אתה משתמש בגרסה ישנה יותר של הדפדפן. לחווית MSN הטובה ביותר, השתמש ב-גרסה נתמכת.

עוד לייפסטייל

"חתונה ממבט ראשון" מסוכנת למשתתפים וגם לצופים

סמל של הארץ הארץ 19/05/2020 הדס גרופר
מתוך "חתונה ממבט ראשון". ההתאמה בין הזוגות נעשית על בסיס טראומות העבר שלהם באופן שיוצר חבית נפץ (צילום: קשת) מתוך "חתונה ממבט ראשון". ההתאמה בין הזוגות נעשית על בסיס טראומות העבר שלהם באופן שיוצר חבית נפץ (צילום: קשת)

ריאליטי המתהדר בשם הקליט "להיוולד מחדש", המשודר בימים אלה, לוקח בני נוער ממשפחות קשות יום שעברו הזנחה על ידי הוריהם ומשדך להם הורים חדשים מבתים חזקים. את הקושי בכך שהנערים הינם קטינים הצליחה ההפקה לעקוף באמצעות החתמת ההורים הביולוגים על מסמך שבו הם מסכימים להשתתפות ילדיהם בתוכנית.

כדי לחגוג את תחילת דרכם החדשה של הנערים במשפחתם החדשה, ההפקה שולחת את כולם לטיול ביורודיסני, אך כבר שם מתחילות הבעיות. בשבועות שלאחר מכן עוקבת המצלמה אחר הנער או הנערה בניסיונות ההשתלבות שלהם במשפחתם החדשה, בדרך כלל ללא הצלחה. שוב ושוב ההפקה משדרת להם שהנה ניתנה להם הזדמנות להיכנס לתוך משפחה מושלמת, ושכל כשלון בנושא נובע רק מהעובדה שהם לא בוגרים מספיק כדי לשנות את הדפוסים שלהם. סצינות קורעות לב בהם נערים ונערות ממררים בבכי משום שהם מרגישים שאינם ראויים לאהבה משובצות לאורך הסדרה.

אם הבטן שלכם התקוממה נגד השימוש בילדים ובצורך שלהם להיות נאהבים על ידי דמויות הוריות מיטיבות בתוכניות ריאלטי, אז תנו לי להרגיע אתכם - הפורמט בדיוני. אך מה הייתם אומרים לו הייתי אומרת לכם שתוכנית דומה, המנצלת את אותן כמיהות וטראומות הנובעות מהן כדי ליצור קונפליקטים וכאב בפריים טיים, משודרת בימים אלה ממש?

איך מגדלים ילדים מאושרים? כל מה שצריך לדעת – ישירות אליכם למייל דוא"ל * inon@smile.net.il אנא הזינו כתובת אימייל להרשמה אני מודה ששתי העונות הראשונות של תכנית הריאליטי "חתונה ממבט ראשון" עברו לידי. כמטפלת זוגית, הצפייה בתוכניות כאלה מרגישה כמו להיות בעבודה, וממילא הנחתי שמדובר בתוכנית בסגנון "הרווק". כלומר סיטואציה כל כך מופרכת, שכל המשתתפים בה אינם מאמינים באמת שהיא נועדה לסייע להם למצוא זוגיות. אבל כאשר נתקלתי במטופלים שביקשו ממני שהטיפול שלנו "לא יהיה כמו בחתונה ממבט ראשון" התחלתי לתהות, מה בדיוק עושים שם?

פאנל של פסיכולוג קליני, פסיכולוגית המתמחה בטיפול זוגי וגנטיקאית מתקבצים כדי להתאים בין מתמודדים שונים. לאחר ההתאמה, המשתתפים עוברים טקס חתונה אזרחית, נשלחים מיד לסופ"ש צפוף בחו"ל ואז עוברים לגור ביחד למשך 42 יום. לכל אורך התוכנית משובצים קטעי "טיפול" עם המומחים, שאמורים לעזור למשתתפים להבין את הדפוסים הזוגיים הכושלים שלהם ולהבטיח את הצלחת ההתאמה.

