אתה משתמש בגרסה ישנה יותר של הדפדפן. לחווית MSN הטובה ביותר, השתמש ב-גרסה נתמכת.

מרתף ותעודת זהות: כך ניהלנו גן ילדים פיקטיבי במשך שנה וחצי

סמל של TheMarker TheMarker 19/11/2020 ליאור דטל, רפאלה גויכמן והדר קנה
מימין: ליאור דטל, הדר קנה ורפאלה גויכמן. "סביר להניח שהפקחים היו מזדעזעים שמישהו ביקש אישור להפעלת מעון במבנה כזה" צילום: אייל טואג © סופק על ידי TheMarker מימין: ליאור דטל, הדר קנה ורפאלה גויכמן. "סביר להניח שהפקחים היו מזדעזעים שמישהו ביקש אישור להפעלת מעון במבנה כזה" צילום: אייל טואג

השיחה שקיבלנו בצהרי היום, לפני קצת יותר משבועיים, מפקידת משרד הרווחה, הפתיעה אותנו. אחרי הכל, עברו חודשים ארוכים מאז שהגשנו — שלושה עיתונאים חסרי ניסיון או הבנה בגני ילדים — בקשה לקבלת אישור להפעלת גן ילדים בדרום תל אביב, ולא שמענו כלום ממשרד הרווחה, הממונה על הפיקוח. אף שלא היתה לנו כל כוונה באמת להפעיל גן שכזה — אלא רק לבדוק את רמת הפיקוח והבקרה על רישום ואישור הגנים הפרטיים — מבחינת משרד הרווחה הגן היה חי, קיים ופעיל בתקופה הזאת. אלא שבאותה שיחה, הבחורה מהצד השני נשמעה מהוססת מעט. תחילה שאלה לכתובת הגן, ולאחר כמה דקות התקשרה שוב כדי לומר שהיא לא מוצאת את הגן. "אין גן", השבנו לה, "מעולם לא הוקם כזה".

מאות אלפי ילדים בגילי 3-0 לומדים במעונות יום פרטיים שאמורים להיות מפוקחים על ידי משרד הרווחה על פי חוק. הבדיקה שערכנו מגלה באיזו קלות יכול כל מי שחפץ בכך לפתוח מסגרות לפעוטות, לגבות מההורים תשלומים בסך אלפי שקלים בחודש, להציב ילדים בסיכון ללא השגחה של גורם מקצועי או לפחות כזה שעבר הכשרה, ובמקביל לפעול מול אכיפה דלה ביותר.

רק 25% מהילדים בשכבת הגיל המדוברת לומדים במעונות מפוקחים ומסובסדים על ידי המדינה (ויצו, נעמת, אמונה וכדומה). ההשקעה הציבורית הנמוכה אינה מאפשרת לקלוט במעונות המסובסדים יותר ילדים, ולכן מרבית ההורים נדרשים למצוא פתרונות יקרים יותר בשוק הפרטי. באוקטובר 2018, אחרי מאבק ציבורי של יותר מעשור, נחקק חוק הפיקוח על מעונות היום, וזאת אחרי שורה ארוכה של מקרי אלימות והתעללויות בילדים בגנים פרטיים. החוק נכנס לתוקף בשנת הלימודים הקודמת (תש"פ), אך למערך הפיקוח שמופקד על אלפי המסגרות הוקצו 22 פקחים על אלפי מסגרות, בהן לומדים מאות אלפים.

פקחים אלה פועלים ללא תקנות ולכן הם נעדרי סמכות לסגור גנים אלא במקרים קיצוניים ביותר. עד חקיקת החוק, ובמידה רבה גם לאחר מכן, למדינה אין באמת מידע על הנעשה במסגרות הפרטיות לגילי 3-0, כמה ילדים לומדים בהן, ובעיקר — מי מטפל בילדים. במשרד הרווחה אמרו כי ביקשו כבר לפני שנתיים תוספת תקציב להעסקת עשרות מפקחים נוספים כדי ליישם את החוק.

