אתה משתמש בגרסה ישנה יותר של הדפדפן. לחווית MSN הטובה ביותר, השתמש ב-גרסה נתמכת.

במחתרת - ועם אוכל מהבית: האנשים שעושים הכל בשביל להתחתן

סמל של TheMarker TheMarker 23/10/2020 שוקי שדה
חתונה במצפה הכוכבים בגבעתיים, באוגוסט. התקהלויות בחוץ מוגבלות כיום עד 20 איש צילום: עופר וקנין © סופק על ידי TheMarker חתונה במצפה הכוכבים בגבעתיים, באוגוסט. התקהלויות בחוץ מוגבלות כיום עד 20 איש צילום: עופר וקנין

"אני מעריך שבערב נתון יש 200–300 חתונות פיראטיות בחברה הדתית והחרדית", אומר חיים המנדינגר, מנהל אולם פבליון מהדרין בירושלים, העורך חתונות בחברה החרדית, "יש קבוצות וואטסאפ של מפיקים ומארגני חתונות שמעבירים מידע זה לזה על מיקומים אפשריים של חתונות. בערב שני הייתי בחתונה שבה היו 50 איש. הם היו בשטח פתוח, מרוחקים אחד מהשני. הגיע שוטר ואמר 'אם תוך שתי דקות אין פה יותר מ–20 איש, אני לוקח את החתן והכלה עם אזיקים הביתה'. אתה יכול לתאר לך עצמך מה הלך אחרי - החופה התקיימה, אבל זה הרס את כל האירוע.

"המשחק כיום הוא למצוא את המקומות שהמשטרה לא יודעת עליהם. לכן, מפיקים כבר שוכרים מאבטחים שנמצאים במעגלים מרוחקים מהחופה. אם הם רואים סירנה, הם מודיעים ואנשים מתרחקים מהמקום. כשהניידת נוסעת משם, חוזרים להתנהל כרגיל".

המנדינגר כבר חווה לא מעט דרמות בתקופת הקורונה. הוא יודע לספר על חתונה שהוחלט על קיומה יומיים־שלושה לפני, והחתן והכלה היו צריכים לארגן במהירות גנרטור ושירותים ניידים לחתונה בשטח. במקרה אחר, הודיעו לאורחים על שינוי במיקום החתונה שלוש שעות בלבד לפני החופה. "התברר שיש בעיה כי היתה אכיפה על מקום עם רישיון עסק, ולכן היה צריך לקיים את החתונה במקום פיראטי. תוך שלוש שעות היה צריך להעתיק 100 איש, כולל חופה, שולחנות וכל השאר. בעידן הוואטסאפ זה אפשרי, אבל זו משימה לא פשוטה", הוא אומר.

>> קנסות על חתונות בקורונה צריכות ליפול על האורחים - לא על המארגנים

>> "היו חתונות עם 70 נדבקים, וגם מתים. הורי החתן והכלה שאלו אותי בבכי 'מה עשיתי?'"

>> כוח, כבוד וכסף: מה מסמלות חתונות הענק במקומות שונים בעולם

© סופק על ידי TheMarker

"אף אחד לא רוצה להתחתן רק עם רב ושני עדים, כאילו אנחנו בגטו"

להמנדינגר יש אינטרס בהמשך קיום החתונות, אבל הוא מוחה על הביקורת שלפיה אין כל הצדקה לקיום חתונות גדולות, כאשר זוגות חרדים ודתיים יכולים לקיים חתונה מצומצמת לפי כללי ההלכה ולהתחיל חיים כזוג צעיר גם בתקופת הקורונה. "יש סטנדרטים", הוא אומר, "אם תגיד לחתן וכלה לקיים אירוע עם 20 מוזמנים, הרסת להם. גם אין טעם לדחות את המסיבה. בעוד שנתיים החתן הזה יהיה אבא לשניים, אולי הוא כבר יעשה שתי בריתות. שמחה של חתן וכלה זה ערך קדוש - זו מצווה לשמח אותם. אצל החילונים זה לא אותו דבר. שם יש זוגות שחיים ביחד זמן רב לפני החתונה, כך שהחתונה היא בסך הכל מסיבה - אז אין בעיה לדחות את זה בחצי שנה".

