אתה משתמש בגרסה ישנה יותר של הדפדפן. לחווית MSN הטובה ביותר, השתמש ב-גרסה נתמכת.

באיום נקמה אחד, הג'יהאד מבסס משוואה חדשה מול ישראל

סמל של הארץ הארץ 05/08/2022 עמוס הראל

באיום נקמה אחד, הג'יהאד מבסס משוואה חדשה מול ישראל

בשעה שהציבור בעוטף עזה מאס בסגר, צה"ל נערך לפיגוע ולאפשרות שיצטרך לצאת למבצע אווירי בן כמה ימים ■ התמרון החדש של חיל האוויר כולל רכש מטוסים מעט פחות מתקדמים ■ והרווח מפריחת ענף ייצוא הנשק בשנים האחרונות יכול להביא לישראל גם הישגים מדיניים

August 05th, 06AM August 05th, 08AM

קשה היה לקנא השבוע באלוף פיקוד הדרום, אליעזר טולדנו. ביום שני בערב הוא נקלע לדילמה מורכבת. אחרי מעצרו של בסאם א־סעדי, ראש הג'יהאד האיסלאמי בג'נין, סערו הרוחות בשטחים בעקבות הפצת סרטון שבו נראו לוחמי משמר הגבול, מלווים בכלב תקיפה, גוררים את הבכיר הפלסטיני על הקרקע. בד בבד, פשטו בגדה וברצועה שמועות שלפיהן הוא בכלל נהרג בעת המעצר. המודיעין הישראלי התריע בדבר כוונת נקמה מיידית של אנשי הארגון בעזה. הסיכון נגע בעיקר לתושבי היישובים הקרובים לגדר הגבול בעוטף עזה, החשופים לירי טילים נגד טנקים (נ"ט) ולפיגועי צליפה.

בהמלצת טולדנו, ובאישור הרמטכ"ל, שר הביטחון וראש הממשלה, הוטל סגר חלקי על היישובים. פעילות חברתית תחת כיפת השמיים בוטלה, כבישים נסגרו לתנועה, ותושבים הסתגרו בבתיהם. רבים אחרים, שעדיין נושאים עמם מועקות נפשיות כבדות מסבבי לחימה קודמים, מיהרו לעזוב את היישובים. לא זו הדרך שבה ביקשו לבלות עם ילדיהם את החופש הגדול. הופסקה גם התנועה במסילת הרכבת בקטע שבין שדרות לאשקלון, שבמפגן עילאי של תבונה נסלל בחלקו בציר החשוף לירי נ"ט מן הרצועה, אחרי ההתנתקות.

חיילים בעוטף עזה, אתמול. ביממה הראשונה התושבים היו סבלניים. התקבל הרושם כי הצבא נוקט צעד הכרחי, מתוחם בזמן אליהו הרשקוביץ © סופק על ידי הארץ חיילים בעוטף עזה, אתמול. ביממה הראשונה התושבים היו סבלניים. התקבל הרושם כי הצבא נוקט צעד הכרחי, מתוחם בזמן אליהו הרשקוביץ

ביממה הראשונה, התושבים היו סבלניים. איש לא רוצה לחשוב על האפשרות של ילד הרוג מטיל נ"ט שישוגר אל מכונית משפחתית, מה גם שהתקבל הרושם כי הצבא נוקט צעד הכרחי, מתוחם בזמן. כיוון שהמתווכים, אנשי המודיעין המצרי, התקשו לחלץ מחמאס התחייבות נחרצת לעצור פעילות של הג'יהאד האיסלאמי, גבר חוסר השקט. עד שלשום בערב כבר היה נדמה כי פקעה לגמרי הסבלנות בעוטף. מה שנתפס תחילה כצעד חירום מוגבל ומתבקש, כבר נראה כגזירה שהציבור אינו מוכן לעמוד בה. ככל שמצב החירום מתארך, מחריף המלכוד: איך יוצאים מהמצור בלי לחשוף אזרחים לפגיעה? בעייתית במיוחד העובדה שאיש מהבכירים שמעל טולדנו בשרשרת לא דאג לתווך את השיקולים בגלוי לציבור, עד אתמול בצהריים. וגם אז, הם הסתפקו בשיגור איומים אל הצד השני.

