אתה משתמש בגרסה ישנה יותר של הדפדפן. לחווית MSN הטובה ביותר, השתמש ב-גרסה נתמכת.

הסגר הכניס אתכם לדיכאון? אתם לא לבד, וזו רק ההתחלה

סמל של TheMarker TheMarker 22/05/2020 ענת ג'ורג'י וסיון קלינגבייל
שוק הכרמל בתל אביב, במארס. "אף אחד לא יודע עדיין איך המשבר ישפיע על אנשים בריאים בנפשם" צילום: מוטי מילרוד © סופק על ידי TheMarker שוק הכרמל בתל אביב, במארס. "אף אחד לא יודע עדיין איך המשבר ישפיע על אנשים בריאים בנפשם" צילום: מוטי מילרוד

אל משבר הקורונה נכנסה הילה (שם בדוי), גרושה בסוף שנות ה–40 לחייה ואמא לשתיים, כשהיא "במצב טוב", כדבריה: עובדת במקום עבודה מסודר ומספק, מנהלת קשר בריא ויציב עם המתבגרות הצעירות שלה, תאומות בנות 10, מוקפת בחברות, עושה ספורט ונהנית מהשגרה. "הימים הראשונים היו טובים", היא אומרת, "שמחתי על ההזדמנות להיות עם הבנות שלי, נהניתי לעבוד מהבית, מהזמן הפנוי ומהשקט".

ואולם ככל שחלפו הימים והסגר נמשך, משהו השתנה. "אחרי חודש וחצי משהו השתנה. הריחוק מסבתא וסבא, שהם מקור לעזרה, תחושת האי־ודאות והניתוק החברתי, התחילו להשפיע עלי. היתה לי תחושה של לאות", אומרת הילה, "חוסר חשק לעשות דברים. הבנות היו עסוקות בשלהן, ואילו אני הרגשתי לבד, בכיתי המון ומכל שטות".

בהמשך, מספרת הילה, החלו לעלות מחשבות על החיים. "עמדתי מול המראה ואמרתי 'מה, זהו?' ככה ייראו החיים שלי?' אפילו היכתה בי המחשבה שהבנות עוד מעט יעזבו את הבית ואני אשאר לבד בעולם". כיום היא אוספת כוחות, "נרגשת וחרדה לחזור לשגרה", היא אומרת, מנסה לאמוד את ההשלכות שהיו ועוד יהיו למשבר הזה, על בנותיה ועליה.

ד"ר אורן טנא צילום: עופר וקנין © סופק על ידי TheMarker ד"ר אורן טנא צילום: עופר וקנין

הילה אינה יוצאת דופן. בסוף אפריל, עם תחילת ההקלות, ערכה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה יחד עם המועצה לביטחון לאומי ומשרד ראש הממשלה סקר בזק לגבי החוסן האזרחי של הציבור בישראל, בעקבות משבר הקורונה. על פי הנתונים, התחושה של לחץ וחרדה מלווה בתקופת זו 34.3% מהאוכלוסייה — כ–1.9 מיליון איש (10.1% ענו "במידה רבה" ו–24.2% "במידה מסוימת"); תחושת דיכאון מלווה 16.2% מהאוכלוסייה; ותחושת בדידות — 23.5% מהאוכלוסייה. בקרב בני 65 ומעלה התמונה מעט שונה: 30.4%, שהם 323.6 אלף איש, דיווחו שהם חשים לחץ וחרדה; 18.9% חשים דיכאון; 29.5% חשים בדידות ("במידה רבה" או "במידה מסוימת"). בקרב החברה הערבית השיעורים היו אף גבוהים יותר: 45.2% דיווחו שהם חשים לחץ וחרדה, 27.5% חשים דיכאון ו–29.3% חשים בדידות.