לדברי ירח טוקר, יועץ אסטרטגי בחברה החרדית, הגבלת חתונות ל–100–150 איש בלבד משמעותה בחברה החרדית שניתן יהיה להזמין רק משפחה מצומצמת של הורי החתן והכלה. לכן, הוויתור בעניין מספר המוזמנים הוא גדול מאוד. "אפשר לקיים חתונות לפי ההלכה, אבל אף אחד לא רוצה להתחתן עם רב ושני עדים כאילו אנחנו בגטו ורשה", הוא אומר. "כמו שמאפשרים הפגנות במסגרת של קפסולות - היה אפשר למצוא פתרון של חתונות במסגרת קפסולות. בזמן הסגר ההדוק לא היה אפילו אופק, בכלל לא אמרו מתי יהיה אפשר לקיים אירועים בחוץ. אם היו אומרים שבתחילת נובמבר יהיה אפשר לקיים חתונות בחוץ, במתווה מצומצם, אני מניח שאנשים היו מחכים".

עבור הציבור הדתי והחרדי, אין הרבה ימים בשנה שבהם מותר להתחתן. לכן, דווקא התקופה מסוף החגים ועד פסח, נחשבת כ"עונת חתונות", בנוסף לחלקים מסוימים מעונות האביב והקיץ. זה עשוי גם להסביר את דבריו של השר אריה דרעי (ש"ס) בדיונים פנימיים בשבוע שעבר, על כך שצריך לאפשר חתונות של 200 איש, אמירה שנמתחה עליה ביקורת ציבורית רבה. לדברי מקורביו, דרעי דיבר בדיונים הסגורים על עריכת חופות, כלומר הטקס הדתי בלבד, במקומות פתוחים.

צילום: אבישג שאר-ישוב © סופק על ידי TheMarker צילום: אבישג שאר-ישוב
"המשחק כיום הוא למצוא את המקומות שהמשטרה לא יודעת עליהם. לכן, מפיקים כבר שוכרים מאבטחים שנמצאים במעגלים מרוחקים מהחופה. אם הם רואים סירנה, הם מודיעים ואנשים מתרחקים מהמקום"

ואולם ראוי לזכור שעצם קיום החתונה הוא הדבר המהותי, ולא השאלה כמה אורחים יהיו בה. לדברי תהילה ביגמן, חוקרת החברה החרדית ממכון ירושלים למחקרי מדיניות, "אני יכולה להבין את הרצון של אנשים להתחתן, אבל אין כל הצדקה הלכתית לקיום חתונות בתקופה זו. זה עניין תרבותי־חברתי בלבד. האמירה על כך שצריך לשמח חתן וכלה היא אמירה מתחכמת, כי לא כתוב בשום מקום שכדי לשמח חתן וכלה צריך שיהיו 200 איש. שום מצווה לא חשובה יותר משמירה על החיים, שזה ציווי מפורש.

"מבחינת ההלכה, צריך חתן, כלה, רב מסדר קידושין ועוד עשרה גברים למניין - כלומר, 15 איש. יש כאן עניין של פוליטיקה. עניין החתונה נכנס למשוואות האחרות של תקופת הקורונה כמו הפגנות ותפילות, ומתחבר לנרטיב של החברה החרדית נגד תקנות הקורונה, שלפחות חלקים בחברה החרדית רואים אותן ככאלה שנועדו לפגוע בציבור החרדי".

"רוב האנשים עדיין רוצים להתחתן, גם חילונים ולהט"בים"

מבין סוגי ההתקהלויות שנאסרו בישראל מאז פרוץ מגפת הקורונה במארס, יש קונצנזוס בקרב המומחים על כך שחתונה היא אחת ההתקהלויות המסוכנות ביותר. מלבד שבועות בודדים במאי וביוני, אז התאפשר לקיים חתונות של עד 250 איש (הגבלה שגם אותה היו כאלה שמצאו דרך להפר), מתחילת הסגר הראשון היו הגבלות, בצורה כזו או אחרת, על עריכת חתונות.

