אתה משתמש בגרסה ישנה יותר של הדפדפן. לחווית MSN הטובה ביותר, השתמש ב-גרסה נתמכת.

כשהמדינות נאבקות על החיסונים, יש מי שדואג שהם יגיעו גם לחלשים

סמל של הארץ הארץ 20/11/2020 עומר ילין
© סופק על ידי הארץ

"כשאני ובעלי חלינו, נאלצנו לסמוך על עצמנו כי בתי החולים היו מלאים. היה קשה מאוד לקבל תרופות, אני אמא לארבעה ילדים ופחדתי שהם ישארו לבדם בעולם אם משהו רע יקרה לי. אני מצטרפת לחתימה על המכתב הזה כדי לוודא שאחרים יוכלו לקבל חיסון. לא כל האנשים בעולם יוכלו להתחסן, כי הם אינם יכולים להרשות זאת לעצמם. הם מתקשים להשיג די כסף בשביל הקיום היומיומי שלהם".

הווידוי הזה של דילפרוז גפורובה מטג'יקיסטאן מופיע במכתב שנשלח לראשי תעשיית התרופות העולמית, כחלק מיוזמה של כמה ארגונים בינלאומיים — בהם הארגון ההומניטרי "אוקספם" וארגון האו"ם למאבק באיידס (UNAIDS) — כדי להעלות על סדר היום את הצורך בחלוקה שוויונית של חיסונים לנגיף הקורונה. לפי תחזיות של החברות המובילות במרוץ לפיתוח חיסון, וכן של הבנק העולמי, חיסון יהיה זמין להפצה עולמית במהלך 2021.

ההודעות האחרונות של החברות "פייזר" ו"מודרנה" כי הניסויים בחיסון שפיתחו הצביעו על יעילות של כ–95% במניעת הידבקות בנגיף העלו תקוות כי החיסון נמצא ממש מעבר לפינה. פייזר אף צפויה להגיש בימים הקרובים בקשה לאישור לחיסון שפיתחה ממינהל התרופות והמזון בארה"ב (FDA). החברה הודיעה כי תייצר 50 מיליון מנות חיסון עד לסוף 2020 ו–1.3 מיליארד נוספות במהלך 2021. מודרנה צופה כי תוכל לייצר בין חצי מיליארד למיליארד מנות חיסון במהלך 2021.

חיסון לקורונה בחברת סינו-ואק בסין, בספטמבר צילום: WANG ZHAO - AFP © סופק על ידי הארץ חיסון לקורונה בחברת סינו-ואק בסין, בספטמבר צילום: WANG ZHAO - AFP

שתי החברות המובילות במרוץ הודיעו כי הן צפויות לספק לארה"ב 45 מיליון מנות חיסון עד לינואר הקרוב. אולם לכשתתחיל בפועל הפצת החיסונים ברחבי העולם, כיצד ניתן להבטיח שאלו יגיעו למדינות שהכי זקוקות להן? ב–2009, כשהתפשטה בעולם שפעת החזירים, חלפה שנה שלמה מפיתוח החיסון ועד שהופץ לכל 34 המדינות באפריקה. אחד החששות עתה הוא כי התקדים שנקבע אז יחזור על עצמו.

המכתב שעליו חתמה גפורובה — לצד יותר מ–900 בני אדם ששרדו את המחלה שנגרמת מנגיף הקורונה (Covid-19), איבדו את קרוביהם במגפה או נמצאים בסיכון גבוה במקרה של הידבקות — הוא חלק מיוזמה הנקראת "הברית לחיסון עבור אנשים", שעליה חתמו גם מנהיגים מ–140 מדינות. הוא קורא לחברות התרופות לא לנקוט גישה של "עסקים כרגיל", ולפעול בשיתוף פעולה גלובלי, בתחומי מחקר וייצור.

