אתה משתמש בגרסה ישנה יותר של הדפדפן. לחווית MSN הטובה ביותר, השתמש ב-גרסה נתמכת.

הנשיא ביידן הופך לסיוט של ענקיות הטכנולוגיה

סמל של ynet ynet 30/07/2021 אושרית גן-אל

חצי שנה אחרי שהנשיא נכנס לבית הלבן, ייתכן מאוד שבעמק הסיליקון כבר מתגעגעים לטראמפ. ביידן מינה נבחרת של משפטנים שהחלום הרטוב שלהם הוא לפרק ולהחליש את ענקיות הטכנולוגיה, הוא מפזר רמזים על הסרת החסינות של הרשתות החברתיות ואינו מהסס להטיח בהן אמירות קשות

אם היו מי שקיוו שממשל ביידן ינקוט בגישה מרוככת יותר כלפי ענקיות הטכנולוגיה לעומת ממשל טראמפ, נראה כי התקוות הללו הולכות ומתבדות. שורת צעדים שנשיא ארה"ב נקט לאחרונה מצביעה על יחסים מתוחים עם הענקיות, לצד רצון להחליש את עוצמתה של תעשיית הטכנולוגיה ולמנוע פגיעה אפשרית שלה בצרכנים ובכלכלה. זאת מתוך גישה כי גם אם כוחן של הענקיות לא מוביל למחירים גבוהים יותר, הוא מנוצל כדי לפגוע במתחרים, ומוביל לצמצום האפשרויות של צרכנים.

עוד בנושא:

מינוי אנשי מפתח בעלי אג'נדות תקיפות

ביידן הרכיב צוות אגרסיבי של שלושה אנשי מפתח מתחום המשפטים לטיפול בתחום ההגבלים העסקיים. המהלך מצביע ככל הנראה על רצונו לעצב מחדש את האופן שבו חוקי התחרות נאכפים בארה"ב, ולקדם יותר תחרות בתעשיית ההייטק ובכלל. 

ג © עיבוד תמונה. צילום: Shutterstock, AP ג

לינה קאן מונתה ליו"רית נציבות הסחר הפדרלית (ה-FTC) בחודש שעבר. קאן ביקרה בעבר את אמזון ופלטפורמות נוספות, וטענה כי המסגרת הקיימת בחוק ההגבלים העסקיים בארה"ב, אשר מתמקדת במחירים נמוכים עבור הצרכנים, לא מתמודדת עם האפקטים האנטי-תחרותיים של פלטפורמות כאלה שמתבטאות בצורות אחרות. קאן גם כיהנה כיועצת לחקירת הקונגרס הנוגעת לפלטפורמות דיגיטליות. אמזון ופייסבוק כבר ביקשו לפסול את קאן מעיסוק בתביעות שמערבות אותן, בטענה כי בשל פעילותה הקודמת, היא מגיעה עם דעות קדומות לגבי התאגידים הללו.

לינה קאן © רויטרס לינה קאן

בשבוע שעבר הודיע ביידן כי יציג את ג'ונתן קנטר כמועמד להובלת חטיבת ההגבלים העסקיים של משרד המשפטים. קנטר הוא עו"ד בתחום התחרות וידוע בעמדתו הביקורתית כלפי גוגל. הוא ייצג חברות שונות בתביעות מול ענקית החיפוש, בהן מיקרוסופט. עוד ברזומה שלו: ייצוג חברות בתביעות נגד פייסבוק וייצוג של סטארט-אפ קטן, "Yoga Buddhi", שמפעיל אפליקציית יוגה, במסגרת הקרב המשפטי של אפיק גיימס נגד אפל. הסטארט-אפ הוא אחד מבני הברית של אפיק, והובא כדוגמה לעסק שטוען כי הפרקטיקות של אפל פוגעות בו. אם המינוי של קנטר יאושר על ידי הסנאט, הוא יוביל שורה של תביעות שהמחלקה מנהלת נגד ענקיות טכנולוגיה, כולל תביעה נגד גוגל שלפיה היא מחזיקה במונופול לא חוקי בתחום המודעות הדיגיטליות. גם במקרה של קנטר נטען על ידי מבקריו שהפעילות שלו בעבר מצביעה על ניגוד אינטרסים. 

הצלע השלישית בנבחרת הלוחמים למען התחרות של ביידן הוא טים וו, שמונה ליועץ מיוחד של נשיא בנושאי טכנולוגיה ומדיניות בתחום התחרות, כחלק מהמועצה הלאומית לכלכלה של ארה"ב. גם וו מחזיק בעמדות פרוגרסיביות בנושא הגבלים עסקיים, לפיהן חוק התחרות האמריקאי לא נאכף כראוי מזה עשורים. הוא תומך בפירוק פייסבוק, והיה מי שטבע את המונח "ניטרליות הרשת". לפני הצגת מועמדותו של קנטר על ידי ביידן, מבקרים של הענקיות העלו תמונות לרשתות חברתיות שבהן הם מחזיקים ספלים עם שמות שלושת המשפטנים - “Wu & Khan & Kanter" כדי לתמוך במינויו. 

false

מדיניות משתנה וחיכוכים עם הענקיות

וו הוא הכוח המעצב מאחורי הצו הנשיאותי שעליו חתם ביידן מוקדם יותר החודש. מטרת הצו לטפל בריכוזי כח בכלכלת ארה"ב, וקידום תחרות תוך מיקוד גדול בחברות טכנולוגיה. הוא דורש "בדיקה גדולה יותר של מיזוגים, בעיקר של פלטפורמות אינטרנט דומיננטיות, ותשומת לב מירבית לרכישה של מתחרים מתחילים, מיזוגים סדרתיים, אגירה של דאטה, תחרות באמצעות מוצרים בחינם, והשפעות על פרטיות המשתמש". 

