אתה משתמש בגרסה ישנה יותר של הדפדפן. לחווית MSN הטובה ביותר, השתמש ב-גרסה נתמכת.

עוד חדשות

שלום, הסכם. הקפריסאים בחרו בסטטוס קוו

סמל של Ynet Ynet 17/07/2017 ד"ר דליה שיינדלין

קפריסין יפה כרגיל. הים הוא אותו הים, כחול-שקוף ומנצנץ, והקפריסאים הם אותם הקפריסאים: רגועים, מסבירי פנים למופת ואוהבים לילות מאוחרים של אלכוהול, גיטרות ושירים מסורתיים. בבית הקפה בצפון עיר הבירה המחולקת ניקוסיה משמיעים שירים טורקיים ואילו בטברנה שנמצאת במרחק שלוש דקות הליכה משם, אחרי מעבר גבול מאולתר שבו בקושי פותחים את הדרכון, משמיעים שירים מסורתיים ביוונית.

לא נראה שמישהו מתרגש מהכישלון הדרמטי של משא ומתן ליישוב סכסוך בן יותר מארבעים שנה. לא ברור כמה בכלל שמו לב. ולמה להם פוליטיקה עכשיו" רבים משוכנעים שהבעיה לא תיפתר לעולם, ושזה לא הדבר הכי נורא.

צילום: AP: "מלאו את הבטחתם". מפגינה צעירה בעד איחוד קפריסין © צילום: AP "מלאו את הבטחתם". מפגינה צעירה בעד איחוד קפריסין

מבחינת מלחמה ואלימות, המצב בקפריסין די יציב מאז שנת 1974. אז היה ניסיון הפיכה (כושל) ביוזמת לאומנים יוונים נגד ממשלה קפריסאית-יוונית בשאיפה לספח את האי ליוון בכוח. טורקיה פלשה לאי על מנת לסכל את הסיפוח ולהגן על הטורקים-קפריסאים שחיים שם. אבל טורקיה התלהבה וכבשה שליש משטח האי, והשאירה את הצבא שלה במקום עד היום. מאז, האי מחולק בין "הדרום" היווני, כשני שליש מהשטח, לבין "הצפון" שבו גרים בעיקר טורקים-קפריסאים, בנוסף למספר גובר של טורקים מטורקיה, או לפי הדיבור המקומי "מתנחלים". ואפשר אולי להגיד שההפרדה בין העמים הגיונית יותר מאשר איחוד ביניהם.

עוד סבב שיחות כושל

בכל זאת, המנהיגים וצוותי משא ומתן הביעו לאורך כל השנים את רצונם באיחוד האי. אך ב-7 ביולי, ב-2:30 לפנות בוקר, לאחר שנתיים של עבודת פרך של מתווכים מסורים מהאו"ם, התייצב המזכ"ל אנטוניו גוטרש בעצמו ובישר על "סגירת" פסגת השלום בלי הסכם. אפילו לא מתווה להסכם עתידי. בכך מצטרף סבב השיחות האחרון לשורה ארוכה של סבבים כושלים, שהראשון החל כבר ב-1968. סבב ההאשמות על כישלון השיחות כבר התחיל, לפי הטקס המוכר.

נגד המנהיג היווני-קפריסאי ניקוס אנסטסיאדיס אומרים שנצמד לעמדה קשוחה של "אפס כוחות" של הצבא הטורקי באי בטיעון שמדובר במדינה ריבונית. אבל נושא הביטחון בוער לטורקים: הם זוכרים את ניסיון הסיפוח ליוון ב-1974, ואירועים קודמים אחרים. עבור הטורקים בקפריסין, הסכסוך התחיל ב-1963 כשהיוונים-קפריסאים זרקו את הטורקים-קפריסאים מהממשלה הייצוגית שהוקמה שלוש שנים לפני כן במועד עצמאות קפריסין מהבריטים. לאחר סבב אלימות קצר, דחקו היוונים את הטורקים למובלעות והם חיו במצור במשך 11 שנים.

amp;quot;ל האוamp;quot;ם גוטרש בישר על amp;quot;סגירתamp;quot; פסגת השלום בלי הסכם]]> © סופק על ידי Yedioth Ahronot Ltd. (Ynet) amp;quot;ל האוamp;quot;ם גוטרש בישר על amp;quot;סגירתamp;quot; פסגת השלום בלי הסכם]]>

מהצד השני, לעומת זאת, אומרים שהמנהיג הטורקי-קפריסאי מוסטפה אקינג'י נתן לטורקיה להוביל קו נוקשה בנושא הביטחון. אבל רשימת החשודים עוד ארוכה: "הכוחות הערבים" (guarantor powers), יוון וטורקיה, השתתפו אף הם במשא ומתן ביחד עם בריטניה, ואולי הם אלה שסיכלו הגעה להסדר. באוויר מרחף חשש שאפילו לרוסיה היה אינטרס לחבל במאמצים לאיחול קפריסין. וכנראה שני מנהיגים קפריסאים נחמדים, שמוכרים כתומכי-שלום, הם בסך הכול שחקנים קטנים במשחק כוחות שגדול מהם בכמה מידות.