כיום, המגבלה היא שמותר להתקהל עד עשרים איש בחוץ - וזהו גם מספר המשתתפים המקסימלי בחתונה. סביר להניח שרוב האנשים מצייתים להוראות, אבל בישראל יש את אלו שיודעים לעקוף בתחכום את ההוראות ויש כאלו שפשוט מצפצפים עליהן בריש גלי. הנושא עלה לכותרת ביום רביעי שעבר, כאשר התפרסמו התמונות הקשות מחתונה בגבעת זאב שהפכה לקטטה בין המשטרה לבין בני המשפחה החוגגת, שקיימו את החתונה תוך הפרת הכללים. האירוע נגמר בפצועים שפונו לבתי חולים ושיח אינטנסיבי ברשתות החברתיות בעוד או נגד התנהלות המשטרה.

צילום: אבישג שאר-ישוב © סופק על ידי TheMarker צילום: אבישג שאר-ישוב

אין מה לקנא בזוגות צעירים ומשפחותיהם, שתיכננו חתונה ב–2020. מצד שני, אפשר גם לשאול מדוע שלא לדחות את החתונה. גם ללא קשר לקורונה, המגמה בחברה הישראלית היא להתחתן פחות. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס), ב–1985 היו 6.9 חתונות לכל 1,000 איש, ואילו ב–2018 ירד שיעור זה ל–5.6 בלבד. לפי נתונים אלו, מאז 2008 חלה ירידה בשיעור הנישואים במגזר היהודי. במקביל, חלה עלייה במגורים משותפים של בני זוג יהודים בגילי 18–34 - מ–2% בשנת 2000 ל–6% ב–2018.

מגמה נוספת שניכרת בציבור החילוני היא הפניית עורף לחתונה ברבנות, והעדפת חתונה אלטרנטיבית - ולאחריה חתונה מעבר לים. עבור קהילת הלהט"ב, או אלו שההלכה לא מכירה בהם כיהודים, אפשרות זו היא האפשרות החוקית היחידה שקיימת. בשל מגבלות הטיסה לחו"ל, זוגות צעירים מקבוצה זו נקלעו למצב שבו אין להם אפשרות חוקית להתחתן.

בישיבת ועדת הפנים של הכנסת, שכונסה לפני כחודש, עלתה הצעה של ח"כ ניצן הורוביץ (מרצ) לאפשר רישום בהוראות שעה של זוגות אלו לנישואים, כמו שנרשמים חסרי דת. ח"כ יבגני סובה (ישראל ביתנו) הציע הוראת שעה אחרת, שלפיה יוכלו הזוגות הצעירים להתחתן בשגרירויות או קונסוליות זרות בישראל למשך שנה. בינתיים לא נראה שלשתי ההצעות היתכנות גבוה. "אף אחד לא רוצה להפוך את הזוגות האלו ליהודים על פי ההלכה", אומר סובה, "צריך פשוט למצוא להם פתרון זמני לנוכח המשבר. זה דבר שהמדינה מחויבת לעשות למען אזרחיה".

אבל מנועי החיתון על פי ההלכה, והציבור החילוני בכללותו, לא מוותרים על טקס החתונה עצמו. לדוגמה, במכון הוויה - ארגון שעורך טקסי חיים ישראליים במסגרת תנועת "ישראל חופשית" - רשומים מאות עורכי טקסי חתונה אלטרנטיביים. לדברי הסוציולוגית ד"ר אנה פרשיצקי מהאקדמית גליל מערבי, שכתבה דוקטורט על ההבדלים בין חתונה אורתודוקסית לאלטרנטיבית, "חתונה זה אירוע חשוב גם בציבור החילוני. לפני עשור כמעט לא היו עושים טקסים אלטרנטיביים, וכיום זו נורמה מקובלת. אפשר לשאול למה להתחתן, אם אתה לא מאמין ברבנות, וזה קשור לכל מיני סוגיות. יש השפעה של מסורת יהודית וסרטים הוליוודיים. שמלה לבנה, הליכה לאור שקיעה - רוב האנשים עדיין רוצים את זה. ישראל היא גם מדינה שהמשפחתיות בה מאוד חזקה".