© סופק על ידי הארץ

יותר מ–200 חברות פרטיות ומכוני מחקר ממשלתיים סביב העולם פועלים במרץ בחודשים האחרונים לפתח חיסון. 47 מהן כבר נמצאות בשלבים שונים של ניסוי החיסון בבני אדם. תשע חברות כאלו פרסמו בספטמבר הצהרה משותפת שבה התחייבו לא לפנות לקבלת אישור רגולטורי לחיסונים שהן מפתחות עד להשלמת כל שלבי הניסויים הקליניים הדרושים, על מנת לא להאיץ את המרוץ העולמי לפיתוח. החברות — אסטרהזניקה, GSK, ג'ונסון וג'ונסון, מרק, מודרנה, נובה־ואקס, סאנופי, ופייזר — התחייבו בנוסף להקפיד על סטנדרטים של אתיקה בניסויים הקליניים וכן בכל הנוגע לייצור החיסונים.

עם זאת, נתונים שפרסם "אוקספם" בספטמבר מראים כי ישנם הבדלים בין הנכונות של חברות התרופות לשמור מראש מנות חיסונים עבור מדינות עניות. כך למשל, חברת מודרנה חתמה מראש על הסכמים רק עם מדינות עשירות, בעוד אסטרהזניקה התחייבה לספק שני־שלישים ממנות החיסון שתייצר למדינות מתפתחות. החברה, המפתחת את החיסון יחד עם אוניברסיטת אוקספורד, חתמה על הסכמי ייצור במדינות שונות ברחבי העולם, אולם בפועל תוכל לספק רק כ–38% מהכמות הדרושה לחיסון כלל אוכלוסיית העולם. אך החברות הן צד אחד בלבד במשוואה. שחקנים משמעותיים יותר הן ממשלות של מדינות שונות, ובראשן כאלו שנפגעו קשות מהמגפה — שתוך עשרה חודשים הביאה לכ–55 מיליון נדבקים ברחבי העולם וכ–1.3 מיליון מתים.

לפי הנתונים שאספו ב"אוקספם", קבוצה קטנה של מדינות עשירות המייצגת כ–13% מאוכלוסיית העולם, המונה כ–7.8 מיליארד בני אדם, רכשו או חתמו על הסכמים לרכישת 51% מהמלאי העתידי הצפוי של חיסונים שפיתחו חמש החברות המובילות במרוץ לפיתוח החיסון. כך למשל, בריטניה חתמה באופן פרטי על הסכמים לרכישת יותר מ–350 מיליון מנות חיסון, כמות המספיקה לכחמש מנות עבור כל אחד מ–66 מיליון אזרחיה. קנדה רכשה כמות דומה של חיסונים עבור 36 מיליון אזרחיה. לעומת זאת, בנגלדש הצליחה להבטיח מראש כמות המספיקה למנת חיסון אחת על כל תשעה אזרחים בלבד. לכך יש להוסיף כי חלק מהחיסונים, כמו אלו של מודרנה ופייזר, מצריכים שתי מנות לאדם כדי להיות יעילות.

לאומנות חיסונים

מנגד, סביב העולם קמו התארגנויות שונות כדי להבטיח חלוקה שוויונית של חיסונים ולמנוע מצב המכונה "לאומנות חיסונים", שבו מדינות חזקות אוגרות כמות גדולה שפוגעת באספקת מנות חיסונים למדינות חלשות יותר. כך למשל, הולנד, גרמניה, איטליה וצרפת הקימו מנגנון הנקרא "ברית החיסונים הכוללת" שדרכה נחתמו הסכמים לאספקת מנות חיסון לכלל מדינות אירופה. האיחוד האירופי אימץ את היוזמה, אך גם סין, ברזיל, רוסיה ויפן הביעו עניין להשתתף בה.

שר החוץ של האיחוד, ג'וזף בורל, קרא לאחרונה להימנע מהסיכון של "לאומנות חיסונים" והזכיר כיצד בחודשיה הראשונים של המגפה נוצרה תחרות בין מדינות להצטיידות בציוד מיגון אישי, כמו מסכות רפואיות. לדברי בורל, האיחוד האירופי חתם על הסכמים עם שורת חברות תרופות על מנת להבטיח כי אוכלוסיית אירופה כולה תוכל לקבל חיסונים. עד כה הבטיחו באיחוד את רכישתן של כ–1.5 מיליארד מנות חיסון מחברות בשלבים מתקדמים של פיתוח.

