אתה משתמש בגרסה ישנה יותר של הדפדפן. לחווית MSN הטובה ביותר, השתמש ב-גרסה נתמכת.

חשש בענף ההיי-טק בעקבות תוכנית המיסוי החדשה: "המנהלים הבכירים יעזבו"

סמל של TheMarker TheMarker 14/02/2021 עמרי זרחוביץ' ואפרת נוימן
פארק תעשיות מת"מ. "אנחנו חוששים שזה יהיה נתון לפרשנות של פקידי השומה" צילום: רמי שלוש © סופק על ידי TheMarker פארק תעשיות מת"מ. "אנחנו חוששים שזה יהיה נתון לפרשנות של פקידי השומה" צילום: רמי שלוש

רשות המסים רוצה לשנות את האופן שבו ממוסים חלק ממרכזי הפיתוח בישראל. לפי השינוי שיוזמים ברשות, במקרים מסוימים המיסוי לא יהיה בשיטה המקובלת של "קוסט פלוס" (Cost–plus pricing) שבו מובטח רווח קבוע ביחס להוצאות של החברה — אלא תיעשה הקצאת רווחים של הקבוצה הבינלאומית, והמס יהיה בהתאם לתרומה של הפעילות בישראל לרווחי החברה הזרה.

רשות המסים הציגה לראשונה את המתווה שלה בסוגייה בדיון בנושא המיסוי של מרכזי המו"פ בישראל, שערך בשבוע שעבר פורום שווי הוגן במרכז הבינתחומי הרצליה בראשות רו"ח שלומי שוב ופרופ' אמיר ברנע. רו"ח רולנד עם־שלם, סמנכ"ל בכיר לעניינים מקצועיים ומיסוי הכלכלה הדיגיטלית, אמר כי ייתכן שיש מרכזי פיתוח בישראל שכתוצאה מפעילותם נוצרה להם בעלות כלכלית על הנכס הבלתי־מוחשי שפיתחו — והציג סממנים לכך.

© סופק על ידי TheMarker

הסממנים שמבחינת הרשות מחזקים קיום בעלות כלכלית בישראל, ולכן יביאו למיסוי בהתאם, הם: מקורו של הנכס הבלתי־מוחשי בישראל והפעילות החלה בישראל; ביישות הישראלית מתקיימות פעילויות נוספות מלבד מו"פ; מטה הקבוצה ממוקם בישראל; מרכז הפיתוח בישראל נוטל חלק מהסיכונים המשמעותיים בפעילות המו"פ; ויש לו פעילות היוצרת תרומה ייחודית ובעלת ערך לקבוצה הרב־לאומית. ככל שהמו"פ בישראל יותר משמעותי ביחס לפיתוח של ה–IP (קניין רוחני), הדבר יוביל בהסתברות גבוהה יותר למיסוי לפי פיצול הרווחים.

מנגד, סממנים שיכולים להצביע על היעדר בעלות כלכלית בישראל כוללים את המקרים הבאים: מרכז המו"פ המקומי הוקם ביוזמת קבוצה רב־לאומית זרה; קבלת ההחלטות בנוגע לנכסים הבלתי־מוחשיים נעשית על ידי עובדי מטה מחוץ לישראל; מרכז הפיתוח המקומי לא נושא בסיכונים עסקיים; אין לו את היכולת לממן פעילות המקימה לו בעלות כלכלית על הנכסים הבלתי־מוחשיים; אין לו הפסדים צבורים לצורכי מס בגין מחקר ופיתוח; ואין לו פעילות היוצרת תרומה ייחודית ובעלת ערך לקבוצה הרב־לאומית.

בכיר באחד ממרכזי הפיתוח הזרים אמר ל–TheMarker בעקבות דבריו של עם־שלם כי "למעשה אין לי שום אוטונומיה — אנחנו כמו בובה על חוט. התאגיד בארה"ב הוא זה שמממן אותנו ומקבל את ההחלטות. ברגע שתהיה שומה או הצהרה יותר קונקרטית של הרשות, ובטח אם זה יעוגן בחקיקה — אחרי שבוע־שבועיים החברה תוציא מפה את כל המנהלים הבכירים כדי שברשות לא יוכלו לטעון שאנחנו צריכים לשלם מס. ואז גם ככה נשלם בשיטה שבה אנו משלמים כיום".

הוא הוסיף כי "המנהלים בישראל הם אלו שדואגים לגייס פה עובדים ומחפשים סטארט־אפים לרכישה, אבל חשוב להם גם שהעובדים יהיו באותו טיים־זון, כך שאם הם יאלצו לעבור לארה"ב זה יפגע בתעשייה בישראל. אנחנו שוכחים באיזה עולם אנחנו חיים בשנה האחרונה. אפשר לגייס עובדים בכל מקום, וכל מה שצריך זה להתחבר ל–Teams או לזום".

ערן יעקב, מנהל רשות המסים צילום: אוליביה פיטוסי © סופק על ידי TheMarker ערן יעקב, מנהל רשות המסים צילום: אוליביה פיטוסי

חשש לאי־ודאות

לפי שיטת "קוסט פלוס" המקובלת בקרב מרכזי פיתוח רבים, הפעילות בישראל ממוסה בהתאם להוצאות של החברה — הכוללות, למשל, שכר לעובדים ודמי שכירות. מס החברות משולם על שיעור מסוים (ה"פלוס") מההוצאות השנתיות, שנע בין 5% ל–15%. לשם המחשה, אם למרכז הפיתוח הוצאות בסך 50 מיליון שקל בשנה, ונקבע בהסכם עם החברה האם כי היא תשלם למרכז הפיתוח עלות פלוס 10% — אזי למרכז יש הכנסה כוללת של 55 מיליון שקל (50 ועוד 10%), שמתוכה יש לו הוצאה של 50 מיליון שקל, כך שהוא יחויב במס חברות על המרווח — 5 מיליון שקל.