"ייקח עוד הרבה זמן עד שיתבררו משמעויות המשבר הזה", אומר ד"ר אורן טנא, מנהל המרפאה לבריאות הנפש במרכז הרפואי תל אביב (איכילוב) בשיחה עם Markerweek. "אף אחד לא יודע עדיין איך המשבר ישפיע על אנשים בריאים בנפשם, ובוודאי שלא על אנשים עם נטייה לפתח בעיות נפשיות, שרק חיכתה לטריגר כדי להתפרץ. אף אחד גם לא יודע עדיין איך תשפיע התקופה הזאת על הילדים שלנו, אילו צלקות היא תותיר בהם. ילדים קולטים את חריגות הזמנים, את המתח של ההורים, את השינויים בבתי הספר".

עברנו לא מעט מלחמות, כמו מלחמת המפרץ שהשאירה אותנו בבתים עם מסכות. אי אפשר לראות מה קרה אז ולהשליך על המקרה הזה?

טנא: "הזיכרון הטראומטי ממלחמות הוא קצת אחר. מלחמת המפרץ היתה, מהרבה בחינות, אירוע שהוא כמעט חלק מנורמה ישראלית, המורגלת באירועים מהסוג הזה, גם כשמדובר באיום על העורף. המקרה של הקורונה שונה, יש לו השלכות חריגות. תחשבו על ילד שלא ראה את סבא וסבתא הרבה זמן, וכשכבר מאשרים לו לראות אותם, הוא לא יכול לחבק אותם. לכללי הריחוק החברתי הנוקשים האלה יהיו השלכות".

© סופק על ידי TheMarker

איזה עוד אלמנטים שונים במקרה הזה?

"היה פה סוג של אי־ודאות. הנגיף הזה הוא אויב בלתי נראה, אין ודאות לגביו. גם כשחושבים שמגלים עליו משהו, כמו חסינות של ילדים — למחרת זה מתערער כשמגלים שזה עלול גרום לתסמונת מסוכנת דווקא בקרבם. זאת תקופה קיצונית של אי־ודאות. לא מבינים את הנגיף, מה המאפיינים שלו, איך ממגרים אותו או מתי הוא ייעלם".

אז הבריאות מערערת אותנו.

"לא רק. מעבר לדאגה הבריאותית שרבים איכשהו חיים איתה, התווספה בתקופה הזאת אי־ודאות כלכלית, עם סגירת המשק והוצאת מאות אלפים לחל"ת, אי־ודאות חברתית כי אסור לך להיפגש עם מישהו שהוא לא מהמשפחה הגרעינית, ובמקרה של מדינת ישראל אי־ודאות פוליטית, שנמשכת גם לאחר הרכבת הממשלה השבוע".

מה זה יכול לעשות לנו כחברה?

"אני חושב שתהיה לכך השלכה על איך שאנחנו מסתכלים על אנשים אחרים. אולי נירתע מאנשים שמתקרבים אלינו, נתייחס אחרת לחולים. למשל, עד היום לא עשו עניין כשמישהו הגיע לעבודה כשהוא לא מרגיש טוב. היום אנשים ייבהלו. כך גם במקרה של ילדים. עד לפני הקורונה, כשילד הגיע מנוזל לגן או לאירוע, זה לא היה עניין גדול — עכשיו זה יהיה.

תל אביב, החודש. למצולמת אין קשר לנאמר צילום: עופר וקנין © סופק על ידי TheMarker תל אביב, החודש. למצולמת אין קשר לנאמר צילום: עופר וקנין

"מעבר לזה, הפרטיות שלנו נפגעה. עוקבים אחרינו דרך הניידים, מודדים לנו חום בכניסה לקניון. יש כל כך הרבה רבדים למשבר הבריאותי הזה שקשה לחשוב על כולם. חבל שבתוך כל התיקים החדשים שתפרו לשרים לא חשבו לייצר שר לבריאות הנפש".

איך אפשר לעזור למישהו שנקלע למשבר בעקבות המצב?

