אתה משתמש בגרסה ישנה יותר של הדפדפן. לחווית MSN הטובה ביותר, השתמש ב-גרסה נתמכת.

צלילי מדבר על שפת המכתש: חדרון האדמה שצופה אל הנוף היפה בארץ

סמל של Xnet Xnet לפני 5 ימים אילן יצחייק
אדריכלות בן גיתאי חדר נוף מכתש רמון © סופק על ידי Xnet אדריכלות בן גיתאי חדר נוף מכתש רמון

לשפת המכתש האירוזי הגדול בעולם, צעדים ספורים מהכביש המעגלי שמסיים את מצפה רמון ופורש יריעת ענק של נגב עד האופק, בין הר גמל מימין לבין מצפור המרפסת משמאל – נוסף השבוע נדל"ן חדש, ספק פסל סביבתי ספק חללית מדבר מוזיקלית קטנה, שמזמין כל אורח מזדמן למסע-בלי-לזוז אל עומקו של אחד ממראות הנוף היפים בישראל ובעולם.

 

פעמון האבנים שמותקן בחלונו הקטן מפיק צלילי נוף ענוגים, שאותם נוטלת הרוח, מפזרת בין השיכונים הדהויים של רחוב נחל ערוד הסמוך, מהדהדת אל רום המדבר ומגלגלת אותם מטה, אל שיפולי המכתש, כמו קוראת לכל הנוודים שאיבדו את דרכם לחזור הביתה, כשם שמגדלור קורא מראש צוק אל יורדי הים להעפיל אל היבשה.

 

רק בימים האחרונים הסתיימה הקמתו, אין עדיין שום שלט שמכריז עליו ומגדיר אותו, והוא עוד לא נחנך רשמית, אבל נוכחותו ניכרת בשטח. כבר עתה יכולים עוברי אורח – לבד או בזוג – לסטות מנתיב העיזים היורד אל שביל ישראל, ולעצור בשולי נוף הקדומים האלוהי לרגע קצר של התרשמות עניינית או שעה ארוכה של תדלוק רוחני. האורח הבא בפתחו הוא שקובע את תכלית המבנה: לאחדים הוא רק פינה מוצלת, לאחרים מחסה מחולות נודדים, או מחיצה מפרדת בין העיר לבין הישימון, או מסגרת נופית, או מצפה כוכבים לילי, או תיבת נגינה מדברית, או כולם ביחד.

     

"חדר נוף" הוא אכן מבנה תם אך מתוחכם, שנוצר מאדמת המקום בטכניקה מאתגרת, ומציע לשוהים בו חוויה רב-חושית ותלת-ממדית של אסתטיקה מדברית: המראות, המרקם והצלילים. כשביקרנו שם השבוע השתרע בתוכו בלי לזוז היפסטר מקומי צעיר, תואם-ישו וחצי עירום, ששיערו הארוך צרוב שמש וזקנו מתבדר על חזהו, רומן עב כרס בידיו, ורגליו הארוכות מבצבצות החוצה. אחרי שעה ממושכת של קריאה בחסות קונצרט פעמון האבן סגר את הספר, התרומם, מלמל לעצמו "עכשיו גלידה", נדחס לתוך טי שירט, ונעלם להמשך חייו.

 

המהלך הזה, על כל שלביו, כה שימח את בן גיתאי, מי שהוליד את "חדר נוף", כי הוא השלים במידה רבה את תמונת החזון שצייר לעצמו כשיזם את הקמתו של האובייקט הלא שגרתי.

 

חדר עם קול

 

גיתאי, אדריכל ואמן בן 34, נולד בחיפה, גדל בפריז, פועל בתל אביב וכותב את הדוקטורט שלו ל-eth zurich, המכון הטכנולוגי של ציריך. המחקר שלו מתמקד במיפוי הכוח – הוא עוקב אחר השינוי שיצר האדם בנוף ובטריטוריה של עמק הירדן, כפי שהוא משתקף בתיעוד ובמיפוי שנעשו ב-150 השנים האחרונות. בעבר היה צלם טבע וצילם קליפים ללהקות פופ, אבל אדריכלות היא אצלו עניין גנטי: הוא בנו של הבמאי והתסריטאי עטור הפרסים עמוס גיתאי, שמחזיק גם בתואר באדריכלות מהטכניון, והוא נכדו של אדריכל הבאוהאוס מוּניוֹ גיתאי-וינרויב, ממתכנני קמפוס האוניברסיטה העברית ו"יד ושם".