כדי לבדוק את הנעשה בתחום, החליטו בתחילת 2019 שלושה מחברי מערכת TheMarker לפתוח מעון פיקטיבי בתוך מבנה תעשייה ישן ולא מתאים להפעלת גן. נרשמנו במשרד הרווחה כמפעילי המעון, שזכה לשם "דובוני אכפת לי", אף שאין לנו ניסיון קודם או הכשרה מקצועית בסיסית בטיפול בילדים. שמנו לא הוסתר. חיפוש פשוט בגוגל היה מגלה את זהותנו האמיתית. כתובת המעון, שסופקה למשרד הרווחה, היא כתובת העיתון בקרית המלאכה שבדרום תל אביב. המעון לא עמד בדרישות המרכזיות, והמקלות המאוד יש לומר, לקבלת רישיון בכל הקשור לבטיחות והכשרת אנשי הצוות. למרות זאת, אגף הפיקוח במשרד הרווחה לא מנע את הפעלתו במשך תקופה ארוכה. רק לפני שבועיים, לאחר כשנה וחצי שבה כביכול פעל המעון, וארבעה חודשים לאחר שבקשת הארכת הרישיון שלו לא חודשה, מטעמנו, הגיעו מפקחים מטעם משרד הרווחה לביקורת פתע במבנה וגילו כאמור כי הוא ריק.

© סופק על ידי TheMarker

להיעדר הפיקוח על מעונות היום הפרטיים יש השלכות רבות. החל מגנים שפועלים בתנאים לא נאותים, דרך היעדר ביקורת על המזון שמוגש בהם, וכלה במתן מענה מהיר  למקרים של הפקרת ילדים בידי גננות ומטפלות חסרות הכשרה ונעדרות גישה לילדים. בשנתיים האחרונות נחשפו מקרים קשים של התעללויות בילדים, בהם זה של הפעוטה יסמין וינטה, שהסייעת אינה סקיבנקו הורשעה בהריגתה בגן בפתח תקוה במאי 2018. באוקטובר פרסם משרד הרווחה נתונים מהם עולה כי בביקורות שנערכו בחלק מהמעונות הרשומים, התגלו כ–100 עובדים בעלי רישום פלילי — כולל בעבירות אלימות (לרבות כלפי קטינים), שידול לזנות, סרסרות ושימוש בסמים.

חלקו הראשון של חוק הפיקוח נכנס כאמור לתוקף בשנת הלימודים הקודמת, ובמסגרתו נדרשים מפעילי המעונות הפרטיים לקבל רישיון זמני ממשרד הרווחה. הדרך לרישום המעון קלה במיוחד, וכל שנדרש הוא להעביר למשרד כמה פרטים בסיסיים על מנהל המעון והעובדים בו, להצהיר שלפחות שליש מהם עברו קורס עזרה ראשונה לפעוטות, שהם השתתפו בקורס מקוון על התנהלות בטוחה בגן, ושהם מסכימים שמשרד הרווחה יבדוק שאינם בעלי רישום פלילי. אף אחד, בשלב הרישום, לא דורש מהגננות והסייעות לעבור הכשרה בטיפול ובחינוך ילדים בגיל הרך. לפרמטרים הבסיסיים הללו היו אמורות להצטרף תקנות מחמירות קצת יותר, המתארות את הגודל הרצוי של הגן וכמה אנשי צוות צריכים לעבוד בו, וכן להסדיר את סוגיית ההכשרה ולוודא שאיש מהעובדים והעובדות אינו בעל רישום פלילי. תקנות אלה טרם אושרו בחקיקה ובאוקטובר דחתה הכנסת את פרסומן בארבעה חודשים נוספים.