זהו סוד גלוי שתוכניות ריאליטי כגון "הישרדות" או "האח הגדול" מציעות למשתתפיהן מעין הסכם לפיו "אתם תתנו לנו להוציא לכם את המיץ בתחרות נושאת פרסים, ובתמורה תוכלו לזכות בכסף, תהילה או לפחות פינה בתוכנית בוקר". על בסיס ההסכם הזה, ההפקה רשאית לדחוק את המשתתפים למצבי קיצון, לטלטל אותם מסביב לעולם, או לכלוא אותם בווילה כשבחוץ משתוללת מגיפה. תגובות רגשיות חריפות, התנהגות דיסוציאטיבית, וסתם דרמה נפשית הן הלחם והחמאה של תוכניות כאלה.

מתוך הסדרה. אין סיכוי שתוכנית טלוויזיה הנמשכת 42 יום ומלאה במניפולציות רגשיות תוכל לסייע לאנשים לעבור תהליך רגשי מורכב כל כך (צילום: אירית זום 18) מתוך הסדרה. אין סיכוי שתוכנית טלוויזיה הנמשכת 42 יום ומלאה במניפולציות רגשיות תוכל לסייע לאנשים לעבור תהליך רגשי מורכב כל כך (צילום: אירית זום 18)

עברו לתצוגת גלריה חתונה ממבט ראשון. הפקת מקור של קשת מתוך הסדרה. אין סיכוי שתוכנית טלוויזיה הנמשכת 42 יום ומלאה במניפולציות רגשיות תוכל לסייע לאנשים לעבור תהליך רגשי מורכב כל כךצילום: אירית זום 18 מה מתרחש מאחורי הקלעים של טיפול זוגי 10 דברים שמחקרים שונים גילו על זוגיות האם טיפול תמיד חותר להאשים את ההורים שלכם בהכול? כן ולא "חתונה ממבט ראשון" מנסה לספר לנו הצופים שהיא שונה. התוכנית לכאורה רותמת את כל משאביה כדי לעזור "להעצים" את המשתתפים בה. ולראייה, האנשים שנבחרו להשתתף בה אינם מסוג האנשים שמעוניינים בתוכניות בוקר. הם בעלי קריירות מבטיחות, שקטנים הסיכויים שיעזבו אותן עבור מושב לצד פאולה וליאון. התוכנית מצהירה שהיא רותמת אנשי מקצוע ומשאבים בכדי לתת למשתתפים סיכוי לשנות את הדפוסים שלהם ולמצוא אהבה.

כשהתיישבתי לצפות ב"חתונה ממבט ראשון" לראשונה גיליתי שעבורי מדובר בחוויה קשה, שלעיתים עוררה בי זעם של ממש. כשניסיתי לנסח לעצמי מדוע התוכנית מעוררת בי רוגז כזה, הבנתי שזו תגובה דומה לזאת שמתעוררת בי כאשר אני צופה בחדר הטיפול באדם שמכאיב ומשפיל את בן/בת זוגו, או כאשר הורה מגיב באופן מעליב ופוגעני כלפי ילדיו שלו. הידיעה שיש כאן אדם עם מעט שליטה על הסיטואציה, שמותקף על ידי כוח חזק ממנו תחת אמתלה של ניסיון לעזור, גרמה לי לתחושות קשות.

"חתונה ממבט ראשון" מספרת לנו שהיא משתמשת במשאבים אדירים כדי לעזור לאנשים שהתקשו במציאת זוגיות לשבור את הדפוסים הנוקשים שהותירו אותם רווקים. היא מדגישה את הכמיהה הטבעית של כולנו לחוש נאהבים ואת העובדה שבעולם של היום מי שלא מוצא את עצמו בזוגיות נחשב פגום. השפה הטלוויזיונית המרגשת והצילום המוקפד אמורים לגרום לצופים להתרגש ולהזדהות עם המשתתפים. אך בסופו של דבר, "חתונה ממבט ראשון" עושה הכל כדי שהזוגות שהיא משדכת לא יצלחו את הקשיים.

