אתה משתמש בגרסה ישנה יותר של הדפדפן. לחווית MSN הטובה ביותר, השתמש ב-גרסה נתמכת.

"אם אצעק, האמנים שתקפו אותי ימחאו לי כפיים. אבל עולם התרבות לא ייפתח כך"

סמל של וואלה! וואלה! 20/11/2020 ניר יהב שגיא בן נון,וואלה! תרבות
חילי טרופר © ראובן קסטרו חילי טרופר

בחודש שעבר תקף השחקן ליאור אשכנזי את שר התרבות חילי טרופר בריאיון שהעניק לוואלה! תרבות. "האמת היא שמירי רגב הייתה עושה יותר ממה שהשר טרופר עושה", אמר בהתייחסו להקפאת עולם התרבות שנגרמה עקב משבר הקורונה. "כמו שהיא דואגת לרכבת, היא הייתה דואגת לתרבות, ואני בטוח במאה אחוז שהיו מטפלים בנו אחרת. יש דברים שאי אפשר לקחת ממנה. היא ביצועיסטית, ואיך נגיד? אני אומר את זה בכל האהבה. אני כרגע לא מרגיש בכלל שיש שר תרבות, ולא רואה איפה זה בא לידי ביטוי".

"ביקורת אישית היא לא תמיד נעימה, אבל אני לא מתרגש ממילה כזאת או אחרת או מהשוואה למישהו אחר", מגיב חילי טרופר בריאיון מיוחד לוואלה! תרבות במלאת חצי שנה לכינון ממשלת האחדות ולכניסתו לתפקיד שר התרבות. "אני לא צריך שיחבקו אותי או שימחאו לי כפיים, בחרתי בתפקיד ציבורי, וחלק מהתפקיד זה להקשיב לביקורת. כשהביקורת היא עניינית אני גם באמת מקשיב לה. אני לא הסיפור. התרבות הישראלית היא הסיפור. התקשרתי לליאור אשכנזי, הייתה לי שיחה טובה איתו, אמרתי לו 'קראתי את הביקורת שלך, ואני רוצה להקשיב לך'. כשלמישהו כואב אתה לא צריך להחזיר לו בוקס חזרה. ליאור צעק צעקה. בטלפון הוא אמר לי שהוא לא באמת חושב ככה, שהוא לא התכוון להגיד את זה, שהוא מאוד מעריך. הוא דיבר לגמרי אחרת. לדעתי סיימנו את השיחה בהבנה לצורת הפעולה שלנו".

אשכנזי הוא לא היחיד שהביע אכזבה ממך וביקורת כלפיך. בראיונות לוואלה! תרבות עשו זאת גם גילה אלמגור ("טרופר לא נשכב על הגדר למען האמנים"), מיכה שטרית ("טרופר הוא אדם נחמד, אבל זה לא עוזר") וישי לוי ("אנחנו צריכים שר שיהפוך שולחן בשביל האמנים"). זה כאב לך?

"אני לא מתרגש מביקורת. אני תמיד מקשיב לביקורת עניינית. המצב באמת קשה היום לאמנים בישראל. רובם מבטאים את הכאב שלהם, יש כאלה שמבטאים את זה כך ויש כאלה שמבטאים את זה אחרת. אני לא נבהל מביקורת. אם היא לא אישית, ילדותית ואלימה אלא מבטאת כאב - אני פשוט מקשיב לה. שתיים, רוב השבוע שלנו הוא במפגשים עם אמנים, מנהלים ואנשים בשטח, אם זה אופרה, מוזיקה, תיאטרון, מחול. הרוב המוחלט של אנשי התרבות בישראל עובדים איתנו בשיתוף פעולה כי הם מבינים שהכאב הוא משותף. אנחנו באותו צד של המתרס. גם למיכה שטרית התקשרתי, הקשבתי לו. סיימנו את השיחה ומאז אנחנו עובדים ביחד. אתמול הוא היה בפגישה אצל ישראל כץ בנושא המוזיקה הישראלית. בדרך דיברתי איתו בטלפון. ואני ממנה אותו כחבר במועצה לתרבות ואמנות".

