אתה משתמש בגרסה ישנה יותר של הדפדפן. לחווית MSN הטובה ביותר, השתמש ב-גרסה נתמכת.

שליש מהשרים הודיעו שלא ייפגשו עם לוביסטים

סמל של כלכליסט כלכליסט 24/06/2021 צבי זרחיה

יוזמה להגבלת פעילות הלוביסטים בלשכות השרים, שבה החל שר האוצר אביגדור ליברמן, צוברת תאוצה. מסקר שערך "כלכליסט" בקרב 27 שרי הממשלה עולה כי עשרה מהם השיבו כי לא ייפגשו באופן אישי עם לוביסטים ויפנו אותם לדרג המקצועי. לעומתם שבעה שרים הצהירו כי ימשיכו לעבוד מול לוביסטים, ועוד שמונה סירבו לענות. לשניים נוספים אין ממשק עבודה מול לוביסטים.

כיום אין נוהל של היועץ המשפטי לממשלה המחייב את השרים והמשרדים בהתנהלותם מול לוביסטים, כמו למשל להעביר את פניותיהם לדרגים המקצועיים ולא לפנות לשרים או לעובדי הלשכה, ועל כן כל שר נוהג כראות עיניו. במשרד האוצר, לעומת זאת, קבע לפני כחצי שנה היועץ המשפטי של המשרד אסי מסינג כללי התנהגות לעובדים מול לוביסטים.

"מעדיפה ערוצים ישירים"

במשאל שערך "כלכליסט" בקרב השרים השיבה שרת האנרגיה קארין אלהרר (יש עתיד) כי הנחתה את גורמי המשרד (וגם את הלשכה האישית שלה) שלא לקבוע פגישות עם לוביסטים ויותר מכך, שלא יקבעו פגישות דרך לוביסטים. "עם זאת, אם נקבעה פגישה מקצועית עם חברה או עמותה והם בחרו להביא איתם לוביסט – אזי הם יוכלו להגיע". אלהרר אמרה כי "חשוב לשמוע מגוון דעות, אבל חשוב לעשות את זה כמה שיותר נקי כדי שתהיה קרקע שווה לכל מי שרוצה להגיע".

שר הבריאות ניצן הורוביץ (מרצ) הודיע שיש להפנות פניות הלוביסטים ללשכתו אל הדרגים המקצועיים במשרד. משרד הבריאות עמוס בפעילות של לוביסטים בין היתר בנוגע להכנסת תרופות לסל הבריאות, סימון מוצרי מזון, רכישת ציוד רפואי ועוד. בפרשת הבריאות שנחקרת כעת במשטרה נחקרו קשרים בין יועציו של שר הבריאות לשעבר יעקב ליצמן עם לוביסטים, חברת תנובה וחברת התרופות רוש – שתי החברות האחרונות מיוצגות על ידי לוביסטים.

מלשכתה של שרת החינוך יפעת שאשא ביטון (תקווה חדשה) נמסר כי "השרה אינה דוגלת בעבודה מול לוביסטים כלל. גם כאשר כיהנה השרה כחברת כנסת, היתה הקפדה יתרה לעבוד מול אנשים ולענות על פניות ציבור בערוצים ישירים ולא דרך לוביסטים".

באשר למשרד רה"מ בראשותו של נפתלי בנט, גורם הבקיא בנושא אמר כי "למשרד רה"מ לא היו ואין קשרים עם לוביסטים. אם יגיעו פניות מלוביסטים, תיעשה חשיבה כיצד להתנהל מולם".

בלשכת שר הביטחון בני גנץ הסבירו כי יש כללים ברורים לפגישות עם לוביסטים גם כחלק מפרשיות עבר ובראשן פרשת הצוללות. ביום שני הודיע ליברמן כי הוא ושרי מפלגתו – עודד פורר במשרד החקלאות, הנגב והגליל וחמאד עמאר במשרד האוצר – לא ייפגשו עם לוביסטים ויעבירו את כלל פניותיהם המופנות לעובדים ויועצים בלשכות השרים מטעם המפלגה לטיפול המנכ"לים והדרגים המקצועיים. מלשכת שרת הקליטה פנינה תמנו שטה (כחול לבן) נמסר שהיא לא נפגשת עם לוביסטים.

מהמשאל עולה כי שבעה שרים לא פוסלים פגישות עם לוביסטים: שרת הפנים איילת שקד (ימינה) סבורה שאפשר שמקבלי ההחלטות ולא הדרגים המקצועיים ייפגשו עם הלוביסטים. השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג' (מרצ) סבור כי "זכותו של כל גורם לפנות למשרד, כמו גם ללשכת השר, תוך שהוא נוהג בשקיפות מלאה ביחס לגורמים בעבורם הוא פועל ולאינטרסים אותם הוא מייצג". מלשכתו של שר התרבות חילי טרופר (כחול לבן) נמסר כי "טרופר מקפיד על תהליך מקצועי וענייני. מדובר בתהליכים סדורים של יישום מדיניות על ידי דרגי המקצוע במשרד. השר משתדל להקשיב ולהיפגש עם כל אדם במידה וזה רלוונטי לקידום תחומי התרבות והספורט ואין זה משנה אן מדובר בלוביסט או באדם מן השורה".