 

בלשונו של גיתאי, "חדר נוף" הוא "מבנה סביבתי מינימלי, המעוצב על התפר שבין ארכיטקטורה לאובייקט נופי. הוא ממוקם בנקודת התצפית המערבית על שפת המכתש, מתפקד כנקודת תצפית לכוכבים בלילה ונותן מחסה מקרני השמש באור היום. הוא מקיים דיאלוג של פנים וחוץ עם האזור הפיזי (מכתש רמון) בו הוא ממוקם, ובכך מאפשר קשר בין החלל לבין המרחב המקיף אותו. האווירה בחלל החדר משתנה עם שינוי תנאי הסביבה לאורך כל שעות היום".

 

amp;#39; amp;#39;חדר נוף amp;#39; amp;#39; על שפת המכתש]]> © סופק על ידי Xnet amp;#39; amp;#39;חדר נוף amp;#39; amp;#39; על שפת המכתש]]>

© סופק על ידי Xnet

© סופק על ידי Xnet  

© סופק על ידי Xnet

 

מדובר במבנה פעוט. 6 מ"ר שטחו, שלושה וחצי קירות סוגרים מצדדיו, קוטרו הפנימי 1.70 מטר, והוא מותאם לאירוח שני אנשים. הוא נבנה מאדמת חרסית, מחול, מאבנים ומאבק מחצבות מסביבת המכתש, שנדחסו לתוך תבנית בתהליך של נגיחות פטיש פנאומטי בלחץ אוויר גבוה. בכל נגיחה נוספת לקירותיו שכבה דקה, וכך נוצר קיר בעל מרקם גיאולוגי-לכאורה, עם עורקים צבעוניים באדום וכתום. מבחוץ הוא קופסה אטומה וחסרת דלת; מבפנים הוא מעוגל, מגונן מכל עבר וחסר תקרה. דרגש בנוי משמש כספסל ישיבה נוח, והרצפה היא חצץ דרוך. חלון קטן בקיר המערבי ממסגר את פעמון האבנים שצליליו, כאמור, נישאים לכל עבר. תם, אך מתוחכם.

 

"אדמה נגוחה", או "אדמה דחוסה" (rammed earth), היא טכניקת בנייה אקולוגית, עתיקה וגם חדשנית, שעושה שימוש בגלם של האתר עצמו, בלי ייבוא של חומרי בנייה. גיתאי התנסה בה לראשונה באנדרטה שתכנן והקים בגן יד לבנים בקריית חיים, ובשדה בוקר הוקמה בשיטה זו "וילה אדמה", שמציעה חדרים לאירוח כפרי במדבר.

 

את פעמון האבן יצר תושאן כהן, אמן פעמוני רוח מהיישוב צוקים, שליצירותיו חותמת ייחודית. הוא יוצא למסעות ממושכים כדי לתור אחרי אבני מדבר מתאימות, ומשייף כל אבן במשך שעות עד שהיא מפיקה את ה-overtone המדויק שרצה, זה שיבטיח הרמוניה צלילית כאשר היא תקיש באבן הצמודה לה.

 

amp;#39; amp;#39;רצינו מקום פרוע, יותר אורגני ומחובר למרחב amp;#39; amp;#39;]]> © סופק על ידי Xnet amp;#39; amp;#39;רצינו מקום פרוע, יותר אורגני ומחובר למרחב amp;#39; amp;#39;]]>

 

גיתאי: "הרעיון היה להמחיש שארכיטקטורה היא לא רק עניין אסתטי, שכן יש לה נוכחות בממדים נוספים, והיא משפיעה גם על חוש השמיעה או הריח. רצינו להפוך את המבנה לכלי נגינה, להבטיח סאונד-אפקט, נוף קולי, שהוא חלק ממכלול היצירה".

