אתה משתמש בגרסה ישנה יותר של הדפדפן. לחווית MSN הטובה ביותר, השתמש ב-גרסה נתמכת.

רק מחצית מקרנות הגידור המנייתיות הכו את מדד ת"א 125 בינואר־יוני

סמל של TheMarker TheMarker 26/07/2021 אסא ששון
אורי גולדפרב צילום: עופר וקנין © סופק על ידי TheMarker אורי גולדפרב צילום: עופר וקנין

תעשיית הנכסים האלטרנטיביים — למשל, קרנות גידור, קרנות הון סיכון וקרנות השקעה — מצאה את עצמה בתחילת החודש תחת מתקפה. דו"ח חריף של חברי ועדה מייעצת לרשות שוק ההון, בהובלת פרופ' ישי יפה, פסק כי קרנות השקעה פרטיות (למשל, PE ו–VC) אינן מייצרות תשואה עודפת משמעותית לתשואת תיק החיסכון כולו. למרות דמי הניהול הגבוהים המשולמים להם.

לדברי חברי הוועדה, "לפי נתונים על זרמי כספים מתוארכים אל ומאת מאות קרנות השקעה פרטיות, שנכללו בתיקי החיסכון של הגופים המוסדיים הגדולים בישראל בעשור האחרון — התשואה הממוצעת באפיק זה לא היתה טובה“.

זו הפעם הראשונה שגוף של מומחים פוסק כי קרנות השקעה רבות, שזוכות להזרמה של מאות מיליוני שקלים מקופת הפנסיה הציבורית, אינן מצדיקות את ההשקעה, בהן. ועדת יפה, התמקדה בעיקר בקרנות הון סיכון (שרובן מנסות להשקיע בהיי־טק ללא הצלחה יתרה) ובקרנות השקעה פרטיות. גם קרנות הגידור, שאמנם לא היו בליבת הדו"ח לא נעדרו מהביקורת, וגם אצלן התוצאות לא היו מבריקות.

קרנות גידור הן שם כולל לתעשייה שלמה שמנהלת בישראל 27 מיליארד שקל. דמי הניהול המשולמים למנהלי קרנות הגידור בשנה הם 400–600 מיליון שקל, בהתאם למדדי ההצלחה של כל קרן.

© סופק על ידי TheMarker

לקרנות הגידור יש מגוון אסטרטגיות — החל באסטרטגיות מסוכנות ועד כאלו שהן תחליפיות לאג״ח. בעיקרון, הן אמורות לייצר תשואה ללא מתאם לשוק ההון. בינואר־יוני 2021 רק 52% מקרנות הגידור הכו את ת"א 125.

את התשואה הגבוהה במחצית הראשונה של השנה בקרנות הגידור המנייתיות רשמה קרן ספרה מניות יתר, עם תשואה של 23.3%, לעומת תשואה של 12.5% במדד ת"א 125.

אבישי הרצנו, מנהל קרן ספרה, כתב בדו"ח החצי־שנתי למשקיעים: ״תשואת הקרן מתחילת השנה הושפעה מתמהיל מאוזן של חשיפה למניות צמיחה, בצד חשיפה למניות ערך ומניות מחזוריות, שנהנות מפתיחת הכלכלות, והאצה בצמיחת המקרו של המשק, וכן מהחשיפה שלנו למגזר הנדל"ן, שממשיך להציג ביצועים חזקים. שילוב זה בתמהיל הקרן הניב ביצועים עקביים ומאוזנים לאורך התקופה התנודתית מאוד שנרשמה מתחילת השנה.

"באופן שולי יותר, בצד ניתוחים פונדמנטליים לטווח הארוך, אנחנו משתדלים לנצל הזדמנויות מסחר לטווח הבינוני, שנוצרות לעתים בשל עיוותי תמחור המקנים יחס סיכוי־סיכון גבוה, ואשר נרשמים בקרב מניות סמול־קאפ הסובלות מסחירות נמוכה״.

את המקום השני תופסת קרן טוליפ עם תשואה של 20.5%. מנהלי טוליפ מתמחים בהשקעת ערך. ״אנחנו לומדים לעומק כל מניה ובונים את התיק לפי המניות המועדפות עלינו, שנסחרות מתחת למחירן בשוק — ולא לפי מגזרים. בשמונה השנים מאז קמה הקרן, שיטה זו הוכיחה את עצמה", כתבו בקרן טוליפ. את המקום השלישי תופסת קרן טריאו עם תשואה של 18.1%.

© סופק על ידי TheMarker

את תחתית הרשימה סוגרת קרן ואר עם תשואה של 5.5%. מדובר בתשואה יחסית נמוכה משמעותית ממדד היחס, ת"א 125. ואולם, סטיית התקן של הקרן היא נמוכה משמעותית מזו של ת"א 125, ולכן הם בוחנים גם את המהלך עצמו ולא רק את התוצאה.

