אתה משתמש בגרסה ישנה יותר של הדפדפן. לחווית MSN הטובה ביותר, השתמש ב-גרסה נתמכת.

לדבר על יחסי מין עם ילדים

סמל של ynet ynet 03/08/2020 ynet

בשיתוף דורקס

 

מומחים אומרים שגיל ההתבגרות כיום מתחיל אצל ילדים כבר בגיל 9-8. ובהרבה מובנים, הילדים של היום אינם הילדים שהיו ההורים שלהם. הם חדי לשון ובמקביל מדברים בשפה שכולה אימוג'ים, שולטים בסמארטפון כאילו נולדו איתו אך מעדיפים את האייפד על ספר, וחשופים בצורה בלתי מוגבלת ויומיומית לשלל תכנים ברשת ובטלוויזיה, לא משנה כמה ננסה להגביל אותם. חשבתם שזה פותר אתכם מלדבר איתם על סקס? ובכן, טעיתם.

 "חינוך מיני לא מתחיל בגיל ההתבגרות, וחשוב מאוד שהורים יידעו את זה", אומרת מדריכת ההורים ומנחת סדנאות המיניות לבני נוער, מוריה מועלם. "חינוך מיני מתחיל בלקרוא לאיברים בשמם וממשיך בלחשוף את הילדים לעמדתם של ההורים על מיניות, סקס ויחסים. הורים משתמשים במילים פושפוש, פיפי, בולבול, ושם מתחילים לזרוע את הבושה סביב הנושא הזה, שהם בוודאי חשים בעצמם. הנושא הזה הוא מביך, נכון, אבל העובדות בשטח מראות שהילדים צמאים לתשובות וחשוב לספק אותן".  היא מוסיפה ואומרת: "אנחנו יצורים מיניים ואין סיבה להשתיק את זה. הבעיה בהשתקה הזו היא שבין שנרצה ובין שלא נרצה, הילדים יקבלו מושג על מיניות בצורה כזאת או אחרת. הרבה מהם חשופים לפורנוגרפיה בגילים מאוד צעירים ומקבלים מסרים מעוותים ביותר על איך נראות מערכות יחסים זוגיות ומיניות בין גבר לאישה, בין גבר לגבר ובין אישה לאישה".    

  צילום: shutterstock © צילום: shutterstock צילום: shutterstock

 הגיל הממוצע לחשיפה לפורנוגרפיה, מספרת מועלם, בגילאי 12 ו-13. "בכיתה ז' ילדים כבר יודעים טוב מאוד מה זה סקס. זה נושא שמאוד מפחיד הורים והרבה פשוט טומנים את הראש בחול ולא מדברים על זה. החשיפה המוקדמת הזאת מלווה הרבה פעמים גם ברעיון מעוות על המגדרים, שם הם מקבלים תפישה מעוותת בנוגע לזה שבנים צריכים לקחת ובנות צריכות לתת. בת היא 'זורמת' ובן הוא 'מזרים'. הם מקבלים תמונה מעוותת ולא מציאותית של הגוף - רואים איברי מין לא מציאותיים, גופים חלקים ולא מציאותיים ולא מקבלים מושג בנוגע לחיזור, לדייטנג, לתשוקה, לפרגון. בפורנו נפגשים ותוך שלוש דקות נמצאים במיטה".  "רבים מאיתנו כמבוגרים לא זכו לחינוך מיני בחייהם", מסביר ד"ר עידן מיליצ'ר, סקסולוג מבית החולים איכילוב. "לצערי הרב עד היום, ולמרות ההתקדמות שעשינו בפתיחות בנוגע למיניות, בחלק גדול ממערכת החינוך אין שום התייחסות למיניות וזוגיות. האחריות מוטלת היום על ההורים. כשאני הייתי צעיר דיברו איתנו על החסידה ועל הפרפרים, וברוב הבתים כיום הנושא הזה נשאר טאבו.  "כהורים קשה לנו לעיתים להתמודד עם ההתפתחות המהירה של הילדים שלנו לנגד עינינו ועוד יותר קשה לדבר על זה, אבל האלטרנטיבה איומה. המחקר בארץ ובעולם מראה גיל שמונה בממוצע בו נחשפים ילדים לפורנו ומנציחים התנהגויות והתנהלויות לא נכונות ולא בריאות להתפתחות בכלל ולמיניות בפרט. לכן, אין ספק שההורים מהווים את סוכן הסוציאליזיה הראשון של הילדים שלהם בנושא המיניות".  