"כמעט כל הפרעה פסיכיאטרית מוחמרת בהיעדרה של מערכת תמך. זה נכון לדיכאון ולחרדה, לתחלואה נפשית קשה או רכה. הצד השני של זה הוא הבדידות. המשבר הזה הציב מראה חזקה מול אנשים בודדים: האוכלוסייה המבוגרת, בני הגיל השלישי, שלפתע ניצבה בפני בדידות שחלקה כפויה, במיוחד לאלה ללא ילדים או בני זוג; וצעירים שעדיין לא נמצאים בזוגיות או הביאו ילדים לעולם, אבל חיו חיים מלאים בעבודה או עם חברים. ברגע שצימצמו את המפגשים החברתיים רק למשפחה הגרעינית, הם נותרו לבד. היו לי מטופלים שנכנסו למצוקה בזמן הסגר, והמלצתי להם לשבור אותו ולהיות בקשר עם עוד אדם אחד לפחות. להיות בודד במצב הזה עלול להוביל למשבר קיצוני".

לימודים מרחוק. למצולמת אין קשר לנאמר צילום: אייל טואג © סופק על ידי TheMarker לימודים מרחוק. למצולמת אין קשר לנאמר צילום: אייל טואג

לדעתו של טנא שותפה ליאור, אמא לילד בן 9 מאזור השרון. "יש לי ילד יחיד, והמצב הזה היה לא פשוט עבורו", היא מספרת. "ניסיתי ליזום שיחות בזום עם החברים שלו, אבל זה לא עבד. ילדים בגיל הזה לא מורגלים בשיחות טלפוניות ממושכות".

לאחר כמה שבועות של סגר היא נשברה. "בשלב מסוים החלטנו, אני ואמא נוספת מהבניין, להפגיש בין הילדים. תחילה הם ירדו לחצר ושמרו על מרחק ומסכות, ולאט־לאט שיחררנו, כשראינו שכולם בריאים והכל בסדר. חששתי מהידבקות, אבל לא היתה לי ברירה. ראיתי ילד שמשווע לחברה, ולא יכולתי לאפשר את זה".

"תחושת הריחוק לא נולדה במגפה, אבל היא התעצמה"

לבדידות שהועצמה בחסות הסגר מתייחסת גם גל פרלמן, בוגרת תואר שני בנוירוביולוגיה ממכון ויצמן. במאמר, שפורסם באתר של מכון דוידסון, ציינה פרלמן כי לבדידות יש מחיר כבד, פסיכולוגי ופיזיולוגי גם יחד. היא ציינה כי מחקר שנערך ב–2017 ושבחן את הקשר בין בדידות לבריאות נפשית וגופנית בקרב כ–15 אלף גרמנים בני 35–74 גילה כי בין בדידות לדיכאון, חרדה ומחשבות אובדניות יש קשר הדוק. נוסף על כך, אנשים בודדים מעשנים יותר, פונים יותר לקבלת עזרה רפואית, ונזקקים לטיפול רפואי יותר מאשר אנשים שלא סובלים מבדידות. מחקר נוסף שהציגה פרלמן במאמר התמקד בקשר בין בדידות, בריאות ומוות בקרב תושבי ארה"ב מעל גיל 50, והראה כי בדידות היא אחד מגורמי הסיכון למחלות ולמוות.

אתה מדבר על הבדידות של דור ה–Y, על הצעירים שנותרו לבד. אבל הקורונה לא התחילה את זה. למעשה, מדברים על הדור הצעיר כדור בודד, ככזה שמקיים אינטראקציות דרך פלטפורמות כמו פייסבוק ואינסטגרם — ופחות פנים מול פנים.

טנא: "לגמרי. אני תומך באמירה הזאת. הריחוק החברתי לא נולד במשבר הזה. פייסבוק ואינסטגרם יצרו אותו הרבה קודם. גם הזום לא הומצא במשבר, כל הפלטפורמות האלה היו קיימות קודם. כולנו התרגלנו לקשרים שבהם מעדיפים לעשות לייק לתמונה או לשלוח הודעה בוואטסאפ במקום להיפגש. ועדיין, יש הבדל של שמים וארץ בין השגרה המרוחקת לבין הבדידות שחוו חלק מהאנשים במשבר. בתקופת הסגר, מי שלא היתה לו משפחה גרעינית, נותר כמעט בלי כלום".