שר התרבות והספורט חילי טרופר (צילום: ראובן קסטרו) © ראובן קסטרו שר התרבות והספורט חילי טרופר (צילום: ראובן קסטרו)

יש כאן מראית עין בעייתית - קצת אחרי שמיכה שטרית העביר עליך ביקורת נוקבת, אתה רוצה לתת לו תפקיד בעל כוח והשפעה במועצה לתרבות ואמנות. זה יכול להעלות סימני שאלה.

"זה תפקיד התנדבותי והוא האיש המתאים להיות שם. זה הפרמטר היחיד. הוא לא מתמנה לתפקיד כי הוא ביקר אותי. החשש שאתה מביע הוא החשש האינסטנקטיבי כלפי פוליטיקאים. יכול להיות שאני אחר. אם כל הזמן רוצים למדוד אותי על פי מה שהיה בעבר לא נצליח להתקדם. מיכה שטרית הוא האיש הנכון להיות שם. הפרמטר הוא מקצועי עד כדי כך שאפילו אם ביקרת את שר התרבות אבל אתה מתאים להיות האיש שיכול להוביל את המוזיקה הישראלית במועצה לתרבות ואמנות - אתה תהיה שם" (עדכון: לאחר קיום הריאיון עם השר, אמש נמסר מטעמו כי "שטרית ביקש לא להיות במועצה. משהו שלא קשור אלינו כמובן, פשוט מבחינת זמנים שלו").

ומה תשובתך לגופן של הטענות של האמנים האלה וכמה אחרים, שאתה "לא הופך שולחנות" ו"לא נשכב על הגדר" למענם?

"השיטה שלי היא אחרת. הדרך שלי היא אחרת. אני לא אשנה אותה כי אני לא מאמין שדרך אחרת היא הנכונה. הסיבה הראשונה היא ערכית: אני לא אשחק במשחק הצבוע הזה של להגיד מצד אחד 'כמה נורא שהשפה פה אלימה' ו'כמה נורא הפילוג בישראל' ומצד שני להגיד 'בוא נהפוך שולחנות' ואז לדרוך אחד על השני. זה לא עובד אצלי. אם באמת מפריעה לי שפה אלימה או פילוג - אז אני מדבר בשפה אחרת.

"הסיבה השנייה היא פרקטית: אני לא חושב שיש התאמה בין רמת הדציבלים לעוצמת ההישגים. זה לא מוכח. הבחירה שלנו לעבוד בשקט מביאה תוצאות ויש לה סיכוי להביא יותר תוצאות מאשר לצעוק. אני רואה המון פוליטיקאים, לא אכנס לשמות אתם יכולים לנחש לבד, תקראו כמעט כל יום בכותרות הראשיות, ההוא תוקף את ההוא - ואני לא רואה שזה מצליח לפתוח את התחומים שלהם יותר מדי. אנשים עם הרבה יותר כוח פוליטי, הרבה יותר צעקות רמות, והרבה יותר הטחת עלבונות אישיים - לא מביאים תוצאות. שלא תתבלבלו: זה שאני איש מנומס - זה לא אומר שאני עדין. זה שאני איש שמכבד אנשים ולא תתפסו אותי בהתקפה אישית על מישהו - לא אומר שאני לא קשוח. זה לא איזה רכות".

© ראובן קסטרו

"בינתיים התרבות זה התחום היחיד שלא רק שלא קוצץ כספית אלא רק התווסף לו כסף, דבר עם כל מוסדות התרבות בישראל. כולם אסירי תודה שבשנה הכי קשה שהייתה להם אנחנו פשוט מחזיקים להם את הראש מעל המים. לא סתם לא שמעת על מוסד תרבות אחד שנסגר. אני לא מייפה את המצב, עדיין לרובם אין פעילות, רוב האמנים בבית, המצב באמת קשה. אבל לצד זה משרד התרבות מחזיק את כל מוסדות התרבות - העברנו להם את כל הכסף כמו כל שנה, 75 אחוז מקדמות ו-200 מיליון שקלים. הכפלנו את הקרן לאמנים במצוקה. בשקט אנחנו משיגים הרבה יותר מאשר לצעוק. אם אני אצעק כנראה שאני אקבל שתי דקות של מחיאות כפיים מאותם אמנים שתקפו אותי. אבל עולם התרבות לא ייפתח ככה. אם אכתוב פוסט תוקפני על שר הבריאות או על שר האוצר אקבל הרבה יותר לייקים אבל שום דבר לא ייפתח. באופן טבעי שומעים את האמן שצעק, 'למה חילי לא צועק מספיק'. אבל רוב האמנים לא אומרים את זה. רובם בקשר איתי רצוף, בווטסאפ כל הזמן. לא קשה להגיע אליי, אני משתדל להיות חף ממניירות".