היוונים-קפריסאים לא מוכנים לשמוע על כוחות טורקיים באי

ואולי כל צד פשוט לא השלים עם פשרות בתחומי הליבה שדרושות על מנת לחיות יחד. הטורקים הציעו לצמצם את כוחותיהם בצפון האי מ-30 עד 40 אלף חיילים כיום (משוער) לכ-650 חיילים עם נשק קל בלבד - מספר "סמלי". אבל האקדמאי הטורקי-קפריסאי אחמט סוזן מזכיר שמסקרים אחרונים עלה ש"היוונים-קפריסאים לא יקבלו אף הסדר שכולל כוחות צבאיים טורקיים באי". כוחות אלה יאיימו עליהם בפלישה חוזרת כמו ב-1974. סעיף אחר שהיה שנוי במחלוקת במהלך המשא ומתן לאיחוד קפריסין התייחס לרוטציה בין שתי הקהילות בתפקיד הנשיא על מנת לעגן את הייצוג הטורקי. לפי העמדה היוונית-קפריסאית (הניצית), הטורקים הם מיעוט ובכלל הגיעו לאי רק במאה ה-16 ולא מגיע להם ייצוג יתר - או זכויות קולקטיביות - בממשלה.

הוברט פאוסטמן, פרופסור גרמני שהשתקע באי ומלמד באוניברסיטה של ניקוסיה בדרום, אמר כי ללא התקדמות בנושאי ליבה כה עמוקים, הצדדים פשוט "מעדיפים את הסטטוס קוו". החיים רגועים, בדרום מתאוששים מהמשבר הכלכלי של 2013, בצפון נראה שהכלכלה תוססת (הרבה בזכות טורקיה ובתי ההימורים) והכי חשוב - אין אלימות כתוצאה מהסכסוך. "יש לקפריסאים רתיעה עמוקה מאלימות", אמר פאוסטמן. לדבריו, הקפריסאים עוד חיים בחרדה מזיכרונות 1974 ו-1963 ולכן הסלמה לא נראית באופק הקרוב. אז למה בעצם לקלקל" אבל עתיד בלי הסדר נוצץ כמו הזיה במדבר שמתמוססת ככל שהיא מתקרבת.

 
© סופק על ידי Yedioth Ahronot Ltd. (Ynet)

שיחות עם אקדמאים ועיתונאים קפריסאים, וכן הכרזות של קומץ קטנטן של פעילי שלום שמפגינים במחסום בניקוסיה מקלקלים את האשליה הזוהרת של סטטוס קוו. הם אומרים שאם המשא ומתן אכן מת מוות אמיתי ולא רק קליני, הרי שהעתיד מתחיל לתפוס צורה. בקצה אחת נמצאת תוכנית חלוקה פוטנציאלית שתוביל למדינה מוכרת עצמאית בצפון. הקהילה הבינלאומית לא אוהבת לפרק מדינות והיוונים יתנגדו לכך בתוקף. אבל יש סיכוי שזה עדיף על התרחיש שנמצא בקצה השני של הסקאלה: סיפוח טורקי של הצפון בסגנון רוסיה בחצי האי האוקראיני קרים. פעם זה נראה כאפשרות מופרכת. היום יש יותר ויותר התייחסות בטורקיה אל צפון קפריסין כאל חלק מהמחוז הטורקי הים-תיכוני מרסין, ולא כאל מדינה נפרדת.  

amp;quot;ל האוamp;quot;ם גוטרש ומנהיג קפריסין הטורקית מוסטפה אקינגamp;#39;י]]> © סופק על ידי Yedioth Ahronot Ltd. (Ynet) amp;quot;ל האוamp;quot;ם גוטרש ומנהיג קפריסין הטורקית מוסטפה אקינגamp;#39;י]]>

© סופק על ידי Yedioth Ahronot Ltd. (Ynet) © סופק על ידי Yedioth Ahronot Ltd. (Ynet)

בין הקצוות, קיים גם תרחיש העמקת המגמות של היום. התקשורת מדווחת שמספר המהגרים מטורקיה לצפון קפריסין מצוי בקו עלייה. יש דיווחים על חלוקת אזרחות קפריסאית מואצת למהגרים. מדברים על שינויים דמוגרפיים שאינם רצויים על ידי אף לא אחת מהאוכלוסיות, כפי שמוכר לנו מהסכסוך הישראלי-פלסטיני. מקומיים מדווחים שחברות טורקיות משתלטות אט-אט על החיים המסחריים בצפון. נבנו בצפון גם מסגדים ענקיים שבולטים בבדידותם בנוף השטוח.

"אני שונא את ארדואן" מגחך נהג טורקי-קפריסאי בן 25 בזעם מפתיע כשעברנו בנסיעה את אחד המסגדים בקפריסין הטורקית. אם כך הוא מרגיש, אני תוהה מה מרגיש הקפריסאי-יווני הטיפוסי שעמד להצביע נגד הסדר במשאל עם בגלל נוכחותם של 650 חיילים טורקים, ומעדיף את הסטטוס קוו (כביכול) שבו נמצאים כיום כ-40 אלף חיילים טורקים. איך הוא ירגיש כשיבין שטורקיה של רג'פ טאיפ ארדואן אורבת לו מעבר לקו הירוק המאולתר שחוצה את עיר הבירה שלו" פרופ' פאוסטמן הזכיר את הצפרדע במים שמתחממים לאט ושאינה מרגישה בסכנה עד שהמים רותחים. שאלתי אנשים בדרום ובצפון על הדימוי, והם לא התנגדו. מסתבר שגם עם הפגמים, עדיף בכל זאת להגיע להסכם.

ד"ר דליה שיינדלין היא עמיתת מדיניות במיתווים - המכון הישראלי למדיניות-חוץ אזורית, שם היא עוסקת בחקר השוואתי של סכסוכים ותהליכי שלום

עקבו אחרינו גם בפייסבוק - לחצו כאן

עוד מ-Ynet

image beaconimage beaconimage beacon