחות ותחושות אשר יוצרים את ההרגשה הכללית שלנו לגבי המקום שבו אנו נמצאים, ואם ההרגשה הזו טובה נמהר לצלם על מנת להנציח אותה ולשתף עם כל העולם, אך ראה זה פלא – המצלמה תופסת מסגרת קטנה מתוך המרחב העוטף אותנו, דוחסת את שלושת הממדים לתוך שניים ואינה מעבירה את התחושות הניזונות ממה שחווינו לאורך השניות, הדקות או אפילו השעות האחרונות.

 

המצלמה אינה כלי להעברת כל אלו, אלה רק כלי לתפיסה של שבריר שנייה בתוך מסגרת מלבנית מאוד מוגדרת מתוך הנוף הסובב אותנו. הצופה בתמונה יראה את מה שיש במסגרת, ואך ורק את מה שיש במסגרת, ולכן בבואנו לצלם יש חשיבות עליונה למה אנחנו מכניסים למסגרת הזו, מה אנחנו לא מכניסים, ואיך אנחנו מסדרים את מה שהכנסנו בתוך המסגרת הזו. לזה קוראים קומפוזיציה.

 

אם הקומפוזיציה מוצלחת, עינו של הצופה תשוטט בין האלמנטים בתמונה ותישאר בתוכה. אם היא אינה מוצלחת, הצפייה תגרום לחוסר נוחות לצופה, העין תברח החוצה והצופה יעבור לתמונה הבאה. בניית הקומפוזיציה היא אמנות, אין כלל אחד שיתאים תמיד ולכל כלל יש יוצא מן הכלל, אבל בכל זאת אשתף אתכם במספר כללים בסיסיים אשר לרוב יביאו לתמונה יותר נעימה לעין וינחו אתכם עד שתפתחו את ה"עין" שלכם.

 

כלל ראשון - אל תשימו את הנושא במרכז! הדבר הטבעי ביותר לעשות הוא לשים את הנושא שלנו במרכז – הרי אנחנו מצלמים אותו, אז ברור שהוא הכי חשוב בתמונה, נכון? כן, אבל... אם הנושא שלנו נמצא במרכז הפריים, העין של הצופה תימשך אליו מיד, לא תבחין בשאר התמונה, תשתעמם ותמשיך הלאה. נהוג לחלק את התמונה לשלישים, להעביר שני קווים אנכיים וירטואליים במרווחים שווים בתוך הפריים, ושני קווים אופקיים. את נקודת העניין בפריים ננסה לשים על המפגש של קו אנכי וקו אופקי, וגם את קו האופק רצוי למקם על אחד הקווים האופקיים – בשליש הגובה של הפריים, או שני שלישים.

צילום: אילן שחם

צילום: אילן שחם
© צילום: אילן שחם

עיינו בכמה תמונות ושימו לב לאן הולך מבטכם - האם הוא פתאום בורח הצידה וצריך להחזיר אותו בכדי לראות את הצד השני של התמונה, או שהוא באופן טבעי מטייל בכל רחבי התמונה?

 

בתמונות שייראו לכם מוצלחות יותר המבט באופן טבעי יסרוק את התמונה, ולכן כשאתם בונים את התמונה נסו לחשוב איך לגרום לכך שמבט המתבונן יובל דרך התמונה. אם יש אדם בתמונה, תנו לו לאן להתקדם – שימו אותו בצד כזה של המסגרת כך שרואים את הכיוון שאליו הוא נע, או שמבטו מופנה אל החלק הגדול והפנוי של הפריים ומוביל איתו את העין. אם יש אלמנט קווי באזור – כביש, שביל, קו רכס, שפת אגם או כל קו מתאר ברור אחר - השתמשו בו להולכת עינו של המתבונן דרך התמונה.

 

בצילום נוף יש נטייה גדולה מאוד ל"תפסת מרובה, לא תפסת" – אנחנו רוצים להכניס ה-כ-ל לתוך הפריים, אבל בדרך כלל זה לא ייצא מוצלח. חשוב שנבנה את הפריים בצורה מעניינת, שיהיה מאוזן ושיכיל מספיק פרטים, אבל לא יותר מדי. כשאנחנו מצלמים נוף, ובכלל, יש חשיבות גדולה למה שאנחנו מכניסים לתוך הפריים, ועוד יותר למה שאנחנו לא מכניסים.

