אתה משתמש בגרסה ישנה יותר של הדפדפן. לחווית MSN הטובה ביותר, השתמש ב-גרסה נתמכת.

השיטות שעזרו לאיירון סורס וטאבולה להגיע לשווי של מיליארדים

סמל של TheMarker TheMarker 22/07/2021 שגיא כהן
צילום: גילי בניטה © סופק על ידי TheMarker צילום: גילי בניטה

כל מי שרכש סמארטפון והפעיל אותו בפעם הראשונה, נחשף לתופעה המרגיזה הזאת: בלי שביקשנו, הטלפון החדש מהאריזה מתמלא בשלל אפליקציות שהותקנו עליו אוטומטית. זה יכול להגיע לעשרות רבות של אפליקציות כמו שירותי ענן, כלים, תוכן, משחקים ורשתות חברתיות.

בין אם האפליקציות הללו מגיעות מספקית הסלולר, יצרנית המכשיר או מערכת ההפעלה (אנדרואיד של גוגל ו–iOS של אפל), התוצאה דומה: הלקוח ששילם מאות דולרים על מכשיר חדש, מגלה שמישהו מנסה לסחוט עוד קצת כסף. האפליקציות המותקנות מראש (Preinstalled Apps) שזכו לכינוי הגנאי Bloatware, לא רק תופסות נפח אחסון, אלא ממלאות ומעמיסות את המכשיר ופוגעות בחוויית השימוש, במיוחד אצל אנשים שאינם טכנולוגיים ולא יודעים כיצד להסירן, וכמובן גם שואבות מידע ונתונים אישיים מהמשתמש לצורכי פרסום.

חברות הפרסום הדיגיטלי טאבולה ואיירון סורס הן שתיים מחברות ההיי־טק המצליחות והבולטות בישראל בעשור האחרון והחלו להיסחר באחרונה בוול סטריט. לשתיהן יש מוצרים שהעיקרון מאחוריהם מתחבר לתופעת האפליקציות המותקנות מראש: הן עובדות מול יצרניות סמארטפונים וספקיות סלולר, במטרה להכניס כמה שיותר תוכן ואפליקציות באופן מובנה למכשירים שהצרכנים רכשו והפעילו לראשונה.

המוצרים הללו, איירון סורס Aura (אאורה) וטאבולה ניוז, זוכים להצלחה ולצמיחה מרשימה. אין ספק שהשיטות שלהן אגרסיביות ופוגעניות פחות ביחס לפרקטיקות שהיו מקובלות בעבר בענף.

אך יש סימן שאלה גדול לגבי הערך שהן מביאות למשתמשים הסופיים: בשורה התחתונה המטרה היא להשתלט על נדל"ן יקר ערך — המסך ותשומת הלב של המשתמש — כדי לשרת את האינטרסים של שתי החברות ושל השותפות שלהן — מפעילי הסלולר, יצרני המכשירים והאפליקציות והמפרסמים — ולהגדיל את הכנסותיהן. כל זה מגיע על חשבון הצרכן הסופי, חוויית המשתמש והפרטיות שלו, בלי להתחשב בצרכים ובאינטרסים שלו.

אאורה של איירון סורס. המסך מתמלא באפליקציות "מומלצות" צילום: ללא קרדיט © סופק על ידי TheMarker אאורה של איירון סורס. המסך מתמלא באפליקציות "מומלצות" צילום: ללא קרדיט

אמנם, יש גם אנשים שימצאו ערך בתכנים ובאפליקציות הללו. אך עדות טובה למצב המורכב היא שחיפוש אחר המונחים טאבולה ניוז ואיירון סורס מניב לא מעט שאלות ומדריכים הנוגעים להסרת המוצרים של החברה מסמארטפונים.