כרגע נראה שהכוננות הגבוהה תימשך לאורך כל סוף השבוע, לפחות. הג'יהאד מתכוון כנראה לפעול, חמאס משך את ידיו מן העניין וגם המודיעין המצרי אינו מנבא פתרון מהיר, לנוכח שורת דרישות מרחיקות לכת שהציב בפניו הג'יהאד. ישנה כרגע בהחלט אפשרות שיתממש פיגוע של הג'יהאד ושישראל תגיב עליו במבצע אווירי בן ימים אחדים, אשר יתמקד בארגון זה מתוך תקווה להשאיר הפעם את חמאס מחוץ לגבולות העימות. בפעם האחרונה זה קרה במבצע "חגורה שחורה" בעזה, בנובמבר 2019.

אין מנוס מלהזכיר את העובדה שבמשבר הפתאומי ברצועה מטפלת ממשלת מעבר במתכונת חדשה, הנמצאת בפתחה של תקופת בחירות. היא מאותגרת מימין בידי אופוזיציה המציגה מצג שקר שלפיו כשהליכוד עוד היה בשלטון, כל האיומים הביטחוניים הוסרו בנחישות ובתקיפות. וזו גם ממשלה שבה העומד בראשה, יאיר לפיד, ושר הביטחון, בני גנץ, מתחרים כמעט על אותה משבצת פוליטית ואינם מסתירים את איבתם העזה זה לזה. המתיחות ברצועה, שעדיין יכולה לחלוף בקרוב, מתווספת למלכוד שטרם נפתר לחלוטין מול חיזבאללה, סביב קביעת הגבול הימי בלבנון. מזכ"ל הג'יהאד, זיאד א־נחאלה, נמצא השבוע בטהראן. אפשר להניח שמארחיו די מרוצים מהלחץ הכפול שבו נתונה ישראל.

בכל שבוע שבו לפיד יושב בלשכת ראש הממשלה, הוא צובר עוד נקודות בסקרי דעת הקהל בדבר עצם התאמתו לתפקיד — וסוגר מקצת מהפער מיריבו המרכזי, בנימין נתניהו. אבל ראשי ממשלה בישראל נבחנים בעיקר על תפקודם במצבי משבר ביטחוני ושם הם יכולים לאבד את עולמם. אם לפיד שכח זאת, הוא תמיד יכול לשמוע מחברו אהוד אולמרט על חוויותיו בקיץ 2006.

לפיד, בשבוע שעבר. ראשי ממשלה בישראל נבחנים בעיקר על תפקודם במצבי משבר ביטחוני, ושם הם יכולים לאבד את עולמם תומר אפלבאום © סופק על ידי הארץ לפיד, בשבוע שעבר. ראשי ממשלה בישראל נבחנים בעיקר על תפקודם במצבי משבר ביטחוני, ושם הם יכולים לאבד את עולמם תומר אפלבאום

אפשר להבין מה מרוויח הג'יהאד האיסלאמי מכל הסיפור. במחי איום נקמה אחד, הארגון מבסס לכאורה משוואה חדשה. ישראל מפריזה לטעמו במעצרים בגדה — והוא מצליח לסגור לפעילות את יישובי העוטף. בד בבד, נחשפה בחולשתה הטענה המופרכת של צמרת צה"ל בדבר ניצחון מוחץ שהושג כביכול במבצע "שומר החומות". אם הארגונים הפלסטיניים כה חלשים ומורתעים מאז הלחימה, מדוע הם מעזים לאיים ומדוע ישראל מרגישה צורך להתקפל? הקשר בין התושבים לאלוף הפיקוד ולמפקד אוגדת עזה טוב מאוד בדרך כלל. אבל יש גבול עד כמה אפשר למתוח את עצביהם. יידרש מוצא בקרוב.

ככל שמצב החירום מתארך, מחריף המלכוד: איך יוצאים מהמצור בלי לחשוף אזרחים לפגיעה?