הקרן שוב את הוידאו

שם, מספר וצא לדרך

ענת דייגי, ראשת פורום הורים למען אחריות מלידה צילום: ארז דייגי © סופק על ידי TheMarker ענת דייגי, ראשת פורום הורים למען אחריות מלידה צילום: ארז דייגי
"בכל פעם שנחשפת פרשת התעללות, אני סופרת כמה ילדים יש במסגרת וכמה מטפלות הופקדו עליהם. הגן הישראלי הממוצע פועל בסטנדרטים הכי נמוכים במערב"

בקיץ 2019 הודיעה הממשלה על החלת חוק הפיקוח ודרשה ממפעילי המעונות להגיש בקשה לקבלת האישור הזמני. הגשת הבקשה עבור גן "דובוני אכפת לי" נמשכה דקות ספורות. התהליך, שנעשה באתר משרד הרווחה, איפשר לנו להגיש בקשה גם כאנשים פרטיים — ללא הקמת עמותה, חברה או רישום עוסק מורשה. לא נתבקשנו למסור פרטים על מספר התלמידים שצפויים לשהות במעון או את שמותיהם. בנוסף, המשרד לא בדק אם דיווחנו על כל העובדים או רק על חלקם. המשמעות היא שיכולנו להעסיק גם עובדים שסירבו להירשם כדי שהמדינה לא תבדוק אם יש להם רישום פלילי.

בטופס המקוון כתבנו שצוות הגן מורכב משלושה אנשים בלבד — כתב החינוך ליאור דטל וכתבת הצרכנות הדר קנה נרשמו כמטפלים, וכתבת הפרסום והדיגיטל רפאלה גויכמן נרשמה כמבשלת. פרט למידע בסיסי כמו כתובת, טלפון ותעודות זהות, לא נדרשנו לספק מידע נוסף או כל הוכחה להכשרה, ניסיון בתחום או היעדר רישום פלילי. בטפסים "אישרנו" שלפחות שליש מאנשי הצוות עבר קורס עזרה ראשונה לפעוטות ושהיתר יעשו זאת בתוך שנתיים (לא עברנו ובכל מקרה לא נדרשנו לצרף הוכחה לכך; ל"ד).

הורה וילד בדרך לגן, באוקטובר צילום: מוטי מילרוד © סופק על ידי TheMarker הורה וילד בדרך לגן, באוקטובר צילום: מוטי מילרוד

עוד דיווחנו כי ביצענו השתלמות בנושא ״התנהלות בטוחה״, אך לא נדרשנו לספק הוכחה לכך, כמו למשל תעודת גמר. בנוסף, התבקשנו להצהיר כי ״המקום מתאים לשהייה של פעוטות״. עשינו זאת, אך בשום מקום לא נדרשנו לפרט. גם לא התבקשנו לספק הוכחות כמו חוות דעת של יועצי בטיחות או למסור את תוכניות המבנה ומידע על אביזרי בטיחות שהותקנו בו. אפילו לא התבקשנו להעביר תמונה של המקום. מבנה מערכת העיתון, שדוווח כאמור כמקום המעון, אינו מותאם כלל לשמש כמסגרת חינוכית וטיפולית לגיל הרך והוא שוכן במרכזו של אזור תעשיה ומסחר, ולא באזור מגורים. סביר להניח שאם פקחי משרד הרווחה היו מגיעים תוך זמן סביר למקום — הם היו מזדעזעים שמישהו ביקש אישור להפעלת מעון במבנה כזה.

על כל פנים, בתום תהליך הרישום קיבלנו אימייל המבקש מאיתנו להצהיר על כך שאין לנו רישום פלילי, ושאנו מרשים למדינה לוודא את הנושא. אישרנו את הבדיקה. כאן למעשה הגיע תהליך הרישום לסיומו ובמשך תקופה ארוכה לא קיבלנו שום בקשה נוספת, התייחסות או מידע כלשהו ממשרד הרווחה. אחרי שנה שלמה שבה "תיפקד" ככל הידוע למשרד הרווחה גן "דובני אכפת לי", קיבלנו הודעה על כך שיש לחדש את הרישיון ולעדכן את פרטי מפעיליו ואנשי הצוות. האימייל הוביל לרישום נוסף של המעון, בתהליך דומה לרישום המקורי, אך בחרנו במודע להתעלם ממנו. החל מאותו הרגע פעל לכאורה המעון הפיקטיבי ללא רישיון, שכן בחרנו לא לעדכן את בקשת הרישוי.

