אתה משתמש בגרסה ישנה יותר של הדפדפן. לחווית MSN הטובה ביותר, השתמש ב-גרסה נתמכת.

גם בישראל צריכים לדאוג: המשפחה אינה הבעיה הגדולה של מלך ירדן

סמל של TheMarker TheMarker לפני 6 ימים צבי בראל
מפגין בירדן, במחאה ליד בית חולים שבו מתו שישה בני אדם לפחות מחוסר חמצן צילום: KHALIL MAZRAAWI - AFP © סופק על ידי TheMarker מפגין בירדן, במחאה ליד בית חולים שבו מתו שישה בני אדם לפחות מחוסר חמצן צילום: KHALIL MAZRAAWI - AFP

מה שנראה כהוריקן שאיים לפגוע בארמונו של מלך ירדן, התפוגג תוך יומיים למשב רוח צד חזקה שכלפי חוץ לפחות לא הותירה נזקים הרסניים. המלך עבדאללה גייס את דודו, הנסיך חסן, כמתווך משפחתי. אחיו למחצה, הנסיך חמזה, החשוד בתכנון ההפיכה, חתם על הצהרת נאמנות. שר החוץ הסעודי מיהר לבקר בירדן כדי להביע את התמיכה הבלתי־מסויגת של ממלכתו בירדן. ארה"ב שיגרה הצהרת גיבוי. החיים שבו למסלולם. אלא שדווקא במסלול החיים השגרתי טמונות הסכנות האמיתיות לממלכה.

לפני כשבועיים פרצו בבירה עמאן ובערים נוספות במדינה שורה של הפגנות, בעקבות מותם של שישה בני אדם לפחות באחד מבתי החולים הממשלתיים, בשל מחסור בחמצן. באותו שבוע נדבקו כ-6,000 בני אדם במחלת הקורונה, מערך החיסונים מתנהל בעצלתיים ורק כמה עשרות אלפים זכו במנת החיסון הראשונה. נוסף על כך, הגירעון התקציבי, שנקבע על כ-2.89 מיליארד דולר, צפוי כבר עכשיו לחרוג מהמסגרת. "האבטלה היא הבעיה החמורה ביותר של הממלכה", אמר שר האוצר הירדני, מוחמד אל-עיסעיס, בשיחה עם עמיתתו האמריקאית.

לפי הנתונים הרשמיים, שיעור האבטלה הוא כ-24% – גידול של כ-5% לעומת השנה שעברה. בקרב בעלי ההשכלה הגבוהה שיעור האבטלה הוא כ-28%, ויותר ממחצית המובטלים מחזיקים בתעודות גמר תיכוניות או מקצועיות. בקרב צעירים שיעור האבטלה גדול באופן דרמטי – יותר מ-50%. אגודת המהנדסים הירדנים דיווחה בפברואר כי כ-35 אלף מהנדסים, מ-174 אלף רשומים, הם מחוסרי עבודה. "באין השקעות בפרויקטים ובגלל הקורונה עלול מספרם של המהנדסים המובטלים לעלות עוד יותר", הזהיר טארק אל-מומאני, מנהל אגף ההכשרה המקצועית באגודת המהנדסים.

הנסיך חמזה (מימין) והמלך עבדאללה. התככים המשפחתיים אינם האיום האמיתי צילום: YOUSEF ALLAN/אי־פי © סופק על ידי TheMarker הנסיך חמזה (מימין) והמלך עבדאללה. התככים המשפחתיים אינם האיום האמיתי צילום: YOUSEF ALLAN/אי־פי

בסוף מארס פירסם ראש הממשלה, בישר אל-ח'סאונה, תוכנית פעולה כלכלית שמטרתה לסייע לנפגעי הקורונה ולחדש את פעילות המשק הירדני. התוכנית, שעלותה כ-630 מיליון דולר, צפויה לממן את שימורם של כ-100 אלף מקומות עבודה קיימים ולייצר כ-14 אלף מקומות עבודה חדשים, שכוללים העסקה זמנית של כ-2,500 אחים ואחיות למשך חצי שנה. היא תאפשר פריסת חובות לעסקים ולאזרחים פרטיים, דחיית תשלומי קנסות עד סוף השנה, וסיוע מיוחד לענפי התיירות, החקלאות והבריאות.