לינדה ששון, שעורכת חתונות במסגרת "הוויה", מוסיפה: "החברה הישראלית מקדשת משפחה ושבט. לראיה, גם זוגות להט"בים לא מנסים לשבור את הערך המקודש של החתונה, אלא רוצים להידמות לזוגות סטרייטים. אני שומעת מהורים שלא אכפת להם אם הבן או הבת ייצאו מהארון, העיקר שם יינשאו ויביאו ילדים. האובססיה הישראלית היא לילודה וחיזוק השבט והמשפחה".

חתונה חרדית מרובת משתתפים במהלך הסגר צילום: צילום מסך ערוץ 13 / © סופק על ידי TheMarker חתונה חרדית מרובת משתתפים במהלך הסגר צילום: צילום מסך ערוץ 13 / "אם תגיד לחתן וכלה לקיים אירוע עם 20 מוזמנים, הרסת להם. שמחה של חתן וכלה זה ערך קדוש - זו מצווה לשמח אותם. אצל החילונים זה לא אותו דבר"חיים המנדינגר

"בזכות הקורונה צימצמנו את החתונה. היה מדהים"

האובססיה הישראלית לחתונות בשלושת העשורים האחרונים באה לידי ביטוי גם באירועים מאוד גדולים. כיום חתונות של 400 או 500 איש, שבעבר נחשבו למרובות משתתפים, נחשבות לסטנדרט מקובל. זוגות צעירים שרוצים חתונות קטנות יותר מגלים פעמים רבות שבגני אירועים מסוימים יש מינימום של 200–250 איש לקיום אירוע.

במקביל, תעשיית האירועים השתרשה כחלק מובן מאליו בתרבות החתונות - די. ג'יי, בר משקאות, שמלה, איפור, וכמובן האוכל שעומד במרכז האירוע. "כלכלת השוק והחברה הצרכנית שאנחנו חיים בה נותנים עדיפות לכל הגימיקים", אומר פרופ' צבי טריגר, מבית הספר למשפטים במכללה למינהל, שחקר את מנהג מתן הצ'קים בחתונות. "כשמראיינים זוגות שמסתייגים מאירוע גדול, הם מסבירים שהמשפחה רצתה ולחצה עליהם. זה ממחיש שהחתונה היא לא רק בשביל החתן והכלה, אלא גם בשביל הקהילה".

בשנים האחרונות יש כאלו שמנסים ללכת נגד הזרם ולהוביל טרנד של "חתונות חברתיות". הרעיון הוא לחזור לרוח של חתונות של פעם - אירועים צנועים יותר, שבהם השכנים והחברים היו עוזרים בהכנת אוכל והבאת הציוד. העיתונאית לשעבר ואשת הפרסום דינה אברמסון ניסתה לפני כארבע שנים להוביל טרנד של חתונות חברתיות, וערכה חתונה כזו בעצמה. היא שילמה 1,000 שקל כדי לקיים חתונה בבית כנסת. האוכל היה פלאפל וסושי שנקנה מראש, והחברים - שעזרו גם לארגן - היו מלצרים. אבל הטרנד לא תפס במעגלים רחבים יותר.

"ניסיתי לנפץ בועה שהיה קשה מאוד לנפץ", היא מוסיפה. "לא היו מספיק אנשים שיביאו ויגידו 'וואלה, לא בא לנו לתת צ'קים מופרכים'. המטרה היא שאנשים יפנימו שחתונה חברתית, שבה אנשים מכינים את האוכל בעצמם, היא דבר מכובד. בחתונה שלי אנשים היו שמחים כי הם הרגישו חופשיים. מי שרצה להביא עוגיות - הביא עוגיות, מי שרצה להביא 1,000 שקל - הביא 1,000 שקל. כיום כולם הגיעו לזה בסוף בזכות הקורונה, אז זה נחשב חתרני ואמיץ להגיד את זה. לדעתי הקורונה תשנה את תרבות החתונות הישראלית".