שלשום פורסם בחדשות 12 שגנץ החליט להקים ועדת חקירה במשרד הביטחון לנושא הצוללות. תמכת בהחלטה הזו?

"אני חושב שזאת החלטה נכונה. זאת סוגיה שמעלה הרבה שאלות קשות שחשוב לבדוק. מי שלא אמור לדאוג באמת - שלא ידאג. נשמע שיש לא מעט אנשים שכן מודאגים מהדבר הזה. זאת ועדת בדיקה בתוך משרד הביטחון, היא מוגבלת במה היא יכולה לבדוק, לכן גם לוקח זמן עד שייפתרו כל הסוגיות המשפטיות פה. אני מניח שאם במשרד הביטחון יהפכו אבנים וימצאו דברים, האדוות של זה יכולות להתגלגל לכל מיני מקומות".

אתה לא חושב שפרשת הצוללות מחייבת הקמת ועדת חקירה ממלכתית?

"קשה לי לחזות מה יהיה. צריך למצות את העבודה של הוועדה הזו. אני מניח שאם יעלו שם דברים חמורים... לא יודע אם זה יתפתח לוועדת חקירה או לחקירת משטרה, אנחנו לא יודעים לאן זה יגיע. כרגע נכון לעשות את הבדיקה הזאת. אני שמח ששר הביטחון לא רק מדבר אלא גם עושה".

© ראובן קסטרו

אנחנו נמצאים השבוע שנה בדיוק לפני מועד הרוטציה. אתה חושב שגנץ יהיה ראש ממשלה שנה מעכשיו?

"אני לא פרשן פוליטי. אני לא יודע מה יהיה. אני יודע מה צריך להיות - שגנץ יהיה ראש ממשלה. כי יש הסכם, כי יש ממשלת אחדות, כי השותף אמר שזה יהיה בלי טריקים ובלי שטיקים. מכל הסיבות זה צריך לקרות. אם זה יקרה או לא? צריך לחכות בסבלנות".

נתניהו אמר "בלי טריקים ובלי שטיקים", אבל היה מצדו הרבה מאוד משניהם.

"התחושה היא שהשותף שלנו עוד לא התעלה לגודל הרגע. הוא התעלה לרגע שם בנאום יפה, אבל מאז שהממשלה הזאת קמה היא לא עובדת כמו שצריך. ואין פה סימטריה. לפעמים מוצג ש'כחול לבן והליכוד לא מסתדרים ביניהם'. אבל יש הסכם - הוא לא נחתם לפני עשרים שנה והמציאות השתנתה מאז. הוא נחתם לפני 9 חודשים בתוך המשבר הזה, עם כל הנתונים האלה, ומבחינתי זה עצוב שראש הממשלה לא מצליח להתעלות לגודל הרגע הזה. יש משבר חריג בכל קנה מידה. ההשפעות של המשבר הזה הן עצומות. לכן מה שצריך עכשיו זה לחבר את המדינה הזאת ביחד ולהתעסק בבריאות ובכלכלה. כל עיסוק אחר בא ממניעים זרים".

היית אחד הדוחפים לממשלת האחדות הזאת. איך היום אתה מסתכל על זה בדיעבד?

