אתה משתמש בגרסה ישנה יותר של הדפדפן. לחווית MSN הטובה ביותר, השתמש ב-גרסה נתמכת.

לפייזר מגיע כל הקרדיט, אבל האם היא צריכה להחליט מי יקבל את החיסון?

סמל של TheMarker TheMarker 07/04/2021 בלומברג ביזנסוויק
צילום: CHRIS NOSENZO © סופק על ידי TheMarker צילום: CHRIS NOSENZO

לא בכל יום מנהיג מדינה מגיע לשדה התעופה לקדם את פניו של מטען אווירי, אבל מגפת הקורונה שינתה הרבה דברים. ב־10 בינואר הגיע ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, לנמל התעופה בן גוריון, כדי לצפות במשלוח של 700 אלף מנות חיסון של חברת פייזר יורד ממטוס בואינג 787־9 של אל על. "זהו יום ענק למדינת ישראל, עם משלוח ענק שהגיע", אמר נתניהו, כשהוא מפגין ביטחון שלא הראה כמעט אף מנהיג בעולם מאז שהחל המשבר. "סיכמתי עם ידידי, יו"ר ומנכ"ל פייזר אלברט בורלא, שאנחנו נביא משלוחים בזה אחרי זה ונשלים את חיסונה של האוכלוסייה הבוגרת מעל גיל 16 בישראל במהלך מארס".

© סופק על ידי TheMarker

בורלא זרק לנתניהו גלגל הצלה פוליטי. על רקע זינוק במספר נדבקי הקורונה, ולקראת הבחירות במארס, נאחז ראש הממשלה בחיסון של פייזר כתקווה הטובה ביותר שלו להישארות בתפקיד. כשהוא עומד למרגלות המטוס, התגאה נתניהו בכך שיותר מ־72% מהישראלים מעל לגיל 60 כבר התחסנו, הודות למשלוחים שהחלו להגיע בתחילת דצמבר, ואמר כי מנות נוספות יגיעו בקרוב. הוא יכול היה לעשות זאת מאחר שחתם עם בורלא על הסכם שבמסגרתו תשמש ישראל כמקרה מבחן לחיסון של פייזר. סביב הפצת החיסון יש עדיין תחושה של משחק סכום אפס.

חמישה ימים אחרי סיבוב הניצחון של נתניהו, הודיעה פייזר למדינות אחרות מחוץ לארצות הברית שקנו ממנה את החיסון שתקצץ את האספקה בטווח הקרוב, מאחר שסגרה לפרק זמן קצר את מפעל החיסונים שלה בבלגיה לצורך שדרוג. בהלה וכעס שררו בערי בירה בכל העולם, ובמיוחד ברומא. איטליה, שסבלה מאחד משיעורי התמותה הגבוהים ביותר מקורונה ושהצליחה לארגן תוכנית חיסונים מסיבית וחיסנה יותר אנשים מכל מדינה אחרת באיחוד האירופי, המתינה למנות חדשות כשפייזר הודיעה על הקיצוצים. צאר החירום שמינתה המדינה למאבק בקורונה, דומניקו ארקורי, התפרץ בכעס והתלונן כי פייזר קיצצה את המשלוחים למדינה בכמעט 30%, דווקא כשאיטליה עמדה להתחיל לחסן בהמוניהם קשישים מעל לגיל 80. הוא הזהיר כי איטליה עשויה לנקוט צעדים – שלא פירט מהם – נגד החברה. ימים ספורים לאחר ההתפרצות של ארקורי, החלה פייזר לשלוח מיליוני מנות לישראל. בתוך שבוע, הרחיבה ישראל את מבצע החיסונים והתחילה לחסן בני 16־18.

"תשמעו, אנחנו כועסים מאוד", אמר לכתבים לוקה זאיה, נשיא מחוז ונטו באיטליה – אחד האזורים שנפגעו בצורה הקשה ביותר מקורונה, עם יותר מ־9,800 מתים – כשישב ומאחוריו דגלי האיחוד האירופי ואיטליה. זמן קצר לפני כן הוא גילה שהאספקה לאזור שלו תקוצץ ב־53% באותו שבוע. "אני רוצה להבין לאיזה חתן פרס נובל הם שילמו כדי שיארגן את ההפצה, או באיזה עיקרון או אלגוריתם הם השתמשו".

זה לא הגיע מאלגוריתם כלשהו. הקצאת החיסונים היתה תוצר של חברה שמתקשה לחלק מנות בזמן שהביקוש עולה בהרבה על ההיצע, ומשתמשת בתהליך לא ברור שכרוך, ככל הנראה, בשילוב בין גורמים כמו גודל ההזמנות, מיקומים בתור, תחזיות ייצור, שיחות עם מנהיגי מדינות, הפוטנציאל להתקדמות מדעית וכמובן הרצון לגרוף רווח.

"כולם רצו לקבל את המשלוחים ברבעון הראשון, וניסינו לאפשר דיונים ושיחות כדי שלכולם תהיה הזמנות שווה", אומר בורלא. המדינות שלא ביצעו הזמנות מראש רצו מקום בתור, ואלה שהזמינו מוקדם רצו לקנות עוד. "זה היה משא ומתן מתמשך", הוא אומר. "כולם רצו לקבל את החיסונים מוקדם ככל האפשר, כמובן". פייזר אומרת שההסכם שחתמה עם ישראל לא השפיע על המנות שניתנו למדינות אחרות.

