אתה משתמש בגרסה ישנה יותר של הדפדפן. לחווית MSN הטובה ביותר, השתמש ב-גרסה נתמכת.

מיליארד שקל היו רק ההתחלה: האוצר מתכנן קיצוץ נוסף של 2.5 מיליארד שקל

סמל של TheMarker TheMarker 11/07/2019 חגי עמית

כמו על כולנו, גם על ממשלתו של בנימין נתניהו עובר קיץ רותח - שרק הולך ומתחמם. מצד אחד, ממשלת המעבר נאלצת להתמודד עם סדרה של משברים, הדורשים ממנה לאתר מקורות תקציביים לצורך מימון פתרונות דחופים. עם התחומים שמשוועים לתקציבים נוספים ניתן למנות את הסיוע לקהילת יוצאי אתיופיה, שיפור מצב מעונות היום והפחתת תשלומי ההורים לבתי הספר. מצד שני, משרד האוצר ממשיך לדרוש הידוק נוסף של החגורה, במטרה לסיים את השנה בגירעון נמוך משיעורו כיום - 3.9%.

בנימין נתניהו בטקס יום העצמאות האמריקאי ב-4 ביולי צילום: מארק ישראל סלם © סופק על ידי Haaretz, Shoken Group בנימין נתניהו בטקס יום העצמאות האמריקאי ב-4 ביולי צילום: מארק ישראל סלם

1. ראש אגף התקציבים מתריע

המנכ"לים של כל משרדי הממשלה קיבלו ביום שני פנייה מראש אגף התקציבים באוצר, שאול מרידור, שמורה להם להביא בחשבון כבר כעת קיצוצים נוספים של מאות מיליוני שקלים ב–2019. על פי ההערכה, הקיצוץ הנוסף יצטבר לכ–2.5 מיליארד שקל לכלל המשרדים. זאת, בנוסף לקיצוץ הרוחבי הנרחב הקודם ל–2019, שעליו הכריזה הממשלה לפני שבועיים - בהיקף של 1.2 מיליארד שקל.

2.5 מיליארד השקלים האלה הם 20% מיתרת עודפי גביית המסים של 2018 - בסך של כ–12.5 מיליארד שקל - שאמורה לעבור ל–2019. אלא שהאוצר מתריע כי בשל תקופת הדמדומים שבה נתונה המערכת השלטונית - בעקבות פיזור הכנסת וההליכה לבחירות חדשות - ההעברה תתבצע רק אחרי הקמת הממשלה הבאה, אי־שם בנובמבר. האוצר גם מזהיר כי כשהכסף יועבר לבסוף, הסכום שיקבלו המשרדים עשוי להיות מקוצץ עד 20%. זאת, בהתאם למציאות של גירעון "גבוה וחריג בהשוואה בינלאומית", כפי שמגדיר זאת מרידור במכתבו. המשמעות היא הגבלה והאטה ביכולתם של משרדי הממשלה להוציא כסף בשארית השנה ובתחילת השנה הבאה.

אם לא די בכך, במכתב מבקש האוצר ממנכ"לי המשרדים לשקול בכובד ראש כל הוצאה תקציבית, ולהימנע מיצירת התחייבויות חדשות שאינן הכרחיות - בשיתוף אגף החשב הכללי. ההתנהלות המתבקשת אינה מובנת מאליה - לאור המחאה המתלהטת ברחובות. מרידור כותב כי פיזור הכנסת ואי־כינוסה של ועדת הכספים מעכבים שינויים תקציביים, ויוצרים חוסר ודאות לגבי גודל התקציב של המשרדים. לכן, מוסיף מרידור, האוצר פנה למזכיר הממשלה ביום שלישי בבקשה לקדם בוועדת ההסכמות (האחראית לתפקוד הכנסת בתקופת ממשלת המעבר) את הדיונים לקראת אישור ההפניות התקציביות בוועדת הכספים.

2. הוועדים רדפו אחרי כ"ץ למשרד החוץ

שאול מרידור. מבקש מוועדת ההסכמות לכנס את ועדת הכספים צילום: מוטי מילרוד © סופק על ידי Haaretz, Shoken Group שאול מרידור. מבקש מוועדת ההסכמות לכנס את ועדת הכספים צילום: מוטי מילרוד

אובדן השליטה בגירעון הממשלתי אמור לתסכל במיוחד את שר החוץ, ישראל כ"ץ. בעשר שנות כהונתו כשר תחבורה, שהסתיימו לפני כחודש, היתה ההתמודדות עם שביתות של ארגוני עובדים לחם חוקו. בחברות שפיקח עליהן - רשות שדות התעופה והנמלים - ועדי העובדים הם אלה שישבו על השאלטר. המעבר למשרד החוץ היה אמור לספק לו מנוחה. במקום להתעמת עם גילה אדרעי או אלון חסן, הוא אמור לבלות במסיבות קוקטייל בבירות העולם.

אלא שבימים אלה נראה שגורלו של כ"ץ רודף אותו, והעיצומים שבהם פצחו עובדי משרד החוץ ב–25 ביוני מציבים למשק איום מהותי. דוגמה לכך היא המשלחת של 20 הבכירים ההודים שהיתה אמורה לנחות בישראל בשבוע הבא - כדי לבחון השקעות ושיתופי פעולה. בראש המשלחת עומד הרשוודהאן נאוטיה - הבעלים של תאגיד הבטון Ambuja Neotia Group ושל קבוצת הכדורגל אתלטיקו כלכותה. המשלחת גם היתה אמורה לכלול את סוניל מונג'ל, אחד ממייסדי קונצרן התחבורה ההודי הירו מוטורקורפ, ששוויו מתקרב ל–500 מיליארד דולר, ושמוכר בהודו בלבד כ–8 מיליון כלי תחבורה דו־גלגליים בשנה. אלא שהביקור בוטל בשל העיצומים במשרד החוץ.

