אתה משתמש בגרסה ישנה יותר של הדפדפן. לחווית MSN הטובה ביותר, השתמש ב-גרסה נתמכת.

מרים נאור, נשיאת בית המשפט העליון בדימוס, מובאת למנוחות

סמל של וואלה! וואלה! 25/01/2022 מערכת וואלה! חדשות

נשיאת בית המשפט העליון בדימוס מרים נאור מובאת היום (שלישי) למנוחות. נאור, שבחודשים האחרונים עמדה בראש ועדת החקירה הממלכתית לחקר אסון מירון - נפטרה בגיל 74 והיא תיטמן בבית העלמין סנהדריה שבירושלים. מלבד קרוביה של נאור, בהלווייתה צפויים להשתתף נשיא המדינה יצחק הרצוג, ראש הממשלה נפתלי בנט ונשיאת העליון המכהנת אסתר חיות.

נשיא המדינה ספד לה: "היום, כאשר אנו נפרדים ממך, במעמד כה נכבד, אנחנו יכולים לומר בפה מלא שמילאת את התחייבותך ושליחותך עד תום. הצלחת לשאת את הלפיד המשפטי והפצת אור שנראה למרחקים והותרת אחריך מורשת כבירה. תיזכרי כמלכת הצדק ומי שדרכה במערכת המשפט והפכה ללא עוררין למלכת המשפט הישראלי".

אחרי הרצוג נשא הספד ראש הממשלה. "רבות נאמר על המשפטנית שהייתה. אבל אני מבקש להדגיש פן אחר באישיותה, את אהבתה למדינה. את המחויבות שלה לביטחון ישראל. את האיזון המתבקש בין ערכיה של המדינה", אמר בנט.

"שמעתי בקולה את הדאגה האמיתית שלה לבני אדם בחקר של אסון מירון. זאת לא הייתה פעולה טכנית מבחינתה, היא רצתה דוח ביניים כי כאב לה. היה לה כל כך חשוב למנוע הישנות של אסון כזה. היא פעלה מתוף שליחות עמוקה. ההקפדה על הפרטים הקטנים כגדולים", הוסיף ראש הממשלה.

"אנחנו נפרדים משופטת עתירת זכויות. מי שצירוף המילים מזג שיפוטי מסמל אותה", אמר. "אדם כמוה חיזק את האמון של הציבור הישראלי במערכת המשפט. בני המשפחה היקרים - מי ייתן ותצליחו לשאוב עידוד מהאהבה הרבה לה היא זוכה. אישה קטנת ממדים וגדולת נפש".

"המשכת לקרוא חומר עד שעות הלילה, ואז הלכת לישון וליבך נדם"

חיות נפרדה מחברתה בדמעות. "מרים נאור הותירה אותנו הלומי פתע. כשמלאו לך 70 שנים, נפרדת מכס השיפוט נשיאת ביהמ"ש העליון לאחר יוותר מארבעה עשורים של שירות ציבורי. אנחנו, חברייך, התנחמנו בכך שגם לאחר פרישתך תמשיכי ללוות אותנו ותמשיכי לתרום. מי יכול היה אז לעלות בדעתו שבחלוף ארבע שנים ניפרד ממך לתמיד", אמרה.

"את דרכך במעלות השפיטה סללת בזכות מצוינות מופלגת במשפט, בעבודה קשה ובמחויבות ללא פשרות לערכים ולעקרונות הטבעת חותם בל יימחה בכל תחומי המשפט. כל מי שהייתה לו הזכות להכיר את מרים השופטת יודע שהתייחסת ברצינות ובאותה שימת לב לכל תיק שבא לפנייך. ההאמנת כי מלאכת השיפוט חייבת להיות נקייה - ובעניין זה נאה דרשת ונאה קיימת", הוסיפה.

"ואכן, את הגעת תמיד ללב הדברים. כך כשופטת וכך כשנענית לעמוד בראש הוועדה של חקירת אסון מירון. התגייסת ללא היסוס למשימה החשובה הזו. וכדרכך ביצעת אותה ללא פשרות. לפני יומיים שבת לאחר יום ארוך, עוד המשכת לקרוא חומר עד שעות הלילה, ואז הלכת לישון וליבך נדם. לפני כמה ימים כתבת לי בהתרגשות רבה. 'ראש העיר הודיע לי שנבחרת ליקירת ירושלים. מכיוון שאני רואה בזה שמכבדים את מערכת המשפט אני ממהרת לשתף אותך'. כמה צניעות וכמה ענווה עד הסוף. איבדנו אדם נדיר, חברה יקרה. תנוחי בשלום".