צילום: Motti Millrod / Pool / REUTERS © סופק על ידי TheMarker צילום: Motti Millrod / Pool / REUTERS

לישראל היו שני דברים שפעלו לטובתה: נתניהו הציע לשלם 30 דולר למנה, בערך 50% יותר מהממשל האמריקאי, לדברי מקורבים לעסקה. הוא גם הסכים להעביר מידע מכל הארץ על מקבלי החיסון, המורכב משתי מנות ומבוסס על פלטפורמה ניסיונית המכונה RNA שליח, או mRNA. זהו כמעט החיסון היחיד שניתן בישראל נגד קורונה, בניסוי שבודק את האפקטיביות שלו בקנה מידה גדול (פייזר שקלה להציע הסדר דומה לאיסלנד, אך במדינה לא היו מספיק נדבקי קורונה כדי להפוך את המחקר למשמעותי). עד 22 בפברואר, הספיקה ישראל לחסן במנה הראשונה 47% מתוך 9 מיליון אזרחיה, מה שהופך אותה למובילה עולמית. איטליה, בינתיים, נתנה את המנה הראשונה של החיסון ל־3.6% מהאזרחים. בורלא אומר שההסכם עם ישראל יספק מידע שישנה את הראייה של העולם לגבי הדרך לסיום המגפה. "הם מנסים לשאוב את המידע המדעי שכל העולם ממתין לו עכשיו", הוא אומר. "אנחנו נקבל מידע על הדבקה סימפטומטית וא־סימפטומטית מהר מאוד". ואכן, החדשות שהגיעו מישראל ב־24 בפברואר היו מדהימות: החיסון מנע 94% מההדבקות בקורונה אצל קרוב ל־600 אלף בני אדם שהתחסנו.

כחברה הראשונה שקיבלה אישור על החיסון שפיתחה נגד קורונה – בשותפות עם ביונטק הגרמנית – יש לפייזר כוח עצום. בורלא היה מנכ"ל פייזר רק כשנה כשהמגפה החלה, וכמעט מיד הוא נאלץ לקבל החלטות שמנכ"לי חברות תרופות לא מקבלים בדרך כלל. למדיניותן של ממשלות יש השפעה רבה על התפשטות המגפה, וכך גם להתנהגותם של האזרחים, אבל במידה מסוימת, גם יצרניות החיסונים קובעות היכן יואט קצב ההדבקה ואילו כלכלות ייפתחו מחדש קודם. הלקוחות שלהן הם מנהיגי מדינות שגיבשו ביחד עם מומחי בריאות הציבור מבצעי התחסנות מורכבים, אך עד מהרה מגלים המנהיגים האלה שהם נתונים לחסדיהם של המשלוחים שחברות כמו פייזר מספקות.

בחודשים האחרונים, בורלא לקח על עצמו תפקיד של כמעט מדינאי, כשקיים שיחות עם ראשי מדינות, כולל נשיא ארצות הברית לשעבר, דונלד טראמפ, נשיאת הנציבות האירופית, אורסולה פון דר ליין, וראש ממשלת קנדה, ג'סטין טרודו. נתניהו התגאה בינואר בכך ששוחח עם בורלא 17 פעמים, ואמר כי המנכ"ל ענה לשיחות ממנו אפילו בשתיים בלילה. בורלא אומר שכבר שוחח עם נתניהו "אפילו יותר".

צילום: אייל טואג, Blue Planet Studio/iStock / Getty Images Plus; עיבוד: עדי עמנואל © סופק על ידי TheMarker צילום: אייל טואג, Blue Planet Studio/iStock / Getty Images Plus; עיבוד: עדי עמנואל

המעמד של פייזר כיצרנית הראשונה שהחיסון שלה נגד קורונה נתן לבורלא גם יתרון אדיר במכירות. הוא קיבל הזמנות מיותר מ־60 מדינות, בתנאים שלא פורסמו. פייזר סיפקה כ־95 מיליון מנות חיסונים בכל העולם. היא מתכננת להגדיל את התפוקה שלה בקצב שאפתני במיוחד, בניסיון לעמוד בביקוש הבלתי פוסק, ולייצר כמיליארד מנות ב־2021 – יותר מכל ההסכמים שיש לה בשלב הזה. היא צופה כי החיסון יניב לה הכנסות של 15 מיליארד דולר לפחות ב־2021, וייהפך – תחת שם המותג "קומירנטי" (Comirnaty, שילוב של Covid, mRNA ו־Immunity) – לאחת התרופות הנמכרות ביותר בעולם.

אין שום ספר חוקים שמכתיב כיצד תאגיד בינלאומי צריך להתנהג בזמן מגפה. פייזר השיגה משהו יוצא מן הכלל, שעלה כמעט על כל הציפיות, ועכשיו היא עושה את מה שעושה חברת תרופות: שיווק המוני של מוצרים מצילי חיים במחירים שהשוק מוכן לשלם. היא לא מחויבת לשרת אג'נדה גלובלית של בריאות הציבור. עם זאת, יום אחד תתקיים נתיחה שלאחר המוות למגפה, ואחת השאלות המרכזיות עשויה להיות איך לחברה אחת היתה השפעה כה עצומה על כל כך הרבה אנשים.

במאי 2020 הודיע ממשל טראמפ על השקת מבצע Warp Speed, ובקיצור, OWS. מונסף סלאווי, לשעבר בכיר בגלקסו־סמיתקליין, הצטרף לתוכנית כיועץ ראשי, כדי לבדוק באילו חיסונים לתמוך. בניגוד לרבים אחרים, הוא הכיר את טכנולוגיית mRNA מאחר שכיהן בדירקטוריון מודרנה, שחקרה במשך שנים את הפלטפורמה. אף תרופה המבוססת על טכנולוגיית mRNA לא אושרה מעולם.