"הורים צריכים לדבר עם ילדים על סקס" 

"בחינוך בכלל, חשוב שהילדים יידעו את עמדת ההורה בתחומים שונים. אנחנו מחנכים את הילדים לחצות את הכביש נכון, להתנהל כלכלית נכון, להיות מנומסים לאחרים, אבל לא איך להתמודד עם המיניות. גם בסקס צריכה להיות אג'נדה הורית. זה משהו מאוד משמעותי לילדים ולמתבגרים, ועובדה קיימת היא שבדרך כלל ילדים לא יודעים בכלל מה העמדה של הורים.  

"הרבה פעמים כשמדובר בסקס ומיניות, הילדים שומעים את עמדת ההורים בצורת הפחדה ובדרך כלל סביב נושא של הריון - 'אל תיכנסי להריון' או 'אל תכניס להריון'. זה שגוי. קודם כל הורה ממש לא צריך לחכות שהילד שלו יהיה עם החברה הראשונה שלו או הפוך כדי לדבר על מיניות. שנית, לנצל הזדמנויות לאורך השנים כדי לדבר על זה, בהתאם לרמת ההתפתחות של הילד.

 

"זו יכולה להיות שיחה שמתחילה כשרואים נשיקה בטלוויזיה או אם הילדים שואלים איך מגיעים ילדים לעולם. זה שיח שצריך להיות מדובר, לא 24/7, אבל כשמגיעות הזדמנויות - חשוב לקחת אותן. אני לא אדבר עם ילד בכיתה ב' על פורנו, אבל אם רואים סיטואציה מינית בטלוויזיה אז לומר מילה או שתיים, אם רואים סצנה אלימה בין בני זוג בטלוויזיה, לתת על זה את הדעת".

 לדבריה של מועלם, עמדת ההורים בנוגע למיניות ומדבר היא דבר-מה שילדים קולטים כל הזמן, גם בהתנהלות השוטפת. "אם אני כהורה רואה תוכנית ריאליטי ואומרת 'איכס, תראה את ההומו הזה', לדוגמה, אז הילד שלי יקלוט את העמדה שלי בנוגע לנטייה מינית. בהמשך אם יתלבט בנוגע לנטייה המינית שלו, אני אהיה הכתובת האחרונה שהוא ירגיש בנוח אצלה. אם בגיל ארבע אני אגיד לילד שלי 'אל תבכה' או 'תהיה גבר', הילד יגדל לחשוב שהוא צריך להסתיר ולא להרגיש, מה שעלול להשפיע גם על התלבטויות שיש לו בנוגע לרגשות ולמיניות. אנחנו צריכים מאוד לשים לב למסרים שאנחנו מעבירים, ולא רק בשיחות אחד על אחד".  

עם זאת, מסבירה מועלם, אותן שיחות 'אחד על אחד' הן חשובות ואין ברירה אלא ליזום אותן. "כשאני יוזמת שיחה עם ילדים בני 13, צריך לשים את העמדה שלי על השולחן וגם את המבוכה. הם צמאים למידע בשלב הזה. בסך הכל קבוצת השווים שלהם לא מספקת להם מידע מהימן, כי גם הם ניזונים מפורנו, סדרות טלוויזיה ואתרים. צריך להבהיר להם שגם אנחנו כהורים מרגישים מבוכה, אבל זה מספיק חשוב לנו כדי להתמודד עם זה.

 

"חשוב לומר שמין זה דבר בריא ומהנה, שלא צריך לפחד ממנו, אבל צריך להגיע אליו עם בני הזוג הנכונים, בגיל הנכון, מתוך מערכת יחסים שוויונית, ומתוך רצון הדדי, לא משהו לסמן עליו וי, אלא משהו חוויה ששלמים איתה ורוצים בה. בסופו של דבר הילדים לא נמצאים איתנו בחדר המיטות, ולכן אנחנו צריכים לתווך להם את עמדתנו".

 "אין חוקים ברורים על גיל ומתי להתחיל לדבר על מיניות עם ילדים", מסביר ד"ר מיליצ'ר, "מה שבאמת חשוב זה רגישות ההורים לראיית ההתפתחות המינית של הילד. זה תלוי כמובן בערכים המשפחתיים, ברקע, בתפיסה, וכמובן בפידבק שמקבלים ההורים מהילדים בנוגע לזה. חשוב לא לכפות על הילדים את התפיסה שלנו ממקום חרדתי, אבל להסביר שיחסי מין, לפני הכל, הם יחסים וחשוב להגדיר ערכים, גם בתחום המיני".  