שיטה זו מבטיחה למרכז הפיתוח הישראלי רווח נטול סיכון, אך גם יוצרת מצב שבו אם יש רווח גדול מהמוצר שפותח בישראל — רשות המסים הישראלית אינה משתתפת בו. לעומת זאת, בשיטת פיצול הרווחים (Profit Split), מסתכלים על כל הרווח של התאגיד הרב־לאומי, וקובעים את החלק שמגיע למרכז הפיתוח בהתאם לתרומה שלו לפעילות החברה.

עם־שלם הדגיש כי הסממנים הם לא רשימה סגורה: יהיו חברות שנמצאות על קצה אחד של הסקאלה ואחרות בקצה שני, יהיו גם הרבה חברות שנמצאות באמצע ולגביהן יצטרכו לראות איך מגיעים להבנה מהו המיסוי בישראל. לדבריו, גם אם אין בעלות כלכלית בישראל — זה לא אומר שהתמחור לפיו משולם המס צריך להיות "עלוב", כמו לפי שיטת "קוסט פלוס" הקיימת.

מרכז הפיתוח של אינטל בירושלים צילום: דוברות אינטל © סופק על ידי TheMarker מרכז הפיתוח של אינטל בירושלים צילום: דוברות אינטל

"לא חייבים להיות חלוצים בינלאומיים"

בקרב המשתתפים בפורום נשמעה התנגדות לשינוי המדיניות. בין השאר נטען כי השינוי ייצור אי־ודאות ביחס לחברות רבות, וכי כדאי להמתין לראות מה ההתפתחויות ב–OECD ומה קורה בתחום המיסוי הבינלאומי בממשל ביידן — שכן ייתכן שהשינוי יגיע מבחוץ.

רו"ח שוב הדגיש בדיון כי הנושא קשור לסוגיה שנויה במחלוקת שנדונה בבתי המשפט בישראל בנוגע לאקזיטים ישראליים, כאשר לאחר רכישת המניות באקזיט על ידי החברה הבינלאומית עולה השאלה אם נכסי הקניין הרוחני שלה יצאו מחוץ לישראל. כך למשל, בפס"ד בעניין ברודקום, בית המשפט לא קיבל את העמדה של רשות המסים שלפיה יש למסות את החברה כאילו מכרה את כל נכסיה. לדברי שוב, העמדה של הרשות באה לפצות במידה מסוימת על כך.

מרכז הפיתוח של ווסטרן דיגיטל בכפר סבא צילום: שלומי יוסף © סופק על ידי TheMarker מרכז הפיתוח של ווסטרן דיגיטל בכפר סבא צילום: שלומי יוסף

עו"ד ד"ר מיכאל בריקר — שותף במשרד עורכי הדין מיתר; וחבר ועדת המסים של האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות (IATI), שמוביל את המאבק במדיניות החדשה — אומר כי הדיאלוג עם רשות המסים חשוב, והוא שמח כי ברשות הביעו דעה יותר מפורטת. עם זאת, הוא טוען, מדובר עדיין באמירות כלליות מאוד. "איך למשל קובעים אם פעילות יוצרת תרומה ייחודית ובעלת ערך? מה זה אומר שמקורו של הנכס הבלתי־מוחשי בישראל? הרי או שהקניין הרוחני בישראל ואז משלמים בגינו מס, או ששילמו בגינו מס בעת שהפעילות נמכרה", הוא אומר. "אנחנו חוששים שזה יהיה נתון לפרשנות של פקידי השומה בשטח, והם ימשיכו להוציא לחברות שומות מס לא מבוססות".

בריקר ציין כי במהלך המפגש עם רשות המסים, עם־שלם ונציגי הרשות אמרו כי הם אכן נוקטים במדיניות שאינה מקובלת במדינות אחרות בעולם, אך הם סבורים שלשם העולם יילך. "יש קונצנזוס בינלאומי, לא בכל דבר חייבים להיות החלוצים", אמר בריקר. "הבעיה היא שאם רשות המסים לא תיאמה את המדיניות עם רשויות המס האמריקאיות, אז החברות האמריקאיות — שהן רוב החברות הרלוונטיות לסוגיה — יידרשו לשלם כפל מס".

בריקר מביע חשש נוסף, שלפיו אקזיטים מסוימים ייפגעו מהמדיניות של רשות המסים. מדובר בחברות שרשומות בארה"ב, והפעילות מפוצלת בין ישראל לארה"ב (למשל רק סמנכ"ל הטכנולוגיות יושב בישראל). לדבריו, "במקרה כזה גדל הסיכון שרשות המסים תייחס חלק מה–IP לחברה בת ישראלית, ולכן רכישות פוטנציאליות עלולות להיפגע בגלל האי־ודאות והשפעת עלות המס הנוספת על המחיר הסופי שתהיה לחברה הרוכשת בגין הרכישה".

קרין מאיר רובינשטיין, מנכ"לית ונשיאת IATI, סבורה כי למדיניות יש פוטנציאל נזק משמעותי ישיר ועקיף על המשק. "במיוחד בתקופה כה מורכבת, הצורך בוודאות בסביבה העסקית היא תנאי בסיסי להתקיימות של תעשיות מתקדמות בישראל. המנכ"לים זקוקים ליד תומכת, לא למקלות בגלגלים".

בכנס נשמעה גם התנגדות לשינוי המדיניות. בין השאר, נטען כי כדאי להמתין לראות מה ההתפתחויות ב-OECD ומה קורה בתחום בממשל של ביידן

עוד מ-TheMarker

image beaconimage beaconimage beacon