אתה משתמש בגרסה ישנה יותר של הדפדפן. לחווית MSN הטובה ביותר, השתמש ב-גרסה נתמכת.

אני נמשכת לאנשים, ללא קשר למגדר או למין

סמל של ynet ynet 09/06/2021 יובל לוי

אני 'פאנסקסואלית'. אני נמשכת לכל מה שמעניין אותי ברמה האינטלקטואלית, הרגשית, הרוחנית, המינית והמגדרית. זה יכול להיות גברים, נשים, הומואים, לסביות, טרנסים וטרנסיות, קווירים, בוצ' או פאם. כל אחד יכול להתמקם על גרף המשיכה שלי

הרגע שבו הבנתי שגם נשים מזיזות אצלי משהו, אירע כשהייתי בת 16 בדיוק. נסענו כל המשפחה למסעדה בתל אביב כדי לחגוג את יום ההולדת שלי. בשביל נערה מיישוב קטן בצפון הארץ, שנסעה כל הדרך לתל אביב, זאת הייתה חוויה יוצאת דופן. משפחה שלמה מהצפון, עם מכנסי דגמ"ח וסנדלי שורש, יושבת פתאום במסעדה אורבנית, והתחושה זרה ואחרת. הסתכלתי סביב, וכולם במסעדה נראו לי כל כך מגניבים, שונים, מיוחדים. רק אחרי שסיימתי לסרוק את הסובבים, הורדתי את מבטי כדי לבחון את התפריט.

"היי חבר'ה, אתם מוכנים להזמין?", שאלה המלצרית. הרמתי את הראש ונשימתי נעתקה. מעליי עמדה מלצרית בת 18 או 19 בערך. היה לה עור שחום ועיניים חומות וגדולות, אותן היא תחמה בעיפרון שחור. שיערה הכהה היה משוך לאחור בקוקו רופף, מאוזנייה נתלו כמה עגילי חישוק כסופים וקטנים, כשהשוס מבחינתי היה הנזם העדין שקישט את פניה. לא הצלחתי להסיר ממנה את המבט. היא הייתה כל כך מיוחדת. אין בנות מיוחדות כאלה אצלנו בשכבה, חשבתי. 

כל אותו הערב, לא הפסקתי לשגר אליה מבטים חטופים, שההורים לא ישימו לב. בכל פעם שהיא חלפה בזווית הראייה שלי, החסרתי פעימה. הייתי מודעת לנוכחות שלה בכל רגע נתון, וזה שיגע אותי. מעולם לא הרגשתי ככה, אך ידעתי שאני חייבת לעשות משהו בנידון. מה, להגיד לה שהיא מוצאת חן בעיניי? ככה? ליד כולם? ליד ההורים שלי? הם עוד יחשבו שהתחלקתי על השכל. 

התחלתי לתכנן בראשי איך אני אורבת לה ליד עמדת המלצרים, ואז מתוודה בפניה שהיא מוצאת חן בעיניי ומבקשת את מספר האיי.סי.קיו שלה, אבל פחדתי. מה יקרה אם אגלה שהיא לא בעניין של בנות בכלל? רגע, אני בכלל בעניין של בנות? יובל, די! זה מגוחך! ניסיתי להרגיע את עצמי. תישארי לשבת, ותפסיקי לחשוב על זה. לא תופתעו לשמוע שבסוף הארוחה ברחתי בלי לומר או לכתוב לה מילה. ההתרגשות מהמסעדה התחלפה בפרצוף תשעה באב שליווה אותי כל הדרך הביתה, בעוד הוריי לא הבינו מה נפל עליי. כשהגענו, רציתי להסתגר בחדר ולא לדבר עם איש. 

חודשים לאחר מכן עדיין חשבתי עליה. השתעשעתי במחשבה שאני תופסת טרמפים לעכו, עולה על הרכבת לתל אביב, מגיעה למסעדה ומתוודה על תשוקתי. הפנים היפות של המלצרית ההיא לא נתנו לי מנוח, וחשבתי עליה כמעט שנה שלמה.

