אתה משתמש בגרסה ישנה יותר של הדפדפן. לחווית MSN הטובה ביותר, השתמש ב-גרסה נתמכת.

טרללת הקורונה רק מתגברת בכל יום

סמל של הארץ הארץ לפני 5 ימים רוגל אלפר
נדב איל בחדשות 13. נציג מובהק של עיתונאי מזן חדש, שאפשר לכנותו "חמוצי הקורונה" © סופק על ידי הארץ נדב איל בחדשות 13. נציג מובהק של עיתונאי מזן חדש, שאפשר לכנותו "חמוצי הקורונה"

נתחיל בנתונים. הם לקוחים ממצגת האשפוז הרשמית של משרד הבריאות, ונכונים ל–21.7 בשעה 12:00. בכל מדינת ישראל מאושפז כעת אך ורק חולה קורונה אחד מתחת לגיל 18. מדובר ביילוד, שנולד לפני שלושה חודשים כפג במשקל נמוך מ–1 ק"ג. הוא חולה בקורונה. גם לאחיו התאום היתה קורונה. אבל הוא כבר הבריא. זהו. אין עוד ילדים חולי קורונה שמאושפזים בבתי חולים בישראל. ובכל המדינה יש כעת 12 מונשמים. במדינה של כמעט עשרה מיליון תושבים. פג אחד במצב טוב, ו–12 מונשמים.

אבל טרללת הקורונה רק מתגברת בכל יום. "כשהממשלה מפחדת להחליט", זעקה באותיות ענק כותרת המאמר שכתב נדב איל ושפורסם בהבלטה יתרה בעמוד הראשון של "ידיעות". הוא התריע כי על הממשלה לפעול, פן יהיה בקרוב "מאוחר מדי". איל גם משמיע את פרשנותו במהדורה המרכזית של חדשות 13 בטלוויזיה. הוא נציג מובהק של עיתונאי מזן חדש, שהתעצב כאן בשנה וחצי האחרונות. אפשר לכנות אותם "חמוצי הקורונה". עם הקבוצה הזאת נמנים ונמנות גם עמיתתו של נדב בחדשות 13 הילה אלרואי, עמליה דואק, דפנה ליאל וקרן מרציאנו מחדשות 12, שרון גל (שמניעיו פוליטיים בלבד) מרשת 13, קטי דור מ"כאן" ועוד.

למעשה, רוב הכתבים והפרשנים בטלוויזיה הם שמרנים קיצוניים ומחמירים בעניין הקורונה. ולכן הם חמוצים כלפי מתירנות הממשלה. לתחושתם, היא איננה שומרת כראוי על הציבור מפני הסכנה. הם דורשים להטיל עוד הגבלות. נימתם נזפנית, מטיפנית. פג אחד ותריסר מונשמים, ולא טוב להם ששר הבריאות איננו נערך מיד לשיבוש הלימודים באמצעות קפסולות. תנו להם קפסולות. תנו הגבלות. ועוד תווים, בכל מיני צבעים. הם עושים דמוניזציה לשרת החינוך יפעת שאשא־ביטון, ומציגים אותה כמעין מכחישת קורונה מופקרת. אישה מסוכנת וחסרת אחריות. בעיניי היא לוחמת חירות בימים אלו. תנו להם בידודים. תנו להם להגיד סגר. הם אוהבים להגיד סגר. גם אם רק כדי לומר שכרגע אין סגר. הסגר כבר נמצא, בלב שלהם. תנו להם להגיד משק. תנו להם להגיד חגים. הם מחכים לזנים בנתב"ג כמו שחיכו לברברים בספר של קוטזי. הברברים שלא הגיעו.

בהערכה גסה, ערוץ 12, שתוכניות החדשות שלו הן הנצפות ביותר, משדר בכל יום כשעתיים של שיח קורונה בין השעות 17:00 ל–21:30. אך למראה הנתונים, המעקב החרדתי והמיואש שלו אחר מספר המאומתים מצטייר כמשחק מגוחך שמטרתו אקראית. יש משהו כמעט פוסט־טראומטי בהתנהגות הזאת. כמו מדובר באיזו התעקשות לשחזר אירוע קשה. ושלא תהיה אי־הבנה: סגר הוא טראומה, חברתית ואישית. במקום לחשוב בשביל עצמם ולנסות להשתחרר ממנה, חמוצי הקורונה ממאנים להרפות מהאובססיה שלהם.

עוד מהארץ

image beaconimage beaconimage beacon