אתה משתמש בגרסה ישנה יותר של הדפדפן. לחווית MSN הטובה ביותר, השתמש ב-גרסה נתמכת.

NSO שימשה דבק לאינטרסים של ישראל, ארצות הברית ואוגנדה

סמל של כלכליסט כלכליסט 06/12/2021 עומר כביר

© צילום: יונתן בלום

וכנת פגסוס של NSO הישראלית שימשה לריגול אחרי 11 דיפלומטים אמריקאים באוגנדה לאחר שהאייפונים שלהם נפרצו, כך דווח בסוף השבוע. החשיפה הזו מעלה את השאלה מה היה בכלל ל־NSO לחפש במדינה שלא בדיוק מצטיינת בשלטון דמוקרטי או בהגנה על זכויות אדם? בחינת התשובה חושפת סבך אינטרסים בינלאומי, ש־NSO שיחקה בו תפקיד מחבר ושימשה יותר על תקן סוכנת לא רשמית של מדינת ישראל מאשר שחקנית עצמאית.

הן לישראל והן לארה"ב היו באוגנדה אינטרסים שמשתלבים בפעילות של NSO. בתחילת 2020, כשישראל ניהלה מגעים לנורמליזציה עם סודן, אוגנדה שימשה כמתווכת בין המדינות. בפברואר 2020, למשל, ראש הממשלה אז בנימין נתניהו נפגש במשך שעתיים עם מנהיג סודן, עבד אל־פתאח אל־בורהאן, באנטבה. למעשה, לפי דיווחים בתקשורת הישראלית, נשיא אוגנדה, יוֹוֵרִי מוּסֵוֵונִי, הוא זה שיזם את הפגישה.

במקביל, ארה"ב תחת הנשיא דונלד טראמפ פעלה להפסקת הפעילות באוגנדה של ענקית הטלקום הסינית וואווי. זאת, כחלק ממלחמת סחר רחבה שניהל הממשל נגד סין בכלל וכלפי וואווי בפרט. וואווי, כך לפי דיווחים בתקשורת, סיפקה בין השאר טכנולוגיות ריגול ומעקב לממשלת אוגנדה ולמדינות אחרות באפריקה, שסייעו לשליטים לבלוש אחרי יריבים פוליטיים ולפצח את ההצפנה של התקשורת המקוונת שלהם.

ישראל רצתה נורמליזציה עם סודן והידוק היחסים עם אוגנדה, ארה"ב רצתה להוציא את וואווי מהמדינה, ושליט אוגנדה רצה לשמר את היכולת לרגל אחרי מתנגדים ויריבים פוליטיים. מי יכולה לסייע כאן לכל המעורבים? NSO כמובן, שתפקדה כדבק במשולש האינטרסים הזה, הכלי שאפשר להחזיק את הכל יחד ושנתן לכל צד מה שהוא רוצה.

ישראל לא רק שאישרה ל־NSO לפעול באוגנדה, היא היתה מעונינת בכך במטרה לקדם אינטרסים מדיניים וביטחוניים שלה. ארה"ב תחת ממשל טראמפ עודדה את הכניסה של NSO למדינה, אם לא באישור ישיר אז לפחות בקריצת עין. מדובר במקרה דומה לזה שבו, כפי שחשף עיתונאי "ידיעות אחרונות" רונן ברגמן בקיץ שעבר, ישראל וממשל טראמפ עודדו את NSO וחברות ישראליות דומות לפעול בסעודיה גם אחרי רצח העיתונאי ג'מאל חשוקג'י.

שותפה סמויה

מקרה אוגנדה מוכיח שוב שישראל היא לא רק רגולטור של NSO, אלא שותפה פעילה וסמויה שלה, שמנצלת את היכולות שמפתחת החברה כדי לקדם אינטרסים מדיניים, ביטחוניים, כלכליים ומודיעיניים שלה. הדבר מדגיש את הצורך להפנות ביקורת לא רק כלפי NSO אלא גם לישראל עצמה, ואת העובדה שמדובר בבעיה לא של חברה אחת אלא של אקוסיסטם רחב יותר, שלא ייעלם ביחד עם החברה. המקרה גם חושף את הצביעות של האמריקאים, שמצד אחד מעודדים שימוש בטכנולוגיות מסוכנות על ידי משטרים סמכותניים, ואז מזועזעים כשכלי נשק אלו מופנים נגדם; לא שזה יעזור ל־NSO בפרשה הנוכחית.