"אני לא חושב שזה שלב של סיכומים. בסוף כשאתה בוחר בעמדת הנהגה אתה צריך לבחור בין אלטרנטיבות. האמת היא שעמדו שתי אפשרויות - או בחירות אחרי שלוש מערכות בחירות ללא הכרעה, בתוך משבר עם מיליון מובטלים ומאות מתים. היום אנחנו מדברים על אלפי מתים; החלופה השנייה הייתה להקים ממשלת אחדות. אני גדלתי בבית שבו אף פעם לא מתחרטים כשמתגייסים לטובת המדינה. אני התגייסתי למען המדינה. בני גנץ התגייס למען המדינה. שמנו את המשקעים בצד. אמרנו שהדברים האישיים שלנו לא צריכים לנהל אותנו. יש פה מדינה שצריכה אותנו. לכן באותה נקודת זמן התגייסנו להציל את המדינה מבחירות רביעיות. כל אחד יכול לדמיין מה היה קורה במשרדים שאנחנו מחזיקים בהם אם לא היינו שם. איך היתה הממשלה הזאת נראית בלי השיוויוניות הזאת. אני לא מתרגש מהציניות ומהביקורת. בסוף יש פה מדינה, ואני מרגיש שאנחנו מצליחים להתעלות לצורך של המדינה ולשים אינטרסים אישיים בצד. מה האינטרס של המדינה - זו השאלה היחידה שאנחנו שואלים את עצמנו בבוקר. מקווה שגם האחרים יתגייסו".

© ראובן קסטרו

סליחה על השאלה הקנטרנית, אבל אם באמת "ישראל לפני הכול" בעיניך ובאמת בני גנץ, למה להתעקש על הרוטציה אם היא מכשול שעלול לפרק את הממשלה?

"זו לא התעקשות על הרוטציה. זו התעקשות על לעשות מה שטוב למדינה. היה עם חצוי, שלוש מערכות בחירות ללא הכרעה. כדי לחבר אתה עושה פריטטיות - גם בתפקיד ראש הממשלה. ושילמנו מחירים, גם פוליטיים וגם ערכיים. אנחנו לא חשבנו שראוי שראש ממשלה עם כתבי אישום יכהן. העמדה שלנו לא השתנתה. יכולנו ללכת ולטרוק את הראש בקיר - ועכשיו הייתם רואים באיילון שלטים של קמפיינים - או להתגייס. אבי ידאג למשרד המשפטים, אני פה אשמור על התרבות, יועז ישמור על תקשורת חופשית, ובני ישמור על הביטחון של המדינה. זאת הייתה הבחירה שלנו, והיא ארוזה בתוך אחדות.

"אני אגיד לכם יותר מזה - כשרציתי ממשלת אחדות אני לא רציתי אחדות עם ביבי. רציתי אחדות עם שני מיליון אנשים שלא בחרו בי, שחושבים אחרת ממני. יש ערך ללהיות ביחד. יש פה עם שבור. היה עכשיו את האירוע הזה מול משפחת פרקש. אל מול הקולות האלה, הדבר הנכון הוא שההנהגה תגיד - אנחנו הולכים ביחד. לכן זה כל כך מאכזב שבנקודת הזמן הזו היד המושטת שלנו לא פוגשת יד אחות. זה מישהו שכל הזמן כן, לא, כן, לא. הוא לא קיבל את ההכרעה האמיתית של שותפות".

למה ביבי לא קיבל את הכרעה האמיתית של שותפות לדעתך?

"התחושה היא שעניינים אישיים שלו משפיעים על השיקולים הציבוריים שלו. הדוגמא הכי בולטת זה תקציב המדינה. על כל דבר אחר אפשר לתת פרשנויות. חתמנו על הסכם של תקציב דו שנתי תוך 100 יום מזמן הקמת הממשלה. הוא כבר החל להפר את זה. עדיין רוב מוחלט של כלכלנים אמרו שהדבר הנכון זה תקציב דו שנתי. אבל היו גם כאלה שאמרו שאולי יש אי ודאות ושווה לחכות. עכשיו כשאנחנו מדברים באמצע נובמבר אין כלכלן אחד ואין פוליטיקאי אחד מימין או משמאל שיגיד לך שהדבר הנכון לישראל זה לעשות תקציב לשבוע, ובתקופת חנוכה לחלק כמו דמי חנוכה. אין אחד שחושב ככה. הם איבדו את הבושה ועכשיו מודים שזה פוליטי. ומה המחיר הפוליטי של מדינה בלי תקציב, שבה התקציב האחרון עבר במרץ 2018? ויש משבר באמת יוצא דופן. אנחנו נמצאים בתוך משבר רע, עם מיליון מובטלים. במצב כזה להגיד - אני לא מביא תקציב מדינה כי אני רוצה לשמור לעצמי תחנת יציאה - זה להגיד הטובה האישית שלי עומדת לפני הטובה של 9 מיליון אזרחים. המובטלים לא מתחלקים למצביעי ליכוד או כחול לבן. והם צריכים לדעת שהם משלמים מחיר על החלטות שנובעות ממניעים אישיים".