אדיר בע"מ

בתקופה הקרובה ידונו מערכות הביטחון של ישראל וארצות הברית בעסקת נשק חריגה. ישראל מעוניינת לשלם ליצרנית המטוסים האמריקאית לוקהיד מרטין כמיליארד דולר, מכספי הסיוע הביטחוני האמריקאי. הפעם, התשלום לא אמור לבוא בתמורה לעוד מטוסי קרב חדשים מדגם אף–35 ("אדיר") עבור חיל האוויר, אלא כדי לרכוש מערכות תומכות, מגוונות (אופיין המפורט לא דווח). הן אמורות לסייע בפעילותן של שתי טייסות האף–35 שכבר מקים החיל. משרד הביטחון שלח באחרונה מכתב בקשה בעניין זה לממשל ביידן.

עסקת רכש ה"אדיר" כוללת עד היום 50 מטוסים, שאספקתם החלה בשנת 2016 וטרם הסתיימה. המהלך הטבעי, כדי להצטייד בכמות מספקת של מטוסי קרב בהתאם לצרכי חיל האוויר, היה לחתום כעת על הסכם לרכש טייסת נוספת ובה 25 מטוסים, צעד שאושר עקרונית גם בקונגרס האמריקאי. אולם, המו"מ על כך בין הממשלות מתמהמה זה תקופה ארוכה. מאחורי ההחלטה הישראלית, להסתפק בשלב זה ברכש של מערכות נוספות ולא של עוד מטוסים, עומד גם תסכול מסוים. מערכת הביטחון קיוותה בתחילה לקיים תהליך הרבה יותר מהיר של אינטגרציה למערכות וחימוש מתוצרת ישראל, בתוך מטוסי האדיר שנרכשו מהאמריקאים. זה טוב לתעשייה המקומית ובמיוחד טוב לחיל האוויר הישראלי, שיצטייד ביכולות ייחודיות שאינן עומדות לרשות חילות אוויר אחרים. אולם, הממשל מערים קשיים לאורך השנים וקצב הטמעת המערכות הללו נמוך במיוחד.

להחלטה על רכש האף–35, שהתקבלה ב–2010, קדמה התלבטות מקצועית, שהדהדה את מקצת הביקורת שהושמעה על המטוס בחו"ל. תהליך הפיתוח של האדיר לווה בעיכובים והיו מי שראו בפרויקט "פיל לבן" שדינו להיכשל. כיום, המחלוקת הזו דעכה. בכירי צה"ל וחיל האוויר מרבים בשבחיו של המטוס, כפי שעושים גם עמיתיהם האמריקאים.

מטוס אף-15 בבסיס עובדה, באוקטובר. מסתמן שטייסת הקרב הבאה שירכוש חיל האוויר לא תכלול אף–35, אלא מטוסים שיהוו גרסה מעודכנת בהש... אוהד צויגנברג © סופק על ידי הארץ מטוס אף-15 בבסיס עובדה, באוקטובר. מסתמן שטייסת הקרב הבאה שירכוש חיל האוויר לא תכלול אף–35, אלא מטוסים שיהוו גרסה מעודכנת בהש... אוהד צויגנברג

ועדיין, הכיוון המסתמן כעת הוא שטייסת הקרב הבאה שירכוש חיל האוויר לא תכלול אף–35, אלא מטוסים שיהוו גרסה מעודכנת בהשוואה לאף–15איי ("רעם"), מתוצרת בואינג, מטוס שבו החלה ישראל להצטייד עוד בשנת 1998. האף–15 בגלגולו החדש יהיה יקר יותר מהאף–35, שמחירו ירד עם השנים, בניגוד גמור לתחזיות הפסימיות שהושמעו עם רכישתו. אולם, תומכי ההחלטה מבליטים יתרונות ספציפיים של האף–15, אף שאינו בעל יכולות "חמקניות" כמו מתחרהו החדיש יותר. מדובר, בין השאר, על יכולות נשיאת חימוש כבד יותר לטווחים רחוקים יותר. שיקול נוסף נוגע למועד האספקה. בישראל מעוניינים ללחוץ על הממשל להקדים את ההצטיידות במטוסי האף–15 הראשונים לשנת 2026 או לשנה שאחריה.