איירון סורס מרוויחה ממפתחי האפליקציות

איירון סורס, שנסחרת לפי שווי של כ–8.5 מיליארד דולר, השיקה את אאורה ב–2016. זו טכנולוגיה הנמכרת לספקיות סלולר ויצרניות סמארטפונים, ומיועדת להתקנת מאסה של אפליקציות על סמארטפון האנדרואיד החדש של המשתמש, בעת תהליך ההפעלה הראשוני. כשמשתמש מפעיל לראשונה מכשיר חדש שרכש, מוצג לו מסך עם מגוון אייקונים שמזמין אותו לבחור אפליקציות "מומלצות" להתקנה — אפליקציות של הספקית עצמה, לצד מוכרות כמו פייסבוק או לינקדאין, ושלל משחקים ואפליקציות ידועות פחות.

מפתחי האפליקציות משלמים לאיירון סורס על כל התקנה שהם מקבלים דרכה, ובחלק מהמקרים נקבעת גם חלוקת הכנסות, כשהכסף מתחלק גם עם הספקית או היצרנית. עבור איירון סורס, אאורה היא עסק קטן אך צומח. הכנסותיו ברבעון הראשון של 2021 היו 15.5 מיליון דולר, כ–13% מסך הכנסותיה ברבעון, עם צמיחה של 100% ביחס לרבעון המקביל אשתקד. החברה מדווחת שבין לקוחותיה נמצאות אורנג', וודאפון וסמסונג, וכי המערכת מותקנת על 800 מיליון מכשירים ו–3.3 מיליון אפליקציות מותקנות דרכה בכל יום.

באיירון סורס אומרים כי המטרה של אאורה היא דווקא לפתור את בעיית האפליקציות המותקנות מראש, מאחר שהיא מאפשרת ללקוח לבחור את האפליקציות שהוא רוצה, ודואגת שהן יהיו איכותיות ולא מזיקות, ויותקנו רק בהסכמה. והכל תוך תמיכה במותג של הספקית או היצרנית. המטרה העיקרית, הם מסבירים, היא לשפר את שביעות הרצון של הלקוח.

אדם סינגולדה, מייסד טאבולה צילום: מוטי מילרוד © סופק על ידי TheMarker אדם סינגולדה, מייסד טאבולה צילום: מוטי מילרוד

אך התמונה מורכבת יותר, כי ממשק המשתמש של מסך ההמלצות והתקנת האפליקציות של איירון סורס, מתוכנן באופן שעשוי להיות אגרסיבי ומבלבל. המטרה היא לגרום ללקוח, שאינו עירני מספיק, להתקין כמה שיותר אפליקציות. למשל, בחלק מהמקרים, מוצגות אפליקציות המסומנות מראש עם "וי", כלומר הן יותקנו כברירת מחדל אלא אם המשתמש יבטל זאת באופן אקטיבי. ובהמשך, גם אחרי שהתהליך הושלם, יוקפצו התרעות למשתמשים שידחקו בהם להתקין אפליקציות נוספות.

באזורים מסוימים בעולם, כמו בהודו, השיטה אגרסיבית ומטעה יותר: שם החברה מציגה "חבילות" של אפליקציות רבות, שיותקנו כברירת מחדל אלא אם המשתמש ישים לכך לב ויעבור אפליקציה־אפליקציה ויבטל את הסימון. כאן הפרקטיקה מתחילה להזכיר את המוצר הישן והידוע לשמצה של איירון סורס, שהתקין למשתמשים תמימים חבילת תוכנות מיותרות על המחשב, ללא ידיעתם.

בסופו של דבר המטרה של איירון סורס ולקוחותיה, היא לגרום ללקוח להתקין כמה שיותר אפליקציות שהוא לא בהכרח צריך או רוצה. הרי רשימת האפליקציות "המומלצות" לא בהכרח כוללת אפליקציות נחוצות באמת — אלא גם כאלה ששילמו לאיירון סורס כסף כדי להופיע בה. אפליקציות שהמטרה שלהן היא גם לאסוף מידע על המשתמש כדי להרוויח ממנו עוד כסף מפרסומות בעתיד.

מי מספק חדשות לטאבולה ניוז?

טאבולה ניוז של טאבולה, הנסחרת לפי שווי של כ-2.3 מיליארד דולר, הוא מוצר שונה לחלוטין, אך התוצאה מבחינת המשתמש יכולה להיות דומה.

