אתה משתמש בגרסה ישנה יותר של הדפדפן. לחווית MSN הטובה ביותר, השתמש ב-גרסה נתמכת.

לאורך עשורים, זיהומי נפט פוגעים בישראל

סמל של הארץ הארץ לפני 2 ימים צפריר רינת
זיהום בחוף הבונים, אתמול. על פי אחת ההערכות, כמות הנפט הדולפת שלא כחוק מדי שנה היא 50–100 אלף טונות צילום: רמי שלוש © סופק על ידי הארץ זיהום בחוף הבונים, אתמול. על פי אחת ההערכות, כמות הנפט הדולפת שלא כחוק מדי שנה היא 50–100 אלף טונות צילום: רמי שלוש

זיהומי נפט מלווים את ישראל כבר משנות ה–70 של המאה שעברה. בתחילה הם נבעו בעיקר מפעילות שוטפת ובלתי מבוקרת של תנועת מכליות בים התיכון ובמפרץ אילת. בשנים האחרונות, לעומת זאת, מדובר בעיקר באירועים שמקורם בתקלות או בפעילות שאינן חוקיות — כפי שאירע בסבירות גבוהה בשבוע שעבר, כמה עשרות קילומטרים מחופי הים התיכון.

על פי הנתונים העדכניים של היחידה לטיפול באירועי זיהום ים, הפועלת מטעם תכנית האו"ם להגנת הים התיכון, מדי שנה מתרחשים 1,500–2,000 אירועים של דליפת נפט בים התיכון, מסיבות שונות. על פי אחת ההערכות, כמות הנפט הדולפת שלא כחוק מדי שנה היא 50–100 אלף טונות. לשם השוואה, ההערכה היא שבאירוע הזיהום הנוכחי דלפו לים כמה עשרות טונות.

מתנדבים מנקים חוף ביפו, אתמול. המדינה מקדמת פעולות לחיפוש ולהפקה של נפט ליד חופי הים התיכון צילום: מוטי מילרוד © סופק על ידי הארץ מתנדבים מנקים חוף ביפו, אתמול. המדינה מקדמת פעולות לחיפוש ולהפקה של נפט ליד חופי הים התיכון צילום: מוטי מילרוד

עד שנות ה–80 לא היה בישראל גוף שמטרתו לפקח מבחינת סביבתית על שינוע ואחסון של נפט. המצב הזה השתנה לאחר שאורי מרינוב, ראש השירות לאיכות הסביבה אז — הגוף שקדם למשרד להגנת הסביבה — הצליח לשכנע את משרד התחבורה להעביר אליו את הסמכויות הנדרשות. בהמשך הוקמה באילת התחנה הראשונה למניעת זיהום ים. עוד שינוי היה קשור באמנות הבין־לאומיות ובעיקר אמנה למניעת זיהום ים (MARPOL), שהטילה שורה של איסורים על זיהום ים בנפט.

מפרץ אילת היה האזור שנפגע באופן הקשה ביותר מזיהומי נפט כרוניים. זאת משום שמדובר במפרץ כמעט סגור, ובשל הרגישות הרבה של האלמוגים במפרץ לזיהום. גם כיום מתרחשות תקלות מדי פעם, אך בהיקף מצומצם יותר. עם זאת הסיכון קיים, בגלל תנועת מכליות באזור נמל עקבה. סיכון זה עלול לגדול אם חברת קצא"א תרחיב את פעילותה במסוף הנפט של אילת, כפי שהיא מתכננת לעשות.