אך יותר משליש מהתקציב המיוחד הזה מיועד להחזר חובות ממשלתיים לבתי החולים וליצרני התרופות – כסף שממילא היה אמור להיות כלול בתקציב הרגיל. הקריטריונים לסיוע ולקבלת הלוואת נוחות טרם פורטו, בזמן שאלפי אזרחים צפויים לעמוד לדין על אי־תשלום חובותיהם לבנקים ולמוסדות מימון ממשלתיים.

התוכנית, שעלותה כ-630 מיליון דולר, צפויה לממן את שימורם של כ-100 אלף מקומות עבודה קיימים ולייצר כ-14 אלף מקומות עבודה חדשים, שכוללים העסקה זמנית של כ-2,500 אחים ואחיות למשך חצי שנה

לפי החוק הירדני, בעל חוב רשאי לדרוש את מאסרו של חייב, ובתי המשפט כבר שלחו לבתי הכלא מאות אזרחים לתקופות של חודש עד שלושה חודשים. מאסרם של בעלי החוב מעורר דיון סוער בממלכה, שאליו התגייסו ארגוני זכויות אדם הדורשים לבטל את החוק, או לפחות להבחין בין מי שאינו יכול לשלם לבין מי שאינו רוצה לשלם את חובו. ארגונים אלה מדווחים על אזרחים שנכלאו כבר פעם אחת אבל נותרו עם חובות גדולים, ורבים מהם מנסים לברוח מהמדינה כדי להימנע ממאסר נוסף. 

© סופק על ידי TheMarker

האבטלה בירדן היא הר געש מוכר שכבר התפרץ לפני כשנתיים וגרם לפיטורי ראש הממשלה ולהקמת ממשלה חדשה (שהוחלפה מאז). אבל הסיסמוגרפים הפוליטיים והכלכליים בירדן מצביעים על איום מהתפרצות מחודשת של הזעם הציבורי אם לא יימצאו פתרונות כלכליים מיידיים.

אלה אינם מונחים על המדף. מתקציב של כ-11 מיליארד דולר, כ-65% מופנים לתשלום משכורות ופנסיות, כולל אלה של אנשי צבא. הממשלה מתכוונת ללוות מהבנקים כ-6 מיליארד דולר – מהלך שיגדיל את תשלומי הרבית על חובותיה ליותר מ-2 מיליארד דולר בשנה. ההוצאות הבלתי־צפויות שהעמיסה הקורונה יגזלו את כל היתר. על השקעות בפיתוח, כאלה שייצרו מקומות עבודה חדשים ויסייעו להרחבת היקף היצוא, אין מה לדבר.

ירדן נהנית אמנם ממענקים זרים בשווי כ-800 מיליון דולר לשנה, ומסיוע מיוחד לטיפול בכ-1.3 מיליון הפליטים ששוהים בה, אבל אלה אינם יכולים לפתור את הבעיות במבנה המשק הירדני, לשקם את התיירות, או לצקת יסודות של מפעלים חדשים, גדולים ורווחיים.

כוחות הביטחון של ירדן בהפגנה נגד סגר שהוטל במדינה, בעקבות התפשטות נגיף הקורונה צילום: STRINGER/רויטרס © סופק על ידי TheMarker כוחות הביטחון של ירדן בהפגנה נגד סגר שהוטל במדינה, בעקבות התפשטות נגיף הקורונה צילום: STRINGER/רויטרס

מאפיית המים של ירדן

ההליכה על חבל דק כלכלי והעיסוק הקבוע בליקוט הלוואות הם רק חלק מהאקרובטיקה הקבועה שמחזיקה את ראשה של הממלכה מעל למים. יש גם איומים קיומיים אחרים שאינם כפופים לכללי השוק או לתמרונים חשבונאיים ופוליטיים. המחסור הכרוני במים מטיל אימה על המשטר. בישראל מודעים לו רק בשל העימות האחרון שהתפתח בין ראש הממשלה נתניהו לבין ירדן, שבו עיכב נתניהו את אישורו לספק לירדן 8 מיליון מ"ק מים, נוסף על 50 מיליון המ"ק שישראל מעבירה לה על פי הסכם השלום שנחתם ב-1994. עבור אזרחי הממלכה, ובעיקר אלה שמתגוררים במחוזותיה הצפוניים, זו בעיה יומיומית.

