אתה משתמש בגרסה ישנה יותר של הדפדפן. לחווית MSN הטובה ביותר, השתמש ב-גרסה נתמכת.

לוחם אמיץ ומפקד רגיש: חברים מהצבא מספרים על המפקד רוני דניאל

סמל של וואלה! וואלה! לפני 2 ימים אמיר בוחבוט,מערכת וואלה! חדשות

עבור רבים במדינת ישראל רוני דניאל היה ה-פרשן הצבאי הוותיק של ערוץ 12, בעל קריירה מפוארת בתחום התקשורת שנפטר במפתיע לפני כחודשיים לאחר שלקה בליבו. רק מעטים הכירו את רוני דניאל - המפקד הצבאי שהיה מסור ללוחמיו. בראיון לוואלה! סיפרו חבריו לנשק על השירות הצבאי לאורך השנים בזירה המצרית, הסורית והפלסטינית, על החוויות המגבשות שעיצבו את עתידם, ועל הזכרונות מדניאל שנחרתו בליבם.

דניאל התגייס כלוחם לנח"ל באוקטובר 1965. עם תום קורס הקצינים בבה"ד 1 חזר אל הנח"ל כדי לפקד על מחלקת לוחמים. במלחמת ששת הימים לחם בחזית המצרית, ועל אף שנפצע מרסיסים בקרב אום-כתף, הוא שב לזירת הקרב.

"את רוני הכרתי לראשונה כמ"מ בפלוגת בני משקים בגדוד 906 בהיערכות לקראת מלחמת ששת הימים", סיפר אחד מהם, דוד בן דוד, המכונה "בנדה", שעם תום המלחמה השתחרר מצה"ל והצטרף לגדוד המילואים 9217 בחטיבת הנגב. "רוני הופיע אצלנו בשנת 1970 בשארם א-שייח והיה מפקד מחלקה. הוא תמיד היה אאוט-סיידר", העיד עליו בנדה.

דרכיהם של השניים הצטלבו בצבא. דניאל התמנה לסגן מפקד פלוגה ומפקד פלוגה, ובנדה היה הרס"פ שלו במשך שנים. עוד ציין בנדה כי "רוני לא היה דמות של קצין במלוא מובן המילה. הוא היה חבר'מן. הוא אהב לשחק שש-בש, אהב לנצח - וברור שהיו נותנים לו לנצח".

בנדה סיפר כי הדאגה של דניאל לרווחת החיילים תמיד עמדה בראש סדר העדיפויות שלו: "אני זוכר שבלילה חורפי במיוחד שרר קור כלבים, ורוני אמר לי 'החבר'ה חוזרים מהשטח, מהאימון בצאלים. אני רוצה שתדאג לאוכל חם לחיילים' - זו היתה הדאגה שלו".

הוא הדגיש כי לדניאל היה חשוב שהחיילים יקבלו את התנאים הטובים - מהחייל הפשוט ועד הקצין. "היו לנו חיילים שהם לא בדיוק היו חיילים. קצת מעין עבריינים, והוא אימץ אותם. לקח אותם תחת חסותו. גם אחרי שהיינו משתחררים הוא היה איתם בקשר. זה היה רוני", סיכם בנדה.

© ניב אהרונסון

בשנת 1982, בפתח מלחמת לבנון הראשונה, הגיע המ"פ רוני דניאל עם לוחמיו לבית חולים נטוש בעיירה ג'וב ג'נין בבקעא שבלבנון, ותצפת מקרוב על הפעילות הסורית במרחב. "כל ערב היינו יורדים למארבים ורוני היה ממש על קו האש מול הסורים", סיפר סמל המחלקה ניסים עשור.

עשור תיאר איך דניאל פעל בקור רוח תחת אש: "לילה אחד שכבנו במארב. זיהינו כל מיני דמויות שהתקרבו אלינו וביקשנו שישגרו מרגמות תאורה. לצערי הרב הרימו תאורה בטעות מעל המארב. ממש האירו אותנו, והסורים זיהו אותנו. רוני היה ליד מחלקת טנקים ועזר לנו בנסיגה במקביל לכך שהפעיל כל מיני כוחות כדי שהנסיגה תהיה יותר טובה. כל זאת תוך כדי שהסורים ירו עלינו. זה היה פחד אימים שיורים עלינו ואנחנו ברחנו. אני לא אשכח את זה".

בנדה נזכר באירוע שהתרחש במסגרת תעסוקה מבצעית של הפלוגה במחנה הפליטים ג'בליה ביום העצמאות בשנת 1984. "תקפו אותנו מכל הכיוונים וטיפסו על הגדרות. רוני אמר 'אנחנו לא פוצעים אף אחד ולא יורים באף אחד'". הוא הסביר כי דניאל העדיף לירות על מיכלי מים - והעיקר לא לפגוע באותם פלסטינים.

חבריו של דניאל ומפקדי גודוד המילואים בו שירת © ניב אהרונסון חבריו של דניאל ומפקדי גודוד המילואים בו שירת

אחרי כמה תעסוקות מבצעיות התמנה רוני דניאל למפקד גדוד המילואים 9217, ודאג למלא את השורות בלוחמים מחטיבות גולני, גבעתי ונח"ל במטרה להשביח את איכות הגדוד. "רוני כבר היה מג"ד ואני רס"ר הגדוד שלו. כל הרכב הגדוד השתנה לחלוטין", הוסיף בנדה על תרומתו המיוחדת של דניאל. "בזכות הקשרים שלו הוא הפך את הגדוד מגדוד של 'פדלאות' לגדוד לוחם, והגדוד הזה היום תודה לאל אחד הגדודים הטובים", ציין.

"איך אני יכול לבקש מהחיילים משמעת כשאתה מסתובב בלי גומיות?"

לצד החזות הקשוחה, בנדה תיאר אותו כמפקד שידע להתנהל ברגישות מול חייליו. "רוני היה רחמן ואני לא קיבלתי את הרחמנות שלו כלפי בעיות משמעת של חיילים. הייתי מכניס אליו למשפט חייל או שניים שסרחו בשמירה פעם בכמה זמן, והייתי מצפה שהיא יעניש אותם", תיאר. "הוא היה אומר לי 'מה נעשה להם. תוותר להם'. זה היה רוני".

הוא המשיך ותיאר את אופיו המיוחד של דניאל, שלדבריו רצה "משמעת גדודית ושכולם יהיו לבושים כמו שצריך". אך עם זאת בעצמו לא שם כנהוג גומיות בנעליים. "באחת הפעמים אמרתי לרוני, איך אני יכול לבקש מהחיילים משמעת כשאתה מסתובב בלי גומיות? אז בוא אתה תהיה הראשון ששם גומיות ואני אחרייך".

"בשנת 1985 אישתו התקשרה אליי ושאלה אותי אם אני יכול לתרום דם. רוני עבר אז ניתוח בבלינסון, וחיכינו ותרמנו דם. זרם בעורקיו דם תימני. שזה הוסיף לו הרבה אקשן בחיים", הוסיף.

חבריו סיכמו כי מה שהחזיק אותם בקשר עשרות שנים זה "הלב המיוחד שהיה לרוני עם אנשים". בנדה סיכם ואמר כי יומיים לפני שרוני דניאל נפטר הוא שוחח איתו: "סיפרתי לו שאני הולך לארגן כנס של הפלוגה, והוא אמר לי 'מה אתה צריך ממני?'. קבענו להיפגש ביום ראשון, או שני ואלוהים לקח אותו באותו יום שני".

עוד מוואלה!

image beaconimage beaconimage beacon