נשיא ארה"ב טראמפ ונשיא רוסיה פוטין בפסגת ה-G20 באוסקה, יפן, ביוני צילום: Susan Walsh/אי־פי © סופק על ידי Haaretz, Shoken Group נשיא ארה"ב טראמפ ונשיא רוסיה פוטין בפסגת ה-G20 באוסקה, יפן, ביוני צילום: Susan Walsh/אי־פי

גם מי שלא טוב לו במשפחה הגרעינית הרגיש בודד.

"בהחלט. המשבר עימת אנשים עם הקשיים שלהם. לדוגמה, קשר זוגי לא טוב שהמשיך לעבוד מכוח ההרגל בשגרה — פתאום הכל יוצא. אבל משברים מהסוג הזה רק מעמתים אותנו עם דברים קיימים, לא ממציאים אותם. אדם שהתמודד עם חרדה והצליח להסתדר איתה ביומיום, נאלץ עכשיו להתמודד איתה ביתר שאת. כך גם מי שסבל מבדידות או מהתנהגות כפייתית: מישהו שגם כך נוהג לשטוף ידיים יותר מדי פעמים ביום, עכשיו עשה זאת יותר".

אין תחושה של שותפות גורל בין כולם?

"אם כבר, יש פה בדידות ברמה הלאומית. יש ערגה כוללת למבוגר אחראי שיבוא וירגיע, כמו נחמן שי במלחמת המפרץ. גם בממד העולמי קשה לשאת עיניים למבוגר אחראי דוגמת דונלד טראמפ או ולדימיר פוטין. האמון בהנהגה ברמה המקומית והעולמית — שתדע לנווט את המשבר בתוך ים סוער — נשחק. כיום קשה להסתכל למעלה ולראות מבוגר אחראי".

בקרוב נראה פה הרבה אנשים בודדים ומדוכאים?

"אחרי הגל הראשון של המשבר הבריאות והכלכלי יהיה גל שני והוא הגל הנפשי. אנחנו בפתחו עכשיו. רואים את זה בפניות למוקדי הסיוע ולאנשי מקצוע".

ולצד זה יש גם כאלה שהמשבר עשה להם טוב.

"נכון. יש גם כאלה שנהנו מהתקופה הזאת. שוב, היא לא יצרה יש מאין, אלא העצימה דברים קיימים".

ההכנות לפתיחת שוק מחנה יהודה בירושלים, אתמול צילום: אוהד צויגנברג © סופק על ידי TheMarker ההכנות לפתיחת שוק מחנה יהודה בירושלים, אתמול צילום: אוהד צויגנברג

"הקיטור פורץ גם נגד החלשים"

כמה ימים לאחר תחילת הסגר, באמצע מארס, כבר דיווחו במוקד התמיכה הנפשית של ער"ן (עזרה ראשונה נפשית) על זינוק במספר הפניות הטלפוניות והפניות לצ'אט המקוון של המוקד — ומאז זה הלך והתעצם. המנהלת המקצועית הארצית של ער"ן, ד"ר שירי דניאלס, אומרת שבשלושת השבועות האחרונים התקבלו בער"ן 21,490 פניות מצוקה, שהם כ–1,100 פניות בממוצע ביום, לעומת כ–500 בימים שלפני הקורונה — מתוכן 485 פניות עם תוכן אובדני. "מספר הפעמים שבהן הפעלנו נוהל חירום מציל חיים נמצא בשבועות האחרונים במגמת עלייה מדאיגה", היא מוסיפה.

לדבריה, בפניות סביב דיכאון חלה עלייה של 44%, ועלייה נוספת חלה בפניות סיכון סביב מצוקה כלכלית. "בדרך כלל לאחר תקופות חירום ממושכות, חלה עלייה במצוקה הכלכלית, ובשילוב עם מצוקה רגשית היא מביאה לעלייה חדה בדיכאון ובאובדנות", היא אומרת ומוסיפה: "מבחינה רגשית אנחנו לא עוברים מחירום לשגרה בהורדת שאלטר. סיר הלחץ הרגשי, ריבוי החזיתות המצריך תהליכי התמודדות והסתגלות והעלייה בבדידות, המסוכנת יותר מכל נגיף, מחייבים אותנו להיערכות מיוחדת".