זה מתחיל בהתאמה בין הזוגות, שנעשית על בסיס טראומות העבר שלהם באופן שיוצר חבית נפץ. ממשיך במניפולציות של ההפקה כדי להעלות את המתח בין בני הזוג. והגרוע מכל בעיני, "הניסוי" הזוגי הזה שזור לכל אורכו בשליחת מסרים לא מקצועיים באמצעות מי שאמורים להיות אנשי מקצוע, לפיהם התגובות הטבעיות שהמשתתפים מפגינים כדי להגן על עצמם הן בדיוק אלה שתוקעות אותם מלהתקדם הלאה.

מתוך הסדרה. הרבה מהתגובות "המוזרות" של המשתתפים בתוכנית הן למעשה מנגנוני הגנה טבעיים ונורמליים אל מול סיטואציות חיים (צילום: חשבון האינסטגרם married_at_first_sight_il) מתוך הסדרה. הרבה מהתגובות "המוזרות" של המשתתפים בתוכנית הן למעשה מנגנוני הגנה טבעיים ונורמליים אל מול סיטואציות חיים (צילום: חשבון האינסטגרם married_at_first_sight_il)

עברו לתצוגת גלריה דובי ואריק ב"חתונה ממבט ראשון". מתוך הסדרה. הרבה מהתגובות "המוזרות" של המשתתפים בתוכנית הן למעשה מנגנוני הגנה טבעיים ונורמליים אל מול סיטואציות חייםצילום: חשבון האינסטגרם married_at_first_sight_il חבית נפץ של פחדים

תחת הכותרת "אנחנו נותנים להם את מה שהם צריכים, ולא מה שהם רוצים" שוקדים המומחים על התאמות בין בני זוג פוטנציאליים. השיח ביניהם נראה ענייני ומקצועי: בין הנימוקים שהם מעלים לשידוך ניתן למצוא תחומי עניין, טמפרמנט ואלמנט "התאמה גנטית" עלום. בצפייה בתוכנית לא יכולתי שלא להבחין כיצד הם מצמידים אנשים על בסיס התאמה בין טראומות או טריגרים רגשיים. כל אחד מהמשתתפים קיבל בן/בת זוג שתכונות האופי שלהם, הדברים שהם מחפשים בזוגיות ובחיים ודפוסי ההתנהגות שלהם הם כמו חומר בערה לפחדים, חששות ולעיתים טראומות של האחר.

כדי להבין את העניין, צריך לדעת איך המוח שלנו עובד בתוך מערכות יחסים זוגיות. כשאנחנו נמצאים במצב אותו אנחנו תופסים כמסוכן, או ככזה שיש בו סיכוי גבוה שאנחנו הולכים להיפגע, מי ששולט באופן שבו אנחנו מעבדים את המצב הם לא החלקים "הגבוהים" של המוח, אלא המערכת הלימבית, שהיא חלק נמוך וקדום, שגורם לנו להגיב באחת משלוש דרכים: להילחם, לברוח, או לקפוא. כלומר ההתנהגות ה"מוזרה" של המשתתפים בתוכנית מגיעה מחלק במוח שתכליתו לברוח מנמרים ולא לעבד מידע רגשי מורכב.

לאישה עם האב הקר והמרוחק ממוצא רוסי, שהזניח אותה רגשית ואז נטש אותה, הצמידו גבר עם מנטליות רוסית. כל מניירה מצד הגבר שתמחיש את "רוסיותו", כמו לפתוח את הדלת או להשמיע שירי פופ רוסים, יעורר בה את ההרגשה שהיא בסכנה להיפגע שוב. ככה המוח שלנו עובד. עבורה "רוסיות" שווה קור, היעדר אהבה וסכנה אמיתית לנטישה. לכן אנחנו רואים מיד בתחילת "ירח הדבש" ביניהם שהיא מתכנסת בעצמה בניסיון למזער נזקים.