טאבולה ניוז. הלקוחות לא יודעים שאפשר להסיר את הפיד צילום: ללא קרדיט © סופק על ידי TheMarker טאבולה ניוז. הלקוחות לא יודעים שאפשר להסיר את הפיד צילום: ללא קרדיט

טאבולה ניוז הוא פיד חדשות מותאם אישית שמופיע כחלק ממסך הבית של הסמארטפון, המציג עדכונים מאתרי חדשות ברחבי העולם. טאבולה מוכרת אותו ליצרניות אנדרואיד וספקיות סלולר, שמשלבות אותו באופן מובנה במכשירים שלהם. בעלי מכשירי סמסונג גלקסי בישראל אמורים להכיר זאת היטב: אם תחליקו את מסך הבית הצדה, ייתכן שיופיע בפניכם עמוד בשם "סמסונג בחינם", שמציג גם את טאבולה ניוז.

המוצר הוותיק והמוכר של טאבולה הוא פרסומות נייטיב — פרסום משולב בתוכן שמופיע באתרי חדשות באינטרנט. טאבולה ניוז, החדש יותר, צובר כעת תאוצה במהירות. השבוע דיווחה החברה כי הוא זמין ב–80 מדינות, בקרב שורה של יצרניות והגיע לצמיחה שנתית של 270% בשיעורי החשיפה.

כחלק מהעסקה בין טאבולה ליצרנית כמו סמסונג — טאבולה ניוז "משתלטת" על נדל"ן דומיננטי ויקר ערך, אחד ממסכי הבית בסמארטפון. וזה נעשה כחלק מתהליך הפעלת מכשיר חדש, באופן שפעמים רבות משתמשים (בוודאי כאלה שאינם טכנולוגיים) לא שמים לכך לב. רבים יישארו עם הפיד החדשותי בלי לדעת שאפשר להעלים אותו. מעבר לכך, טאבולה גם מקבלת בתמורה את המידע האישי והרגלי הקריאה שלכם — שמשמש אותה כדי להציג לכם פרסומות במקומות אחרים. היצרנית וטאבולה מרוויחות מהפרסומות שהמשתמש נחשף אליהן.

אמנם לא כולם יחשבו שטאבולה ניוז הוא פולשני, ויש שישמחו לקבל פיד חדשות מובנה בסמארטפון. אך גם כאן, ברור שהאינטרס העליון הוא טובתם של טאבולה, שותפותיה ולקוחותיה, ולא האינטרס של המשתמש הסופי ששילם ממיטב כספו על מכשיר חדש.

משתמש שנחשף לטאבולה ניוז, אינו מודע לכך שלא מדובר באגרגטור חדשות חסר פניות. למעשה הוא סלקטיבי מאוד, ויופיעו בו עדכוני חדשות רק מאתרים שהם לקוחות רשת הפרסום של טאבולה. לא תמצאו בפיד הזה חדשות שמגיעות מאתרים גדולים וחשובים שעובדים, נניח, עם המתחרה אאוטבריין. זה בעצם המודל של טאבולה ניוז: להגדיל את הטראפיק לרשת הפרסום שלה, ולא להחכים את המשתמש עם תוכן חדשותי מעניין וחשוב.

בטאבולה אומרים מצדם שהמגמה לשלב חדשות באופן מובנה בטלפון היא מגמה צרכנית שמתרחשת בכל ענף הטכנולוגיה, בהובלת אפל עם אפל ניוז שמגיעה באופן מובנה באייפונים.

להגנתה של טאבולה ייאמר שהיא לא לבד — גם גוגל מציעה מוצר דומה בשם Discover. מעבר לכך, מובן שטאבולה היא "רק" ספקית התוכן והטכנולוגיה ליצרניות הסמארטפונים — שהן אלה שאחראיות את חוויית המשתמש ללקוחותיהן, לטוב ולרע.

עוד מ-TheMarker

image beaconimage beaconimage beacon