פעילות ניקוי בשמורת עברונה, אחרי דליפת הדלק הגולמי ב-2014. מפרץ אילת היה האזור שנפגע באופן הקשה ביותר מזיהומי נפט כרוניים צילום: ששי חורש © סופק על ידי הארץ פעילות ניקוי בשמורת עברונה, אחרי דליפת הדלק הגולמי ב-2014. מפרץ אילת היה האזור שנפגע באופן הקשה ביותר מזיהומי נפט כרוניים צילום: ששי חורש

מלבד תוכנית זו, המדינה מקדמת פעולות לחיפוש ולהפקה של נפט ליד חופי הים התיכון. בין השאר אושרה פעילות כזאת בשטח גדול בעל ייחוד אקולוגי, הנקרא "הפרעת פלמחים", שנמצא ממערב לחוף פלמחים. היום ידון בג"ץ בעתירה שהגישה החברה להגנת הטבע, שבה נטען שמשרד האנרגיה לא נקט את הפעולות הדרושות כדי להבטיח שהאזורים הרגישים מבחינה אקולוגית באזור ייחודי זה יהיו מוגנים מפני פגיעה אפשרית בשל חיפושי נפט והפקתו.

דלק גולמי בשמורת עברונה, ב-2014. בשנים האחרונות הזיהום נובע בעיקר מאירועים שמקורם בתקלות או בפעילויות שאינן חוקיות צילום: רויטרס © סופק על ידי הארץ דלק גולמי בשמורת עברונה, ב-2014. בשנים האחרונות הזיהום נובע בעיקר מאירועים שמקורם בתקלות או בפעילויות שאינן חוקיות צילום: רויטרס

ישראל היתה אחת המדינות הבולטות במעקב אחר היקף זיהום הזפת בים התיכון. מי שהוביל את המחקר בתחום היה ד"ר אברהם גוליק, מהמכון לחקר ימים ואגמים, שאף כתב דו"ח מפורט בנושא בעבור התוכנית להגנת הים התיכון. בדו"ח הזה ציין שהחלה מגמה של ירידה בהיקף זיהומי הזפת, שעד אז היו שכיחים למדי. הוא תלה זאת בין השאר בכניסתה של האמנה הבין־הלאומית לתוקף.

פגיעה בצינור נפט בנחל צין, יוני 2011. טונות של דלק הציפו את הנחל צילום: אלי הרשקוביץ © סופק על ידי הארץ פגיעה בצינור נפט בנחל צין, יוני 2011. טונות של דלק הציפו את הנחל צילום: אלי הרשקוביץ

למרות שכיחותה בחופים רבים, עדיין יש פערי מידע גדולים בנוגע להשפעות הסביבתיות של הזפת. את הסקירה המדעית האחרונה והמקיפה ביותר על ההשלכות של זיהום זה פרסמה לפני שש שנים קבוצת מדענים מארצות הברית. הם מציינים שבמקרים רבים יש אי־בהירות בנוגע למקור הזפת ובשאלה מה עולה בגורלו לאחר שהוא מגיע לקרקעית הים. בחלק מהמקרים נעשה שימוש בניתוח של איזוטופים, והם מגלים מהו סוג הדלק שממנו נוצרה הזפת, ומהו מיקומו הגאוגרפי של דלק זה. אשר לחופים, החוקרים מציינים שגושי הזפת עוברים תהליך טבעי של פירוק ביולוגי באמצעות חיידקים. אולם מדובר בתהליך איטי, והחיידקים אינם מצליחים לפרק את כל הפחמימנים (התרכובות הנמצאות בנפט, צ"ר).

אשר להשפעות של הזפת על המערכות האקולוגיות, נמצא שבכמה אזורים ימיים נפגעו רכיכות וצבי ים מפגיעה ישירה בבית הגידול או מבליעת זפת, במקרה של צבים. רמת הרעילות של הזפת השתנתה, ובחלק מהמקרים רוב התרכובות הרעילות התנדפו או התפרקו, ובמקרים אחרים עדיין נותרו ריכוזים גבוהים. ואשר לבני אדם, המדענים מציינים שלא נמצאו עדויות שזפת יוצרת סיכונים ממשיים. ההשפעה העיקרית היא המפגע האסתטי שיוצר חומר זה מבחינת המתרחצים בים והשוהים על החוף.

עוד מהארץ

image beaconimage beaconimage beacon