בספטמבר 2020 קיבלנו הודעה נוספת ממשרד הרווחה המבקשת לעדכן על דרישה להתקנת מצלמות במסגרות שבהן שוהים יותר מ–7 ילדים. זאת, על פי החוק החדש להתקנת מצלמות במעגל סגור במעונות היום. בחרנו להתעלם גם הפעם. רק לפני כשבועיים, ארבעה חודשים לאחר שרישיון המעון פג, קיבלנו פנייה טלפונית ממשרד הרווחה עם שאלות לגבי המעון ומיקומו. לאחר כמה דקות הסתבר שמדובר בפקחים שהגיעו אל המבנה וגילו שאין בו גן.

כרמל מעודה יוצאת מבית המשפט צילום: תומר אפלבאום © סופק על ידי TheMarker כרמל מעודה יוצאת מבית המשפט צילום: תומר אפלבאום
אחת מפרשות ההתעללות שהובילה למחאת הורים גדולה נגד ההזנחה בגנים, היתה זו שהתרחשה בגן של כרמל מעודה בראש העין

חוק זה לא רק הגנה

משרד הרווחה הקים אתר ייעודי שמאפשר להורים לגלות אם למעון שאליו התקבלו ילדיהם יש אישור הפעלה. בנוסף, ניתן לברר אם המעון הגיש בכלל בקשה לרישיון, או לחילופין, אם זו נמצאת בטיפול. באתר לא קיים מידע נוסף שהוא בעל ערך להורים. לפי הערכות, רק כמחצית מהמעונות בארץ רשומים באתר. יתרה מכך, חוק הפיקוח על המעונות הפרטיים כלל לא חל על מסגרות שבהן פחות מ–7 ילדים. גם כיום, אחרי שפקחי משרד הרווחה גילו שגן "דובוני אכפת לי" הוא מעון פיקטיבי, שמו ממשיך להופיע באתר הייעודי להורים כמעון שנמצא בהליכי רישוי. הפרצה הזאת ופרק הזמן הארוך עד לקבלת הרישיון מאפשרים למפעילי גנים להודיע להורים כי הבקשה נמצאת בטיפול, גם אם הוא כלל לא עומד בדרישות.

"חוק הפיקוח על מעונות היום הוא חוק חשוב מאוד כי הוא נועד למנוע מצב שבו כל אחד יכול לפתוח מסגרת לילדים. לצערי, התופעות האלה ממשיכות. מדובר במחדל״, אומרת יערה שילה, מומחית לגיל הרך ממכללת אפרתה ומייסדת ארגון "חינוך מלידה", שנועד להסדיר את הטיפול בגיל הרך בישראל. ״המינימום שאנחנו צריכים לעשות על מנת להגן על הילדים שלנו הוא לוודא שלאנשים שמטפלים בהם אין עבר פלילי", היא מוסיפה, "אבל החוק נוצר גם כדי להסדיר את נושא איכות המסגרות ולהציב סטנדרט לחינוך ולטיפול בילדים. אין באף מקום בעולם המפותח מציאות שבה ילדים שוהים במסגרות עם מטפלים ללא הכשרה. במדינות המערב יש הכשרה מובנית לכל המטפלים, אבל כאן כל מי שרוצה הופך למטפל״.

