אתה משתמש בגרסה ישנה יותר של הדפדפן. לחווית MSN הטובה ביותר, השתמש ב-גרסה נתמכת.

נוירוסנס הישראלית תנפיק בנאסד"ק כדי להיאבק באחת המחלות הקטלניות ביותר

סמל של TheMarker TheMarker 10/06/2021 יורם גביזון
צוות נוירוסנסצוות נוירוסנס. אביטל פושט (מימין), אלון בן נון וד"ר שירן זמרי, נוירוסנס. חברות אחרות נכשלו בניסיון לטפל במחלה צילום: NeuroSense © סופק על ידי TheMarker צוות נוירוסנסצוות נוירוסנס. אביטל פושט (מימין), אלון בן נון וד"ר שירן זמרי, נוירוסנס. חברות אחרות נכשלו בניסיון לטפל במחלה צילום: NeuroSense

נסיקה של 38% ביום מסחר אחד, שהוסיפה 16 מיליארד דולר לשווייה של ענקית הפארמה ביוג'ן, מעידה עד כמה הופתע שוק ההון מהחלטת FDA לאשר את בקשתה לשווק את Aduhelm, תרופה חדשה לטיפול במחלת אלצהיימר. אחת הסיבות להפתעה היתה העובדה שהוועדה המייעצת של FDA קבעה בהצבעה בנובמבר 2020, ברוב של שמונה נגד אחד, שתוצאות הניסוי לא מספקות ראיה מספיק חזקה שתומכת באפקטיביות של התרופה.

אלצהיימר – מחלה ניוונית של תאי העצב במוח, שגורמת לפגיעה בתפקודים הקוגניטיביים ואחר כך בתפקודים המוטוריים – נחשבה שנים כאחד מתחומי המחקר שלא האירו פנים לחברות הפארמה, והיא ייצרה להן כישלון אחד אחר השני.

מחלה נוספת ששייכת לקטגוריית בתי הקברות של חברות הפארמה היא ALS, הקשה ביותר מהמחלות הניווניות שפוגעות בתאי העצב המוטוריים. המחלה, שידועה גם בשם "לו גריג", פוגעת בתאי העצב המוטוריים, שבאמצעותם המוח מפקח על הפעלת מרבית השרירים הרצוניים בגוף. תאי העצב נהרסים, וכתוצאה מכך הם אינם יכולים להפעיל את השרירים, מה שגורם להיחלשותם עד לשיתוקם המוחלט.

סטיבן הוקינג. מחלת ה-ALS לא אפשרה לו להשתמש בקולו צילום: קובי גדעון / באובא © סופק על ידי TheMarker סטיבן הוקינג. מחלת ה-ALS לא אפשרה לו להשתמש בקולו צילום: קובי גדעון / באובא

במהלך המחלה נפגעים בהדרגה השרירים האחראיים על הפעלת הגפיים, הבליעה, הדיבור והנשימה, בסדר שאינו קבוע, אך בדרך כלל החולים מתים כתוצאה מחנק לאחר ששרירי הריאות חדלים לתפקד. על פי נתונים המצוטטים בידי עמותת ISRALS לחקר ALS בישראל, הגיל השכיח להופעת המחלה הוא 65-46, ורוב החולים יחיו שלוש־חמש שנים מיום האבחון. 20% יחיו בין חמש־עשר שנים ו-10% יחיו מעל עשר שנים.

ענקיות הפארמה לא התמקדו במחלה חשוכת המרפא והתקוה הזו, משום ששכיחות המחלה היא אחד ל-10,000, ומספר החולים בה נאמד ב-500 אלף בעולם כולו; בעוד ששכיחות מחלת האלצהיימר, למשל, היא אחד ל-20 בגילים של 65 ומעלה. לכן, הפוטנציאל המסחרי של ALS נמוך יחסית.

עם הכישלונות האחרונים ניתן למנות את חברת בריינסטורם הישראלית, שפיתחה טיפול מבוסס תאי גזע; Orphazyme הדנית, שהכריזה על כישלון לפני שלושה שבועות; והחברה הפינית Orion Pharma, שדיווחה על תוצאה דומה ביולי 2020.