סלאווי ידע שפייזר תהיה אחת המועמדות, לאחר שהודיעה על החלטתה לשתף פעולה עם ביונטק, חלוצה נוספת של mRNA, אבל הוא לא הכיר את בורלא. כשהשניים שוחחו לראשונה, ביוני 2020, הבהיר בורלא שהוא אינו מעוניין לקחת כספי מחקר ופיתוח כפי שעשו שאר החברות ש־OWS בדקה. במקום זאת, הוא רצה ש־OWS תבצע הזמנה מוקדמת, כדי להבטיח קונה במידה שפייזר תצליח. עם הכנסות של 50 מיליארד דולר בשנה, החברה יכולה היתה להרשות לעצמה את ההימור הזה. בורלא אומר שזו לא היתה החלטה פשוטה, אבל הוא חש שהיא שחררה את המדענים מכבלי הביורוקרטיה, כדי שיוכלו לספק תוצאות מהירות יותר. "אלברט הבהיר שהם יכולים לספק את הסחורה", אומר סלאווי.

הביטחון של פייזר בלט כבר בשלב מוקדם. היא החלה לשווק את החיסון בעולם במאי, זמן קצר לאחר שהחלה לבדוק את בטיחותו. "התהליך התחיל ממש בימים הראשונים, כשפנינו לכל מדינה ומדינה", אומר בורלא. "התחלנו במגעים בכל היבשות בעולם". בריטניה היתה המדינה הראשונה שחתמה על עסקה, כשהסכימה ב־20 ביולי לקנות 30 מיליון מנות (מאוחר יותר הגדילה את ההזמנה ל־40 מיליון) לאספקה ב־2020 ו־2021. כמו ברוב ההסכמים של פייזר עם מדינות אינדווידואליות, תנאי העסקה לא פורסמו.

בכירי פייזר מצאו פתרון חלקי לבעיית האספקה בבקבוקוני החיסונים עצמם. הם פשוט היו צריכים אישור לשנות את הכיתוב על התוויות, כדי שיצהירו שכל בקבוקון מכיל שש מנות ולא חמש

יומיים לאחר מכן, הודיעה פייזר על הזמנה של 1.95 מיליארד דולר שקיבלה מ־WarpSpeed לאספקת 100 מיליון מנות, בכפוף לאישור שיקבל החיסון ממנהל המזון והתרופות (FDA). ההזמנה המוקדמת הזו בידלה את פייזר מכל שאר המועמדות האחרות של OWS. מודרנה, למשל, קיבלה 2.48 מיליארד דולר מהממשל האמריקאי, כולל 955 מיליון דולר לפיתוח וייצור ותשלום עבור 100 מיליון מנות. פייזר, לעומת זאת, הוציאה 2 מיליארד דולר מקופתה עבור הפיתוח. בכירים בחברה ביקשו למכור את החיסון במחיר גבוה יותר מ־19.50 דולר שעליהם הוסכם בסופו של דבר, לדברי בכירים לשעבר בממשל, שביקשו להישאר בעילום שם מאחר שהדיונים היו חשאיים.

גם באירופה ביקשו בהתחלה מחירים גבוהים יותר. פייזר וביונטק הציגו מחיר התחלתי של 54 יורו (65 דולר) למנה במגעים שניהלו בקיץ עם האיחוד האירופי, לדברי אדם שהיה מקורב למגעים ואישר דיווחים בתקשורת הגרמנית. אואור שאהין, המייסד המשותף של ביונטק, אמר ל"בילד" שהתמחור ההתחלתי התבסס על חישובים של עלויות הייצור, לפני שהחברות הבינו איך הייצור יעבוד. בהמשך הן התפשרו על טווח של 15 עד 30 יורו למנה עבור "המדינות המתועשות", תלוי בהיקף ההזמנה.

מאחר שהיתה משוחררת מהתנאים שנלווים למענק ממשלתי, פייזר יכולה היתה להתקדם מהר יותר. "קיבלנו בשלב מוקדם החלטה להתחיל בעבודה קלינית ובייצור בקנה מידה גדול על אחריותנו בלבד, כדי להבטיח שהמוצר יהיה זמין באופן מיידי אם הניסויים הקליניים יצליחו", אמר בורלא כשהודיע על העסקה של הממשל בארצות הברית. פחות משבוע לאחר שהשיגה את החוזה עם הממשל, החלה פייזר בשלב האחרון של הניסויים, ואמרה כי היא שואפת לקבל חוות דעת רגולטורית של ה־FDA כבר באוקטובר. מודרנה התחילה את הניסוי הסופי שלה באותו היום, אבל בגלל מרווח זמן ארוך יותר בין המנות – 28 ימים, לעומת 21 ימים אצל פייזר – פייזר היתה זו שדיווחה על התוצאות ראשונה.