צילום: דינה אברמסון © סופק על ידי TheMarker צילום: דינה אברמסון
"המטרה היא שאנשים יפנימו שחתונה חברתית, שבה אנשים מכינים את האוכל בעצמם, היא דבר מכובד. כיום כולם הגיעו לזה בסוף בזכות הקורונה. לדעתי הקורונה תשנה את תרבות החתונות הישראלית"

בינתיים, בחודשים האחרונים אלפי זוגות צעירים שברו את הראש בשאלה איך לקיים את החתונה הגדולה שעליה חלמו. רבים שילמו כבר מקדמות לגני אירועים ונאלצו לבטל, ונמצאים בתסבוכת משפטית מול בעלי גני אירועים ואולמות שמסרבים להחזיר את המקדמה. אחרים פשוט חווים תקופה שלמה של חוסר וודאות. א' היתה אמורה להתחתן בסוף מארס בחתונה של 250 איש עם אורחים רבים מחו"ל. בסופו של דבר, החתונה נדחתה לספטמבר ונערכה ביקב בדרום הארץ, שהסב את עצמו באופן זמני לעריכת אירועים קטנים.

"זה כמו חתונת שטח", היא אומרת, "היינו צריכים להביא לשם הכל בעצמנו - שולחנות, כיסאות, קייטרינג, די ג'יי. החלום שלי היה להתחתן בכרם, בחתונה אינטימית, אבל עם כל כך הרבה משפחה מסביב ורצון לשמח את ההורים, האירוע היה אמור להיות יותר גדול. בסופו של דבר היה מאוד כיף, נחמד ואינטימי. בסוף גם היו ריקודים, למרות האיסור".

גם עמית מור בן־זהב מרוצה מהחתונה המצומצמת שערכה בעל כורחה. היא היתה אמורה להתחתן בסוף מאי, בגן אירועים גדול ובנוכחות 400 אורחים. מגבלות הקורונה אילצו אותה ואת בן זוגה דניאל לדחות את החתונה לאמצע אוגוסט, אלא שבתחילת יוני נסגרו האולמות וגני האירועים, והם נאלצו לחשב מסלול מחדש.

הם החליטו לאלתר, ולקיים את האירוע במתחם הצימרים שאותו שכר המשפחה של בעלה בהתנחלות קדומים לכבוד חגיגת שבת חתן. לאירוע הגיעו 60 אורחים שחולקו לשלוש קפסולות, שכל אחת עמדה לפני רחבה של צימר. לדבריה, היתה גם רחבת ריקודים קטנה, שבכל פעם הגיעה אליה קבוצת אחרת. "התלבטנו הרבה לגבי החתונה", אומרת מור בן־זהב. "בהתחלה חשבנו שלא נתחתן עם פחות מ–100 איש, וחשבנו לדחות אם יהיו מגבלות שלא יאפשרו את זה. אבל בשלב מסוים כבר לא היה לנו כוח - רק רצינו שזה ייגמר. בסוף היו רק חברים מאוד קרובים שלי ושל בן הזוג, וכל השאר משפחה, אבל היה אירוע מדהים. בזכות הקורונה זיקקנו את החתונה הזו. היה לנו הרבה יותר אישי, היה כל כך שמח וכל כך כיף".