הסיבה ברורה: צי מטוסי הקרב הישראלי הולך ומתיישן, ונשען בחלקו על מטוסים שנרכשו עוד בשנות ה–80. במשך העשור הנוכחי, יהיה צורך בטיחותי לפלוט את חלקם מן השירות ולכן יש למצוא להם בדחיפות תחליפים. כך או כך, סד"כ (סדר כוחות) מטוסי הקרב שברשות חיל האוויר צפוי להצטמצם על פני העשור הקרוב. נכון שמטוס חדש, ובוודאי האדיר, מסוגל לעשות דברים רבים שלא חלמו עליהם במטוסי קרב מהדור הקודם. ובכל זאת, בתוך מערכת הביטחון מתקיים דיון ער על קביעת "הקו האדום" של מספר המטוסים הדרוש.

ישנם בכירים לשעבר במערכת הסבורים שהצמרת הביטחונית הנוכחית מותירה לעצמה שולי ביטחון צרים מדי. השיקולים הללו קשורים גם בסוג התרחישים המבצעיים: אין דין מלחמה בעזה, תוך עליונות אווירית מוחלטת, כדין עימות עם חיזבאללה המצויד במערך הגנה אווירית רחב. ואם, בתרחיש קיצוני כלשהו, תחליט ישראל שהיא חייבת לתקוף את אתרי הגרעין האיראניים, יידרשו למלחמה כזו, אם תתארך, הרבה יותר מטוסים.

כיום קצב ההצטיידות במטוסי האדיר נמוך. הוא ירד משישה מטוסים בשנה לשלושה מטוסים, הרבה פחות מהנדרש. זה קשור בהקצאות פנימיות של צה"ל, מתוך תקציב הסיוע האמריקאי, שלדברי מקורות בכירים התפרסו על פני יותר מדי יעדי רכש, במקום ליצור סדר עדיפויות ברור בנבחרת אמצעי הלחימה. קיימת ביקורת גם על סעיפי רכש ספציפיים. כך, ישראל קונה מדי שנה בארה"ב דלק סילוני למטוסים במאות מיליוני דולרים, מתוך הסיוע הביטחוני.

חרף הכיוון המסתמן, להעדפת רכש של טייסת אף–15, הכוונה במשרד הביטחון ובצה"ל היא לרכוש בהמשך הדרך טייסת שלישית של אף–35. ולמרות ההישענות הגוברת על מל"טים — חיל האוויר חנך שלשום טייסת מל"טים חדשה — אין כרגע סימנים לכך שהמל"ט ידחוק הצדה כליל את מטוס הקרב בעשורים הקרובים. בכירי החיל, טייסים כולם, ימשיכו לדחוף לרכש מסיבי של מטוסים מאוישים בעתיד הנראה לעין.

נשק להמונים

הסבל הנורא שמחוללת הפלישה הרוסית לאוקראינה מספק לעומת זאת חדשות טובות למגזר כלכלי אחד — תעשיות הנשק. חזרת המלחמה לאדמת אירופה, בהיקף הגדול ביותר מאז מלחמת העולם השנייה, הזניקה ביקוש עולמי חסר תקדים לאמצעי לחימה חדישים, מכל הסוגים ומכל המינים. גם התעשייה הביטחונית הישראלית, שנמנעת בהנחיית הממשלה מאספקת נשק לצדדים הלוחמים עצמם, עומדת לגרוף רווחי עתק מהבוננזה הזו.

2020 ו–2021 היו שנות שיא לייצוא הנשק הישראלי, שהסתכם ב–7 מיליארד דולר וב–11.3 מיליארד, בהתאמה. לפי כל הסימנים, מגמת הגידול צפויה להימשך בשנים הבאות. המשמעות, לצד הכנסות רבות לתעשיות עצמן, תהיה כנראה גם עלייה במספר מקומות העבודה. ייתכן שיהיה צורך להגדיל פסי ייצור. המכירות יניבו עסקאות נוספות בארץ, עם מספר גדול של קבלני משנה המתפרנסים מעבודה עבור התעשיות, רבים מהם בפריפריה.