מנכ"ל פייזר אלברט בורלא במתקן החברה במישיגן, בחודש שעבר צילום: TOM BRENNER/רויטרס © סופק על ידי הארץ מנכ"ל פייזר אלברט בורלא במתקן החברה במישיגן, בחודש שעבר צילום: TOM BRENNER/רויטרס
הביטחון של פייזר בלט כבר בשלב מוקדם. היא החלה לשווק את החיסון בעולם במאי, זמן קצר לאחר שהחלה לבדוק את בטיחותו. "התהליך התחיל ממש בימים הראשונים, כשפנינו לכל מדינה ומדינה", אומר בורלא. "התחלנו במגעים בכל היבשות בעולם"

ההזמנות המשיכו להגיע. ימים ספורים לאחר שהניסוי החל, יפן הזמינה 120 מיליון מנות לאספקה במחצית הראשונה של 2021. בתחילת אוגוסט, קנדה חתמה על עסקה. בסוף אוגוסט, פייזר פרסמה מידע ראשוני שהראה כי משתתפי הניסוי הפגינו תגובה חיסונית חזקה לחיסון, ועוד ועוד מדינות נעמדו בתור. בתחילת ספטמבר הסכימה החברה ל"אספקה פוטנציאלית" לאיחוד האירופי של 300 מיליון מנות, אך האיחוד גרר רגליים והתעכב בסיום העסקה. קטאר ביצעה הזמנה כמה שבועות מאוחר יותר.

בורלא אמר שוב ושוב כי החברה אמורה היתה לדווח על התוצאות של שלב הניסויים האחרון עד סוף אוקטובר, וטראמפ ניצל את ההזדמנות, בשעה שפיגר בסקרים בישורת האחרונה של הקמפיין שלו לקדנציה שנייה. "יהיה לנו חיסון בקרוב מאוד. אולי אפילו לפני מועד מיוחד מאוד", אמר טראמפ בתחילת ספטמבר. החששות שמא פייזר מזרזת את הניסוי על חשבון בדיקות הבטיחות גברו. בורלא, שדחה את הטענות לפיהן ממשל טראמפ מפעיל לחץ על החברה, הבטיח להציב את הבטיחות בעדיפות עליונה. "רציתי לדבר ישירות אל מיליארדי אנשים, מיליוני עסקים, ומאות ממשלות בכל רחבי העולם, שתולים תקוות בחיסון בטוח ואפקטיבי נגד קורונה", כתב בורלא במכתב פתוח שפרסם. "החיסון חייב להיות מוכח כבטוח". פייזר הצליחה להכעיס כמה גורמים בתוך OWS. החברה ניסתה לשכנע את ממשלת ארצות הברית להזמין עוד 100 מיליון מנות, אבל אנשי OWS היו זהירים. החברה לא עמדה ביעדי הייצור שלה עבור נובמבר, מסיבות לא ברורות, לדברי גורמים בכירים לשעבר בממשל האמריקאי. פייזר אומרת שעדכנה את הממשל לגבי הייצור.

כשפייזר הודיעה על תוצאות שלב הניסויים הסופי, שישה ימים לאחר הבחירות בארצות הברית, היו בפיה חדשות מרעישות: החיסון הראה יעילות של יותר מ־90% במניעת תסמיני קורונה. סלאווי אומר שבורלא התקשר אליו ממש לפני שפייזר פרסמה את ההודעה לעיתונות ב־6:45 בבוקר של 9 בנובמבר, והוא היה נרגש כל כך, עד שצריך היה להתאפק לא לצעוק, מאחר שחשש להעיר אורחים אחרים במלון שלו בוושינגטון. עם זאת, לאופוריה נלוו גם חדשות פחות טובות: פייזר הזהירה כי תוכל לייצר רק 50 מיליון מנות בכל העולם עד סוף השנה, במקום ה־100 מיליון שצפתה קודם לכן.

פייזר נתקלה בבעיות ייצור רציניות בקמפוס שלה, שמשתרע על שטח של 5,260 דונם בקלמאזו, מישיגן, שם הקימה החברה חוות מקפיאים בגודל של מגרש פוטבול כדי לאחסן את המנות בטמפרטורה הרצויה, מינוס 75 מעלות צלסיוס. הגדלת היקף הייצור של מוצר חדש עם טכנולוגיה חדשה מחייבת זרימה קבועה של חומרי גלם. התברר שפייזר היתה זקוקה בכל זאת לעזרת הממשל. כדי לטפל בעיכובים בשרשרת האספקה, לחצו בכירי החברה על Warp Speed לבצע הזמנות במסגרת חוק הייצור לצרכי ביטחון (Defense Production Act), שייתן לה עדיפות בגישה לספקיות. מועמדות אחרות של OWS ניצלו את החוק הזה עוד חודשים קודם לכן. אך ב־OWS היססו. בכירים בממשל אמרו שחששו מכך שפייזר תשתמש בדומיננטיות שלה בשוק כדי לדחוק את מודרנה הצדה בשרשרת האספקה אם תקבל מעמד זהה לשלה תחת החוק.

לעיכובים של פייזר בייצור היתה השפעה עצומה על מבצע החיסונים בארצות הברית. לפני שפורסמו תוצאות הניסוי, ציפו ב־OWS ל־20 מיליון מנות בנובמבר ו־20 מיליון מנות בדצמבר. במקום זאת, הם לא קיבלו שום דבר בנובמבר, ו־20 מיליון מנות בדצמבר, שחלקן הוטסו לארצות הברית מהמפעל של פייזר בבלגיה, כדי לפצות על מה שלא יוצר בקלמאזו. בריטניה, שהיתה המדינה הראשונה שאישרה את החיסון, ב־2 בדצמבר, ציפתה לקבל 10 מיליון מנות עד סוף השנה, אבל קיבלה כמחצית מכך. על אף אתגרי האספקה, הודיעה פייזר זמן קצר לפני חג המולד, שהסכימה לספק לארצות הברית 100 מיליון מנות נוספות. במקביל, הסכימו סוף כל סוף בכירי הממשל לתת לחברה עדיפות תחת חוק הייצור לצרכי ביטחון.