יישום השלב הראשון בחוק צפוי להימשך ארבע שנים נוספות (חמש לפי החוק המקורי) ורק בסופן הוא יוחל על כל המסגרות לגיל הרך שמטפלות ביותר מ–7 ילדים, אך כדי לעשות זאת יש להסדיר את התקנות בחוק. בסוף אוגוסט, כמעט שנתיים אחרי שנחקק, פרסם משרד הרווחה את התקנות לעיון הציבור, אך מכיוון שהן עדיין לא מיושמות, התחום עודנו פרוץ לגמרי ומאות אלפי ילדים עלולים לשהות במסגרות שחושפות אותם לסכנה בריאותית או נפשית. ברור מאליו שמערך הפיקוח הקיים מצומצם מדי ואינו יכול לאכוף את החוק אפילו במתכונתו הנוכחית.

צילום: אייל טואג © סופק על ידי TheMarker צילום: אייל טואג
כתובת העיתון בקרית המלאכה שבדרום תל אביב. המעון לא עמד בדרישות המרכזיות, והמקלות המאוד יש לומר, לקבלת רישיון בכל הקשור לבטיחות והכשרת אנשי הצוות

שר הרווחה, איציק שמולי, אמר עם פרסום התקנות המחמירות לעיון הציבור כי ״ההגנה על חסרי ישע היא משימת חיים עבורי. יש כאן מפנה היסטורי בתחום הגיל הרך — מעבר מהפקרות מוחלטת למצב חדש של הסדרה עם תקינה ויחס ראוי, הכשרות ופיקוח הדוק. הגיע הזמן שנוודא שהמסגרות יתפקדו ויהיו כפי שהיו צריכות להיות מלכתחילה, מקום מוגן ובטוח עבור החשובים לנו״. אלא שהצהרתו של שמולי רחוקה מלהתממש בפועל. התקנות שפורסמו אינן מבטיחות טיפול איכותי וראוי בילדי הגיל הרך. הן לא דורשות, למשל, השכלה אקדמית או תיכונית ממנהלי המעון ומהמטפלות, ומאפשרות לקבל סייעות גם ללא הכשרה בעבודה עם הגיל הרך. ניתן גם להחריג מטפלות מחובת ההכשרה ולשנות את תכני ההכשרה.

לשם השוואה, כדי לעבוד כסייעת בגנים לגילי 3–6 של משרד החינוך, חובה להיות בעלת 12 שנות לימוד לפחות ובוגרת קורס הכשרה. כדי להיות גננת של משרד החינוך, יש חובה לתואר אקדמי בתוספת השלמת לימודים לתעודת הוראה עם התמחות בגיל הרך וסיום שנת התמחות מלאה. למעונות הפרטיים אין כל התייחסות. בנוסף, התקנות של משרד הרווחה מאפשרות לטפל בילדים במרחבים צפופים יחסית (2.2–2.8 מ"ר לילד), עם מטפלת אחת לכל 5–10 ילדים (בהתאם לגיל). גם כאן, משרד הרווחה מאפשר בתקנות החדשות לחרוג ב–10% ולצופף את הילדים עוד יותר. דרישות הבטיחות הן די בסיסיות, כמו למשל טיפול במפגעים שעלולים לסכן ילדים, נעילת דלתות הכניסה כדי למנוע את היציאה מהמעון ללא השגחה, ומיגון החלונות כדי למנוע נפילה. בכל הקשור להעסקת מטפלים, החוק קובע שלא ניתן להעסיקם עם רישום פלילי בעבירות כלפי ילדים. מצד שני, אין מניעה להעסיק מטפלות שבעבר הואשמו ברשלנות או באלימות כלפי ילדים, אך לא הורשעו.

בשל היעדר הבקרה והתנאים המקלים שמאפשרים לכל אחד לפתוח מעון יום ולטפל בילדים, פעילים בתחום הטיפול בגיל הרך מספרים שחלק גדול ממפעילי המסגרות בוחרים שלא להירשם. לדבריהם, אותם מפעילי מעונות מעדיפים לפעול כך מכיוון שהם חוששים שלא יוכלו לעמוד בתנאים העתידיים להפעלתו. כך, במצב שבו מערך הפיקוח מצומק, הם יכולים לפעול מתחת לרדאר וללא ידיעת משרד הרווחה. לפי הערכות, בישראל פועלים לפחות 6,000 גנים פרטיים. יש הטוענים שהמספר האמיתי גבוה יותר. עד אוגוסט נרשמו במשרד הרווחה רק כ-2,300 גנים, כולל הגן לכאורה "דובוני אכפת לי".

