אתה משתמש בגרסה ישנה יותר של הדפדפן. לחווית MSN הטובה ביותר, השתמש ב-גרסה נתמכת.

עוד תרבות ובידור

"זהו זה" חוזרים מחר בתוכנית מיוחדת בכאן 11

סמל של הארץ הארץ לפני 3 ימים איתי שטרן
חבורת "זהו זה" אתמול. מאחורי המסכה - מושונוב. עד כמה הם יוכלו להתקרב זה לזה? צילום: אילן ספירא, באדיבות כאן 1 © סופק על ידי הארץ חבורת "זהו זה" אתמול. מאחורי המסכה - מושונוב. עד כמה הם יוכלו להתקרב זה לזה? צילום: אילן ספירא, באדיבות כאן 1

חברי התוכנית "זהו זה", הכוללת במתכונתה הנוכחית את מוני מושונוב, דובל'ה גליקמן, גידי גוב, אבי קושניר ושלמה בראבא, יחזרו מחר אל המסך של "כאן 11" לתוכנית מיוחדת שתשודר אחרי מהדורת החדשות. לאחר צילומי התוכנית, שיתרחשו מחר באולפני הרצליה, יוחלט אם להמשיך ולצלם עוד תוכניות. במסיבת עיתונאים שנערכה היום (רביעי) והועברה דיגיטלית למספר כתבי תרבות, דיברו חברי התוכנית על התרגשותם מהמעמד. גוב אמר כי "באמת היו לנו הרבה הזדמנויות לקאמבק, וניסינו ובכל פעם זה התפרק. זה לא הצליח. כנראה שנדרשו תנאים חירומיים, כשהעולם עוצר. ואז היה גם מישהו נחמד מספיק כדי להגיד לנו 'בואו תעבדו יחד'. שוב".

בהמשך עקץ גוב את הקשיים בהרכבת הממשלה ואמר: "כמו שאנחנו התארגנו והתאגדנו, אולי גם מישהו שם במפלגות, איקס וואי, תתארגנו ותנהלו אותנו". מוני מושונוב, שישב עם חבריו כשהוא חבוש במסכת פה, הבהיר שהחבורה התקבצה מחדש בשל הנסיבות הקיצוניות: "נצרבנו בזיכרון סביב מלחמת המפרץ. בזמן טראומה. אנשים רוצים שמשהו יאזן אותם". על כך הוסיף קושניר: "האווירה באמת מזכירה את מלחמת המפרץ אבל אז, כשהיתה אזעקה ידעת שאתה הולך למקלט. לאן הולכים עכשיו כשמפחדים? יש מין ענן קטן שנוסע איתך כל הזמן. אתה לא יודע אם אתה יכול לגעת בכוס שנמצאת לידך".

ניכר שחברי התוכנית מבינים כי הרבה השתנה בהומור מאז שירדו מן המסך, אי שם בתחילת שנות ה–90. "למרות שעברו הרבה שנים מאז שהיינו ביחד, לטוב ולרע", אמר גליקמן, "זה כאילו רק אתמול צילמנו תוכנית אחרונה. לא התבגרנו. לא השתנינו". קושניר: "כן, אנחנו אותם דרעקעס".

וכן, הם הודו בחרדה מפני הנגיף, כי הם בקבוצות הסיכון הגילית. "יש פה פחד, פחד, פחד" אמר קושניר וגוב הוסיף: "אנחנו אומנם צעירי קבוצת הסיכון אבל אתה הולך עם איזה פרפור חדרים קטן בלב. מה אני עושה אם אני נדבק? יש שיר שאנחנו אמורים לשיר מחר ובמקור רצינו מאוד לשיר את זה צמודים אחד לשני, אבל אנחנו לא בטוחים אם נעשה את זה. כנראה שנעשה את זה כי האולפן פה מאוד קטן. נהיה יחד ונעבור את זה. מספיק שמישהו אחד פה בהרצליה נדבק במשהו, וכל העסק מושבת. נקווה לטוב".

מושנוב דיבר על החרדה שלו: "החשש הוא חשש, אי אפשר להוציא את עצמך מהכלל. אתה שייך ואתה נמצא ואתה מבוהל. הנחמה היחידה היא שאתה לא לבד בצרה הזו וגם לא רק העם בישראל אלא העולם כולו". גליקמן: "המועקה היא שבאמת אנשים לא יודעים מה לעשות. מִשטחים — כן או לא?" מושונוב: "אני לא נוגע בכלום".

האם הם חושבים שהתוכנית תישא גם אופי סאטירי־פוליטי כבעבר? "אחרי תקופה כל כך ארוכה שלא הופענו, המטרה שלנו היא לעשות גם סאטירה", אמר מושונוב, "אבל זו לא הכוונה הראשונה. הכוונה הראשונה היא להקל ולעשות חור קטן בבלון ולשחרר לחץ מאנשים. ובעיקר, להראות שכולנו שותפים ושיש לנו אפשרות לבטא מצוקות של הרבה אנשים. נכון שקורות מסביב כל מיני התרחשויות מוזרות, גם פוליטית וגם חברתית, בחסות הבהלה, אבל אנחנו רוצים לדבר אל האזרח הקטן ומצוקותיו".

גליקמן: "תיזהר עם שאלות כאלו כי בקרוב יוכלו לקרוא לך לחקירה בעניין. אתמול אמרו שיוצאים עם מחבתות למרפסות כדי לעשות רעש בעד הדמוקטיה. אני הכנתי צופר ורציתי לבדוק אם ישמעו אותי בתוך כל הרעש הזה. מהחלון של חדר השינה צפרתי. והייתי לבד. רק שכן אחד צעק עליי 'שקט, שם!' — ולא בגלל הדמוקרטיה הוא צעק, אלא כי זה עשה לו רעש".

עוד מהארץ

image beaconimage beaconimage beacon