בסוף דצמבר, שורה של כתבות בתקשורת במזרח התיכון חשפה כי פייזר חתמה על חוזים למכירת מיליוני מנות למדינות באזור בעסקות שלא דווחו קודם לכן. דובאי קיבלה את המנות הראשונות שלה מהמפעל בבלגיה, והודיעה שהיא שואפת לחסן 70% מ־3.3 מיליון תושביה בחיסון של פייזר. בכירים בסעודיה אמרו לרשת החדשות המקומית "אל ערביה" כי ציפו ל־3 מיליון מנות של פייזר, כששליש מהן יועברו עד סוף פברואר. עומאן הזמינה 370 אלף מנות, במחיר של 30 דולר למנה עבור המשלוח הראשון שהגיע בדצמבר, ו־24 דולר למנה במשלוחים המאוחרים, לפי דברים שאמר שר הבריאות בראיון לגוף חדשות ממשלתי. זה היה כנראה אחד המחירים הגבוהים ביותר ששולמו עבור החיסון, למעט זה ששילמה ישראל, אם כי חוסר השקיפות מקשה לדעת בוודאות.

© סופק על ידי TheMarker
איטליה, שחיסנה יותר אנשים מכל מדינה אחרת באיחוד האירופי, המתינה למנות חדשות כשפייזר הודיעה על הקיצוצים. צאר החירום שמינתה המדינה למאבק בקורונה, דומניקו ארקורי, התפרץ בכעס והזהיר כי איטליה עשויה לנקוט צעדים – שלא פירט מהם – נגד החברה

בכירי פייזר מצאו פתרון חלקי לבעיית האספקה בבקבוקוני החיסונים. הם פשוט היו צריכים אישור לשנות את הכיתוב על התוויות, כדי שיצהירו שכל בקבוקון מכיל שש מנות ולא חמש. זה דבר סטנדרטי למדי בתעשיית התרופות: מילוי יתר של הבקבוקונים כדי להימנע מהסיכון של אי עמידה ביעד והפרת תקנות התוויות של ה־FDA. פייזר מילאה כל בקבוקון בכמות עודפת שמספיקה למנה נוספת, במידה והמחסנים ישתמשו במזרקי LDV, שבהם כמות הנוזל שנשארת בתוך המזרק אחרי הזריקה קטנה יותר. אבל לא בכל מתחמי החיסונים היו מזרקים כאלה. בנוסף, בבקשה שהגישה החברה ל־FDA ולרגולטורים אחרים נכתב כי בבקבוקונים יש חמש מנות. פייזר צריכה היתה להביא הוכחה לכך שניתן באמת להוציא מכל בקבוקון מנה נוספת.

החברה עשתה זאת, ואז החלה להפעיל לחץ על בכירי ה־FDA לשנות את האישור כך שיכיר במנה הנוספת. בכירי OWS התנגדו לשינוי, מאחר שצפו שהדבר יוביל לסיוט לוגיסטי דווקא בתחילתו של מבצע החיסונים הגדול ביותר בהיסטוריה של ארצות הברית, לדברי גורמים בכירים לשעבר בממשל. החיסון של פייזר צריך היה להישמר בטמפרטורות תת־ארקטיות – ההפצה שלו היתה תהליך קשה גם ללא שינויים של הרגע האחרון (לאחרונה הודיע ה־FDA שניתן לשמור את החיסון גם בטמפרטורות מקפיא רגילות למשך פרק זמן של עד שבועיים).

מאמצי הלובינג של החברה נחלו הצלחה. ב־6 בינואר תיקן ה־FDA את עלון המידע, אישר את המנה השישית ובכך הגדיל בעצם את התפוקה של פייזר ב־20%. הרגולטורים באירופה, בריטניה ובמקומות אחרים עשו כמותו. ארצות הברית ובריטניה הצליחו להשיג את המזרקים, אך מדינות אחרות התקשו בכך. שוודיה ויפן התלוננו שאין להן מספיק מזרקים מיוחדים בכדי להוציא את המנה השישית, והזהירו שמיליוני מנות עלולות להיות מושלכות. גם באוסטריה היה מחסור. בורלא הגן על ההחלטה לשנות את המדיניות, ואמר כי החברה אישרה 36 שילובים אפשריים של מזרקים ומחטים שבאמצעותם ניתן להוציא עוד מנה. "יהיה זה פשע אם נוכל להשתמש בשש מנות, אבל נזרוק חיסון אחד שיכול להציל עכשיו חיים", אמר לבלומברג בסוף ינואר.

השינוי הזה היה ניצחון גדול לפייזר. החברה התחייבה לספק לארצות הברית 100 מיליון מנות עד סוף הרבעון הראשון, וכעת היא אומרת שתוכל לספק 120 מיליון. היות שמדינות משלמות לפי מנה, המהלך של פייזר גם גרם מיידית לעלייה של 20% במחיר של כל בקבוקון.

"כשזו שאלה של חיים ומוות, כשזו שאלה של מצב הכלכלה העולמית, הביקוש תמיד יהיה גבוה יותר. ומן הסתם נקבל תלונות"

כשבורלא נכנס לתפקיד מנכ"ל פייזר בינואר 2019, המשימה שלו היתה להביא את החברה להתמקד בתרופות רבות־מכר ולהימנע ממאבק פוטנציאלי מול ממשל טראמפ לגבי מחירי התרופות. מגפת הקורונה גרמה לו לעבור מיד להתמקד במשהו אחר. השותפות של פייזר עם חברת ביונטק גרמנית, שרבים לא הכירו אותה, הפכה אותה לגיבורת המגפה. היו לא מעט ספקות בכך שחיסוני mRNA יעבדו, אבל הנכונות של בורלא להמר על הטכנולוגיה החדשה השתלמה.

