אתה משתמש בגרסה ישנה יותר של הדפדפן. לחווית MSN הטובה ביותר, השתמש ב-גרסה נתמכת.

נתונים מ-105 מדינות: חוקרים מצאו תמותה עודפת גבוהה מקורונה ברחבי העולם

סמל של הארץ הארץ 11/08/2021 גדעון לב
קורבן קוביד מובא לקבורה ליד סנט פטרסבורג. ברוסיה, על פי נתוני התמותה העודפת, התמותה מקורונה היא פי ארבעה או פי חמישה ממה שדווח צילום: Dmitri Lovetsky/אי־פי © סופק על ידי הארץ קורבן קוביד מובא לקבורה ליד סנט פטרסבורג. ברוסיה, על פי נתוני התמותה העודפת, התמותה מקורונה היא פי ארבעה או פי חמישה ממה שדווח צילום: Dmitri Lovetsky/אי־פי

נגיף הקורונה אינו יורד מהכותרות זה יותר משנה וחצי, אבל השאלה עד כמה חמורה פגיעתו עדיין מעוררת ויכוח, שמוביל להבדלים משמעותיים באופן שבו מדינות שונות מתמודדות עם המגפה. מחקר חדש שפורסם בכתב העת eLife, מציג נתונים ברורים על מספר המתים מקורונה במדינות רבות. הנתונים מראים שיש קשר על פני זמן בין התמותה המדווחת מקורונה לתמותה עודפת: כאשר יש עלייה חדה בתמותה מקורונה, יש גם עלייה חדה בתמותה העודפת. המחקר כולל גם נתונים על מספר האנשים שמתו מאז פרוץ המגפה, שלא היו צפויים למות אלמלא התפשט הנגיף בעולם. שיעורי התמותה בעולם יציבים למדי והם מתאפיינים בתנודות קלות מאוד. מכאן שהעלייה הגדולה למדי במספר מקרי המוות, שנרשמה ברוב המדינות, היא תוצאה ישירה או עקיפה של המגפה.

כל מדינות העולם דיווחו על כ-4.2 מיליון מקרי מוות בשל נגיף הקורונה מאז פרוץ המגפה עד סוף יולי השנה. אבל לפי נתונים שאספו מחברי המאמר, אריאל קרלינסקי, סטודנט לתואר שני במחלקה לכלכלה באוניברסיטה העברית ומפורום קהלת לכלכלה וד"ר דמיטרי קובאק מאוניברסיטת טיבינגן בגרמניה, מספר המיתות מקורונה גבוה ב-40% לפחות. לדברי קרלינסקי, נתוני התמותה בעולם כולו עלו ב-17.5% ביחס לשנים שלפני המגפה. כלומר, מתוך כל מאה איש שמתו בעולם בשנה וחצי האחרונות, 15 לא היו אמורים למות, אלמלא המגפה. הצפי לתמותה עולמית בתקופה המגפה, לפי המדינות שהחוקרים הצליחו לאסוף עליהן מידע מדויק, היה 26.2 מיליון איש, אך בפועל מתו 30.8 מיליון.

"אפריל 2020, סגר ראשון. יורם לס ואחרים מתחילים להגיד 'מה שקורה פה זה כמו שפעת, בשביל זה לא עוצרים את החיים'", סיפר קרלינסקי מדוע החליט לבדוק את נתוני התמותה מהמגפה. "הם אמרו שלמחלה אין השפעה אמיתית על החיים, כי אם בודקים כמה אנשים מתו במארס 2020 וכמה מתו במארס 2019, רואים שהמספר דומה. באותו חודש באמת לא היתה בישראל תמותה עודפת. לכן אז יחסית תמכתי באותה עמדה".