 

אבל איך פתאום חדר על סף המכתש"

 

"סיימנו שני פרויקטים, בקריית חיים וביפו, שבהם השתמשנו באדמה נגוחה, ורצינו לעבוד עם נוף, לתקשר עם הנוף הישראלי. רצינו מקום פרוע, לא ממוסד, שאין בו הפרעות של שטחי מסחר או מגורים, שלטים או דרכים, אלא משהו יותר אורגני ומחובר למרחב, כמו גן הפסלים היפה הסמוך למכתש רמון. כך עלתה היוזמה להציע למועצה המקומית מצפה רמון אובייקט ארכיטקטוני-אמנותי, שיעמיד במרכזו את הנוף הייחודי, וייצור לצדו ערך – מקום שאפשר לשבת בו, מוצלים מהשמש; לחוות את כל השכבות הגיאולוגיות של המכתש, להפנים את הנוף. המוטיבציה היתה ליצור חלל מינימלי ונעים, אובייקט שהוא בן המקום, שאפשר לשבת בו ולחשוב על זיכרון ועל נוף.

 

"דיברנו עם ראש המועצה, רוני מרציאנו-מרום, שנרתם ואישר את כל המהלך. הוא חיבר אותנו עם מנכ"לית החברה לפיתוח מצפה רמון, עו"ד נעמה דהן-כתר, שסייעה בבירוקרטיה. הם הקצו את המרחב שבו יכולנו לבחור את הנקודה המדויקת למיקום החדר. בסופו של דבר בחרנו לבנות אותו ממש מול בלוקי המגורים משנות ה-60, בכניסה לשביל ישראל".

 

קפסולת נוף

 

גיתאי רואה ב"חדר נוף" מענה זעיר לאתגר שמעסיק בימים אלה גם את האדריכלים - תפישת הקפסולות. "כולם מחפשים היום פתרונות, והמבנה הזה מעמיד פרוטוטייפ לעידן הקורונה. זו קפסולת נוף, מרחב ציבורי קטן לשני אנשים, מוגן מהשמש ומהרחוב בשעות היום, ומעין מצפה כוכבים אינטימי בשעות הלילה. לא רציתי אובייקט גדול יותר, כדי לא לבלוט מדי בקו הרקיע.

 

"עידן הקורונה ממקד את תשומת הלב באלטרנטיבות למבני ענק. ברחבי הנגב בונים מלונות יפים, כמו 'בראשית' ו'שחרות', אבל אלה קומפלקסים עם סטרוקטורה כבדה, ארכיטקטורה של מערכות מורכבות. הרעיון החלופי הוא לעבוד בשיטה של קפסולות – לפזר את הארכיטקטורה, להקים כמה אובייקטים כאלה כחדרים מפוזרים בשטח, לחבר כמה מערכות כאלה במתקנים משותפים - ויש מלון בגישה מודרנית ומעניינת. אין מסדרונות, הכל מאוורר ופתוח, ובהשראת תפישת המגורים הבדווית - הנוף הוא הבית".

   

בעזרת תורמים

 

שאלנו את מנכ"ל מועצת מצפה רמון, דרור דבש, בדבר מעורבותה של הרשות המקומית ביוזמה - האם המועצה השתתפה במימונו, האם יש אג'נדה לקדם מיזמים אמנותיים נוספים במרחב הזה, והאם עצם ההקמה של מבנים אלה אינה סותרת שמירה על האזור וערכי הטבע.

 

 "מצפה רמון מהווה מרחב השראה ליזמים ואמנים המעוניינים להיות חלק ממקום קסום זה", הוא השיב. "הפרויקט 'חדר נוף' נוצר בשיתוף פעולה בין אדריכל מיוחד במינו בשם בן גיתאי, התורמים איזבל וולף, אייב טירמן ונוף המכתש הייחודי. מצפה רמון מודה מקרב לב על התרומה, ושמחה להיות חלק מפרויקט המשלב חומרים טבעיים בטכניקת 'אדמה נגוחה' המותאם כל כך לנוף המדברי".

 

דבש לא השיב לשאלה אם היוזמה נתקלה בהתנגדות מצד גורמי סביבה וטבע, עקב הימצאות הפרויקט על שפת המכתש, שהוא שמורת טבע. 

אדריכלות בן גיתאי חדר נוף מכתש רמון

אדריכלות בן גיתאי חדר נוף מכתש רמון
© סופק על ידי Xnet

עוד מ-Xnet

image beaconimage beaconimage beacon