מחכים לסרטון הזוועות הבא

"המצב החוקי בישראל משאיר את הרגולציה על הגנים הפרטיים ברמה אפסית", אומרת ענת דייגי, ראשת פורום הורים למען אחריות מלידה, קבוצת הורים הפועלת להסדרת התקינה והפיקוח על מעונות היום. "לפתוח גן בישראל זה משחק ילדים. כל אחד יכול, אבל מדובר במשחק מסוכן מאוד. כיום, כל מה שצריך כדי לפתוח גן הוא לעמוד בכמה תנאים בסיסיים. כל כך מעט נדרש, וגם את זה משרד הרווחה ממאן לבדוק. מה עם כל אותם ילדים בגנים שטרם קיבלו אישור? מה עם הילדים בגנים שלא נרשמו? כנראה שמחכים לסרטון הזוועות הבא כדי לתת את הדעת. גם אם כל גני הילדים ירשמו ויקבלו את אישור ההפעלה, לא נוכל לנוח כי הקריטריונים נמוכים מאוד וברור לכולם שהם לא ימנעו את מקרה ההתעללות, או חלילה, המוות הבא".

דייגי מדברת מתוך ניסיון אישי מר וכואב: בנה, דוד, מת ב–2017 במהלך שהותו במעון. "בכל פעם שנחשפת פרשת התעללות, אני מביטה בדאגה בצילומים וסופרת כמה ילדים יש במסגרת וכמה מטפלות הופקדו עליהם", היא אומרת, "אלו תנאים שיוצרים שחיקה איטית ושקטה שמביאה לפרישה ותחלופת כוח אדם גבוהה במקרה הטוב, או אובדן סבלנות ואלימות כלפי הפעוטות במקרים אחרים. בכל מדינה מערבית, הגנים הפרטיים צריכים לעמוד בשורה ארוכה של תקני איכות ובטיחות — אבל בישראל לא. יוצא שהגן הישראלי הממוצע מופעל בסטנדרטים הכי נמוכים בעולם המערבי ובתנאים שרחוקים שנות אור מהמלצות המומחים לגיל הרך. התנאים הבסיסיים להפעלת גן אמורים להיקבע בתקנות שמעוכבות. עם איום הבחירות, כל יום שעובר מרחיק את אישורן עוד יותר. טיוטת התקנות שהוצגה לציבור בכל מקרה לא מיטבית. נראה שמשרדי הממשלה דואגים לצרכי בעלי הגנים, ורק לאחר מכן, בסוף הרשימה, לשלומם של ילדי הגנים".

״זו שערוריה שהתקנות אינן בתוקף", פוסקת שילה. "לצערנו, חוק הפיקוח כרגע הוא חוק ללא תקנות ובלי שיניים. המסגרות לא משתפות איתו פעולה, ייתכן שבצדק מבחינתן, כי אין תקנות. המפעילים חשים שהם לא זוכים לשיתוף פעולה ממשרד הרווחה ומרגישים שאין שם אוזן קשבת. גם התקנות שפורסמו לא יספיקו כדי להסדיר את הטיפול בגיל הרך״. לדבריה, בתקנות שפורסמו לציבור, מפעילי המעונות לא נדרשים לדווח כמה ילדים לומדים במסגרת ואין הסדרה של סוגיית ההכשרה. "זה גם מציב את מפעילי המעונות בסיטואציה בעייתית. היה ניתן לקדם פתרון מוסכם יחד עם השלטון המקומי, אבל לצערנו זה לא קורה. הכנסת החליטה לדחות את התקנות ולאף אחד לא ברור למה״.