עובדי רפואה ליד בית חולים המטפל בחולי קורונה ליד מוסקבה, באוקטובר צילום: ALEXANDER NEMENOV / AFP © סופק על ידי הארץ עובדי רפואה ליד בית חולים המטפל בחולי קורונה ליד מוסקבה, באוקטובר צילום: ALEXANDER NEMENOV / AFP

אבל המגפה לא עצרה, וקרלינסקי החל לחפש נתונים על תמותה עודפת במדינות שונות, כלומר בכמה עלה מספר המתים בתקופה נתונה על מספרם בפרק זמן מקביל בחמש השנים הקודמות. "הלכתי לבנק העולמי ול-OECD, חיפשתי נתונים מדויקים על תמותה ולא מצאתי. ב-90% מהמדינות יש רק דיווחים שנתיים על תמותה, לא חודשיים, וגם הם מגיעים באיחור".

קרלינסקי אסף נתונים ממדינות רבות. ככל שהמגפה התקדמה מדינות מפותחות החלו לאסוף ולפרסם את נתוני התמותה בתכיפות רבה יותר, וכך סייעו לו במלאכת האיסוף. "בישראל כבר יש לנו נתונים על יולי 2021. אלמלא המגפה אין סיכוי שהיו נתונים על 2020", אמר. לדבריו, עד שפרצה המגפה נתונים על תמותה בישראל התפרסמו באיחור רב, מפני שלא היה בהם עניין גדול.

קרלינסקי יצר קשר עם דמיטרי קובאק, חוקר מוח גרמני שבנה באופן עצמאי בסיס נתונים גדול משלו. השניים אספו נתונים ממדינות רבות. "99.9% מהנתונים שלנו הם נתונים רשמיים של המדינות עצמן, אבל קיבלנו המון עזרה מכל העולם. פעילים פוליטיים וחברתיים ממדינות דיקטטוריות עזרו לנו למצוא נתונים ולהבין אותם יותר טוב. רק אתמול קיבלנו הדלפת נתונים מאסיבית ממרשם האוכלוסין בבלארוס עד מארס 2021. הנתון הרשמי האחרון משם הוא עד יוני 2020. מאז בלארוס הפסיקה לדווח על נתוני תמותה כללית, מפני שהם הראו תמותה עודפת משמעותית". גם במונגוליה הוא נתקל בבעיות. "ללשכה הסטטיסטית של מונגוליה, למשל, פניתי דרך פייסבוק, כי לא מצאתי אימייל שלהם. הם ענו מאוד מהר". 

בני משפחה בבית חולים בברזיל, במאי אשתקד צילום: NELSON ALMEIDA / AFP © סופק על ידי הארץ בני משפחה בבית חולים בברזיל, במאי אשתקד צילום: NELSON ALMEIDA / AFP

היום יש לקרלינסקי וקובאק נתונים על התמותה ב-105 מדינות, משנת 2015 עד 2021. הם בנו מאגר נתונים, שפתוח מאז פברואר השנה לציבור ולקהילת המחקר. "ארגון הבריאות העולמי השתמש במאגר שלנו בדו"ח השנתי האחרון שלו, וצורפתי ל-Technical Advisory Group on COVID-19 Mortality Assessment, ועדת מומחים של הארגון לגבי הקורונה", אומר קרלינסקי.

המאמר שפורסם כעת, אחרי שעבר ביקורת עמיתים, מציג לראשונה באופן רשמי את תוצאות המחקר. אחד הנתונים החשובים שמובאים בו מתייחס למידת הדיוק בזיהוי מספר המיתות מקורונה בכל מדינה. במדינות המפותחות, ובהן ישראל, מידת הדיוק גבוהה. "בארה"ב יש תמותה עודפת של 650 אלף איש ולפי הנתונים מתו שם מקורונה 600 אלף איש. כלומר, יש יחס של 1.1 בין מספר המתים מקורונה לתמותה העודפת. ברוב המדינות המפותחות היחס הוא באזור 1.0 – התמותה העודפת דומה למספר המתים המדווח". 

במדינות שבהן יכולת האיסוף והרישום של נתונים על מקרי מוות מוגבלת יותר, למשל בדרום אמריקה, אחוז הטעות גדול יחסית, אומר קרלינסקי. "במקסיקו, לדוגמה, דיווחו על 235 אלף איש שמתו מקורונה, אבל בפועל מתו קרוב ל-470 אלף". יש מדינות שבהן אין אפילו ניסיון לדייק. "בטג'יקיסטן, למשל, דיווחו על 90 מתים מקורונה אבל היתה תמותה עודפת של 9,000 איש".