פעילויות חשובות נוספות באחריות משרדי החוץ והביטחון, שהופסקו מאז סוף יוני, כוללות טיפול בבקשות ליצוא ביטחוני במסלול מזורז; טיפול בביקורי אישים ומשלחות בישראל; וטיפול בתיאום פעילות צבאית בחו"ל, שעיקרה טיסות ואימונים. בנוסף הופסקה הנפקת דרכונים דיפלומטיים וטיפול בשיגור שליחים שאינם ממשרדי החוץ או הביטחון. בהודו, סין וטורקיה גם הופסקה הנפקת אשרות תיירות עבודה לאזרחים זרים - פרט לעובדים בתחום הסיעוד.

נתניהו מתעתד לבקר בהודו באוגוסט, כחלק מהקמפיין המצולם שלו בקרב שועי עולם. נזיפות בגין העלבת מיליארדרים הודים - שפינו את לוח הזמנים שלהם לטובת ביקור בישראל ונותרו בלי ויזה - הן הדבר האחרון שהוא צריך.

משרד האוצר מסר אתמול כי "כדי לעמוד במסגרת התקציב ל–2019 ובמטרה לבצע שינוי בסדרי העדיפויות לצורך מימון פרויקט ביטחוני וסבסוד מסגרות לימודיות בשעות אחר הצהריים, אישרה הממשלה הפחתה של 1.2 מיליארד שקל - לכלל משרדי הממשלה".

ועד עובדי משרד החוץ מסר אתמול כי "באוצר מנסים לשנות את הנוהל הקיים לגבי שימוש בתקציב לאירוח זרים על ידי השליחים של משרד החוץ עובדי המדינה בחו"ל. מדובר בתקציב של כמה עשרות מיליוני שקל בשנה לכ–700 שליחים, המניב עסקות בשווי עשרות מיליארדי שקלים לישראל. לכן, ועדי העובדים במשרדי החוץ והביטחון הכריזו, באישור ההסתדרות, על סכסוך עבודה בנושא בנובמבר 2018. העיצומים החלו בסוף יוני. עד אז ניסינו להידבר עם האוצר ולהגיע לפתרון בר־קיימא".

3. מה קרה לעקרונות של יש עתיד?

ישראל כ"ץ צילום: אוהד צויגנברג © סופק על ידי Haaretz, Shoken Group ישראל כ"ץ צילום: אוהד צויגנברג

בסוף 2015 חשף מיזם מאה ימים של שקיפות את הסכם חלוקת הג'ובים במוסדות הציוניים - בין המפלגות היהודיות בכנסת. הליכוד, המחנה הציוני, כולנו, ישראל ביתנו, ש"ס, מרצ והבית היהודי חילקו ביניהן את המינויים הפוליטיים. העסקנים שובצו במוסדות כמו קק"ל, הסוכנות היהודית וההסתדרות הציונית - המתוקצבים משילוב של תרומות וכספי ציבור, ומידת התרומה שלהם לרווחתם של אזרחי ישראל אינה פשוטה לכימות.

מי שבלטה אז לחיוב, ואף זכתה על כך למחמאות, היתה מפלגת יש עתיד, שסירבה ליטול חלק בחלוקת השלל. המפלגה מסרה אז כי "אינה מוכנה לקחת חלק בהסכם שחתמו המפלגות, ומודיעה שלא תשתתף בחלוקת הג'ובים המושחתת במוסדות הציוניים. יש עתיד תמשיך לקחת חלק בחיזוק המפעל הציוני בתפקידים בהתנדבות".

ארבע שנים חלפו, יש עתיד היא כבר חלק ממפלגת כחול לבן - והדברים השתנו. חברת הכנסת לשעבר עליזה לביא צפויה להתמנות בקרוב לתפקיד יו"ר מרכז הרצל שבהר הרצל בירושלים - גוף הכפוף להסתדרות הציונית. לביא כיהנה כחברת כנסת מאז הבחירות ב–2013. בעלה של לביא, עורך הדין צוריאל לביא ממשרד ליפא מאיר ושות', אף העמיד ליש עתיד ערבות של 96 אלף שקל במערכת הבחירות ההיא. למרות זאת, בבחירות האחרונות היא שובצה במקום לא ריאלי ונותרה מחוץ לכנסת.

לביא היתה חברת כנסת פעלתנית. בין היתר, ניתן לזקוף לזכותה את החוק להפללת לקוחות בזנות. אמנם התפקיד שסודר לה הוא בהיקף של חצי משרה בלבד, אך החלטתו של לפיד לקדם מינוי פוליטי כפיצוי למקורבת שנפלטה מהמשכן - צורמת. זאת, בעיקר על רקע הרטוריקה המתחסדת ויחסו ההיסטורי למינויים מסוג זה.

מיש עתיד נמסר בתגובה: "לביא היא מומחית תוכן בתחומי יהדות, מסורת והקשר של עם ישראל לארצו. היא האדם הנכון לתפקיד ממלכתי לחיזוק מקום כה מהותי לעם ולמדינה".

צילום: עופר וקנין © סופק על ידי Haaretz, Shoken Group צילום: עופר וקנין

לביא מסרה כי "דווקא ממקום כמו הר הרצל, אני מבקשת לחזק את הקשר של המגזרים השונים בחברה הישראלית לשאלות של זהות, שייכות וערבות הדדית, ולא פחות חשוב, לחזק את הקשר בין ישראל ליהדות התפוצות. אלה סוגיות משמעותיות הנמצאות כיום בנקודת מבחן לא פשוטה".


עוד מ-TheMarker

image beaconimage beaconimage beacon