מלשכת שר התקשורת יועז הנדל נמסר כי "כבר בנאום הכניסה שלו למשרד התקשורת לפני כשנה הבהיר שר התקשורת שלא יקיים פגישות במחשכים. פגישות השר ויומנו חשופים ומתפרסמים דרך קבע, וכלל הפגישות בנושאי משרדו נערכות במשרד התקשורת. השר ימשיך לשמר סטנדרטים אלו". שרת התחבורה מרב מיכאלי (עבודה), שבתחום משרדה פעילות ענפה של לוביסטים בין היתר ביבוא רכב, אופנועים, כבישים, נמלים, רכבות ועוד, החליטה כי "הדרג המקצועי ייפגש תחילה עם לוביסטים. בהתאם להמלצותיהם יקבעו פגישה עם לשכת השרה ככל שיידרש, ואלה יהיו שקופות לציבור". שרת הכלכלה אורנה ברביבאי ציינה כי "אני מאמינה בקשר בלתי אמצעי עם כלל הגורמים במשק".

שמונה שרים לא השיבו לשאלה, ובהם שרים כלכליים שבהם פעילות הלובינג מול השרים גבוה: תיירות, שיכון, ומדע. לשני שרים – שר החוץ יאיר לפיד ושר המודיעין אלעזר שטרן – אין ממשק עם לוביסטים.

"הם מושכים בכנף הבגד"

בלשכות השרים שהחליטו לא להיפגש עם הלוביסטים מדווחים על תחושת הקלה. בשיחות פנימיות הם מספרים שלוביסטים הפעילו עליהם לחצים כבדים: התקשרו לטלפון הסלולרי שלהם ביום ובלילה, כולל בסופי שבוע לקראת ישיבת הממשלה וישיבת ועדת השרים לענייני חקיקה המתקיימות בימי ראשון, "הפגיזו" אותם במסרונים, דפקו בדלת הלשכה בכנסת, ואף ניסו להגיע ללשכה במשרד הממשלתי.

אחד השרים סיפר שהלוביסטים לא מרפים ממנו וכשהוא מסתובב במסדרונות הכנסת הם "מושכים בכנף הבגד". לדבריו, "זה כבר הפך להיות לא נעים. הלכו אחרי במסדרונות הכנסת וניסו לשכנע אותי להיפגש איתם". שר אחר סיפר שבאירועים חברתיים שבהם פגש לוביסטים הם פנו אליו בניסיון לקדם את האינטרסים של הלקוחות שלהם וזה כדבריו "בלתי נסבל". הוא הוסיף כי אף אחד לא רוצה לפגוע בעבודת הלוביסטים, אבל עליהם להתנהל מול הדרגים המקצועיים, בשקיפות, ובהגינות ולא "לדחוף ניירות עמדה לשרים במסדרונות".

גורמים בענף הלובינג חוששים שההחלטות של השרים שלא להיפגש עימם, יחלחלו לשרים נוספים, וכי בעצם צפויה להיות פגיעה בענף הלובינג. לדבריהם, התנהלות מול שר היא הרבה יותר קלה (בין היתר מאחר שאינו מכיר לעתים את כל הנושאים לעומק) מאשר מול הדרג המקצועי. אחד הלוביסטים אמר אתמול כי "החגיגה הולכת להסתיים. יהיה הרבה יותר קשה להתנהל מול הדרגים המקצועיים במשרדים".

ענף הלובינג מגלגל כ־80–100 מיליון שקל בשנה. משרדי הלובינג מקבלים תשלום חודשי קבוע "ריטיינר" מהלקוחות, ולעתים בונוסים על הצלחות. באתר הכנסת רשומים כיום 110 לוביסטים, ומספר הלקוחות שמיוצגים מול הכנסת עומד על 536. לפי "מדד הלוביסטים" שנערך על ידי שבי גטניו מהעמותה לדמוקרטיה מתקדמת, מספר הלקוחות גדל מ־2015 ועד היום ב־56%. מספר הלוביסטים הרשומים בכנסת גדל בתקופה זו מ־91 ל־111. מדובר בעלייה של 27%. באוקטובר 2017 הגיע מספר הלוביסטים הרשומים אף ל־213 לוביסטים. עם זאת צריך לזכור שהכנסת התפזרה בדצמבר 2018 לארבע מערכות בחירות ועל כן מספר הלוביסטים הרשומים פחת. כיום רשומים בכנסת 21 משרדי לובינג (חוץ ממשרדי עורכי דין שרשומים כלוביסטים) ובהם 6 המשרדים הגדולים: ריפבליק, פוליסי, גלעד, גורן, אימפקט והקבינט. מרבי העובדים במשרדים הללו הם יועצים פרלמנטריים, ויועצי שרים לשעבר. בראש שני משרדי לובינג עומדים שני ח"כים לשעבר: אפי אושעיה (עבודה) – יו"ר משרד הלובינג הוותיק פוליסי ויואל חסון (התנועה) הבעלים יחד עם צח בורוביץ של משרד הלובינג הקבינט.

"דרושה הסדרה כוללת"

גטניו בירך על יוזמות השרים להעביר הטיפול בלוביסטים לדרגים המקצועיים. "אני מברך על כך שאחרי פעילות של עשור בנושא חלה התקדמות לעבר דרישותינו. חבל שצריך קודם להגיע לחקירות, פרשות שחיתות ולחץ ציבורי כדי שנבחרי ציבור יעשו מה שמוטל עליהם. אולם מוטב מאוחר מאף פעם". ד"ר אסף שפירא, ראש התוכנית לרפורמות פוליטיות במכון הישראלי לדמוקרטיה אמר כי "דרושה הסדרה כוללת של הקשרים בין בעלי עניין שונים, ובהם גורמים מסחריים ונציגי החברה האזרחית וערוצי ההשפעה המגוונים האחרים, ובין מקבלי ההחלטות. חשוב שההסדרה תעוגן בחקיקה, ולא תהיה נתונה להחלטות של שרים שונים, וחשוב שהיא תעסוק בכל הפניות של גורמים שונים אל מקבלי ההחלטות – ולא רק של הלוביסטים".

עוד מכלכליסט

image beaconimage beaconimage beacon