הגבר מצידו נמצא במערכת יחסים סימביוטית עם אמא שלו, שמדברת בעצמה על ה"תחרות" שהיא נמצאת בה אל מול זוגתו. ילדים במערכות יחסים סימביוטיות למדו היטב שעליהם לרצות את ההורה בכל מחיר. אי ריצוי עשוי להביא לעונשים רגשיים כבדים של התרחקות ומניעת אהבה. מבוגרים שגדלו כילדים במערכות יחסים סימביוטיות רגישים לסביבתם. כל רמז קטן שמספר להם כי הם "מפשלים" יגרום להם לנסות לרצות את האחר ביתר שאת. כך נוצר מעגל קסמים שבו הרתיעה שלה מה"רוסיות" שלו, המקושרת אצלה עם סכנה, תגרום לו לרדוף אחריה תוך כדי הפעלת לחץ בצורת ריצוי, שיגרום לה לסגת יותר ולו לנסות לרצות יותר עד הפיצוץ הבלתי נמנע.

נטישה שימשה כחומר בעירה גם בהתאמה בין זוג אחר. האישה ננטשה על ידי בן זוגה הקודם ללא הסבר לפני כמה שנים. זה היה אקט פוגעני כל כך, שלא איפשר לה ליצור סיפור הגיוני לפרידה, וגרם לה לפקפק בעצמה ולהיות רגישה לכל ניואנס קטן שעלול לרמז על נטישה או חוסר אהבה. הגבר שבצמד הוא אדם בעל צורך חזק בשליטה, פרפקציוניסט שכל סימן קטן לחוסר שלמות גורם לו להתרחק. הודעת טקסט שלא נענתה במשך כמה שעות גרמה לה להרגיש ששוב היא נמצאת בעמדה פגיעה, רק הפעם מול כל עם ישראל, ואם היא רק תוכל להסביר לו כמה היא זקוקה שהוא יענה לה ויגרום לה להרגיש אהובה, היא תוכל להרגע. הוא מצידו לא מבין מדוע היא תוקפת אותו ונאחזת בו כל כך ולוקח עוד ועוד צעדים אחורה, מה שגורם לה ללחוץ יותר, וחוזר חלילה. הייתי יכולה לנתח את כל ההתאמות בתוכנית, אבל אני מעדיפה לא להמשיך לנתח את חייהם של אנשים שלא ביקשו זאת ממני.

אפילו הצופים בבית חשו בבעיות שבהתאמות בתוכנית, לכן הוקדש פרק שלם להסברים על העניין. המומחים הסבירו שרק דרך התמודדות עם הטריגרים והדפוסים שגורמים להם להתרחק, יוכלו המשתתפים למצוא אהבה. הטענה לכשעצמה מבוססת במה שאנחנו יודעים מהמחקרים על זוגיות. ד"ר הארוויל הנדריקס, מייסד שיטת הטיפול הזוגי אימגו, מסכים עם המומחים שאנשים בוחרים פעמים רבות זוגיות המכילה מרכיבים דומים למערכת היחסים הכואבת עם ההורה. הניסיון לעשות את זה שוב, הפעם עם בן זוג, הוא ניסיון לחוות תיקון ליחסים עם ההורה הפוגע. לכן פעמים רבות אנשים מוצאים את עצמם שוב ושוב במערכות יחסים עם דפוסים דומים למרות שבני הזוג נראים שונים.

התהליך הזה של צמיחה והתגברות על דפוסים שמלווים אותנו לפעמים מילדות היא קשה ואורכת שנים. פעמים רבות הוא מלווה בטיפול ובהחלט דורש מזל בבחירת בן/בת הזוג. אין שום סיכוי שתוכנית טלוויזיה הנמשכת 42 יום ומלאה במניפולציות רגשיות תוכל לסייע באמת לאנשים לעבור תהליך רגשי מורכב כל כך. למעשה, בכל פעם שנראה שהמשתתפים מנסים להגן על עצמם מהתהליך האומלל אליו נכנסו, מגיעה ההפקה ותחת אצטלה של ניסיון ליצור קרבה, שופכת עוד דלק רגשי למדורת הכאב.