אך האיחוד אינו דואג רק לתושביו והצטרף גם ליוזמה עולמית הנקראת Covax, שמהווה למעשה מנגנון חלוקה עולמי לחיסונים. 186 מדינות מפותחות ומתפתחות חברות ביוזמה, שלה שותפים ארגון הבריאות העולמי, "ברית החיסונים העולמית" (GAVI), "הקואליציה למוכנות למגפות" (CEPI) וכן "קרן גייטס". בריסל תרמה 400 מיליון אירו ל-Covax ולדברי בורל מדינות אירופיות גייסו בנפרד כ–500 מיליון אירו נוספים.

הרעיון מאחורי Covax הוא איגום משאבים וניצול הכספים שמשקיעות המדינות, הן כדי לסייע בפיתוח חיסונים של חברות שונות והן כדי להבטיח חלוקה הוגנת של מנות חיסון למדינות החברות ביוזמה. היעד הראשוני שהציבו הארגונים המפעילים את המנגנון הוא הבטחת רכישתן של שני מיליארד מנות חיסון עד לסוף 2021, כשמחצית הכמות מיועדת ל-92 המדינות העניות והמתפתחות החברות בו, בהן אלג'יריה, בנגלדש, טג'יקיסטאן, טנזניה, מונגוליה, מרוקו, ניז'ר, תימן — וכן הרשות הפלסטינית.

חלוקת מסכות במקסיקו עם התפשטות שפעת החזירים, ב-2009. תקדים שעלול לחזור על עצמו צילום: AFP © סופק על ידי הארץ חלוקת מסכות במקסיקו עם התפשטות שפעת החזירים, ב-2009. תקדים שעלול לחזור על עצמו צילום: AFP

נשיא ניגריה, מוחמדו בוהארי, שארצו הצטרפה גם לקריאה של "הברית לחיסון עבור אנשים", קרא להבטיח "חלוקה בטוחה, יעילה וללא עכבות של חיסונים לנגיף לכולם". במשרד הבריאות של ניגריה, המדינה המאוכלסת ביותר באפריקה, הציבו מטרה לרכישת שני מיליארד מנות חיסון במהלך 2021. מנגנון Covax צפוי לספק לפחות 220 מיליון מנות חיסון לכל מדינות אפריקה. אולם לפי ההערכות, על מנת להבטיח כי 60% מתוך 1.2 מיליארד תושבי היבשת יחוסנו — וכך להשיג "חסינות עדר" — יש צורך בלפחות 1.5 מיליארד מנות.

"השיקול האתי מוביל"

מחקר שנערך באוניברסיטת נורתאיסטרן בבוסטון, אך טרם עבר ביקורת עמיתים, בחן את היעילות המשוערת של חיסון בהפחתת התמותה ממגפת הקורונה. החוקרים יצרו מודל שחישב מה היה קורה אילו חיסון היה מיוצר בחודשיה הראשונים של המגפה ומופץ בעולם בשני תרחישים, אחד שבו שני מיליארד מנות חיסון מתוך שלושה מיליארד בסך הכל נשארות בידי 50 המדינות העשירות ביותר, ואחד שבו כל שלושה מיליארד המנות מחולקות בין כלל מדינות העולם לפי גודל אוכלוסייתן. גורם נוסף שנבחן היה מידת היעילות של החיסון עצמו.

בתרחיש הראשון נמצא כי חיסון שיעילותו היא 80% סייע להפחית את מקרי התמותה ברחבי העולם ב–33%. אולם, בתרחיש השני — שבו הונהגה מדיניות של חלוקה שוויונית — נרשמה הפחתה של 61% בתמותה הגלובלית. בחיסון שיעילותו היא 65% בלבד נרשמה הפחתה של 30% בתרחיש הראשון, מול 57% בתרחיש השני.