החברים של נטאשה באולפן וואלה, אוקטובר 2019 © ראובן קסטרו החברים של נטאשה באולפן וואלה, אוקטובר 2019

מה המועד שאתה שם כדד ליין סופי?

"אני לא מתעסק באולטימטומים. המציאות היא האולטימטום פה. המציאות קובעת שאם עד ה-23 בדצמבר אין תקציב מדינה - מתפזרים. זה נכון שאתה מבין כבר כמה שבועות לפני אם יהיה תקציב או לא כי תקציב זה לא משהו שאפשר בלילה האחרון לפתור. צריך לבנות אותו. אבל לנקוב בתאריכים זה סתם מיותר. בסוף זה לגלגל אליהם את השאלה. זה לא מונח אצלנו אלא אצל נתניהו, הוא צריך להחליט אם הוא בוחר בטובת המדינה או בטובתו האישית".

אתה מתכוון להתמודד בבחירות הבאות?

"כן".

אתה בקשר עם לפיד. אתה רואה מצב להחייאת הקשר בין כחול לבן ליש עתיד?

"קודם כל אני חבר של יאיר לפיד. את תוכן השיחות בינינו אני אשאיר בינינו. אני לא חושב שזה על הפרק".

אז מה האופציה הפוליטית שנראית לך כרגע?

"כחול לבן תרוץ. אני מניח שיהיו חיבורים כאלה ואחרים. אני בספק אם זה יהיה עם יש עתיד אבל אני עוד לא בתודעה של הבחירות. מבחינתי אני עוד לא במערכת בחירות. כל זמני מוקדש לתפקידי כשר התרבות והספורט".

מה אתה חושב על חולדאי ועל איזנקוט שעשויים להצטרף למירוץ הפוליטי?

"זה תמיד טוב כשאנשים טובים מצטרפים לפוליטיקה. כרגע זה יותר ספקולציות".

שר התרבות חילי טרופר לצד שר הביטחון וראש הממשלה החלופי בני גנץ, כשיצא למפגינים מעולם התרבות שהפגינו מחוץ לביתו בראש העין בעקבות הקפאת עולם התרבות בימי הקורונה (צילום: ראובן קסטרו) © ראובן קסטרו שר התרבות חילי טרופר לצד שר הביטחון וראש הממשלה החלופי בני גנץ, כשיצא למפגינים מעולם התרבות שהפגינו מחוץ לביתו בראש העין בעקבות הקפאת עולם התרבות בימי הקורונה (צילום: ראובן קסטרו)

בתעשיית התרבות יש כעס רב ומוצדק על כך שמשרד הבריאות פרסם שוב ושוב מתווים שמציבים את התרבות בשלב האחרון.

"בוא נעשה סדר. אני נכנסתי בחודש מאי לתפקיד, ובגדול אז כמעט כל המשק היה פתוח ורק עולם התרבות היה סגור. היתה אז צעקה. מהר מאוד עבדנו על לפתוח כמה שיותר מהר את עולם התרבות ועל יצירת מענים כספיים שאמורים לפגוש את האמן בקצה. ביוני עולם התרבות החל להיפתח. באוגוסט היו מלא מופעים בחוץ. וכבר אושר גם לאולמות להיפתח במתווה שבנינו. חלק הספיקו, חלק לא הספיקו. באותם שבועיים היו מעל ל-437 מופעים באולמות סגורים, ועוד אלפי הופעות בחוץ".

אבל זה נמשך רק שבועיים.