יובל לוי © צילום: נעמה סגל יובל לוי

סולם המשיכה

גיל 18 הגיע, ונסעתי לאילת עם יעל, חברתי הטובה. באחד הימים, נתקלנו בחבורה חמודה שכללה שתי צעירות ובחור אחד, והתחלנו להסתובב איתם. אני זוכרת שאחת הצעירות סיפרה לנו שהיא לסבית. את יעל זה נורא עניין, והיא לא הפסיקה לשאול שאלות - איך בכלל אפשר לשכב עם אישה אם אין זין? ומה זה אומר? האם כל אישה עושה לה את זה? כולל יעל עצמה? זה הצחיק אותי מאוד. זה שאני נמשכת לגברים הרי לא אומר שאני נמשכת לכל הגברים, והדוגמה המובהקת לכך הייתה הבחור החדש שישב איתנו, כלפיו הרגשתי אפס משיכה.

באותו הרגע הבנתי שיש גרף, או אולי סולם. קראתי לו "סולם המשיכה", והבנתי שאני יכולה למקם על הסולם הזה כל אדם שאני פוגשת בהתאם למידת המשיכה שיש או שאין לי כלפיו או כלפיה, ושזה לא קשור בכלל למין שלו או שלה. הרגע ההוא היה כל כך עוצמתי בעיניי, כאילו שבבת אחת התודעה שלי התרחבה. מיותר לציין שאת הערב המיוחד הזה סיימתי כשאני שיכורה על החוף, רוקדת צמוד לבחורה החדשה, מתמזמזת ומתנשקת איתה לתדהמתה של יעל.

החופשה הסתיימה ושבתי הביתה. לא עשיתי עניין גדול מכל הסיפור ההוא, וגם לא נתתי לעצמי להתבלבל. בסך הכול רציתי להתנסות - והתנסיתי. אני לא לסבית, אני לא ביסקסואלית (אלו שתי האופציות שהיו קיימות אז), אני בחורה שאוהבת זרגים ורק רצתה לבדוק. זה היה נעים ומרגש, אבל זהו, חשבתי אז. אין צורך להקדיש לכך יותר מדי מחשבה.

באותו הרגע הבנתי שיש גרף, או אולי סולם. קראתי לו "סולם המשיכה", והבנתי שאני יכולה למקם על הסולם הזה כל אדם שאני פוגשת בהתאם למידת המשיכה שיש או שאין לי כלפיו או כלפיה, ושזה לא קשור בכלל למין שלו או שלה

החיים המשיכו במסלולם, ואפשר לומר שקצת שכחתי מהגרף. זמן קצר לאחר מכן, נכנסתי למערכת יחסים ארוכה שנמשכה כמעט ארבע וחצי שנים. זאת הייתה מערכת יחסים שבה לא הרגשתי מינית בכלל, וחוויתי משיכה מועטה ביותר לבן הזוג. יכול להיות שזה קרה בגלל הגלולות שלקחתי, ויכול להיות שזה היה קשור לחוסר כימיה מינית. 

אילת © צילום: shutterstock אילת

כשנפרדנו, הרגשתי מבולבלת ונזכרתי פתאום במלצרית. לא הבנתי איך הצלחתי לשרוד ארבע וחצי שנים עם בן זוג בלי שנמשכתי אליו, ואני עדיין מהרהרת במלצרית ההיא? נזכרתי בבחורה שהכרתי באילת ובכימיה המינית החזקה שהייתה לי איתה, וניסיתי להבין מה אני מפספסת. אז פתחתי אטרף, והחלטתי שהגיע הזמן שאצא לדייט עם אישה. 

לחיות בעולם של הגדרות

אני זוכרת שישבנו באיזה בר בבאר שבע, והיא נראתה צעירה, מבולבלת וחסרת החלטיות. דיברנו זמן מה ואז, ברגע אינטימי לקראת סופו של הערב, נישקתי אותה בעדינות. הנשיקה הייתה רכה, עדינה ומתמסרת, אך בבת אחת היא התנתקה, אמרה שהיא חייבת ללכת, ונעלמה. 