בסוף ינואר, כשישראל כבר שחתה בחיסוני פייזר, מדינות אחרות לא ידעו עדיין מתי יתחדשו המשלוחים אליהן. ב־8 בינואר, אמר האיחוד האירופי שהכפיל את ההזמנה שלו כשהזמין עוד 300 מיליון מנות. שבוע לאחר מכן, הודיעה פייזר על הפחתת התפוקה והשבתת המפעל בבלגיה. בתוך כמה ימים, היא הודיעה לממשלת קנדה – שלאחרונה הכפילה את ההזמנה שלה ל־40 מיליון מנות – שלא תקבל ממנה מנות בשבוע שלאחר מכן. ראש ממשלת קנדה טרודו שוחח עם בורלא ב־21 בינואר, אבל השיחה לא הובילה לקבלת עוד מנות. טרודו, שהיה נואש לחיסונים, הסכים לקבל מנות מקובאקס (Covax), תוכנית החיסונים של ארגון הבריאות העולמי שמספקת 2 מיליארד מנות למדינות עניות. קנדה היא היחידה מבין מדינות הג'י־7 שעשתה זאת. פוליטיקאים מהאופוזיציה האשימו אותו בכך שגזל מנות שהיו מיועדות למדינות שלא יכולות להרשות לעצמן עסקות בילטרליות.

בחריין, דובאי וסעודיה דיווחו גם הן על עיכובים במשלוחים. "האספקה של פייזר היתה אתגר גלובלי", אמר עמר שריף, ראש מרכז הפיקוד והבקרה של דובאי למאבק בקורונה, לערוץ הטלוויזיה של בלומברג. "התנהלו הרבה דיונים מול נציגי פייזר באזור". גם עומאן קוצצה. "לא להיבהל", קרא אחמד בן מוחמד א־סיידי, שר הבריאות של עומאן, לציבור במסיבת עיתונאים באחד בפברואר. "הבטיחו לנו שהמשלוח הבא יהיה כאן לפני אמצע החודש".

אמפולת חיסון של פייזר צילום: אמיל סלמן © סופק על ידי TheMarker אמפולת חיסון של פייזר צילום: אמיל סלמן
בכירי פייזר מצאו פתרון חלקי לבעיית האספקה בבקבוקוני החיסונים. הם פשוט היו צריכים אישור לשנות את הכיתוב על התוויות, כדי שיצהירו שכל בקבוקון מכיל שש מנות ולא חמש

מדינות המפרץ הצליחו לשרוד את העיכובים האלה ללא השלכות רציניות, מאחר ששיעורי ההדבקה בהן היו נמוכים יחסית. מקסיקו, עם זינוק בתחלואה ומספר המתים השלישי בגודלו בעולם, חוותה את קיצוצי האספקה של פייזר בצורה קשה יותר. אחרי שחתמה בתחילת דצמבר על הסכם לרכישת 34 מיליון מנות של פייזר, החלה מקסיקו לחסן את האזרחים בסוף דצמבר, והיתה הראשונה לעשות זאת באמריקה הלטינית. אבל אז פסקו המשלוחים מפייזר למשך שלושה שבועות, עד שכ־500 אלף מנות שיועדו לחיסון צוותים רפואיים הגיעו באמצע פברואר. המדינה אפילו לא התחילה לחסן את הקשישים. ב־2 בפברואר, מתח שר החוץ של מקסיקו מרסלו אבררד ביקורת על פייזר, מאחר שמנעה מארצו מנות "שכבר חתמנו ושילמנו עליהן".

העולם חיכה שפייזר תצייד מחדש את מפעל הענק שלה, בגודל של כמה אצטדיוני ספורט, בפרברי העיירה פורס שבבלגיה. בשנה שעברה גייסה פייזר למפעל עוד כמה מאות עובדים כדי להגדיל את התפוקה, מה שהביא את מספר העובדים בו ליותר מ־3,000. למרות זאת, היא לא הצליחה לעמוד בשטף ההזמנות. הסגירה החלקית של המפעל נמשכה כמעט שבועיים.

"כשזו שאלה של חיים ומוות, כשזו שאלה של מצב הכלכלה העולמית, הביקוש תמיד יהיה גבוה יותר", אומר בורלא. "ומן הסתם נקבל תלונות". פייזר לא היתה היחידה שקיצצה את המשלוחים לאירופה – גם אסטרה־זנקה לא הצליחה בהמשך לעמוד בקצב המשלוחים לאיחוד האירופי – אבל אירופה הסתמכה על החברה האמריקאית להתחלת מבצע החיסונים שלה. "ברור לי שיש חרדה, יש מתח, יש לחץ", אומר בורלא. "הקולות האלה מתגברים, ואנשים ינסו למצוא את השעירים לעזאזל".