ילדים בגן, באוקטובר צילום: מגד גוזני © סופק על ידי TheMarker ילדים בגן, באוקטובר צילום: מגד גוזני

אחת מפרשות ההתעללות שהובילה למחאת הורים גדולה נגד ההזנחה בגנים, היתה זו שהתרחשה בגן של כרמל מעודה בראש העין. יוסי חברה, שבתו למדה במשך שנתיים וחצי בגן וספגה אלימות מהצוות, עומד כיום בראש מטה המאבק נגד התעללויות בפעוטות. מדובר בקבוצת הורים הדורשת להחמיר את הענישה בעבירות של התעללות בקטינים ולהרחיב את הפיקוח על המעונות. החודש חשף המטה סייעת שהועסקה בגן ילדים בראש העין חרף העובדה שלפני 12 שנה הורשעה בהתעללות בילדים. "מנהלת הגן היתה צריכה לשלוח את שמותיהם של אנשי הצוות, אף אחד לא פיקח על זה", אומר חברה. "מנהלת הגן לא יכולה בכלל להעסיק אנשים עם עבר פלילי כזה, ולמרות זאת זה קרה. יכול להיות שיש עוד מעונות שמשמיטים אנשי צוות מהדיווחים. נתקלנו במקרים כאלה. אף אחד לא מונע ממפעילי מעונות להשמיט שמות של אנשי צוות עם עבר פלילי מהדיווחים למשרד הרווחה".

"אני נשאבתי לצערי לתוך המאבק הזה", הוא מוסיף. "ככל שגבר העיסוק של ההורים במה שנעשה במעון של מעודה, כך הבנו עד כמה שהסיפור כאן מטורף. עובדה שאחרי מלחמה של שנתיים וחצי מעודה עדיין לא מרצה את העונש שלה. נפגשתי עם המון נפגעי עבירה, עם אנשים שלא התייחסו אליהם, והתחלנו לקלוט שיש כאן כאוס מטורף. כל מי שרוצה לפתוח גן ילדים יכול לעשות את זה. אנשים תולים מודעות דרושים לסייעות גנים, אנחנו מתקשרים ותוך פחות מדקה מקבלים אותנו לעבודה, בלי שום בעיה. טוב שחוק הפיקוח עבר, אבל מי בכלל מיישם אותו? זה גובל בזלזול בכל ההורים בישראל. איך יכול להיות שגן יפעל בלי פיקוח ובלי שאף אחד ידע מה קורה בו?״

משרד העבודה: "מחוייבים לתיקון המצב"

משרד העבודה והרווחה מסר בתגובה: "אנו מודעים היטב לבעיות העבר. בחודשים האחרונים, לאחר שהשר שמולי הגדיר את תחום הגיל הרך כבעל עדיפות ודחיפות עליונות במשרד, מבוצעים מהלכים חסרי תקדים לשם אסדרת הגיל הרך. בין השאר, הוכפל מספר הפקחים (באופן זמני לצורך מבצע אכיפה; ל"ד) ובוצעו אלפי ביקורות במסגרות בכל הארץ, ונוצר שיתוף פעולה עם יחידות הפיקוח של חלק מהרשויות המקומיות בנוסף למכרז לשירותי בקרים שמפורסם בימים אלה. במקביל, הורה השר על הכנסת חוק המצלמות לתוקף מיידי ותקצובן עבור מרבית המפעילים.

"ישנה הסכמה בקרב כל הגורמים העוסקים בתחום כי נוסח התקנות שפירסם המשרד בהנחיית השר הן פורצות דרך ומהוות בשורה של ממש בכל הקשור ליחס התקינה, איכות ההכשרה של הצוות וההקפדה על הבטיחות במסגרת. כל המהלכים הללו נעשים חרף מחסור חמור בכוח אדם והיעדר תקציב מדינה מאושר, מה שמוכיח מעל לכל את מידת מחויבותו של המשרד בכלל והשר שמולי בפרט לתיקון ואסדרת המצב״.

עוד מ-TheMarker

image beaconimage beaconimage beacon