חיות ונאור בטקס החלפת התפקיד, 2017 © מערכת וואלה! NEWS חיות ונאור בטקס החלפת התפקיד, 2017

שרת הפנים איילת שקד, שכיהנה כשרת המשפטים במקביל לכהונת נאור, סיפרה על החברות האישית שנרקמה ביניהן. "שיחתנו האחרונה הייתה ביום רביעי - כשבירכתי אותה על בחירתה כיקירת העיר ירושלים", תיארה בדמעות. "לא הייתה ראויה ממנה".

נאור כיהנה כנשיאת בית המשפט העליון ה-11 בין השנים 2017-2015, ורק ביום ראשון אף ניהלה יום דיונים שלם בו היא חקרה ארבעה קציני משטרה בכירים במסגרת תפקידה כראש ועדת החקירה. לפני ימים אחדים הוכרזה כיקירת העיר ירושלים.

נאור כיהנה כשופטת קרוב ל-38 שנים - מתוכן 17 כשופטת בבית המשפט העליון. היא החלה את דרכה כבר בשנת 1980 כאשר נבחרה לשופטת בבית משפט השלום בירושלים, והגיעה עד לתפקיד המרכזי ביותר במערכת המשפט הישראלית. במהלך כהונתה בכל ערכאות השיפוט חתומה נאור על כמה מפסקי הדין המשמעותיים ביותר שהיו בישראל.

כך, למשל, היה פסק הדין שלה בנושא החוק למניעת הסתננות שקבע כי שהייה של מבקשי מקלט במשך 20 חודשים במתקן חולות היא לא מידתית ויש לבטל את החוק. בפסק דין נוסף בנושא מסתננים ומבקשי מקלט, קבעה נאור כי אסור להחזיק במתקני כליאה מסתננים שמסרבים להיות מגורשים למדינה שלישית. פסיקה חשובה נוספת קבעה כי ההסדר שפוטר בני ישיבות מגיוס לצה"ל הוא מפלה ויש לבטלו. בפסק הדין האחרון שלה, היא אישררה את פתיחת המרכולים ומתחמי הבילוי בשבת בתל-אביב.

נאור ישבה גם בהרכב השופטים בערעור של נשיא המדינה לשעבר, משה קצב, שהורשע באונס. היא התייחסה אז למעמדו של קצב, ואמרה כי "כולם שווים בפני החוק. כל בני האדם שווים בפני המשפט ובפני השופט. גדול כקטן. עשיר כעני. מכובד כפשוט. עת עומדים הם בפני השופט, עירומים הם כביום היוולדם. כולם שווים בין שווים". כמו כן, בשנת 1999ישבה נאור בהרכב בית משפט השלום שהרשיע את אריה דרעי.

נאור נולדה בירושלים באוקטובר 1947, לבית של לוחמי המחתרות, בתיה קרקלינסקי ונפתלי לרנר. היא למדה בגימנסיה העברית, שירתה בצה"ל כמורה חיילת וסיימה בהצטיינות תואר במשפטים באוניברסיטה העברית. לימים היא הכירה את בעלה פרופסור אריה נאור, מזכיר הממשלה של מנחם בגין. נאור הוא בנה של אסתר רזיאל-נאור, חברת כנסת מטעם חרות וגח"ל, ואחיין של דוד רזיאל, מפקד האצ"ל שנהרג בעיראק בשנת 1941. לזוג נאור שני בנים תאומים, מיכאל ונפתלי, ונכדים.

"בית הורי היה בית פלורליסטי. אבי היה בהגנה, ואמי הייתה באצ"ל. את זה אני יודעת כי הם סיפרו לי על כך. לימים גם דעותיהם הפוליטיות נחלקו. למדתי, בלי נאומים ובלי הטפות מוסר, שאפשר לחשוב כך ואפשר אחרת, כי יש לכבד כל דעה, גם אם אין זו דעתך שלך", אמרה נאור בנאום הבכורה שלה כנשיאת בית המשפט העליון, "הלגיטימציה למחלוקת היא מיסודות התרבות הלאומית שלנו. מורשת אבותינו היא שלעיתים יש יותר מתשובה אפשרית אחת על שאלות מסוימות, יש אומרים כך ויש אומרים אחרת, ואלו ואלו לגיטימיים. ואכן, הפלורליזם מאפיין גם את בית המשפט שלנו. בניגוד לקולות הנשמעים לעתים בציבור, יש בבית המשפט העליון מגוון דעות".

עוד מוואלה!

image beaconimage beaconimage beacon