מעבדת תאי גזע של בריינסטורם צילום: ניר כפרי © סופק על ידי TheMarker מעבדת תאי גזע של בריינסטורם צילום: ניר כפרי

אחת ההצלחות הנדירות המסתמנות בתחום היא של Amylyx – סטארט־אפ מבוסטון – שהראה בניסוי קליני בשלב השני שהושלם בסוף 2019 שיפור מובהק סטטיסטית בקצב התקדמות המחלה. הטיפול הזה מבוסס על שילוב של שתי מולקולות.

אחת החברות שמנסה למצוא פתרון טיפולי למחלה היא נוירוסנס הישראלית, שהוקמה ב-2017 בידי אלון בן נון, שהיה בתפקידיו הקודמים מנהל פרויקטים בפריגו. בהמשך הוא עסק בניהול פיתוח תרופות אינובטיביות בטבע, וייעץ לסטארט־אפים בתחום הביוטק, כמו נוירודרם, סולג'ל וכיאזמה.

נוירוסנס מפתחת את התרופה Prime-C לטיפול ב-ALS. התרופה מבוססת על שילוב של שתי תרופות גנריות אוראליות – Ciprofloxacin ו-Celecoxib Celecoxib. היא תרופה אנטי־דלקתית, המוכרת בשמה המסחרי Celebrex. היא נוסתה בידי פייזר, ונכשלה לפני 15 שנה כטיפול יחיד להאטת מהלך המחלה. הבחירה בשילוב של שתי התרופות נעשה על בסיס מחקר של קבוצת חוקרים שהוביל פרופ' ערן הורנשטיין, חוקר עצמאי במחלקה לגנטיקה מולקולרית במכון ויצמן.

הורנשטיין פירסם ב-2015 מאמר, שבו זיהה קשר בין אובדן של האנזים Dicer לבין ירידה בכמות מולקולות המיקרו RNA (ובשלב מאוחר יותר במולקולת המיקרו RNA הספציפית miR-218) בתאי העצב במערכת המוטורית בחולי ALS. מולקולות המיקרו RNA ממלאות תפקיד מרכזי בתהליכים תאיים, הן במצבים פיזיולוגיים תקינים הן בתנאי מחלה.

ראש ממשלת קנדה ג'סטין טרודו משתתף בקמפיין "אתגר הקרח" להעלאת מודעות ל– ALS, ב-2014 צילום: DAN RIEDLHUBER/רויטרס © סופק על ידי TheMarker ראש ממשלת קנדה ג'סטין טרודו משתתף בקמפיין "אתגר הקרח" להעלאת מודעות ל– ALS, ב-2014 צילום: DAN RIEDLHUBER/רויטרס

המנגנון שהציעה הקבוצה של פרופ' הורנשטיין (וכללה גם את ד"ר אלון חן, ומי שהיו אז תלמידי מחקר, חזי שטיינברג, שרון הרמתי) היה רק אחד מ-20 מנגנונים אפשריים שמסבירים את התפתחות המחלה. ואולם למרות זאת, החליט בן נון, על בסיס התייעצות עם מומחים כמו פרופ' שמואל בן ששון מהאוניברסיטה העברית בירושלים, לבחון את שתי המולקולות בנפרד ואת השילוב ביניהן, להיקשר לאנזים Dicer, להפעיל אותו ולהשפיע על מהלך המחלה במודל של דגי זברה במעבדתה של ד"ר ניבה רוסק בלום.

המודל – דגי זברה

דגי זברה נבחרים כמודל, משום שבשל הזמינות העצומה שלהם ניתן להגיע לקבוצת מדגם גדולה ולחוזק סטטיסטי; משום שהמבנה הגנטי שלהם חופף ב-70% למבנה הגנטי של האדם; וכן משום שבהיותם שקופים ניתן לצבוע את הנוירונים.

