אתה משתמש בגרסה ישנה יותר של הדפדפן. לחווית MSN הטובה ביותר, השתמש ב-גרסה נתמכת.

"הם בזים לנו": המדינה שבה האזרחים לא מאמינים לממשלה — ופתחו במרד נגד סגר הגל השני

סמל של TheMarker TheMarker 16/07/2020 קורין דגני
סרביה. המדינה הראשונה שבה פרצה מחאה נרחבת נגד השלטון עקב הקורונה צילום: MARKO DJURICA/רויטרס © סופק על ידי TheMarker סרביה. המדינה הראשונה שבה פרצה מחאה נרחבת נגד השלטון עקב הקורונה צילום: MARKO DJURICA/רויטרס

בדקה ה–58 הבקיע הישראלי ביברס נאתכו, והביא לניצחונה של פרטיזן, 1–0. אוהדי פרטיזן מבין 25 אלף האוהדים שהגיעו ב–11 ביוני לצפות בחצי גמר הגביע הסרבי, שהיה למעשה דרבי בין שתי הקבוצות המובילות של בלגרד, פרטיזן והכוכב האדום — השתוללו משמחה.

זה היה המשחק הראשון עם קהל מאז "פגרת הקורונה", והוראות הריחוק החברתי נראו כמו חלום רע שנמוג. אבל לא לאורך זמן. הקהל היה רב, מצופף ומשולהב מהרגיל.

כעבור עשרה ימים, ב–21 ביוני, התקיימו בסרביה בחירות לפרלמנט, לאחר שנדחו מסוף אפריל בעקבות התפשטות הווירוס. באותו יום גם דיווחה התקשורת המקומית כי לפחות חמישה משחקני הכוכב האדום בלגרד נמצאו חיוביים לקורונה. שני האירועים קשורים לגל המהומות ששוטף את סרביה כבר יותר משבוע.

המהומות פרצו ביום שלישי שעבר, לאחר הודעת הנשיא אלכסנדר ווצ'יץ' כי יטיל סגר של שלושה ימים על בלגרד בעקבות התפרצות הגל השני. הזעם הציבורי התפרץ. אלפים צרו על בניין הפרלמנט בבירה, חלקם ניסו לפרוץ פנימה, זרקו על השוטרים את המחסומים שהציבו, אבנים ובקבוקים, וקראו קריאות בגנות הממשלה.

© סופק על ידי TheMarker

לא מאמינים לממשלה ותקועים במשבר

מפגינים אומרים כי המהומות לא פרצו בגלל סירוב לחזור להסתגר בבתים — אלא בגלל הניהול הכושל של הממשלה, שהביא להתפרצות המחודשת, והתחושה שהשלטון מנווט את התנהלות המדינה במגפה לפי צורכיו: כשהוא חפץ בכך מתקיימות בחירות ומשחקי כדורגל המוניים, כאילו אין קורונה, וכשאינו מעוניין — מטיל סגר נוקשה. רבים גם מפקפקים באמינות המספרים של נדבקים חדשים, בעיקר בימים לפני הבחירות.

"רבים מרגישים שמשקרים להם והשלטון אפילו לא מנסה להסתיר את זה — הם בזים לאזרחים, וכך נבנה תסכול רב במשך השנים", אומר אלכס ארור, עיתונאי יליד סרביה שחי כיום בלונדון. "ההפגנות הן לא נגד הסגר, אלא משום שהממשלה משחקת בחיים של אנשים".

"המצב הכלכלי היה יציב לפני הקורונה, והצמיחה היתה מהירה", מוסיף ארור. "אבל צריך להביא בחשבון שנקודת הפתיחה היתה נמוכה". ב–2014 נרשמה צמיחה שלילית שעלתה בהדרגה, והגיעה ל–4% בשנה שעברה וב–2018. לפי נתוני הבנק העולמי, האבטלה — שהגיעה ל-24% ב–2012 — ירדה בהתמדה והגיעה בסוף 2019 ל–10%. תחזית האבטלה העדכנית של הבנק העולמי ל–2020, בעידן הקורונה, היא 13.5%.

אוהדי פרטיזן בלגרד חוגגים צילום: MARKO DJURICA/רויטרס © סופק על ידי TheMarker אוהדי פרטיזן בלגרד חוגגים צילום: MARKO DJURICA/רויטרס

שיעור העוני אמנם ירד גם הוא, אבל נותר גבוה — כ–24% ב–2017 (הנתון העדכני האחרון); וכך גם העוני הקיצוני במדינה (פחות מ–1.9 דולרים ביום, במונחי שוויון כוח קנייה), שירד מכ–7% ב–2014 ל–5.5% ב–2017. לפי תחזית הבנק העולמי מאפריל, כלכלת סרביה תתכווץ השנה רק ב–0.5% — נמוך משמעותית ממדינות מערב אירופה, שצפוי להיות סביב מינוס 10%.