טים וו © AP טים וו

המדיניות של ביידן עשויה להוביל גם לבחינה מחודשת של מיזוגים מהעבר שאושרו. הגישה שהוא נוקט שונה מזו של ממשל אובמה, שבו כיהן ביידן כסגן הנשיא. במהלך שנות כהונת אובמה כלכלת ארה"ב ידעה מיזוגים רבים, של בתי חולים למשל, ואושר גם מיזוג של ספקית האינטרנט והכבלים קומקאסט עם ענקית המדיה NBCUniversal. 

גם ה-FTC תחת הובלתה של קאן כבר החל לפעול. מוקדם יותר החודש העבירה הנציבות אמצעים שיגבירו את כוחה לפעול נגד פרקטיקות עסקיות אנטי-תחרותיות. הנציבות גם החלה להילחם במגבלות של יצרניות סמארטפונים כמו אפל, שאוסרות על הצרכנים לתקן את המכשירים שלהם באופן עצמאי, ומגבילות אותן לשירותיה. המדיניות הזו מכונה "הזכות לתקן", ונציגי הנציבות הצביעו בעדה פה אחד. הנציבות הצהירה כי תעודד תחרות בשוק תיקוני המוצרים באופן תקיף, תקדם תמיכה בחנויות תיקונים עצמאיות ובעלויות תיקון נמוכות יותר לצרכנים, ותקדם שוק פתוח, באמצעות חוק ההגבלים העסקיים וחוקי הגנה על הצרכן. קאן אמרה כי הגבלות שחברות מחילות על הצרכנים "עשויות להעלות משמעותית את המחירים עבור צרכנים, לפגוע בחדשנות, לסגור הזדמנויות עסקיות בפני חנויות תיקונים עצמאיות, לייצר פסולת אלקטרונית מיותרת ולעכב את זמן התיקון". גם בצו הנשיאותי של ביידן, הנשיא מתח ביקורת על יצרני סמארטפונים ש"כופים הגבלות על תיקונים עצמאיים ותיקוני צד שלישי". 

דונלד טראמפ © צילום: EPA דונלד טראמפ

לכל אלה מתווספת חילופי דברים קשים בין ביידן לפייסבוק בנוגע לדיסאינפורמציה על חיסונים ברשת החברתית. ביידן ובכירים נוספים בבית הלבן תקפו את פייסבוק על כך שהיא לא עושה מספיק כדי להתמודד עם הסוגיה, וביידן אף התבטא בחריפות ואמר דברים שמהם משתמע כי הפלטפורמה "הורגת אנשים". פייסבוק פרסמה בתגובה הצהרה שמתנערת מההאשמה ומפרטת את צעדיה למניעת הפצת דיסאינפורמציה בפלטפורמה. ביידן בתגובה, חזר בו מהערותיו, ואמר כי התכוון שמי שהורג אנשים הם האנשים שמפיצים את המידע השקרי.

אבל זה לא נגמר שם. בשבוע שעבר, קייט בדינגפילד, מנהלת התקשורת של הבית הלבן, אמרה בראיון ל-MSNBC כי סעיף 230 של החוק להגינות בתקשורת (Communications Decency Act) "נמצא בבחינה". מדובר בסעיף בחוק משנות ה-90, שמסיר אחריות פלילית מהפלטפורמות על תכנים שהמשתמשים שלהם פרסמו. בדינגפלד נשאלה על החוק בהקשר להפצת דיסאינפורמציה, ואמרה כי הפלטפורמות "בהחלט צריכות לשאת באחריות", למרות שהוסיפה כי האחריות היא גם של אנשים שיוצרים את התכנים, ושל התקשורת המסורתית שמהדהדת אותם. הרעיון לבחון מחדש את סעיף 230 הוא בעל משמעויות גדולות, ומעורר מחלקות רבה. עצם תחלופת המסרים המאיימת הזו בין ביידן ופייסבוק חשפה עד כמה היחסים בין הבית הלבן לענקיות הטכנולוגיה מתוחים. 

תמיכה דו-מפלגתית

התמיכה באכיפה גדולה יותר של חוקי התחרות בכל הנוגע לענקיות הטכנולוגיה, גוברת בשתי המפלגות הגדולות בקונגרס, ובין היתר התבטאה בתמיכה בקאן שמינויה אושר ברוב גדול. גם מועמדותו של קנטר למחלקת המשפטים זכתה לתמיכה מצד המפלגה שאינה בשלטון, כשהסנאטור הרפובליקני הבכיר בתת הוועדה להגבלים עסקיים בסנאט, מייק לי, אמר כי ניסיונו מול הענקיות מעודד אותו.

בנוסף, מספר הצעות חוק הנוגעות לפרקטיקות של ענקיות הטכנולוגיה מקודמות כעת בארה"ב בשיתוף פעולה בין שתי המפלגות. מנגד, בעוד שממשל ביידן תומך במאמצי החקיקה בקונגרס, הוא לא מוביל חקיקה כזו בתחום ההגבלים העסקיים, בשונה מהאופן שבו פעל בתחומים אחרים של האג'נדה הכלכלית שלו. האסטרטגיה הזו עלולה להיות מעט מסוכנת, מאחר שתביעות של הנציבויות עשויות להתקל בהתנגדות של שופטים, כפי שקרה למשל עם תביעת פייסבוק על ידי ה-FTC, לפחות בסיבוב הראשון שלה.

עוד מ-ynet

image beaconimage beaconimage beacon