"היה שיברון לב גם לי לראות את זה נסגר, ונכנסנו לסגר שני. במהלך הסגר באמת התפרסמו כל פעם המתווים של משרד הבריאות. בהתחלה הם באמת שמו את התרבות בסוף. היו תשעה שלבים, שמונה, שבעה, וכל פעם התרבות היתה בסוף עם גני האירועים והפסטיבלים. מאז אנחנו כל הזמן עם משרד הבריאות ברמה היומית, לא כמליצה. אמרנו שצריך לשנות את הפרדיגמה. במשרד הבריאות בדרך כלל חושבים שתרבות זה מופע ענק בהאנגר 11, זה אולם תיאטרון מלא מפה לפה, התקהלות, אלף איש, ועוד פעם זורקים את התרבות לסוף. אמרנו למשרד הבריאות שאין תרבות אחת, ושהיא מאוד מגוונת. תרבות זה עתיקות, זה אתרי מורשת, זה מוזיאונים, זה ספריות, זה מופעים קטנים, זה מופעים גדולים, זה בתי הספר למשחק. הסיכום העקרוני שלנו עם משרד הבריאות זה שבכל פעימה ייפתח משהו מעולם התרבות. זה נכון ערכית, חברה בלי תרבות ורוח היא חברה לא בריאה, וזה נכון כלכלית לעשרות אלפי אנשים, וזה נכון בריאותית. אני משוכנע שעולם התרבות הוא העולם עם הדי-אן-איי הכי בטוח שיש, יותר מבתי מסחר, יותר מבתי ספר. אתה מזמין כסא מראש, יושב בכסא שאמרו לך, לא מוריד מסכה, אין אוכל - אם כל המקומות היו מקפידים על ההנחיות כמו עולם התרבות לא היתה עליה בתחלואה. אמרתי את זה ליולי אדלשטיין. בכל פעימה משהו מעולם התרבות ייכנס. בפעימה שהייתה פתחנו את רשות העתיקות ואתרי המורשת".

עם כל הכבוד, אתרי המורשת הם ממש רחוקים מלב עולם התרבות.

"נכון שהם לא לב לבה של התרבות. אבל גם לא נפתח לב לבו של העולם הישראלי. רוב המשק הישראלי סגור".

שרת התרבות לשעבר מירי רגב ושר התרבות חילי טרופר (צילום: מירי שמעונוביץ, לע © לשכת העיתונות הממשלתית שרת התרבות לשעבר מירי רגב ושר התרבות חילי טרופר (צילום: מירי שמעונוביץ, לע

למה באופן תמוה מרכזי ביג ההמוניים נפתחים, ומוסדות תרבות שנראים כבטוחים הרבה יותר כמו מוזיאון פתח תקווה לאמנות שאליו מגיעים רק עשרות אנשים ביום - סגורים?

"רוב המשק הישראלי סגור. רוב המסחר בישראל סגור. רוב הקניונים סגורים. רוב תלמידי ישראל עוד לא חזרו ללמוד. רוב מקומות העבודה נסגרו. זה לא אומר שאני מרים ידיים אבל צריך להישיר עיניים למציאות. זה סיפור ארוך וקשה. אנחנו עכשיו מתעקשים שכשייפתחו הקניונים יפתחו גם את המוזיאונים והספריות. בגדול, יש לנו סיכום עקרוני עם משרד הבריאות שזה מה שיקרה, גם אם למדתי שעד שזה לא סגור - זה לא סגור. אחרי זה יגיע השלב של בתי הקפה והמסעדות, ואז אנחנו מתעקשים שתהיה פתיחה של מופעים קטנים. לא כל הפרטים סגורים. בשלב חמש או שש אולי ייכנסו האירועים הגדולים".

היו לך לעיתים תהיות אם יש התנכלות כלשהי מצד נתניהו ועושי דברו לעולם התרבות כי השר הוא מכחול-לבן, או אולי דווקא מפני שאנשי התרבות נתפסים כשמאלנים?

"אני מכיר את התזה הזאת. אני לא זיהיתי את זה. אני לא מרגיש שהמאבק שלי בממשלה הוא מאבק פוליטי. המגפה היא אמיתית. זה לא שאני לא חושב שלפעמים בתוך הממשלה לא מתערבים שיקולים פוליטיים. גם אני יודע לעשות פוליטיקה אם צריך. כל מה שיעזור לעולם התרבות".

בריאיון לקלמן וליברמן אמרת "נמנענו מסגר דיפרנציאלי כדי לא להרגיז את החרדים". האמירה הזאת מטרידה כי היא מחזקת את החשד שבממשלת נתניהו פעמים רבות השיקולים הפוליטיים גוברים על השיקולים הבריאותיים הענייניים.