לדברי ד"ר זוהר לדרמן, רופא וביו־אתיקאי, קשה לומר בוודאות עד כמה המודל מדויק מכיוון שכל מחלה מידבקת שונה מרעותה ולא היו מקרים דומים בעבר למצב הנוכחי, שאליהם ניתן להשוות. "אין מידע אמפירי שאומר אם גישה אחת יותר יעילה מהשנייה", הוסיף. "אנחנו יודעים שיש השלכות שליליות אם לא עושים זאת (דואגים לחלוקה שוויונית, ע"י), כמו שהיה במקרה של שפעת החזירים". לדבריו, "במצבים כאלה של חוסר ודאות אמפירית דווקא השיקולים האתיים מובילים. השאלה שכולנו צריכים לשאול היא אם אנחנו רוצים לחיות בעולם מלא סולידריות או בעולם שכל אחד דואג לעצמו. בלי כל קשר ליעילות".

לדרמן הוסיף כי ישנו דיון ער בשיח האקדמי בתחום הביו־אתיקה סביב הסוגיה של סולידריות. מנגנון Covax לדבריו הוא דוגמה טובה "להכרה שכולנו עומדים בפני אותם סיכונים ולכן צריכים לשתף פעולה יחד כדי להיטיב אחד עם השני. בין יחידים ובין מדינות". הוא ציין כי ישנה שאלה אם בכלל ניתן למנוע מצב של לאומנות חיסונים, מכיוון שכל מדינה בסופו של דבר דואגת לאינטרסים שלה. לדבריו, צריכה להיות הצדקה לכך שמדינה תרכוש חיסונים באופן עצמאי, רק כי נסיבות היסטוריות, פוליטיות ואחרות הביאו לכך שהיא יכולה לעשות זאת.

ניסוי בחיסון לקורונה בבית החולים הדסה עין כרם בירושלים, החודש צילום: אוהד צויגנברג © סופק על ידי הארץ ניסוי בחיסון לקורונה בבית החולים הדסה עין כרם בירושלים, החודש צילום: אוהד צויגנברג

לדברי ד"ר לדרמן במצב הנוכחי, מדינות שמסוגלות לכך פועלות במקביל בשני האפיקים. הן מראות נכונות לשיתוף פעולה, דוגמת מנגנון Covax, אבל גם חותמות בעצמן על הסכמים מול חברות התרופות באופן פרטי. המנגנון, לדבריו, מבטא גם הכרה בכך שמדינה, חזקה ועשירה ככל שתהיה, אינה יכולה להגן על עצמה מבלי לחשוב על מדינות אחרות. "ישראל לדוגמה לא יכולה להתעלם ממה שקורה במדינות האזור ולדאוג לחיסונים לעצמה", אמר. "אנחנו יודעים שלא משנה איך נדאג לזה פה, הווירוס עדיין יכול להגיע ממקומות אחרים ולחצות גבולות".

ישראל חתמה עד כה על הסכמים עם פייזר, מודרנה וחברת ארקטורוס מקליפורניה. לצד זאת, הושגו הבנות עם גרמניה ואיטליה על קבלת כמות מסוימת של מנות חיסון מתוך ההקצבה שהן יקבלו מהאיחוד האירופי. במשרד הבריאות מסרו לגבי ההתקשרות עם מנגנון Covax כי "המחויבות כלפינו אינה שונה מאשר המחויבות כלפי יתר מדינות העולם. החיסונים אמורים להיות מחולקים יחסית לגודל האוכלוסייה במקביל ובגישה שוויונית. עדיין לא ידועים לוחות הזמנים". עוד ציינו כי ישראל לא התחייבה להעביר חיסונים שהיא מפתחת בעצמה למנגנון.

במשרד לא התייחסו לשאלה בנושא הסכמים חתומים עם מדינות אחרות, או מול הרשות הפלסטינית. דובר משרד החוץ, ליאור חייט, אמר בשיחה עם "הארץ" כי ישראל פועלת בנושא הפלסטיני בתיאום עם האו"ם, ולפי דרישותיו ציוד רפואי מועבר לרשות הפלסטינית ולעזה, באמצעות משרד מתאם פעולות הממשלה בשטחים.

עוד מהארץ

image beaconimage beaconimage beacon