אתה משתמש בגרסה ישנה יותר של הדפדפן. לחווית MSN הטובה ביותר, השתמש ב-גרסה נתמכת.

בעלי מחצבות נלחמים בתחרות עם תביעות סרק

סמל של כלכליסט כלכליסט 06/05/2021 אמיתי גזית
© צילום: אוראל כהן © צילום: עמית שעל

משך שלוש השנים האחרונות ניהלו החברות המחזיקות ומפעילות מחצבות בישראל 50 הליכים משפטיים כדי למשוך זמן ולמנוע את השבת המחצבות למדינה ואת שיווקן במכרז. כך עולה מדיונים בוועדה בראשות מנכ”ל משרד הבינוי והשיכון יאיר פינס, שבוחנת רפורמות בתחום הכרייה והחציבה.

להערכת פקידי הממשלה, התביעות נועדו ליצור במכוון "בטלה חיכוכית" — כלומר תקופה שבה תירשם ירידה חדה בתפוקת המחצבות כדי להשאיר אותן בידי בעליהן. לדברי עו”ד אורית קוטב, המשנה לפרקליט המדינה (אזרחי), "ניתן לזהות מגמה המלמדת על טקטיקה משפטית של עתירות בסמוך לפקיעת מועד ההרשאה (הזכות לחצוב — א”ג)".

מבדיקת "כלכליסט" עולה כי חברות החציבה המובילות בעתירות הן שפיר הנדסה שבין 2019 ל־2021 הגישה 17 תביעות, ואבן וסיד מקבוצת רדימיקס, 5 הליכים. כדוגמה הוצג לפני הוועדה הליך משפטי בנוגע למחצבת עין ורד שבה חוצבת שפיר. ההליך נמשך בין 2018 ל־2020 והביא לעיכוב בשיווק המחצבה לגורם שיחליף את שפיר.

ברשות מקרקעי ישראל (רמ”י) הסבירו כי פעמים רבות, בסמוך לפרסום מכרז חדש למחצבה פועלת, החברה שאמורה להשיב את המחצבה נוקטת הליך משפטי שבעקבותיו מוציא ביהמ”ש צו זמני, שיוצר מחסור נקודתי בחומרי החציבה.

לדברי קוטב, מתוך 50 ההליכים המשפטיים שנוהלו בשלוש שנים האחרונות, 44% היו בהליך אזרחי ו־56% בהליך מינהלי. על פי הניתוח שלה, רוב ההליכים המינהליים הן עתירות נגד המכרז שבו שווקה המחצבה. עתירות אלה מעכבות את פרסום המכרז או את ההכרזה על הזוכים וכניסת זוכה חדש. ההליכים האזרחיים מתנהלים בשלב הפינוי, אז החברות מגישות עתירה כדי לעכב את יציאתן מהמחצבה, עם דרישה להאריך את ההרשאה לחציבה, ומחלוקות סביב עתודות חומרי החציבה או גובה תשלומי התמלוגים שחברה מתבקשת לשלם למדינה. על פי קוטב, רוב העתירות נדחות ומסתיימות בקבלת עמדת המדינה.

בעקבות הנתונים, בפרקליטות המליצו למדינה לצאת למכרזים מוקדם ככל האפשר, בטרם הסתיימה תקופת ההרשאה של החברה הפועלת; ולנקוט תביעה יזומה מצד המדינה עצמה לשם הפסקת הכרייה מיד בתום תקופת ההרשאה.

הרציפות התפעולית נפגעה

שארבל שחאדה, הממונה על המכרות במשרד האנרגיה, התריע כי עד 2025 צפויות לחזור למדינה 14 מחצבות המספקות מעל ל־70% מהחצץ בישראל, ומכאן חשיבות השמירה על רציפות תפקודית. אם תופעת הבטלה החיכוכית תתרחש גם במחצבות אלה, המחסור בחצץ יעמיק. לדבריו, ב־8 מבין 9 מחצבות פעילות שהוצאו למכרז מחודש בעשור האחרון נפגעה הרציפות התפעולית וחלה ירידה בתפוקה. שחאדה ביקש כי רשות התחרות תבחן האם הבטלה החיכוכית נוצרת במכוון על ידי שחקנים בענף המחצבות. בדיון הוצע, בין היתר, לבחון מתן תמריצים כלכליים למפעיל מחצבה שישיב אותה במועד.

החצץ מהווה כ־80% מכלל פעילות הכרייה והחציבה בישראל. להפקתו פועלות מחצבות עם שני סוגי רישיונות: הוותיקות משלמות תמלוגים על פי תנאי רישיון שהוקצה להן בפטור ממכרז; והחדשות פועלות מ־2000 על פי הרשאה לחציבה שמתקבלת לאחר מכרז שבו בדרך כלל מתחרים על גובה התמלוגים. בינואר השנה הודיעה רמ"י על עדכון התמלוג למחצבות אלה בשתי פעימות, ביולי השנה הוא יעלה מ־5 שקלים ל־8 שקלים לטונה, וביולי 2022 הוא יעלה ל־11 שקל לטונה. האגודה לצדק חלוקתי טענה בנייר עמדה ששלחה לוועדה כי גם התמלוג החדש נמוך פי 4 משווי השוק האמיתי של החצץ. המאבק על המחצבות הוא על רקע מחסור בחצץ שנוצר בשנים האחרונות. דו”ח מבקר המדינה ממרץ 2020 התריע כי ב־2025 צפוי מחסור של 140-90 מיליון טונות חומרי גלם לבנייה וסלילה. בענף המחצבות טוענים כי האשמה היא ברמ"י שלא מצליחה לתכנן ולשווק מחצבות, ואילו על פי הלך הרוח בוועדת פינס נראה כי שם תולים את האשם בחברות השולטות בענף.

בעיה של ריכוזיות

הוועדה לבחינת צעדי מדיניות בתחום הכרייה והחציבה החלה לפעול בינואר השנה, ובנוסף לפינס חברים בה גם נציגי רמ”י, מינהל התכנון, ומשרדי האנרגיה, המשפטים, האוצר והגנת הסביבה.

כבר בתחילת הדיונים הבהיר פינס כי הריכוזיות והתחרותיות בענף הן אחת משלוש סוגיות מרכזיות שהוא מבקש לבחון, השתיים הנוספות הן היקף המחסור בחומרי חציבה והמלאי התכנוני הזמין למחצבות. כיום פועלות בגבולות הקו הירוק 36 מחצבות המספקות חצץ ויש עוד 12 מחצבות חוקיות בשטחי C ברשות הפלסטינית.

15 מהמחצבות מופעלות על ידי שלוש חברות: רדימיקס, שפיר והנסון. אבל לכל אחת מהן גם עשרות מפעלי בטון, וכן אמצעי שינוע. שליטה של החברות בכמה חוליות בשרשרת הייצורמקנה להן יתרון תחרותי ומכאן השאיפה להמשיך ולהחזיק באתרי החציבה, וברשות התחרות בוחנים אם להתערב בענף.

עוד מכלכליסט

image beaconimage beaconimage beacon