"הרבה אנשים חושבים שחינוך מיני זה עניין של בנות, שאם יש לי בנים אני מסודרת בעניין הזה - זו טעות", מוסיפה מועלם. "למחשבה הזאת מתלווה גם הדעה שבנים רוצים סקס כל הזמן, כי הם בנים, וזה ממש לא נכון. הרבה פעמים בנים נתונים בלחץ חברתי, הם אמורים 'לקחת' ולא פשוט לעמוד מנגד.

 

"בשיחות שלי עם בני נוער לא פעם אמרו לי בנים שאם הם במועדון ומישהי שמה להם יד על איבר המין, הם מרגישים שאסור להם לזוז, כי אם הם לא זורמים הם לא נחשבים 'גברים', כי חברים שלהם עומדים ומסתכלים, ואם הם כן זורמים היא עלולה להתלונן עליהם. גם בנים וגם בנות מתמודדים עם כל כך הרבה שאלות בנוגע למיניות, והתפקיד שלנו כהורים הוא לתת להם את כל הכלים ולהנחיל בהם את הערכים כדי שיהיו עם עמוד השדרה הכי יציב בחוץ".

 

לא לחכות לזמן מתאים לשיחות על מין - ליצור את ההזדמנויות

"הרבה פעמים שמעתי מהנוער של כיתות י' ו-יא' את המשפט "עכשיו באים?! איפה היית כשהיינו בני 13?'", מספרת מועלם. "ובאמת, לא צריך לחכות שלילדה או לילד יהיו בני זוג קבועים כדי לשוחח איתם. אני חושבת שברגע שיש להם יותר ידע מגיל צעיר, אז כשהם מתחילים להיות פעילים מינית סביב גילאי 13 ו-14, יהיה להם יותר קל להיכנס לזה.

 "השיחה על יחסי מין לא מגיע ממקום של 'לעודד' את הילדים לעשות יחסי מין", מחדדת מועלם, "זה כמו שאני לא צריכה לחכות שהילד או הילדה שלי יעשנו כדי לדבר איתם על סיגריות ואני לא אחכה שהילד שלי יהיה אלכוהוליסט כדי לדבר איתו על אלכוהול. אז כמו שאני מציידת אותם בערכים ובידע בגילאים צעירים, אני אצייד את הילדים שלי בקונדומים, ואצייד את הבנות שלי בגלולות".  "מחלות מין הן מקום לא רע להתחיל ולדבר בו על מיניות", מסביר ד"ר מיליצ'ר, שסבור גם הוא ששיחות על אמצעי מניעה הן חלק בלתי נפרד מהשיח על מיניות. "למשל כיום יש לא מעט בנות צעירות שמקבלות חיסון לווירוס הפפילומה האנושי, HPV. ואז, בתחילת גיל ההתבגרות, כבר משוחחים איתן על המשמעות, על מחלות מין נוספות. לא ממקום מדאיג או מפחיד, אלא ממקום שנותן ביטחון. ככה על הנייר את עוברת את החיסון וכל הכבוד, אבל יש עוד דרך כדי לא להיפגע ולשמור על עצמך ממחלות מין - קונדום".  

"לדבר על התנהגות מינית שמחוץ לאהבה היא גם משהו חשוב, ובמקרה הזה להנגיש קונדומים ואמצעי מניעה הם דרך לשמש דוגמה אישית", מסכם ד"ר מיליצ'ר. "מדובר כמובן על שיחות שנעשות בגילאים בוגרים יותר, 17 ו-18, אבל מדובר בשיחות חשובות להתפתחות המינית של בני הנוער.

 

"חשוב להסביר שזה בסדר לקיים יחסי מין מחוץ לאהבה וזוגיות, ושמשיכה ואהבה אינן אותו הדבר. חשוב במקביל תמיד לדבר על הסכמה, על רצון הדדי ועל השימוש בקונדום כדי להגן על עצמנו, על השיח הפתוח בין שני פרטנרים בנוגע למחלות מין ולחשיבות שבלדעת את סטטוס מחלות המין האחד של השני".

 

 בשיתוף דורקס

עוד מ-ynet

image beaconimage beaconimage beacon