שלחתי לה הודעה לאחר מכן, אך היא מעולם לא ענתה לי. לאחר כמה שבועות שלחתי לה שוב הודעה. רציתי להגיד לה שאני מתנצלת אם עשיתי או אמרתי משהו לא בסדר, ושהיא מוצאת חן בעיניי. היא מעולם לא ענתה, ונשבר לי קצת הלב. נכון, זה היה רק דייט אחד, אבל זה היה הדייט הראשון שלי עם אישה, וכל כך רציתי שזה יצליח. 

הייתי מבולבלת. לא ידעתי מה אני אוהבת ומה המניע שלי למשיכה. אחרי עוד טיפה מחשבה, הגדרתי את עצמי כ"ביסקסואלית", או ''דו'', שכשמו כן הוא - מתייחס למשיכה לשני המינים. שניים בלבד, כיוון שלא היו לי עוד התנסויות מלבד גברים סטרייטים ונשים לסביות או ביסקסואליות. עם הזמן, משהו בהגדרה הזאת כבר לא היה מדויק, והתחלתי להתעצבן על הצורך שלי ושל החברה ב"הגדרות". הרגשתי שאין הגדרה מדויקת עבורי, וההבנה הזאת תסכלה אותי מאוד. 

נשים מחזיקות ידיים © צילום: Shutterstock נשים מחזיקות ידיים

ככל שהזמן עבר, הבנתי יותר ויותר שאני נמשכת למה שחדש עבורי, ללא מוכר. שאני חושקת במשהו אחר, מרענן, מלהיב... גיליתי שאין לי חוקיות או בכלל טעם, ושכל הזמן אני מרחיבה ומעמיקה את טווח המשיכה המינית שלי. בגדול? הבנתי שאני נמשכת לכל מה שמעניין אותי ברמה האינטלקטואלית, הרגשית, הרוחנית, המינית והמגדרית. זה יכול להיות גברים, נשים, הומואים, לסביות, טרנסים וטרנסיות, קווירים, בוצ', פ'ם. זה ממש לא משנה, וכל אחד יכול להיות ממוקם במיקום אחר על "גרף המשיכה" שלי. אז מי אני בעצם? תהיתי לעצמי. בכל זאת, אנחנו חיים בעולם של הגדרות, וההגדרות הללו עוזרות לנו להרגיש טוב יותר עם עצמנו, הן מעניקות לנו תחושה של שייכות. 

יום אחד שמעתי לראשונה על הגדרה שסוף-סוף יכולתי להזדהות איתה: ישבתי עם חבר טוב שלי, גיי עליז במיוחד שמתמצא בכל המונחים וההגדרות, וסיפרתי לו על בחורה טרנסית שהכרתי באיזו מסיבה בעיר, שמהרגע בו נפגשנו היא לא יוצאת לי מהראש, והוספתי שנראה לי שאני מאוהבת. 

"מאמי שלי, את פאנסקסואלית!" הוא צווח מאושר. 

"אני... מה?"

וכך גיליתי את ה"פאנסקסואליות"(הלחם של המילים "פּאן" - ביוונית: הכול, ו"סקס"​). כלומר, נטייה מינית המתאפיינת במשיכה מינית, אהבה רומנטית או תשוקה לא.נשים ללא קשר לנטייתם המינית, זהותם המגדרית או מינם הביולוגי. כלומר, אין חוקים והכול-הכול אפשרי. איזו הקלה! 

וזה לא שהתעסקתי יותר מדי עם ההגדרות שלי לפני כן, אבל אחרי ההסבר שלו פתאום, בבת אחת, הרגשתי הרבה יותר טוב עם עצמי. אני לוקחת בחשבון שאולי מתישהו, בעתיד, גם ההגדרה של 'פאנסקסואליות' כבר לא תתאים לי יותר, ואמצא לעצמי הגדרה מתאימה אחרת. עד אז, אם אתם מחפשים איך לקרוא לי, אז אני פאנסקסואלית שמשאירה מקום לדמיון. 

וזאת גאווה בעיניי.

חודש גאווה שמח!

לאינסטגרם של יובל לוי

עוד מ-ynet

image beaconimage beaconimage beacon