אתה משתמש בגרסה ישנה יותר של הדפדפן. לחווית MSN הטובה ביותר, השתמש ב-גרסה נתמכת.

תמריצים גם לנבחרי ציבור: לא להסתכל רק דרך החור של הגרוש

סמל של כלכליסט כלכליסט 05/12/2021 שלמה טייטלבאום
© צילום: אלכס קולומויסקי

דיון הציבורי על שכרם של חברי הכנסת נוטה להיות פופוליסטי. לעתים מתקבל הרושם כי ככל שהשכר יהיה נמוך יותר, כן ייטב. זאת אף שברור לכל כי האמת רחוקה מכך, וכי שכר גבוה ומכובד הוא תנאי הכרחי לשם משיכתם של כוחות ראויים וטובים לפוליטיקה.

במפלגת יש עתיד מנופפים בשנים האחרונות בשני דגלים הקשורים לשכר הח"כים. הדגל הראשון הוא הטענה ששכר הח"כים גבוה מדי בהשוואה למדינות רבות בעולם. בעקבות זאת, כל חברי הכנסת של יש עתיד ויתרו על ההעלאה בשכרם. הדגל השני הוא העיקרון כי יש לשנות את מעמד הוועדה הציבורית בנושא שכר חברי הכנסת כך שהוועדה תקבע את שכר הח"כים ולא רק תמליץ, שכן אין זה הגיוני שחברי הכנסת יעלו לעצמם את השכר.

אלא ששני הדגלים הללו מתעלמים מהשאלה המהותית: מהי טובת אזרחי ישראל? כלומר, מהו מודל השכר הנכון עבור חברי כנסת ונבחרי ציבור כך שימשוך לפוליטיקה את הטובים והמוכשרים ביותר וישפר את התדמית של תחום העיסוק החשוב הזה?

הגישה הטהרנית אומרת כי לפוליטיקה יגיע מי שיש לו רצון ויכולת לשרת את העם ולכן לא נכון לחשוב במונחים פשוטים של תמריצים כספיים. אלא שהגישה הזו מתעלמת משתי עובדות חשובות. ראשית, גובה השכר מבטא כלפי הציבור – וכלפי כלל השוקלים להצטרף לפוליטיקה – את אופי האנשים שאנו רוצים למצוא בזירה הזאת. שנית, ממצאים עדכניים מהמחקר הכלכלי והפסיכולוגי מלמדים כי העלאת שכר גורמת לשיפור בכוח האדם גם במערכות שמבוססות על בחירה של הציבור, וגם מגדילה את התפוקה של העובדים הקיימים.

אין זה אומר כי יש להעלות באופן אוטומטי את שכר הח"כים או השרים, אבל יש לחשוב בצורה ישירה וכנה על התמריצים שאנו מבקשים לייצר ועל האנשים שאנו רוצים למשוך לפוליטיקה. כך לדוגמה בסינגפור – המהווה דגם כלכלי בעיניו של ראש הממשלה – שכר השרים הוא כ־3 מיליון שקל בשנה, שכן לדעתם קבוצת ההתייחסות המתאימה לשרים היא זו של מנכ"לים, רופאים בכירים, ועורכי דין מובילים. עם זאת, שכר חברי הפרלמנט בסינגפור זהה לזה של הח"כים בישראל ומהווה כחמישית משכר השרים שם.

ועדה ציבורית בראשות פרופ' חיים לוי ערכה ב־2014 השוואה בין שכר חברי הכנסת לשכר מקביליהם ב־12 מדינות מפותחות. בהשוואה נמצא כי השכר של חברי הכנסת הוא הגבוה ביותר במונחי יחס לשכר הממוצע, ובמונחי יחס השכר לתוצר לנפש.

שכר גבוה ומכובד הוא תנאי הכרחי למשיכתם של כוחות ראויים וטובים לפוליטיקה. גובה השכר מבטא את אופי האנשים שאותם אנו רוצים למצוא בזירה הזאת

מבנה השכר חשוב לא פחות מגובהו. בסינגפור חלק מהשכר תלוי בביצועי הממשלה, בשאלה האם התוצר הלאומי הריאלי גדל, האם ההכנסה החציונית גדלה, האם שיעור האבטלה ירד והאם ההכנסה בחמישון הנמוך עלתה.

כיום שכר חברי הכנסת מוצמד לשכר הממוצע במשק. הקורונה חשפה כי ההצמדה הזו מביאה לכך כי בזמנים של אבטלה שכרם של חברי הכנסת צפוי לעלות. על הוועדה הציבורית – שתישאר רק בדרג ממליץ ולא קובע שכן הריבון הוא הכנסת – לנצל את ההזדמנות ולהכניס מנגנון שיביא בחשבון את ההכנסה החציונית ולא את ההכנסה הממוצעת, את שיעורי האבטלה, את הגידול בתוצר, ואולי אף את רמת אי־השוויון ואת יחס החוב־תוצר.

האתגר הגדול של הוועדה הציבורית הוא להרחיב את האופקים של הדיון הציבורי על שכר נבחרי הציבור. לא להסתכל רק דרך החור של הגרוש, אלא דרך האינטרס הלאומי כולו, ולא להימנע מדיון נוקב בתמריצים שמבנה השכר יוצר. הדיון על שכר הח"כים הוא רק ההתחלה. שכרם של הח"כים, שתפקידים הוא פיקוח וחקיקה, גוזר בסוף את שכרם של שרי הממשלה, שהם המעצבים והמבצעים בפועל של החברה שבה אנו חיים. להחלטות על גובה שכרם של נבחרי הציבור ומבנה השכר שלהם יש השלכות ארוכות טווח על איכות החיים של כולנו.

עוד מכלכליסט

image beaconimage beaconimage beacon