"בעולם אידיאלי, היה לנו מנגנון גלובלי אחד שבו היצרניות היו אומרות: 'כולנו נספק את החיסונים שלנו לגוף אחד', והממשלות היו אומרות: 'כולנו נרכוש דרך גוף אחד'", אומרת קתרין אובריאן, המנהלת הטכנית של קובאקס ב־WHO. "זה הרבה יותר הגיוני"

באזור רומא, עיכבו הקיצוצים של פייזר בשבוע את חיסונם של בני 80 ומעלה, והחיסונים הראשונים ניתנו ב־8 בפברואר. ההשפעה המיידית של העיכוב הזה היתה שכמה מהאנשים הפגיעים ביותר ממתינים עדיין לקבל את המנה הראשונה של החיסון. סלבטורה פריזי, בן 94, פקיד בית משפט בגימלאות מרומא, סגור בביתו עד לתור שלו בבית חולים לקבלת המנה הראשונה ב־3 באפריל, כשאת המנה השנייה הוא אמור לקבל שם ב־24 באפריל. הוא ממשיך לקוות שיהיו חיסונים זמינים מוקדם יותר אצל רופא המשפחה שלו. "אנחנו מתקשרים בכל שבוע. 'יש חדש?' 'לא, לא'", הוא אומר בשיחת טלפון, כשהוא משיב לשאלות שמעבירה לו אשתו בת ה־79, מריה סיניבלדי, כי השמיעה שלו היא כבר לא מה שהיתה פעם. "אני קצת חושש, אבל לא כועס. אני רק מחכה לטלפון מהרופא שלי".

האיחוד האירופי פיתח אסטרטגיה של איחוד רכש החיסונים של 27 המדינות החברות. הוא חתם על חוזים עם שש יצרניות חיסונים. עם פייזר, סיכמה הנציבות האירופית על מסגרת לאספקה רבעונית למדינות, מה שהשאיר את ההחלטות השבועיות לחברה מול כל מדינה בנפרד, לדברי סטפן דה קרסמקר, דובר הנציבות. כשפייזר ביצעה את הקיצוצים בינואר, ההסדר הזה גרם לחוסרים בכל רחבי היבשת, מה שעורר כעס על החברה. דוברת מטעם פייזר אמרה שהקיצוצים נעשו בהנחה ששדרוג המפעל בבלגיה יוביל לעלייה משמעותית בהיקפי הייצור עד סוף מארס.

מדינות האיחוד גם הסכימו שלא לנהל משא ומתן בילטרלי מול יצרניות התרופות. זה לא מנע מגרמניה לחתום על הסכם נפרד עם ביונטק לקבלת 30 מיליון מנות, לאחר שנתנה לחברה מענק של 375 מיליון יורו בספטמבר (פייזר לא היתה צד בהסכם זה). הנציבות האירופית אומרת שלא ראתה את ההסכם של גרמניה, שעדיין לא הושלם. "מגעים במקביל אסורים במסגרת אסטרטגיית החיסונים שלנו", אומר דה קרסמקר. "מבחינה משפטית זה אסור".

קנצלרית גרמניה, אנגלה מרקל, ניסתה לטפל במשבר החיסונים של אירופה כשקיימה שיחת ועידה בווידאו עם בכירים בנציבות ונציגים של יצרניות התרופות, בהם בכירי פייזר, באחד בפברואר. פייזר אומרת שחזרה בסוף ינואר ללוח הזמנים המקורי שנקבע מול האיחוד האירופי. לדברי בורלא, מדינות החלו לקבל חיסונים נוספים בסוף פברואר.

חתימה על הסכמים וייצור המוני של חיסון חדש בעיצומה של מגפה מעולם לא היו אמורים להיות תהליך פשוט. "זה היה האישור המהיר ביותר אי פעם של חיסון, ההפצה המהירה ביותר, החיסון המהיר ביותר של המוני אנשים, התגובה המהירה ביותר למגפה, וכנראה הגברת כושר הייצור המהירה ביותר אי פעם", אומר ג'ונתן מילר, אנליסט בחברת אוורקור. "אני לא חושב שאפשר היה לעשות את זה הרבה יותר מהר מכפי שזה נעשה".

צילום: Evan Vucci / AP © סופק על ידי TheMarker צילום: Evan Vucci / AP

בכירי בריאות הציבור הזהירו כי מדינות עשירות שחותמות על הסכמים עם חברות כמו פייזר יגבילו את הגישה לחיסונים של מדינות שלא יכולות להרשות לעצמן עסקות שבהן המחיר אינו פקטור. בינואר, ראש ארגון הבריאות העולמי (WHO), תאודורוס גברה־יסוס, מתח ביקורת על ההסכמים האלה וקרא למדינות העשירות לחלוק את המנות שקיבלו, תוך שהוא מזהיר כי "העולם על סף כישלון מוסרי קטסטרופלי". רק בסוף החודש הודיע בורלא על הסכם עם קובאקס. העסקה, ל־40 מיליון מנות, היוותה פחות מ־2% מהתפוקה הצפויה של פייזר ב־2021. יצרניות חיסונים אחרות חתמו על הסכמים גדולים יותר. אסטרה־זנקה התחייבה לספק 170 מיליון מנות של החיסון שלה, בעוד שמכון סרום ההודי התחייב לספק 1.1 מיליארד מנות של הגרסאות שלו לחיסון של אסטרה־זנקה, ולחיסון נוסף שפותח על ידי חברת נובהווקס האמריקאית, ועדיין לא אושר. קובאקס צפויה גם לקבל מאות מיליוני מנות נוספות מג'ונסון אנד ג'ונסון ונובהווקס.

אף אחד ממומחי בריאות הציבור אינו טוען שמבצעי חיסונים בכל העולם, כפי שהם יוצאים לפועל בימים אלה, הם הדרך הטובה ביותר לנצח את המגפה. "בעולם אידיאלי, היה לנו מנגנון גלובלי אחד שבו היצרניות היו אומרות: 'כולנו נספק את החיסונים שלנו לגוף אחד', והממשלות היו אומרות: 'כולנו נרכוש דרך גוף אחד'", אומרת קתרין אובריאן, המנהלת הטכנית של קובאקס ב־WHO. "זה הרבה יותר הגיוני".

