אתה משתמש בגרסה ישנה יותר של הדפדפן. לחווית MSN הטובה ביותר, השתמש ב-גרסה נתמכת.

בני זוג יפוצו ב-220 אלף ש' על "לידה שקטה"

סמל של ynet ynet 21/05/2020 עו"ד מוסא דקה | פסקדין

בית משפט השלום בירושלים קיבל לאחרונה תביעת רשלנות רפואית שהוגשה נגד בית החולים מוקאסד שבמזרח העיר על ידי בני הזוג שבנם נולד ללא רוח חיים ב-2015. השופט אילן סלע דחה את טענת בית החולים שלפיה הורה לאם לעקוב אחר תנועות העובר וקבע שהוא התרשל גם בניטור.

© צילום: Shutterstock

בני הזוג סיפרו כי הגיעו לבית החולים בשבוע ה-38 להיריון, לאחר ירידת מים. בקבלתם נבדקה האם על ידי רופא ובבדיקת אולטרסאונד נמצא שהעובר חיוני עם דופק תקין. האישה חוברה למוניטור שתוצאותיו פורשו על ידי הצוות הרפואי כתקינות. לפיכך היא נותקה מהמוניטור למשך יותר משלוש שעות. כשחוברה שוב, האחות לא מצאה דופק עוברי והזעיקה רופא שביצע אולטרסאונד ומצא שהעובר מת ברחם. בהמשך בוצע זירוז לידה והעובר נמצא כשחבל הטבור כרוך פעמיים על צווארו.

התובעים טענו כי בית החולים התרשל ולא גילה בזמן את המצוקה העוברית, מה שגרם למות בנם. בחוות דעת רפואית שהגישו נטען כי תוצאות הניטור הראשון שנעשה לתובעת, שהיה תקין בתחילתו והפך לחשוד, חייב המשך ניטור רציף. בנוסף נטען כי היה על הצוות להזהיר את האם ולהדגיש בפניה כי עליה לעקוב אחר תנועות העובר.

בני הזוג סיפרו כי בעקבות האירוע איבדו את כל עולמם והתובעת לא התאוששה וסובלת עד היום מתסמונת פוסט-טראומטית קשה. הם הוסיפו כי לאחר האירוע עברה התובעת שלוש הפלות ורק לאחר מכן נולד להם תינוק בריא.

בית החולים הכחיש את הטענות והבהיר כי בוצעו לתובעת כל הבדיקות הנדרשות. לשיטתו, הניטורים שבוצעו לתובעת היו תקינים ולא הצביעו על כל אינדיקציות למצוקת העובר. עוד נטען כי התובעים לא מסרו לצוות בית החולים כרטיס מעקב היריון ואף הסתירו מידע.

השופט אילן סלע קבע כי במהלך שהותה בבית החולים לא נאמר לתובעת שעליה לשים לב לתנועות העובר ולפנות לצוות בכל מקרה שהיא אינה מרגישה אותן. הוא הבהיר כי עדותה בנושא לא רק שלא נסתרה אלא מתחזקת מהעובדה שאין תיעוד בגיליון הרפואי לכך שהדברים נאמרו לה.

 

הוא הדגיש כי על בית החולים מוטלת חובה להנחות יולדת לעקוב אחר תנועות העובר והמחדל בהקשר זה מהווה רשלנות. "יש לזכור, כי מדובר היה בלידה ראשונה של התובעת, והמתח, כמו גם אי הידיעה, דרשה את הפניית תשומת לבה באופן מיוחד, לדברים שעליה לתת את דעתה", כתב.

עוד צוין בפסק הדין כי לא ניתן לדעת מתי נערך הניטור השני לתובעת ואם הרופא המטפל בחן אותו, בהעדר חתימה. הוא קבע כי גם בכך התרשל בית החולים.

באשר לסכום הפיצוי כתב השופט כי אכן התובעים חוו טראומה קשה, אך בדיקה של העובר לאחר לידתו העלתה ממצאים מחשידים לקטרקט דו-צדדי והגדלת כבד וטחול. "אין ספק כי גם אם הוא היה נולד חי, הוא לא היה בריא לחלוטין", נכתב בפסק הדין.

בסופו של דבר חייב השופט את בית החולים לפצות את התובעים ב-180 אלף שקל בתוספת הוצאות ושכר טרחת עו"ד בסך 42,120 שקל.

עוד מ-ynet

image beaconimage beaconimage beacon