צילום: אילן שחם

צילום: אילן שחם
© צילום: אילן שחם
 

האור

לאור תפקיד קריטי בצילום – הוא זה ש"מצייר" את התמונה שאנו רואים על החיישן של המצלמה. אם הוא רך ונעים, כמו בשעת בוקר מוקדמת, בזמן השקיעה או כשעננים מסננים את אור השמש, הצבעים והמרקמים בתמונה יהיו הרבה יותר חיים ונעימים לצפייה. אם הוא קשה וחד, כמו בשמש הצהריים באוגוסט, התמונה תהיה הרבה פחות נעימה לצפייה והצבעים והפרטים ילכו לאיבוד.

 

בקיצור, אם רוצים לצלם מקום בשיא יופיו כדאי להשכים קום ולהגיע אליו, כבונוס נקבל את זה שעדרי התיירים לא יפריעו לנו, ונשיג תמונה נקייה של המקום.

 

הכיוון של האור קריטי אף הוא להצלחת התמונה. אם האובייקט שלנו מואר היטב באור רך ונעים נזכה לתמונה מוצלחת, אבל אם הוא חצי באור וחצי בצל, ההבדל ביניהם יועצם על ידי המצלמה ונקבל תמונה חצויה ולא נעימה.

 

אם האור מגיע מאחורי האובייקט שלנו, הרי שיש הבדל גדול בין האור שנכנס לנו בצורה ישירה לבין הפנים המוצלות של האובייקט. למצלמה הדיגיטלית טווח דינמי הרבה יותר קטן מאשר לעין האדם, מה שאומר שהיא אינה יכולה להתמודד עם הפרשים גדולים בבהירות בין האזורים הכהים לאזורים הבהירים, ולכן במצב של שמש אחורית או שהרקע ייצא טוב והאובייקט חשוך מדי, או שהאובייקט יואר היטב ואז הרקע יהיה שרוף (לבן) לגמרי.

 

לפעמים זה האפקט שאותו אנו מחפשים, כשאנו רוצים לצלם צלליות על רקע השקיעה, לדוגמה, אבל לרוב פשוט נעדיף לצלם כשהשמש בגבנו או מהצד.

צילום: אילן שחם

צילום: אילן שחם
© צילום: אילן שחם
 

צילום אנשים

כל מה שנאמר בפסקה הקודמת על הפרשי התאורה וצילום מול השמש תקף במיוחד לצילום אנשים. נשים לב למקומו של המצולם באור או בצל – אם אנחנו רוצים לצלם אותו על רקע נוף מואר, המצולם שלנו צריך להיות בשמש ולא בצל. אם רוצים לצלם מישהי שנמצאת בצל, דאגו לכך שגם הרקע יהיה מוצל.

 

שימו לב לרקע שמאחורי המצולם שלנו, רצוי שהוא לא יהיה "רועש" מדי, שלא יהיו קווים חדים שעוברים את הראש ובאופן כללי שלא יהיו שם אלמנטים שגוזלים את תשומת הלב מהכוכב שלנו.

 

רצוי מאוד לצלם אנשים מהגובה שלהם, ולפעמים אפילו נמוך יותר. צילום מלמעלה מרגיש כמו התנשאות מעל המצולם, ולכן גם כשהמצולם הוא ילד קטן נעשה את המאמץ ונרד נמוך כדי לתת לו את הכבוד המגיע לו. כלל זה נכון, אגב, גם לבעלי חיים ופרחים – גם להם מגיע צילום בגובה העיניים.

צילום: אילן שחם © צילום: אילן שחם צילום: אילן שחם צילום: אילן שחם © צילום: אילן שחם צילום: אילן שחם

צילום: אילן שחם © צילום: אילן שחם צילום: אילן שחם  

מומלץ לשים את העיניים של המצולם מעל גובה האמצע של הפריים. זה פשוט מרגיש לנו הרבה יותר טבעי ונעים לעין.

 

נבדיל בין תמונות מבוימות לתמונות ספונטניות. תמונות מבוימות לפעמים יהיו הכי מחמיאות למצולם, ולפעמים ממש לא. אתם יודעים... פרצוף ברווז, זה כל כך לא. גם בתמונות מבוימות כדאי להשקיע זמן וסבלנות כדי להגיע לתוצאה הטובה ביותר.

 

תמונות לא מבוימות יכולות להיות הרבה יותר מוצלחות, להעביר רגש אמיתי ואת התחושה של המקום והזמן, אבל זה לא אומר שלא צריך להשקיע בהן מאמץ – תחילה מאתרים את הזווית הנכונה לצילום, ואז ממתינים בסבלנות לרגע שבו קורה משהו, בדיוק לרגע המתאים. כשאנשים רואים שאנו מתכוננים לצלם אותם הם נכנסים ל"מצב הצילום" שלהם וההתנהגות נהיית מאוד מודעת. אם נחכה קצת במצב, הם יחזרו להתנהג כרגיל ואז הכי נכון לצלם אותם.