גבול ישראל-ירדן בנהריים צילום: RONEN ZVULUN/רויטרס © סופק על ידי TheMarker גבול ישראל-ירדן בנהריים צילום: RONEN ZVULUN/רויטרס
ארגונים בינלאומיים שחוקרים את המצב בירדן מעריכים כי כ-70% מהמים פשוט נגנבים מהמדינה באמצעות חפירות פיראטיות, ללא תכנון וללא הגנה על מקורות המים

על פי נתוני משרד המים הירדני, בשנים האחרונות זינקה צריכת המים ביותר מ-40%, בעיקר בשל הופעתם של כ-1.3 מיליון פליטים במרחב הירדני. כפרים ועיירות רבות, בעיקר לאורך בקעת הירדן, מקבלים מים בהובלה במכליות ואינם זוכים למים זורמים. בחלק מהמחוזות חלוקת המים נעשית רק פעם בחודש, לעומת פעם בשבוע עד לפני כשנה.

אזרחים נתונים לשרירות לבה של מה שהם מכנים מאפְיית המים, השולטת במכליות, בזמני האספקה, בחפירת בארות ובמחירי המים. ארגונים בינלאומיים שחוקרים את המצב בירדן מעריכים כי כ-70% מהמים פשוט נגנבים מהמדינה באמצעות חפירות פיראטיות, ללא תכנון וללא הגנה על מקורות המים. משרד המים דיווח כי המדינה מפסידה כ-365 מיליון דולר בשנה בגלל מה שמוגדר "מים אבודים". אלה אינם רק מים גנובים, אלא גם מים שנעלמים בגלל צנרת הרוסה.

תחזיות ארוכות טווח צופות כי ירדן תתמודד בעשורים הבאים עם עוני חמור במים, שעלול לגרום למשבר פוליטי ואף למלחמות מים בממלכה. מחקר רב־שנתי שנערך באקדמיה הלאומית למדעים בארה"ב צופה כי בסוף המאה הנוכחית יפחתו מי התהום בירדן בכ-60% ומי הנגר יפחתו בכ-25%. זו תחזית מבהילה שפירושה איום בצמא אם לא יינקטו כבר עכשיו פעולות למניעתו.

עקבה, ירדן. המחסור במים עלול לקרוע את הממלכה צילום: Getty Images / Lonely Planet Ima © סופק על ידי TheMarker עקבה, ירדן. המחסור במים עלול לקרוע את הממלכה צילום: Getty Images / Lonely Planet Ima

הפתרון המקובל הוא בניית מתקני התפלה. ירדן תלתה תקוות רבות בכריית תעלת הימים שתחבר בין ים סוף לים המלח, כנתיב שלאורכו ייבנו מתקני התפלה שיוכלו לענות על חלק ניכר מצורכי המים. אבל הפרויקט הזה, שאמור להיבנות בשיתוף פעולה עם ישראל, תקוע בשל נסיגתה של האחרונה מהתוכנית. על רקע המתיחות בין שתי המדינות, ספק אם התוכנית תצליח לעבור מהנייר אל השטח.

מול המחסור במים והמשבר הכלכלי, התככים המשפחתיים בחצר המלוכה נראים כפרק בסדרת טלוויזיה. איומים אלה אינם צריכים להדאיג רק את הממלכה, אלא גם לחייב את ישראל לתכנן במשותף את שיתוף הפעולה עם ירדן בנושא המים והפיתוח הכלכלי, אם ישראל אינה רוצה לראות לצדה מדינה מפוררת ובלתי־נשלטת.

עוד מ-TheMarker

image beaconimage beaconimage beacon