המתנה לחיסון באקוודור. התמותה העודפת במדינה היתה גבוהה במיוחד צילום: Dolores Ochoa/אי־פי © סופק על ידי הארץ המתנה לחיסון באקוודור. התמותה העודפת במדינה היתה גבוהה במיוחד צילום: Dolores Ochoa/אי־פי

לדברי קרלינסקי, הממצא המעניין ביותר במחקר נוגע למדינות שבהן התמותה העודפת גדולה מאוד בגלל הסתרה. "ברוסיה כנראה יצאה הוראה שאפשר לקבוע שסיבת המוות היא קורונה רק אם היתה נתיחה לאחר המוות שממצאיה סתרו כל סיבה אחרת. אבל מתים שם עשרות אלפי אנשים בחודש, ואין סיכוי שכולם יעברו נתיחה שלאחר המוות. שם, על פי נתוני התמותה העודפת, התמותה מקורונה היא פי ארבעה או פי חמישה ממה שדווח".

קרלינסקי ציין שלא כל המיתות מקורונה נכללות בתמותה העודפת. "בצרפת, למשל, דיווחו על 110 אלף איש שמתו מקורונה, אבל התמותה העודפת היתה 70 אלף. כלומר, יש אנשים שמתו מקורונה אבל חלקם היו מתים גם בשנה רגילה, אולי משפעת".

בישראל התמותה העודפת, עד לתחילת יולי, היא כ-10%, שפירושם 5,061 איש שמתו יותר מהצפוי (לשם השוואה: בישראל דווח על 6,426 מתים מקורונה). "זה מספר משמעותי, בטח בהתחשב במגבלות שהוטלו כאן", אמר קרלינסקי.

קברים של קורבנות קוביד באינדונזיה. ב-90 אחוז מהמדינות יש רק דיווחים שנתיים על תמותה, וגם הם מגיעים באיחור צילום: Achmad Ibrahim/אי־פי © סופק על ידי הארץ קברים של קורבנות קוביד באינדונזיה. ב-90 אחוז מהמדינות יש רק דיווחים שנתיים על תמותה, וגם הם מגיעים באיחור צילום: Achmad Ibrahim/אי־פי

יש גם מדינות מעטות שבהן לא היתה תמותה עודפת בכלל, כמו טייוואן, סינגפור או ניו זילנד. בחלקן אפילו נמצאה תמותת חסר – בעיקר בזכות הירידה בתמותה ממחלות מידבקות בשל הסגרים וכנראה בזכות ירידה במספר ההרוגים בתאונות דרכים וכתוצאה ממעשי רצח.

לקרלינסקי עדיין חסרים נתונים מכמאה מדינות, ובהן שתי המדינות המאוכלסות ביותר בעולם. "על סין אין נתונים, אף על פי שביקשנו. אם אתה שואל אותי יש להם נתונים, על פי מחקרים שפורסמו שמציגים נתונים ממערכת ניטור התמותה שלהם, שנקראת DSP, אבל הם מספקים אותם רק לחוקרים סינים מקורבים למשטר. גם מהודו אין נתונים, אבל הודו היא פדרציה וחלק מהמדינות היותר מסודרות שם שיחררו נתונים בזכות לחץ של עיתונאים ופעילים חברתיים. על סמך מידע קיים מ-15 מדינות, שהן 63% מאוכלוסיית הודו, אפשר להעריך שבעוד שהודו דיווחה על 329 אלף מתים מקורונה עד סוף מאי, מספרם האמיתי הוא בערך 2.16 מיליון. אם היינו מוסיפים את זה למאגר, היינו מקבלים דיווח חסר על קורונה בשיעור של כמעט פי שניים: 6.7 מיליון מתים במקום 3.5 מיליון בתקופה הנידונה במדינות שבמאגר".