ואולם עדיין מוקדם לדעת מה יקרה אחרי הקורונה. לדברי אודי ארליך, די. ג'יי מהצפון שהקים לפני שנתיים את אתר "חתונות חברתיות", שנועד לרכז בעלי מקצוע שמעדיפים לעבוד בחתונות אלו, הוא לא רואה אף אחד שעורך אירועי חתונה - לעכשיו. "בתקופה הזו אנשים נותנים ברקס, אבל ברגע שהקורונה תשתחרר, המסיבות הגדולות יחזרו. בשבוע אחרי שראש הממשלה, בנימין נתניהו, אמר 'צאו לחגוג', יצא לי לעשות אירוע. היתה שם רמת אנרגיה מטורפת, לא פרופורציונלית לעומת חתונות בעונות קודמות. התחושה היתה שאנשים רצו לחגוג את החיים בגדול, אחרי מתח של חודשים בבית".

חתונה בימי קורונה באולם עין חמד, במארס צילום: RONEN ZVULUN/רויטרס © סופק על ידי TheMarker חתונה בימי קורונה באולם עין חמד, במארס צילום: RONEN ZVULUN/רויטרס
"התחושה היתה שאנשים רצו לחגוג את החיים בגדול, אחרי מתח של חודשים בבית"

"היתה בעיית אי־אכיפה בחברה הערבית עוד לפני הקורונה"

התחלואה הגבוהה בחברת הערבית בתחילת ספטמבר מיוחסת לריבוי החתונות ביולי־אוגוסט, שלא מעט מהן נערכו בניגוד לכללים. בזכות פעילות נמרצת של ראשי ערים ומנהיגים בחברה הערבית, חלה ירידה תלולה בתחלואה - עד שבאמצע חודש אוקטובר כבר לא נותרו ערים אדומות בחברה הערבית.

המושג חתונה בחברה הערבית הוא קצת שונה. מדובר בחגיגה הנמשכת מספר לילות, כאשר טקס הכלולות, בלילה האחרון, הוא את שיאו של השבוע. בדלית אל־כרמל, ראש המועצה המקומית, רפיק חלבי, ניצל את המבנה הזה וקבע שהאירוע יימשך גם בשעות היום - כך שיהיו קפסולות של 20 איש, שיתחלפו כל חצי שעה, דבר שתרם מאוד להורדת שיעור התחלואה.

אבל ביולי־אוגוסט, המצב ביישובים שונים בחברה הערבית היה שונה לגמרי. מייסם ג'לג'ולי היא יו"ר שותפה של עמותת סיכוי ויו"ר נעמ"ת באזור המשולש הדרומי, וחברה בדסק הקורונה בחברה הערבית, צוות מומחים שממונה על המלחמה בקורונה בחברה הערבית בתוך מטה הקורונה הלאומי. לדבריה, "למרות הקריאות להגביל את החגיגות ולהסתפק בלילה אחד, אנשים המשיכו להתחתן בתוך הבתים, שהם יותר צפופים מהאולמות. עכשיו הסתיים הסגר, ואני מתחילה לקבל הזמנות לחתונות. כותבים בהזמנה שזה 'לפי מתווה הקורונה', אבל אני יודעת שזה לא קורה ככה. אישית, אני לא מוכנה ללכת לחתונות. השבוע חברה שלי מהצפון סיפרה לי שהזמינו ברמקולים לחתונה את כל הכפר".

"חתונות גדולות זה משהו שמתאים לחברה הערבית, שהיא מסורתית וקולקטיבית. מי שערכו את החתונות הגדולות בימי משבר הקורונה, לא עשו את זה משום שביקשו לא לציית לחוקים של המדינה, אלא כי הם רצו לשמור על המסורת"ד"ר מהא כרכבי־סבאח

לפי ג'לג'ולי, אכיפה משטרתית היתה מסייעת לצמצם את תופעת החתונות ההמוניות בחברה הערבית. "לפני שהתחילו האירועים האלה, דסק הקורונה הערבי ואישים משפיעים בתוך החברה הערבית התריעו מפני נושא החתונות והיעדר האכיפה. אבל ביולי־אוגוסט המשטרה העלימה עין לחלוטין. אני שמעתי על אנשים שעשו חתונות והחשיבו את הקנס, 5,000 שקל, כחלק מהוצאות החתונה. אי־אכיפה בחברה הערבית זו בעיה עוד מלפני הקורונה. כמו שהמשטרה לא עושה כלום בעניין היריות בחתונות, אנשים שנוהגים בפראות בכבישים או משפחות פשע שפועלות בכפרים, אז גם כאן המשטרה גילתה אוזלת יד, והחלה לפעול רק אחרי שהיה לחץ ציבורי".