הרבה מהתגובות "המוזרות" של המשתתפים בתוכנית הן למעשה מנגנוני הגנה טבעיים ונורמליים אל מול סיטואציות חיים. החל מהתעלמות של אחת המשתתפות מ"חתנה" תחת חופתם, דרך התעקשות אובססיבית על פרטים קטנים כמו סידור הדירה המשותפת במקום טיול רומנטי בים, ועד התרחקות והסתגרות של שאר המשתתפים. אלה תגובות הגיוניות, אבל בתגובה לניסיונות ההגנה העצמית הללו, ההפקה שולפת את כל כלי הנשק מהארסנל: תרגולי יוגה משותפים, שמכריחים את המשתתפים לגעת אחד בשניה (כולל רכינה עם כל הפנים לתוך אזור המפשעה של האחר); דחיסת המשתתפים לדירות שאינן אמורות להכיל שני אנשים; או התעקשות על שינה באותה מיטה. אבל בכל פעם שהמשתתפים ניסו להגן על עצמם הם קיבלו מסר שהתגובה הטבעית הזאת היא עדות לאופי הבעייתי שלהם ושהיא פוגעת ב"תהליך" שהם באו לעבור.

ריאלטי זה ריאלטי

עורך ותיק של תוכניות ריאליטי בישראל סיפר לי שהקהל הישראלי הוא בעל מאפיינים ייחודיים. בניגוד למקבילו האמריקאי, אנחנו בעד המתמודדים. אנחנו מעוניינים לראות אותם מצליחים ולהתרגש ביחד איתם. לכן, פורמטי הריאליטי הישראלים מלאים בסיפורים אישיים סוחטי דמעות. דווקא משום כך, "חתונה ממבט ראשון" היא כל כך מסוכנת.

כל אחד מהמשתתפים מבטא באופן אחר את המסר החברתי הסמוי שמקבלים כל הרווקים והרווקות הישראלים: אם לא הצלחתם למצוא זוגיות, זה בגלל שעמוק בפנים אתם אנשים פגומים. כל פרט באופן שבו ההפקה בנויה נועד לפרוט על התחושה הזאת ולתת את ההרגשה שהנה מגיע גלגל הצלה. ואם לא עכשיו, אז כנראה שלעולם לא תצליחו. הקהל הישראלי לא היה משתף פעולה עם תוכנית המצהירה בגלוי שהיא מעוניינת לייצר זמן פרסום מטראומות ומצוקות של אנשים אחרים, ושאין שום סיכוי שיצא מזה משהו ולכן היא מוכרת תקווה שקרית בעטיפה של חופה.

ועוד סיבה שבגינה אני מאמינה שהפקת התכנית לא באמת מעוניינת בהצלחות השידוכים היא שאין דבר משעמם יותר מזוג מאוהב בתחילת דרכו. תארו לכם סצנה אחר סצנה של זוג עם מבט עורג, ראיונות שמספרים עד כמה האחר הוא נהדר ונפלא, וכיצד מעולם לא הרגישו ככה. זה נהדר לזוגות, אבל זו טלוויזיה משעממת.

אני לא מאשימה את הקהל שצופה בסדרה. אני חושבת שהם באמת רוצים שהמשתתפים יצליחו כי זה נותן לכולנו תקווה (גם אם התקווה עצמה היא מניפולציה של ההפקה). מה גם שלכולנו יש במידה זו או אחרת יצר מציצני, וזה טבעי. לרצות לדעת מה קורה בתוך זוגיות של אנשים אחרים הוא דחף שאני מזדהה איתו, והוא חלק בלתי נפרד מהסיבות שבחרתי במקצוע שלי. אך יש דרכים טובות יותר ומכבדות יותר לעשות זאת. התוכנית "טיפול זוגי" (Couples Therapy) של רשת שואוטיים האמריקאית מציגה טיפולים אמיתיים של זוגות עם המטפלת הזוגית אורנה גורלניק, ועושה זאת באופן רגיש ואנושי, שמעורר בכל אחד מאיתנו הזדהות. גם המטפלת הזוגית אסתר פרל עושה זאת בפודקאסט שלה "איפה נתחיל?" (Where Should We Begin) מבלי לייצר דרמות מזויפות, שאין בהן צורך, כי החיים בזוג בעידן המודרני הם דרמטיים לכשעצמם.


עוד מהארץ

image beaconimage beaconimage beacon