בורלא, כמובן, לא מנהל סוכנות שאחראית על בריאות הציבור. הוא מחויב בדין וחשבון לבעלי המניות שלו. קבלת הזמנות מוקדמות, לעתים במחיר גבוה יותר למי שיכול להרשות זאת לעצמו, היא חלק ממה שמנכ"ל עושה. פייזר אמרה שהיא מצפה לשולי רווח של יותר מ־25%, נתון גבוה יחסית לחיסון. מודרנה גבתה מחיר גבוה יותר על החיסון שלה מחוץ לארצות הברית, אבל בשל כושר הייצור המוגבל שלה, היא חתמה על הרבה פחות עסקות מפייזר, ורוב המשלוחים שלה צפויים להגיע רק באביב. אסטרה־זנקה חתמה על עשרות הסכמים בילטרליים, אבל התחייבה לא לפעול למטרות רווח בזמן המגפה; היא מוכרת את החיסון שלה במחיר של דולרים בודדים למנה. אם יש חיסון שיכול להתחרות בזה של פייזר, זהו כנראה החיסון של ג'ונסון אנד ג'ונסון, שקיבל לאחרונה אישור. זהו חיסון יעיל מאוד, שמצריך קירור פשוט, וניתן במנה אחת בלבד.

אולם בינתיים, פייזר נהנית ממודעות שקשה להשתוות אליה למותג שלה, גם אם קומירנטי זה לא בדיוק שם שמתגלגל על הלשון (יתכן שזה גם לא יהיה השם הסופי, מאחר ששמות מותג ניתנים רק אחרי אישור מלא של ה־FDA). בסוף פברואר, סייר נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן במפעל של פייזר במישיגן והרגיע את הציבור כשאמר שהממשל עובד שעות נוספות כדי לחסן את כולם. במטרה לעמוד ביעד, פייזר ממשיכה להגדיל את התפוקה. החברה צפתה שתצליח לשלוח 13 מיליון מנות בשבוע עד אמצע מארס, לעומת 4־5 מיליון מנות בשבוע בתחילת פברואר.

בשיחה עם משקיעים ואנליסטים אחרי פרסום דו"חות החברה בינואר, בורלא ובכירים אחרים בפייזר דיברו בהרחבה על העולם של אחרי המגפה, שבו החברה תוכל לגבות יותר כסף עבור החיסון. חיסונים בדרך כלל עולים סביב 150־175 דולר, אמר סמנכ"ל הכספים של החברה, פרנק ד'אמיליו. "אנחנו באווירת תמחור של מגפה", אמר. "מן הסתם נעלה את המחיר".

לנוכח הווריאנטים החדשים של הקורונה שממשיכים להתפשט, סביר להניח שיהיה צורך במתן חיסוני דחף כשגרה. פייזר עובדת על חיסון חדש נגד המוטציה הדרום־אפריקאית של הנגיף, שעלולה לפגוע בחלק ממי שכבר התחסנו. האפשרות שאוכלוסיית העולם, שמונה כמעט 8 מיליארד בני אדם, תצטרך חיסוני דחף, מכניסה את חיסוני הקורונה לליגה חדשה לגמרי. פייזר מעריכה כי תצליח להפוך את החיסון לקל יותר לאחסון ולשינוע, מאחר שהיא מפתחת גרסת הקפאה יבשה. החברה מתכוננת למה שבורלא מכנה "שוק פתוח" שבו יש שפע של היצע ואנשים יכולים לבחור איזה חיסון הם רוצים.

בשיחה עם משקיעים ואנליסטים בינואר, בורלא ובכירים בפייזר דיברו על העולם של אחרי המגפה, שבו החברה תוכל לגבות יותר כסף עבור החיסון. "אנחנו באווירת תמחור של מגפה", אמר סמנכ"ל הכספים של החברה, פרנק ד'אמיליו. "מן הסתם נעלה את המחיר"

"ארגיש מאוד בנוח אם נחזיק בנתח הכי גדול של השוק, כי אנחנו הראשונים ואנחנו הכי טובים", אמר בורלא בשיחת הוועידה שלו. "אם הקורונה תהפוך ממגפה למשהו מסוג נורמלי יותר שאנחנו מכירים מעסקי החיסונים, ברור שלפייזר יהיה יתרון גדול, לא רק בגלל עוצמת המידע שיש לנו, אלא גם כי פיתחנו מותג איכותי ויש בנו אמון".

המחסור ייפתר בסופו של דבר. עד אז, בורלא נמצא בעמדה משונה. הוא מושיע, מנהל אמיץ של חברה שהתעלתה על עצמה. אבל הוא גם הבטיח לממשלות נואשות מנות שלא יכול היה לספק בזמן. כשהמלאי יגדל, התחושות הקשות אולי יתפוגגו, אבל ההחלטות שקיבל בורלא בשיאה של המגפה יכולות להיות נושא למחקר. היעדר המנהיגות העולמית בנושא יצר ואקום, ובורלא והחברה שלו מילאו אותו. העולם צריך פתרונות טובים יותר לפני שיפרוץ משבר בריאות הציבור הבא.

– עם איוון לווינגסטון, סילביה ווסטל ונעמי קרסגי

תרגום: רונית דומקה

לכתבה באתר בלומברג ביזנסוויק

עוד מ-TheMarker

image beaconimage beaconimage beacon