צילום: אילן שחם

צילום: אילן שחם
© צילום: אילן שחם
 

מיקום, מיקום, מיקום

דורות על גבי דורות של אבולוציה הביאו אותנו למצב שבו אנו עומדים זקופים, וטוב לנו עם זה, אבל למטרות הצילום זה לאו דווקא מוצלח. קיימות אינספור אפשרויות למיקום שממנו ניתן לצלם - חקרו אותן. עצרתם לצלם? התחילו לנוע ולחשוב – מאיפה תהיה הזווית הכי טובה לצילום מה שאנו רוצים? אולי לשכב על האדמה? לעמוד על התלולית? לכרוע ברך? להיצמד לפרח ולצלם אותו בגדול עם ההרים ברקע? להשתמש בשלולית לקבלת השתקפות של הקתדרלה?

 

הזיזו את עצמכם וחשבו מחוץ לקופסה. אנו רואים את העולם מגובה העיניים שלנו, ורוב התמונות שאנו רואים צולמו מגובה העיניים של אדם. תמונות מזוויות שאיננו רגילים לראות יהיו בדרך כלל יותר מעניינות ומוצלחות.

צילום: אילן שחם

צילום: אילן שחם
© צילום: אילן שחם
 

סינון ועיבוד

אם ברצונכם להתקדם ולהשתפר, חשוב מאוד להמשיך גם בבית – עברו על התמונות וסננו אותן למוצלחות יותר ופחות. עיינו בתמונות הטובות וחשבו מה הופך אותן לכאלו. עיינו בתמונות הלא מוצלחות וחשבו, מה הופך אותן לכאלו? הקפידו להתנתק רגשית מהתמונות – כשאנו רואים את התמונות אנו חווים מחדש את כל מה שהיה סביב צילום התמונה, אך עלינו לזכור שמה שיראה הצופה בתמונה הוא אך ורק רק מה שיש בה – האם התמונה באמת טובה, או שאנו רק חשים כך מכיוון שאהבנו את הנושא שלה בשטח?

 

המשיכו לשלב העיבוד – התוצר של הצילום הדיגיטלי אינו ה"אמת", אלה אוסף של רכיבים אלקטרוניים ואלגוריתמים שפיתחה יצרנית המצלמה בניסיון להעביר בצורה הטובה ביותר את תמונת המציאות בכל מצב אפשרי, אך מובן שהם אינם יכולים לעשות זאת בצורה מושלמת, ואין כל רע בניסיון לעזור לאלגוריתם להגיע לתמונה כפי שראיתם אותה בשטח.

 

עם זאת, כמובן שכדאי להקפיד To Keep it Real. צבעים מטורפים אולי מושכים יותר את העין בתחילה אך נמאסים מהר מאוד. נסו לדאוג שהתמונה תהיה יפה, אך עדיין מציאותית.

צילום: אילן שחם

צילום: אילן שחם
© צילום: אילן שחם

צילום: אילן שחם © צילום: אילן שחם צילום: אילן שחם  

 

יאללה, צאו לצלם

הטיפ הכי חשוב לצילום הוא להשקיע מחשבה ולא סתם לכוון את המצלמה ולצלם. לחשוב - מאיפה הכי כדאי לצלם? מה יראו בתמונה? מה לא יראו בתמונה? איך הרקע משתלב עם האובייקט? מהו הרגע הכי נכון לצלם בו? פשוט להיות מודע!

צילום: אילן שחם © צילום: אילן שחם צילום: אילן שחם צילום: אילן שחם © צילום: אילן שחם צילום: אילן שחם

צילום: אילן שחם © צילום: אילן שחם צילום: אילן שחם  

 אילן שחם הוא אמן צילום המתמחה בטבע, נוף, אבסטרקט ואקסטרים שזכה בפרסים בתחרויות הצילום של נשיונל ג’יאוגרפיק טרוולר ו-Nature’sBestPhotography. עבודותיו מוצגות במוזיאון סמיתסוניאן בוושינגטון ובתערוכות נוספות בישראל ובעולם. צילומיו הופיעו במאות מגזינים, ספרים, עיתונים ולוחות שנה, ושימשו לקמפיינים שיווקיים של חברות ענק ברחבי תבל. אילן מעביר הרצאות מרתקות על הסיפורים מאחורי הקלעים של צילום טבע ונוף ביעדים שונים בארץ ובעולם ומדריך סדנאות צילום בארץ וטיולי צילום בעולם. מוזמנים לעקוב אחריו בפייסבוק, באינסטגרם ובאתר שלו. 

עוד מ-YNET

image beaconimage beaconimage beacon