"השיחה הייתה אחרי החגים, ואז אני, איש דתי, לא הסתרתי את דעתי - שצריך לסגור את בתי הכנסת אם יש סגר. למרות שזה יום כיפור, וזאת פעם ראשונה בחיי שבה לא הייתי ביום כיפור בבית כנסת. בתפיסת העולם היהודית שלי אין יותר חשוב מפיקוח נפש. לכן בעיני היה נכון לסגור. לצערי, בממשלה, משיקולים שהם לא בריאותיים בעיני, נכנעו לדבר הזה. בהקשר הזה אמרתי את הדברים. אני חושב שהדרך היחידה להתמודד עם המגפה הזאת, שתלווה אותנו לפחות עוד כמה חודשים, מבלי לעבור מסגר לסגר, זה שמי שירוק - לפרגן לו ולפתוח אותו, ומי שאדום - לסגור ולעזור לו. חייבים לעבור למודל דיפרנציאלי. גם בעולם התרבות. אם עיר היא ירוקה ואם אנשים עשו בדיקות - הם יכולים ליהנות מופע תרבות. זו עמדתי, היא לא תמיד מתקבלת".

© ראובן קסטרו

אם לא יהיה זינוק בתחלואה, מתי להערכתך ייפתחו הופעות? הצגות? קולנוע?

"למדתי להיזהר. כל אמירה לא תהיה מבוססת. מה אני יכול להגיד? שזה לא אפס או מאה. כנראה שתרבות במובן של הופעות ענק ייקח הרבה יותר זמן לחזור ממה שרצינו וקיווינו. יותר ריאלי לעבוד על חזרה של מופעים קטנים, של מוזיאונים, וחזרה של דברים בצורה יצירתית או אחרת או מיזמים כאלה. שמנו מיליונים על הופעות בבתי אבות, במחלקות קורונה או בתרבות המשודרת. היינו בצילומי הסרט החדש של אבי נשר, כל המדינה סגורה ויש פה צילומים של קולנוע.

"אנחנו במשא ומתן מתקדם עם משרד הבריאות להקמת מתחם תרבות ירוק מיוחד למופעים באילת, שהיא אי ירוק", מגלה השר טרופר. "כנראה שזה יהיה במתחם נפרד מבתי המלון שירכז הרבה מופעים. אנחנו עובדים עם העירייה. מדובר בפיילוט וברור שנרצה להרחיב אותו. אנחנו בשלב מאוד מתקדם, הגשנו כבר מתווה מפורט ומסודר. זה עוד לא אושר, הפרטים ומועד ההפעלה לא נסגרו וזה לא יהיה מיידי, אבל שר הבריאות הביע נכונות לקדם את הדבר הזה. זה יהיה די דומה למודל שעבד במופעים בחוץ, בקפסולות של עד עשרים אנשים, מרחק של שני מטרים, כניסות נפרדות, מסיכות וכו'. הם כאמור קיבלו את המתווה, עכשיו אנחנו בהערות על המתווה ועל המועד שבו הוא יתחיל לפעול. הם בגדול רוצים שאילת תתחיל עם המלונות, ולראות מה קורה".

דווקא במשבר הקורונה, כשהאמנים בקשיים כלכליים עצומים, באופן תמוה לא הוציא משרד התרבות ב-2020 את הקול הקורא של הקרן ליוצרים עצמאיים, וכספי התמיכות של זוכי הקרן מ-2019 חולקו באופן חלקי בלבד. בנוסף, לא חולקו כמעט בכלל פרסים שנהוג לחלק במשרד התרבות ומסייעים לאמנים לשרוד.

"זה נכון שהיוצרים העצמאיים לא קיבלו מענה מספיק טוב בשנת 2020 ונכון שלא חולקו פרסים. אלה החלטות שהתקבלו טרום זמני, וזה תהליך מאוד ארוך. לא היה מספיק זמן בתוך אי הוודאות הזאת לייצר את זה מחדש. אמרתי שהמענה הזה יחזור ב-2021. אני מאוד מאמין בחלוקת פרסים, היא מאוד חשובה בעיני. אני נזהר מלשפוט את יוסי שרעבי (מנכ"ל משרד התרבות לשעבר - ש"ב) שהחליט טרום זמני שאין פרסים השנה. ובקרן ליוצרים עצמאיים היה מכרז שבו התקשרו עם חברה שהתברר שהתקורות שלהן הזויות. נתתי להם הנחיה לצאת למכרז חדש שבסופו אין תקורות מופרכות כאלה".