ואמנם, אף שהמשבר הבריאותי לא חלף, כבר רואים את ההתפרצויות האלה בשטח, עם העלייה ברמת האלימות ברחובות עם שלושה נרצחים מתחילת השבוע, והזינוק במספר הנשים שנרצחו על ידי בני זוגן. רק השבוע נרצחה מאיה ווישניאק, בת 22 מאורנית, על ידי בן זוגה, שסיפר ששמע קולות שהורו לו לרצוח אותה.

הכניסה לירושלים, בשל הסגר ירדה צריכת הבנזין באפריל ב–54 אגורות צילום: אמיל סלמן © סופק על ידי TheMarker הכניסה לירושלים, בשל הסגר ירדה צריכת הבנזין באפריל ב–54 אגורות צילום: אמיל סלמן

לפי מעקב "הארץ", שבע נשים נוספות נרצחו מתחילת השנה בישראל, שלוש מהן באפריל ובמאי. לפני כשבועיים נרצחה טטיאנה חייקין, בת 50, בבת ים. בן זוגה התקשר למשטרה ודיווח שרצח אותה. ימים אחדים לפני כן נרצחה בחולון מאסטוול אלאזה, בת 31, ובעלה הודה במעשה למחרת. בחודש שעבר נרצחה מרוות דסוקי, בת 42 מלוד, לעיני בעלה, ותושב העיר נעצר בחשד למעורבות במעשה.

לפי משרד הרווחה, מאז שהחלה התפרצות הקורונה דווח על ארבעה מקרי התאבדות בעקבות אלימות במשפחה. כמו כן, מספר התלונות על אלימות במשפחה שהגיעו למשרד הרווחה במחצית השנייה של אפריל גבוה פי ארבעה מאשר בחודש הראשון להגבלות התנועה. לפי הנתונים, מרבית הפניות עסקו באלימות נגד נשים ובאלימות נגד ילדים.

בסקר הלמ"ס דיווחו 22.6% (377.3 אלף איש) מאלה שאינם גרים לבד, על מתחים בין בני משק הבית בעקבות המשבר: 18% ענו כי קיים מתח "במידה מסוימת"; ו–4.6% "במידה רבה" או "במידה רבה מאוד".

האם יש קשר בין הקורונה לעלייה במספר מקרי האלימות בכלל ובאלימות נגד נשים בפרט?

טנא: "לא ניתן לקבוע קשר ישיר בין הדברים, אבל ברמה האינטואיטיבית ניתן לומר שכשיש סיר לחץ — בריאותי, חברתי וכלכלי — הקיטור פורץ איפשהו. לא מפתיע שהוא פורץ במקומות האלה, של פגיעה בחלש. כמו שבריון בכיתה בעת מצוקה יציק לילד החלש שלא עשה לו כלום, רק כי הוא חלש".

אנשים שנמצאים במשבר יודעים שהם חווים קושי וצריכים עזרה?

"הרבה אנשים לא יודעים לאבחן שהם בדיכאון ולא יודעים מתי לחץ וחרדה 'לגיטימיים' ומתי חורגים מכך ונדרשת עזרה מקצועית. חשוב לומר שאין בעיה עם תחושות של דכדוך, עצב ואף פחד וחרדה — הם חלק מספקטרום הרגשות האנושי. המטרה אינה לבטל את העצבות והדכדוך, אלא למתן את המקומות שבהם זה פוגם באיכות החיים ובתפקוד.

"עם האוכלוסיות שעלולות לפתח תסמיני לחץ וחרדה נמנים אנשי הצוות הרפואי שנחשפו לכל הקשיים. במהלך המשבר עשיתי כמה הרצאות בזום לרופאים על התמודדות עם חרדה. ביקשתי מהם 'לעזוב את החולים שלהם' ולענות לגבי עצמם — כמה מהם או מבני משפחתם חוו תסמינים של חרדה. התשובה היתה 70%–80%".

אמבולנס מחוץ למלונית קורונה צילום: מוטי מילרוד © סופק על ידי TheMarker אמבולנס מחוץ למלונית קורונה צילום: מוטי מילרוד

זה יכול להשפיע על התפקוד היומיומי שלהם?