בנוסף, המקרה מדגיש עד כמה המחויבות המוצהרת של NSO לשמירה על זכויות אדם, כולל הליך סינון ודירוג המדינות הקפדני שלכאורה יש לה והמועצה האתית העצמאית שלכאורה מפקחת עליה, היא לא יותר מתיאטרון. NSO פעלה ביודעין במדינה שנחשף שעשתה שימוש בכלי מעקב כדי לרגל אחרי תקשורת מובייל של מתנגדי משטר. אבל ידע זה לא מנע ממנה מלאפשר למדינה להפעיל כלים עוצמתיים שמאפשרים לעשות פעולות דומות ואף חמורות יותר. מה שמוביל לאחת משתי מסקנות: או שההליך הפנימי של NSO לא שווה כלום בשוטף, או שהוא יעיל ומוצלח אבל מבוטל ברגע שמדינת ישראל מבקשת בקשה שאי אפשר לסרב לה. אף אחת מהאפשרויות לא מוציאה טוב את החברה.

על דבר הפריצה לטלפונים של הדיפלומטים האמריקאים באוגנדה עדכנה חברת אפל, זאת על רקע התביעה המתוקשרת שהגישה חברת הטכנולוגיה הגדולה בעולם נגד מפתחת תוכנות הריגול הישראלית. הדיווחים הללו מצטרפים לשורת דיווחים על הודעות קודמות שקיבלו בין השאר כתריסר העיתונאים באל סלבדור, כמה פעילים וחוקרים בתאילנד, תובעת בפולין שפתחה בחקירה של כשלים בהצבעה מרחוק בבחירות לנשיאות, ושני עיתונאים ופוליטיקאי באוגנדה. התביעה של אפל רק בחיתוליה, עוד לא הוגש אפילו כתב הגנה, אבל היא כבר מצליחה לגרום ל־NSO נזק רציני.

מודי'ס כבר הורידה את דירוג האשראי של החברה בשתי דרגות וקבעה כי גובר הסיכון לחדלות פירעון של NSO.

לכן, התגובה של NSO על הדיווח באוגנדה היתה הפעם יוצאת דופן. החברה הודיעה על השעיית החשבונות של הלקוחות שקשורים לתקרית, אף שלא קיבלה מידע קונקרטי על המכשירים שנפרצו. "התחייבנו בעבר שבכל מקרה שבו יעלה חשד כי לקוח החברה עשה שימוש לרעה במערכות שנמכרו לו, תפתח החברה בחקירה ותנתק את המערכות אם יתברר כי החשד נכון", נמסר מ־NSO. "לאחר שקיבלנו תלונה כי קיים חשד שטלפונים אוגנדיים הנמצאים בשימוש נציגי ממשל אמריקאים במדינה נפרצו, פתחנו בחקירה ועוד בטרם השלמתה ועל רקע חומרת הטענות, ניתקנו באופן מיידי את הלקוחות הרלבנטיים לתלונה. ניתוק מיידי זה התבצע אף שלא קיימת שום אינדיקציה כי הם נפרצו על ידי טכנולוגיה שלנו". מדובר במהלך תקדימי. NSO אמנם ניתקה לטענתה כמה לקוחות בעבר, אך עשתה זאת רק אחרי חקירה עצמאית שלה שהעלתה הפרת חוזה.

דרישות לסנקציות גם מהאיחוד האירופי

בכך לא מסתיימות הצרות של NSO. כעת גוברים הקולות שדורשים גם מהאיחוד האירופי לנקוט סנקציות ממוקדות נגד NSO. זאת, בעקבות החשיפה שתוכנת פגסוס שימשה לריגול אחרי שישה פעילי זכויות אדם פלסטיניים ובהמשך לגילויים של פרויקט פגסוס. "מדיניות זכויות האדם של האיחוד האירופי מאפשרת לאיחוד לאמץ סנקציות ממוקדות נגד יישויות שאחראיות להפרות זכויות אדם, כולל פגיעה בחופש ההתאגדות או בחופש הבעת הדעה", כתבה שורה של ארגוני חברה אזרחית במכתב שמופנה לממונה על זכויות האדם באיחוד ולשרי החוץ של מדינות האיחוד. על המכתב חתומים 81 ארגונים בולטים מכל העולם. "ב־3 בנובמבר מחלקת הסחר של ארה"ב הוסיפה את NSO לרשימת הישויות שאסור לחברות אמריקאיות למכור להן מוצרים, אחרי שקבעה ש'נהגה בניגוד למדיניות החוץ או הביטחון הלאומי של ארה"ב'. האיחוד האירופי צריך לנהוג בצורה דומה - להכניס בדחיפות את NSO לרשימת הסנקציות העולמית שלו".

עוד מכלכליסט

image beaconimage beaconimage beacon