כוכבי, גנץ, סגן שר הביטחון אלון שוסטר ומנכ"ל משרד הביטחון אמיר אשל. האחרון ביקר בשלושת החודשים האחרונים בלא פחות מ–14 מדינו... אליהו הרשקוביץ © סופק על ידי הארץ כוכבי, גנץ, סגן שר הביטחון אלון שוסטר ומנכ"ל משרד הביטחון אמיר אשל. האחרון ביקר בשלושת החודשים האחרונים בלא פחות מ–14 מדינו... אליהו הרשקוביץ

התנופה שחווה התעשייה המקומית קשורה גם במעורבות גוברת של צמרת משרד הביטחון — השר גנץ ומנכ"ל משרדו, אלוף במילואים אמיר אשל — במאמצי השיווק ברחבי העולם. אשל ביקר לצורך זה בשלושת החודשים האחרונים בלא פחות מ–14 מדינות. אף שישראל היתה מעורבת בעסקאות חשאיות עם מדינות ערביות כבר שנים לא מעטות, הסכמי אברהם שיזמו דונלד טראמפ ובנימין נתניהו "הלבינו" סחר נרחב בהרבה עם המדינות שהצטרפו להסכמים ב–2020. בשנתיים האחרונות בלבד, מוערך היקף העסקאות עם מדינות אלה בכ–3 מיליארד דולר. אחרי אוקראינה, הביקוש כבר הרבה יותר רחב.

זו היערכות לעולם חדש, אכזר. במזרח אירופה, ואף במדינות במערב היבשת, מצטיידים מחשש התוקפנות הרוסית. הפלישה הברוטלית לאוקראינה תפסה אותן בהפתעה כמעט מוחלטת. במזרח אסיה מודאגים מההתפשטות הסינית, כשכוונותיה התוקפניות של בייג'ין הומחשו השבוע בהסלמה מול טייוואן אחרי ביקורה באי של יו"ר בית הנבחרים האמריקאי, ננסי פלוסי. מדינות ערב רוכשות נשק בגלל האיום האיראני ולעתים קרובות גם לנוכח איומי טרור או התקוממות אזרחית מבית.

פלוסי בטייוואן, השבוע. במזרח אסיה מודאגים מההתפשטות הסינית, כשכוונותיה התוקפניות של בייג'ין הו... TAIWAN MINISTRY OF FOREIGN AFFAIRS/רויטרס © סופק על ידי הארץ פלוסי בטייוואן, השבוע. במזרח אסיה מודאגים מההתפשטות הסינית, כשכוונותיה התוקפניות של בייג'ין הו... TAIWAN MINISTRY OF FOREIGN AFFAIRS/רויטרס

גם למדינות הקווקז יש סיבות משלהן. "למעט אפריקה, בכל יבשת צפוי זינוק במכירות", אומר מקור ביטחוני ישראלי. כך, מדינות שתקציב הביטחון שלהן עמד על 1% בלבד מהתמ"ג מתכוונות להכפיל אותו בקרוב. גרמניה ובריטניה, שקיצצו בעשורים האחרונים בצורה חדה בסד"כ הטנקים והמטוסים שלהן, מחפשות דרכים להגדילם מחדש. מבין אמצעי הלחימה מתוצרת ישראל, שיא ההתעניינות מתמקד במערכות יירוט טילים. גרמניה, למשל, מנהלת מגעים על רכש חץ 3, עסקה בשווי מאות מיליוני דולרים, שתהיה מלווה בשירותי אחזקה ישראלים למשך שנים רבות.

ישראל נחשבת למעצמה עולמית בשורה ארוכה של תחומי ייצור, שההתעניינות בהם גבוהה במיוחד: הגנה אווירית, סייבר, לוויינים קטנים, מל"טים, מערכות הגנה על טנקים ונגמ"ש וחימוש מדויק לצרכים שונים. הפוטנציאל לעסקאות הוא עצום, והעניין אינו רק רווחים כספיים. מכירת מערכות מתקדמות, תוך התחשבות בשיקולי סודיות ומניעת דליפה של טכנולוגיות לידיים לא רצויות, תקדם גם את האינטרסים המדיניים של ישראל ואת יחסי החוץ שלה.

עוד מהארץ

image beaconimage beaconimage beacon