"לא בהכרח. לאנשים יש מנגנוני הגנה שמאפשרים להם להמשיך ולתפקד למרות הקושי. עם זאת, אין ספק שהתפקוד של אנשים שנמצאים בחרדה או בדיכאון יכול להתערער ולא רק בעבודה, אלא גם בבית עם הילדים או במערכות יחסים. נוצר כאן מעגל אכזר, כי כדי לשמר מערכות יחסים נדרשת אנרגיה, אבל כשאין לך אנרגיה אתה לא יכול לעשות את זה, ואז אתה נשאר לבד, אף שבמצב הזה הכי פחות נכון להישאר לבד. ולא רק זה: אנשים שסובלים מבדידות עושים דברים עם הרבה פחות תשוקה וחשק. דיכאון וחרדה פוגעים באיכות החיים, ביכולת ליהנות מארוחה טובה, מספר טוב. זה גם עלול לגרום לתחלואה פיזית. חשוב לזכור שדיכאון הוא גם מחלה מסוכנת שיכולה להסתיים במקרים הטראגיים באובדנות".

העבודה לא יכולה להוציא אותם מזה?

"העבודה היא חלק מאוד חשוב בחיים של הרבה אנשים. יש לה חלק בגיבוש הזהות שלנו, בהליך החיברות, היא נותנת עוגנים של סדר יום, מקור להגשמה עצמית. מהבחינה הזאת, המשבר הטיל על זה צל כבד כי המוני אנשים אבדו את עבודתם ולאחרים השתנתה דרך העבודה והם החלו לעבוד מהבית, דבר שניתק אותם מהחוויה של מקום העבודה. למעשה, בחסות המשבר העבודה עצמה נהפכה להיות מקום הרבה יותר בודד והרבה פחות בטוח".

מה אפשר לעשות כדי לצאת ממצב של דיכאון קשה או חרדה?

"רוב האנשים שסובלים מתסמיני חרדה בגלל מצב משברי יצאו מזה, ללא צורך בהתערבות. במשבר הזה היו למשל אנשים שפחות הקשיבו לחדשות, כי הם הרגישו שזה לא עושה להם טוב. אנשים, אינטואיטיבית, יודעים לטפל בעצמם ולצאת מקשיים ומשברים. ועדיין, יש אנשים שיתקשו יותר ויידרשו לקבלת יותר לעזרה. חשוב לאפשר להם לפנות, כי יש דרכים לסייע לאלה שחשים שההתמודדות 'גדולה עליהם'. מעבר לכל זה, יש כל מיני השפעות שאנחנו עדיין לא יכולים להעריך ברמה האישית וברמה סוציולוגית".

ובינתיים נראה שהעולם כמנהגו נוהג, וכולם חוזרים לשגרה.

"להרבה מאתנו יש מנגנוני הגנה יעילים, כולל הדחקה והכחשה. הכחשה היא לרוב מנגנון לא אדפטיבי ועלול להזיק. לעומת זאת, הדחקה דווקא מועילה פעמים רבות. חשוב לשים לב שהדברים האלה קורים גם ברמה אישית וגם ברמה לאומית. חלק מהמתקפה על מנכ"ל משרד הבריאות היוצא מקורה בהכחשה או הדחקה של הבהלה, שלה היו שותפים רבים בעת קבלת ההחלטות של הסגר.

"אחרי כל זה חשוב לזכור שלצד החששות, משבר תמיד גם מציב הזדמנות לשינוי שאינו בהכרח שלילי. דווקא הבדידות שרבים חשו יכולה להניע יצירת קשרים אמיתיים, ולא בפייסבוק. אחרי שיירגע מצב החירום גם החברה אולי תדע לדרוש יותר לבריאות ולחינוך, אולי ייקבעו דרכים חדשות דווקא לשמור על הפרטיות. עוד מוקדם לדעת את ההשלכות השליליות של הקורונה, אבל גם בתקווה, החיוביות".

היכנסו לסיקור המלא וכל החדשות על מגפת הקורונה באפליקציית Microsoft News ב-Windows 10 ובאנדרואיד

עוד מ-TheMarker

image beaconimage beaconimage beacon