ממשטרת ישראל נמסר בתגובה: "בניגוד מוחלט לנטען, המשטרה פועלת זה תקופה ממושכת לאכיפת החוק ותקנות הקורונה, בכל מקום ובכל שעות היממה, כולל ביישובי החברה הערבית. בחודשים האחרונים בוצעה אכיפה של התקהלויות אסורות בכל רחבי הארץ וניתנו דו״חות במגוון הפרות שזוהו, כולל חתונות מרובות משתתפים בניגוד לתקנות".

מה שהעסיק רבים בחברה הערבית עוד לפני משבר הקורונה, היה העול הכספי של מתנות החתונה. מכיוון שמדובר בחתונות רבות משתתפים, אנשים מוצאים את עצמם בלא מעט אירועים בעונת החתונות. ראש ועדת המעקב של החברה הערבית, מוחמד ברכה, מספר שבזמן שהיה חבר כנסת היה נוטל הלוואה בעונת החתונות, בין אפריל לאוקטובר, כדי שיוכל לשלם עבור כל החתונות הרבות שאליהן הוא הוזמן.

ואולם, הצעות שהועלו על הגבלת סכום המתנות בחתונות לא צלחו. "כל אדם שנותן כסף למתנה מצפה לקבל אותו בחזרה", מסביר הבלוגר והעיתונאי העצמאי יאסר ואקד. "גם אם הצעירים לא רוצים חתונה גדולה, אז אבא שלהם ירצה חתונה גדולה כדי להחזיר לעצמו את הכסף שהוא נתן בחתונות אחרות. כך נוצר מצב שבן אדם יכול להוציא 1,500 שקל על חתונה בשבוע אחד בקיץ. זו מסורת שהתחילה כאשר אנשי הכפרים היו חקלאים ונתנו יבול בעת חתונה, כדי לעזור. אבל כשהפסיקו להיות חקלאים זה עבר למתן מתנות בכסף. כיום אי אפשר לשבור את המעגל הזה".

לדברי ד"ר מהא כרכבי־סבאח, אנתרופולוגית וסוציולוגית מאוניברסיטת בן־גוריון, "חתונות גדולות זה משהו שמתאים לחברה הערבית, שהיא מסורתית וקולקטיבית. מי שערכו את החתונות הגדולות בימי משבר הקורונה, לא עשו את זה משום שביקשו לא לציית לחוקים של המדינה, אלא כי הם רצו לשמור על המסורת. הרי דרך חתונות מחזקים את הקשרים החברתיים, ומספר המוזמנים והמשתתפים הוא סממן למעמד החברתי בקרב הקהילה, דבר שהוא מרכזי בחברה מסורתית, וכנראה שהקורונה לא הביאה לביטולו".

לדבריה, סוגיית החתונה קשורה גם למאבק הבין דורי בחברה הערבית. "זו שאלה שעלתה כמה פעמים, ללא קשר למשבר הקורונה. החתונות סימלו את המאבק בין הכוחות המסורתיים לבין הכוחות החדשים, בגלל השינויים בדפוסי הצריכה בחברה הערבית. הם משפיעים על האופן שבו חתונות נראות והעלות הגבוהה שלהן, והעול הכלכלי שנופל על המוזמנים. לכן, עבור זוגות צעירים שרוצים להפסיק להסתמך כלכלית על ההורים ולחיות באופן עצמאי, ההוצאות על חתונות, במיוחד בימי הקיץ, מכבידות מאוד. נראה שהשיח על החתונה הקטנה התעצם עם הקורונה, אבל עוד מוקדם לדעת איך ייראו החתונות בחברה הערבית אחרי שמשבר הקורונה יסתיים".

עוד מ-TheMarker

image beaconimage beaconimage beacon