יש שתי קרנות שנעדרו מהרשימה. הראשונה היא קרן קוליברי, שהצטיינה ב–2020. בקרן העדיפו להיבחן לאורך השנה ולא במקטע חצי־שנתי. השנייה היא הקרן של שלומי ארדן, המנהל כבר יותר מ–100 מיליון שקל. גם ארדן — דמות ידועה ברשתות החברתיות בתחום ההשקעות — העדיף לשמור על דיווחיו לסוף השנה, ולא לתת תמונה חצי־שנתית.

יש שתי קרנות גידור קטנות (כלומר שמנהלות פחות מ–50 מיליון שקל כל אחת) שהניבו תשואות גבוהות משמעותית מזו של ת"א 125. קפלר קפיטל הניבה תשואה של 32%, ומימס אסטרטגיות הניבה תשואה של 23.9%.

שלוש המניות הנבחרות של הרצנו

הרצנו ציין שלוש חברות שתרמו לדבריו לתוצאות הקרן. הראשונה היא חברת מיכמן בס“ד. הרצנו כותב כי מיכמן היא חברת אשראי חוץ־בנקאי, שביצעה הנפקת הון ראשונית (IPO) בפברואר השנה וגייסה 25 מיליון שקל, כחלק מגל ההנפקות שנרשם בשנה האחרונה במגזר זה. תחום האשראי החוץ־בנקאי זוכה לתמיכת בנק ישראל, המעוניין להגדיל את התחרות ולמתן את הריכוזיות בתחומי המימון של חברות האשראי.

מיכה מלכה צילום: יונתן בלום © סופק על ידי TheMarker מיכה מלכה צילום: יונתן בלום

למרות צמיחה נאה בשנים האחרונות, חלקה של החברה הוא שבריר ממגזר זה. מיכמן נהנית מהנהלה חזקה ואיכותית בדמות המנכ"ל והמייסד, יניב ביטון; והיו"ר, דורון ספיר, לשעבר מנכ"ל מגדל ביטוח ומנכ"ל ויזה כאל. החברה צומחת בשיעורים נאים, וברבעון הראשון של 2021 היא רשמה הכנסות (נטו) ממימון של 4.8 מיליון שקל, לעומת 3.4 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. תיק האשראי שלה זינק בארבעת החודשים הראשונים של השנה ביותר מ–60% ל–160 מיליון שקל.

פרט להנפקת המניות שלה וכניסתה לבורסה, מיכמן גייסה באחרונה 100 מיליון שקל בסדרת אג"ח ראשונה — מה שיאפשר לה להגדיל את תיק האשראי ולשפר את מקורות המימון, ומכאן גם את הרווחיות.

חברה נוספת שהרצנו ציין היא רני צים. לדבריו, ״אמנם הפוזיציה דישדשה בחודשים האחרונים ביחס למגזר שבו פועלת רני צים מרכזי קניות, אך אנחנו מאמינים בה לטווח הארוך, בזכות מגוון וקטורים שצפויים לתמוך בתוצאותיה בעתיד. זאת למרות האיומים של רכישות האונליין על המרכזים המסחריים.

"המשך תהליכים אלה אף מאפשר לרני צים להמשיך לצמוח באזורים נוספים של המגזר הערבי, וליהנות ממיצובה בו. חוזקה הפיננסי של החברה איפשר לה לגייס בתחילת השנה בסדרת אג"ח שנייה בריבית נמוכה, ובאחרונה מכר בעל השליטה בה מניות לגופים מוסדיים ב–70 מיליון שקל״.

יאיר ספלטר צילום: דודו בכר © סופק על ידי TheMarker יאיר ספלטר צילום: דודו בכר

החברה השלישית שהרצנו ציין היא פמס. החברה פועלת בתחום הפיתוח, הייצור, השיווק והמכירה של חומר גלם לשוק המיגון העולמי והמקומי. היא מייצרת יריעות חד־כיווניות, המשמשות חומרי גלם בתעשיית המיגון.

הרצנו כתב כי "פמס פועלת כמעט לחלוטין מתחת לרדאר התקשורתי. היא סבלה ממשבר הקורונה, בין היתר, בשל הפגיעה בשרשראות האספקה בעולם ודחיית תקציבים של לקוחות פוטנציאליים. תוצאותיה העסקיות ברבעון הראשון מלמדות על התאוששות משמעותית שתחווה החברה בעסקיה, המושפעים לחיוב מעלייה של תקציבי הרכש של מערכות ביטחון בעולם. בנטרול המזומן שבקופתה, החברה נסחרת במכפילים נוחים ומספקת דיווידנד קבוע ויציב".

בראשונה גוף של מומחים פוסק כי קרנות השקעה רבות, שזוכות להזרמה של מאות מיליוני שקלים מקופת הפנסיה הציבורית, אינן מצדיקות את ההשקעה בהן

עוד מ-TheMarker

image beaconimage beaconimage beacon