© ראובן קסטרו

קודמתך בתפקיד, מירי רגב, באמת תרמה לפריפריה כפי שטענה שעשתה?

"אני מזדהה עם התפיסה של מירי רגב שתרבות היא זכות שמגיעה לכל אחד. תמיכה בתרבות בפריפריה היא סופר חשובה. אני לא רוצה לדבר על מה שמירי עשתה. אני יכול להגיד שבתפיסה שלי אתה צריך לייצר תשתיות בפריפריה. זה האתגר הגדול. הדוגמא המוכרת היא תיאטרון דימונה או תיאטרון באר שבע, שהוספנו לו עכשיו כסף על תשתיות. חשוב שלא רק תרבות מהמרכז תגיע לפריפריה אלא גם לדאוג שבפריפריה ייצרו קולות ייחודיים שרק הם יכולים לייצר".

כשר התרבות והספורט, מה דעתך על מינויה של מנכ"לית הבימה לשעבר, אודליה פרידמן, לתפקיד מנכ"לית הפועל תל אביב? פרידמן ספגה ביקורות קשות מאוד בדו"ח מבקר המדינה בשנת 2016 על אופן ניהול הבימה, בית המשפט המחוזי השעה את סמכויותיה כמנכ"לית ובהמשך פוטרה מהבימה.

"אני חושב שזה מהלך מאוד תמוה. זה גוף פרטי והוא יכול למנות את מי שהוא רוצה אבל לדעתי זה מהלך תמוה".

מה חשבת על סערת עדי ביטי?

"אני אומר לכם בכנות - לא ראיתי את הקליפ. אני נזהר מלהגיד עמדה עקרונית. ראיתי שהיה על זה רעש. מה שבטוח הוא שכל אישה יכולה להתלבש איך שבא לה. איך היא מתלבשת זה לא תירוץ לשום דבר. ברור שצריך לשמור על כבודן של נשים".

בתוך המשבר הגדול הזה, הצלחת גם לגבש תכניות וחזון למשרד התרבות ליום שאחרי הקורונה?

"באופן טבעי הקורונה תופסת חלק מרכזי של היום יום שלנו, אבל אנחנו מקפידים לעשות גם דברים תשתיתיים. אנחנו עוברים פה על כל תקנות התמיכה של המשרד, שזה טיפה פחות רועש ציבורית אבל זאת דרך לבטא את סדרי העדיפויות שלך. יש הרבה אבנים ששנים לא הפכו אותם, לא תמיד מתוך זדון. לדוגמא, לי נורא חשוב שיהיו אנשים עם מוגבלות בחברה בכלל וגם בעולם התרבות. לכן תהיה תקנה שמתמרצת גם מוסדות כמו 'נא לגעת' וגם העסקה של אנשים עם מוגבלות. אנחנו מכינים תימרוצים ותקנות שנוגעים להעסקת נשים. ועובדים על הוספת אחוזים לגופים על הטמעת נורמות נגד הטרדה מינית".

תחושה של משמעות. טרופר (צילום: ראובן קסטרו) © ראובן קסטרו תחושה של משמעות. טרופר (צילום: ראובן קסטרו)

כשאתה קם בבוקר, אתה נהנה לבוא לעבודה?

"אני לא יודע אם ההגדרה היא הנאה אבל יש תחושה של משמעות. קשה ליהנות בתקופה כזאת. הקורונה פוגעת בהכול, בטח בעולם התרבות. אני גם בא עם בית עם תודעה היסטורית. להיות שר בממשלת ישראל יש לזה ערך, להיות בעמדה שאני יכול לעשות פה טוב זה זכות בעיני. כשאני קם אני לא מתעסק בעוד כמה זמן יש לי או מה מבאס אותי. אני מתעסק במה אני יכול לעשות היום יותר טוב בשביל התרבות. וגם יש לי פרופורציות. בסוף אני קם בבוקר ויש לי פרנסה והמשפחה שלי בריאה. יש כל כך הרבה משפחות בישראל שאת המשפט הפשוט הזה לא יכולות להגיד על עצמן. אנשים מאבדים את הפרנסה שלהם, אנשים חולים, אנשים מתים. אני בטח לא אבוא בתלונות".

עוד מוואלה!

image beaconimage beaconimage beacon