טיפול בחולה ALS בארה"ב צילום: SUSANA VERA/רויטרס © סופק על ידי TheMarker טיפול בחולה ALS בארה"ב צילום: SUSANA VERA/רויטרס

בן נון, מנכ"ל נוירוסנס, ציין שאחת המולקולות לא הציגה השפעה משמעותית על מהלך המחלה, והאחרת הציגה תוצאה קרובה לסטנדרט הטיפול הנוכחי – התרופה Riluzole של סנופי – שמאריכה את חיי החולים בשלושה חודשים, ועל כן אינה נחשבת טיפול מוצלח. לדבריו, השילוב בין שתי התרופות חיזק את הפעילות של כל אחת מהן בנפרד, והביא לשיפור של 84% בתפקוד של דגי הזברה במודל של בלום, ושיפור של 110% במודל TDP 43 במעבדה של אוניברסיטת מקגיל במונטריאול, קנדה. בעקבות התוצאות בניסויים הפרה־קליניים החליטה נוירוסנס, בעידוד קלינאים מובילים בתחום ה-ALS, כמו פרופ' ויויאן דרורי, להתחיל בניסוי קליני.

הניסוי הפתוח שנערך באיכילוב כלל 15 מטופלים שקיבלו את Prime C, כשקבוצת הביקורת מקבלת את התרופה Riluzole. הניסוי ארך 12 חודשים, ותוצאותיו הראו לא רק את בטיחות הטיפול ב-Prime-C, אלא גם עיכוב של 30% בהתקדמות המחלה, כפי שהיא נמדדת על פי שני מדדים: תפקוד הריאות, שמודד את הנפח המקסימלי של הנשימה; ותפקוד ספציפי למחלה (ALSFRS), שמודד את יכולתו של החולה לבצע 12 משימות. לדברי בן נון, כל החולים שהשתתפו בניסוי וקיבלו את Prime C של נוירוסנס, ביקשו להמשיך את הטיפול.

קצת קשה ליישב את הנתונים הטובים האלה עם העובדה שעד היום בן נון מחזיק ב-54% ממניות נוירוסנס, בצד אריאל גורדון, יזם היי־טק שאשתו חלתה במחלה, שמימן חלק מהניסויים ומחזיק ב-14% ממניותיה.

"ככלל, ענקיות הפארמה מתעניינות באינדיקציות גדולות יותר. ואולם אחת מהן מתעניינת מאוד, מכירה היטב את המחקר שלנו, ונמצאת אתנו בקשר הדוק", אמר בן נון. לדבריו, החברה נערכת לניסוי קליני, שיכלול 300 חולים ובו תבקש החברה להראות ש-Prime C אכן מצליחה לעכב ב-30% את מהלך המחלה גם בקבוצת חולים גדולה, ולהאריך את זמן ההישרדות של החולים בה.

אחד המקורות למימון הניסוי, שיחל ב-2022, יהיה גיוס של 40-30 מיליון דולר שהחברה מתכננת באמצעות הנפקה ראשונה (IPO) של מניות בנאסד"ק לפי שווי של 100 מיליון דולר לפני הגיוס. לדבריו, שווי החברה לצורך ההנפקה עשוי להיות גבוה יותר אם בדיקות הדם שנעשות במשתתפים בחולי ALS שהשתתפו מגלים שיפור משמעותי בסמנים הביולוגיים, למשל, ברמת האנזים Dicer בדמם.

נוירוסנס מינתה את Maxim כבנק ההשקעות לצורך ההנפקה, ומכוונת להנפקה באוקטובר. העובדה ששתי התרופות המאושרות כיום – Riluzole ו-Radicava של מיצובישי טנבה היפנית רלוונטיות לקבוצה קטנה יחסית של חולי ALS, וניתנת במחזורי עירוי של שבועיים, ועל כן כרוכה באיכות חיים נמוכה – עשויה לספק לתרופה האוראלית של נוירוסנס יתרון מסוים. זאת, אם אכן תצליח להראות בניסוי הקליני המכריע את השיפור שהציגה בניסוי הקטן.

עוד מ-TheMarker

image beaconimage beaconimage beacon