גם על מדינות אפריקה, מלבד מצרים, דרום אפריקה ותוניסיה, אין לחוקרים מידע. על מצרים אמר קרלינסקי: "המצב שם דומה למצב ברוסיה. התמותה מקורונה היא פי 13 מזו המדווחת. בטורקיה, אגב, לפי דיווחים שיש לנו מהערים הגדולות כמו איסטנבול, התמותה היא כנראה פי שלושה עד פי חמישה ממה שדווח".

אדם בלוב מקבל את החיסון שפותח ברוסיה. החוקרים לא בדקו איך השפיעו סגרים או חיסון האוכלוסייה על התמותה העודפת במדינות שונות צילום: MAHMUD TURKIA - AFP © סופק על ידי הארץ אדם בלוב מקבל את החיסון שפותח ברוסיה. החוקרים לא בדקו איך השפיעו סגרים או חיסון האוכלוסייה על התמותה העודפת במדינות שונות צילום: MAHMUD TURKIA - AFP

מתוך המידע שבידיו מעריך קרלינסקי שמספר המתים מקורונה בעולם כולו גבוה ב-40% מ-4.2 מיליון המיתות המדווחות. זהו אומדן חסר, שכן הוא מתבסס על 105 מדינות, והמדינות הבעייתיות יותר, שמסתירות מידע, אינן כלולות. החוקרים לא בדקו איך השפיעו סגרים, חיסון האוכלוסייה או התפשטות של וריאנטים על התמותה העודפת במדינות שונות. קרלינסקי וקובאק מתכננים לבדוק את הסוגיות האלה במחקרי המשך.

מעבר לתמותה העודפת, קרלינסקי מדבר גם על "תמותה מזורזת". השאלה אינה רק בכמה עלה מספר המתים בעולם בגלל המגפה, אלא גם בכמה שנים זירזה המגפה את מותם. לשם המחשה, אם בשנה מסוימת יש תמותה עודפת של אדם בודד, ייתכן שהוא היה מת ממילא בשנה הבאה, אבל ייתכן גם שאותו אדם היה יכול לחיות 20 שנה נוספות. במילים אחרות, קרלינסקי ניסה להעריך בכמה קיצרה המגפה את תוחלת החיים. להערכתו, הקורונה גרמה לירידה של בין שנה לשנתיים בתוחלת החיים במדינות המפותחות. אבל אין די נתונים כדי לקבוע בכמה התקצרה תוחלת החיים במדינות אחרות.

נעמה רותם, ראש תחום בריאות בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, אמרה בהתייחס למחקר: "הדיווח של משרד הבריאות על מספר המיתות מקורונה בישראל כנראה משקף את המציאות. בבדיקות שלנו, המבוססות בעיקר על הודעות הפטירה, נמצאת התאמה גדולה מאוד לנתונים האלה. כלומר, לא נראה שבישראל יש בעיה של רישום פטירות מקורונה וכך גם עולה מהמחקר של קרלינסקי. צוות חוקרים שלנו פיתח מודל סטטיסטי שמביא בחשבון את התמותה ב-2021-2020 ומשווה אותה לשנים קודמות. המודל הביא בחשבון את הגידול באוכלוסייה והעלייה בתוחלת החיים, והנתון שהגענו אליו גבוה קצת יותר מה-10% תמותה עודפת של קרלינסקי, בעיקר מפני שהכנסנו אליו מרכיב של שפעת, אבל סדרי הגודל דומים מאוד. סיימנו כעת לחשב את תוחלת החיים הממוצעת בישראל ב-2020 והנתונים יתפרסמו בקרוב. אני יכולה לומר שהיתה ירידה קטנה מאוד בתוחלת החיים בכלל האוכלוסייה. הסיבה היא שבתחילת 2020 התמותה היתה נמוכה וגם שתמותת תינוקות וצעירים היתה נמוכה ב-2020. הנתון הזה מאוד משפיע על תוחלת החיים הכללית והוא איזן את העלייה בתמותה בגלל הקורונה"

עוד מהארץ

image beaconimage beaconimage beacon