האם המשבר הנוכחי הוא זה שהוציא את האנשים לרחובות? ארור מעריך שלא. "אנשים תקועים במשבר כלכלי כבר 30 שנה, אז מרגישים פחות את משבר הקורונה. יש עוני גדול בסרביה, ותמיד היו קשיים כלכליים — זה שונה מהמצב במדינות המפותחות".

"הכל חזר בבת אחת"

סרביה היא המדינה הראשונה שבה פרצה מחאה נרחבת נגד השלטון בעקבות הקורונה. אבל הווירוס הוא רק טריגר לזעם הציבורי במדינה שבה הדמוקרטיה נשחקת כבר שנים; מאז כניסת ווצ'יץ' למערכת הפוליטית, הוא השתלט בהדרגה על מוסדות המדינה, המדיה ומערכת המשפט, והפך את המשטר לסמכותני יותר. "לא הייתי משווה אותו לנשיא רוסיה ולדימיר פוטין, שהוא רציני ומקצועי יותר. ווצ'יץ' הוא יותר כמו ויקטור אורבן", אומר ארור, בהתייחסו לראש ממשלת הונגריה.

הונגריה, כמו סרביה, הידרדרה בשנים האחרונות למה שמכון המחקר פרידום האוס בוושינגטון מכנה משטר היברידי: שילוב של דמוקרטיה ודיקטטורה. מדינה שלישית שנכנסה באחרונה לקטגוריה המפוקפקת הזאת היא מונטנגרו.

באמצע מארס הוכרז מצב חירום בסרביה — מדינה שמונה פחות מ–7 מיליון איש, ומספר תושביה יורד בהדרגה כבר שנים רבות. על המדינה הוטל סגר שנמשך עד תחילת מאי. "הסגר היה אחד הנוקשים באירופה. אנשים לא הורשו לצאת מהבתים במשך כל סוף השבוע של הפסחא", אומר ארור.

באמצע אפריל התחילה מגמת ירידה במספר הנדבקים החדשים בקורונה, שלפי נתונים רשמיים לא היה גבוה מ–500 איש ביום בשיא הגל הראשון. בתחילת מאי הוסר הסגר והחיים חזרו למסלולם. "ברים, מסעדות, משחקי כדורגל. הכל חזר בבת אחת, לא היתה הדרגתיות", מפרט ארור. עד כה מתו מקורונה, לפי נתונים רשמיים, כמעט 400 איש — מעט יותר מישראל, שבה מתגלים באחרונה יותר מ–1,000 מקרים חדשים ביום.

במהלך מאי וברוב יוני עדיין נרשם מספר מקרים חדשים דו־ספרתי מדי יום, אבל לקראת סוף יוני כבר עלה מספר החולים החדשים ל–100 ביום, ובתחילת יולי הגיע הנתון היומי לכמעט 400. ווצ'יץ' הודיע על החזרת הסגר לשלושה ימים, וההמונים יצאו לרחובות. בעקבות כך חזר בו הנשיא מכוונתו להטיל סגר, אבל המחאה נגדו כבר התפשטה לערים נוספות בסרביה, כמו נובי סאד וניש — הערים השניות והשלישיות בגודלן במדינה.

בבחירות שהתקיימו ב–21 ביוני זכתה מפלגת השלטון ברוב גורף של יותר מ–60%. "אני בפוליטיקה הרבה מאוד זמן ומעולם לא חוויתי דבר כזה", אמר ווצ'יץ' בשביעות רצון מופגנת במסיבת עיתונאים לאחר הבחירות. לא מפתיע — בהתחשב בעובדה שהפעם החליטו רוב מפלגות האופוזיציה להחרים את הבחירות, וטענו כי אינן לגיטימיות. שיעור ההצבעה היה נמוך מאוד, בסביבות 50%.

"ווצ'יץ' שולט"

ווצ'יץ' מונה לשר ההגנה ב–2012, כשמפלגתו — המפלגה הפרוגרסיבית הסרבית — קיבלה 24% מהקולות בבחירות. בבחירות של 2014 המפלגה זכתה כמעט במחצית מהקולות ו־ווצ'יץ' מונה לראש הממשלה. מאז 2017 הוא מכהן כנשיא.

"אף שתפקיד הנשיא הוא ייצוגי בעיקרו, הוא שולט בכל וממשיך לחזק את כוחו", אומר ארור. האם ווצ'יץ' ניצל את המגפה כדי להמשיך להדק את אחיזתו במדינה? "במארס הוכרז מצב חירום וזה אמנם נתן לו הרבה כוח, אבל הוא כבר צבר המון עוצמה בשנים האחרונות".

עוד מ-TheMarker

image beaconimage beaconimage beacon